כשזנחנו את החמוד והמצחיק לטובת תחפושת סקסית

אפרת וכטל עושה רטרו | צילום: באדיבות אפרת וכטל
אפרת וכטל עושה רטרו | צילום: באדיבות אפרת וכטל

פעם היא התחפשה למרבה רגליים, היום אפרת וכטל מעדיפה להתחפש לקים קרדשיאן ומזמינה אתכן להספיד יחד איתה את צמד המילים המסורתי "תחפושת זנותית"

88 שיתופים | 132 צפיות

כשהייתי בכיתה ב' התחפשתי בפורים לטבח. כן, ממש לטבח, עם בטן גדולה ובגדי שף וכובע, ציירו לי שפם והחזקתי מגש עם ביצת עין, כי כנראה זה מה שאהבתי לאכול אז, או שאולי ההשראה הייתה טבח של מלון הכול כלול. לא זוכרת. בכיתה ג' הייתי תולעת ספרים. אימא שלי גזרה לי עיגולים מסול והדביקה רגליים מבד ליצירת מראה של מרבה רגליים, וככה הסתובבתי לי בבית בנעלי בית ומחושים. אני זוכרת איך רגע לפני שיצאתי החוצה, הרגשתי לא בנוח לצאת עם נעלי בית לרחוב, זה היה לי מוזר ונבהלתי לרגע.

>> בילי אייליש ועוד 5 תחפושות שהולכות לשלוט בפורים הזה

בשביל לאמלק את הסיפור, אגלה שבאותה שנה זכיתי בתחרות התחפושות. אני מניחה שהשופטות היו מורות בית הספר, ולכן הילדה שרק אהבה לקרוא – זכתה. לא עניין אותי להתחפש לכלה או למלכת אסתר אבל לגמרי נתתי לאלטר אגו שלי – הילדה החנונית שאוהבת לקרוא ולכתוב – לצאת,  ומצאתי דרך לבטא את זה בתחפושת. היום, כבר לא אתחפש לזחל זחלילי. את האלטר אגו שלי אני מעדיפה לבטא בדרכים אחרות בפורים, וללכת על תחפושת שיקית, סקסית, מגניבה ונוטפת סטייל בשביל להעביר את המסר. למשל, להתחפש לקארי בראדשו.

 

איפשהו במרוצת השנים, אנחנו זונחות את התחפושת החמודה, המצחיקה והמוזרה, החצאית מתקצרת והחולצה נפתחת, וכל תחפושת מקבלת טוויסט סקסי. או כמו שאמרה את זה קיידי, הדמות שמגלמת לינדזי לוהן ב"ילדות רעות", וברשותכן אתרגם זאת ישירות כך שיתאים לנו פה בלבנט: "בעולם האמיתי, פורים הוא חג בו ילדים מתחפשים ומשתובבים. בעולם הבנות, פורים הוא היום האחד בשנה בו מותר לבחורה להתלבש כמו זונה ואף בחורה אחרת לא יכולה להגיד לה על זה כלום".

Mean Girls GIF by Paramount Movies - Find & Share on GIPHY

לרוב אנשים מתייחסים לחלקו הראשון של המשפט על אודות עולם הבנות, יענו לתחפושת עצמה, ללוק ה"זנותי". אבל אני דווקא רוצה להתעכב על המשך המשפט, על כך שזה היום היחיד בשנה שבו לאף בחורה אין זכות להגיד לבחורה אחרת כלום, ואף ארחיב ואוסיף – לאף בחורה, ולאף בחור. השחרור הזה, שמאפשר לנו להתלבש כמו בחלומות הכי פרועים שלנו, לתת ביטוי למאווים הכי גדולים שלנו ולהיות משהו שביומיום רחוק מאיתנו אלפי שנות אור, אבל בלי לספוג שום ביקורת – זה הקסם האמיתי של החג הזה.

אפרת וכטל מחופשת לאביבית בר זוהר | צילום: באדיבות אפרת וכטל
אפרת וכטל מחופשת לאביבית בר זוהר | צילום: באדיבות אפרת וכטל

אני מכירה את שלל הטענות כלפי התחפושות ה"זולות" לפיהן אנחנו מתחפשות ככה רק בגלל שהחברה שוטפת לנו את המוח ומחדירה לנו שככה נשים צריכות להיראות. אני מכירה גם את הטענות שמתייחסות לגברים שמתחפשים בפורים לנשים, באופן שמגחיך אותנו ומשמר את יחסי הכוחות. ועדיין, אני עומדת על שלי, וחושבת שהתחפושות שאנחנו עוטות על עצמנו בסך הכול עוזרות לנו להתפרק ולהשתחרר ליום אחד מעודף המחשבות על מה מותר, מה אסור, מה בסדר ומה, רחמנא ליצלן, מושך יותר מדי תשומת לב.

כי אני מבחינתי, ממש כמו בילדות, ממשיכה להתחפש מדי שנה לאלטר אגו שלי. לכל מה שאני לא מוציאה החוצה ביומיום, למה שאני מסתירה, למה שאני לא יודעת אם באמת קיים בי, ממה שאני מפחדת ממנו ומה שאני צוחקת עליו – לזה אני רוצה להתחפש מבלי להישפט. האם זה כל כך נורא?

גם אני בעצמי נוטה לזלזל בתחפושות זולות, אבל זולות באמת, כאלה מפלסטיק שקונים ב-20 שקל בחנות, אבל זה רק כי באופן אישי אני חושבת שללבוש בגד קנוי לא באמת נחשב להתחפש. בכל אופן, התחפושות שבדרך כלל אבחר לעטות על עצמי יהיו סקסיות ונשיות, אבל לרוב הן יהיו שונות ממי שאני בחיים האמיתיים ויוציאו ממני צדדים שאני לא מראה ביומיום, ובקיצור, יאפשרו לי להתפרע. וכך תמצאו אותי מחופשת לקים קרדשיאן, למצילה ממשמר המפרץ, לאביבית בר זוהר או לפגי באנדי.

אפרת וכטל מחופשת לפגי באנדי מ"נשואים פלוס" | צילום: באדיבות אפרת וכטל
אפרת וכטל מחופשת לפגי באנדי מ"נשואים פלוס" | צילום: באדיבות אפרת וכטל

וכשאני מחופשת לקים קרדשיאן, לרגע אחד אני לא מצפה מהסביבה להתייחס אליי כאל אפרת, אני לחלוטין מצפה מכל המבטים להתרכז אך ורק בתחפושת ובמה שהיא מסמלת, ומבחינתי, כשרוצים לגעת בתוספת הישבן המלאכותי שהרכבתי (ומבקשים אישור), זה רק אישור לכך שהתחפושת עבדה. וגם אם אני מחופשת למצילה מ"משמר המפרץ", אני לא משחקת אותה תמימה ומתפלאת כשבוחרים להתייחס לגודל החזה שלי ואם הוא תואם לתחפושת או לא.

בחיים האמיתיים, אם אעבור ברחוב ומישהו ירצה לחפון את ישבני או אם קולגה יעיר לי על גודל החזה שלי, הוא ללא ספק יקבל סטירה מצלצלת ותלונה במשטרה. אבל בפורים, לעומת זאת, זה הזמן שלנו להשתחרר, ליהנות ולעשות כל מה שהנורמה החברתית לא מאפשרת לנו ביומיום (בדגש על נורמה, ולא חוקים). ואולי זה בעצם מה שאנחנו משוועות לו, לכוח החד-פעמי הזה ולאפשרות לקחת אותו לידיים שלנו.

Julia Roberts Shopping GIF by SundanceTV - Find & Share on GIPHY

זוכרות את הסצנה הקשה ב"אישה יפה", בה פיליפ תוקף את ויויאן בעודה לבושה כמו ליידי, והיא טוענת שאם היא הייתה לבושה בבגדי הרחוב שלה היא לפחות הייתה מוכנה. זאת הגישה שלי כלפי פורים. אני מגיעה מוכנה לשדה הקרב ויודעת מראש שאספוג הערות על המראה שלי, אבל בניגוד ליומיום, שבו עלולים לתפוס אותי לא מוכנה, אני יודעת בדיוק איזו עקיצה תיזרק לעברי. הגבולות בפורים מיטשטשים כי לכאורה מותר לפרוק כל עול, אולי אפילו את עול המתח סביב To Me. וכאחת שמגדירה את עצמה כנושאת דגל המאבק, אני יכולה להגיד שבפורים גם אני פורקת עול. אני מרגישה שהתחפושות נותנות לי את הביטחון לעשות כל שעולה על רוחי, כי אם בימים כסדרם לא אצא לרחוב בבגד ים ולא אתן לגבר לחפון את ישבני המפוסל, לא רק שבפורים אני לא רואה בכך שום הטרדה, אלא היוצרות מתהפכות ואני מרגישה אמיצה מספיק כדי ליזום בעצמי.

אפרת וכטל מחופשת לנערת פין אפ | צילום: באדיבות אפרת וכטל
אפרת וכטל מחופשת לנערת פין אפ | צילום: באדיבות אפרת וכטל

לפני שבע שנים התחפשתי בפורים לפין אפ גירל מהפיפטיז. מצאתי בגד ים וינטג' הורס וסביבו הרכבתי את התחפושת, אבל שנייה לפני שיצאתי מהבית נתקפתי פתאום חרדה, ממש כמו אז בכיתה ג'. כי מה, אפשר לצאת ככה מהבית? פשוט להתהלך ברחוב בבגד ים חושף ישבנים? הייתי צריכה לפמפם בעצמי ביטחון, להזכיר לעצמי שבפורים מותר לי. הכול בשביל הטוטאל לוק.

באותם ימים, ריהאנה הייתה ללא ספק האלטר אגו שלי, ובהבזק של רגע חשבתי לעצמי שאם ריהאנה יכולה, אז גם אני, וככה יצאתי לרחוב. האומץ הלך ונבנה, עד כדי כך שכשנתקלתי בעלם חמודות מחופש למלח, משכתי אותו לעברי לשחזור אחת התמונות הכי אייקוניות מאותה תקופה. היוצרות לחלוטין התהפכו. אחר כך, כשפורים נגמר, דברים שבו לסדרם. הבחור המחופש לג'נטלמן אמריקאי התגלה כלא כל כך ג'נטלמן, ואני חזרתי להיות סוג של קורבן. גיליתי שצלם שנכח במקום תיעד את הרגע הזה והקים תערוכה שבה הוא הציע את התמונה שלי למכירה בלי לבקש את רשותי. ואני אומרת שכמו בווגאס, מה שקורה בפורים צריך להישאר בפורים.

אפרת וכטל מחופשת לקים קרדשיאן | צילום: באדיבות אפרת וכטל
אפרת וכטל מחופשת לקים קרדשיאן | צילום: באדיבות אפרת וכטל

ויש עוד דבר. כשאנחנו מתחפשים, אנחנו נהנים הרבה פעמים להבליט את מה שאנחנו מנסים להדחיק ביומיום ולהסתיר מהחברה במהלך כל השנה. למשל, אנשים יודעים שאני אוהבת את בריטני ספירס (בימיה השפויים) ולא מבינים למה אני לא מתחפשת אליה. התשובה היא כי מבחינתי זה הברור מאליו, כבר יודעים את זה עליי, זה לא יפתיע ולא יחדש ולא יוציא ממני משהו שלא יוצא בלאו הכי במהלך השנה. לעומת זאת, כשאני מתחפשת לדמויות שהן קצת פחות האיידול שלי כמו פגי באנדי, אביבית בר זוהר וקים קרדשיאן, אני נותנת ביטוי לפן אחר אצלי, פן שאני מפחדת להציג ביומיום. כי חלילה, מה יקרה אם ביומיום יחשבו עליי שאני טראש, גולדיגרית, לא חכמה במיוחד, או כל סטיגמה אחרת שעולה בקונוטציות האלה.

בסופו של דבר, הרעיון בפורים הוא לא לשפוט את הבחירה האמנותית של מי שעומד לפנינו (בנוגע לרמת הביצוע, לעומת זאת מותר לגלגל עיניים). אז יאללה, צאו לאיזו מסיבה שעדיין לא בוטלה כאילו אין קורונה בעולם, ותרקדו.

>> עורכת ווג סין מתארת איך נראים החיים בצל הקורונה