שמנה עם ציצי ענק? פאולה רוזנברג משיבה אש באופן מפתיע

כבר שנים שפאולה רוזנברג נלחמת עם הביקורות סביב גופה. שנים שטוקבקיסטים מעירים לה על כך שהיא לא רזה מספיק, ובטור שפרסמה בעבר באתר Mako ניסתה כבר לשים סוף לעניין וכתבה: "אתם כבר יודעים שאני לא שותקת כשאנשים מעירים הערות על המראה החיצוני שלי. אני רואה בזה שליחות. תשאלו למה? כי ככל שנסכים לדבר ולפתח שיח מבלי להתבייש על דימוי גוף וערך עצמי, נוכל לשנות את התפיסה החולנית שרודפת אחר מראה מושלם ולא אפשרי שמתפשטת בקרב גברים ונשים. השימוש התכוף בפילטרים ובפוטושופ ברשתות החברתיות רק מקצין את התופעה. ולכן כשאני עונה על הערות כאלו, זה לא בזבוז זמן. להפך. הטוקבקיסטים האלו מעניקים לי הזדמנות להפנות מראה למצב העגום והצורך לשנות אותו".

הפעם רוזנברג החליטה לקחת את המאבק שלה צעד אחד קדימה ולעשות מעשה יצירתי. היא הצטלמה בהלבשה תחתונה ללא ריטוש ועל גופה כתבה את האמירות הכי פופלריות שנזרקות כלפיה: "זרועות מידלדלות", "ציצי ענק", "שמנה" ו"ירכיים רחבות". בטקסט שצירפה לתמונה היא כתבה: "'את שמנה מדי', 'הירכיים שלך רחבות מדי', 'הבטן שלך נשפכת׳, 'עוד לא חזרת לעצמך אחרי לידה, הא?', 'פשוט תאכלי פחות', 'תפסיקי עם הפחמימות', 'אולי תעשי קצת יותר ספורט?׳.

"את כל ההערות האלו (ונוספות) אספתי לאורך השנים. לא פעם הטיחו בי משפטים כאלו, לא רק טוקבקיסטים או זרים ברחוב, גם אנשים שאוהבים אותי, כאילו מתוך דאגה. ספגתי מבטים ששידרו אכזבה על כך שהמידות שלי לא 'מושלמות'. אינספור פעמים הציעו לי לשנות את הגוף שלי מבלי שבכלל שאלתי. זה חלק מפסקול חיי, מפסקול חייהן של נשים רבות. אני מתעקשת להמשיך ולברר: מי לימד אותנו לשנוא את הגוף הטבעי שלנו? למה לעזאזל זה נחשב נורמלי לפלוש לגוף של אישה במילים ולהעיר לה על ה"הפגמים" שיש בה לדעתנו? כי פשוט התרגלנו לראות רק עור חלק ורק מותניים צרות ורק חזה קטן ועומד ורק בטן שטוחה. בגלל זה כל דבר אחר נראה לנו מקולקל ודורש תיקון. כי מספרים לנו שכמו שאנחנו זה לא מספיק טוב. מילים שנאמרו לי נחרטו בעור שלי וגרמו גם לי להאמין שאני חייבת להשתנות. התביישתי בעצמי על שלא חזרתי למידות הקודמות מיד אחרי הלידה, חשבתי שאוכל להצליח יותר בחיים אם אוותר על משהו מתוק כשמתחשק לי – שיתפתי פעולה עם השאיפה למודל היופי הזה – עד שאמרתי די! הבנתי כמה זה פוגע בבריאות הפיזית והנפשית ובכל זאת לקח לי זמן עד שאזרתי אומץ לשים גבול, להבין שמה שאנשים אחרים אומרים על הגוף שלי זה בכלל לא קשור אליי. זה לא באחריותי. זה מעיד רק עליהם.

"בכל יום אני פוגשת נשים שסוחבות שנים הערות שנאמרו להן ודופקות לעצמן את החיים. מפחדות שיראו אותן כמו שהן באמת, חיות בהסתרות ובהתמכרויות לדיאטות ולניתוחים ולהזרקות. בזכות עבודה עצמית מאומצת הצלחתי לפרוץ את המעגל האכזרי הזה, כי אני לא רוצה לחיות רק לפי מה שאתם רואים כשאתם מתבוננים בי. אני מקבלת את הגוף שלי ומטפלת בו בכבוד ובאהבה. אני יפה ואני בריאה ואני בשיא הכושר ונמאס לי להתנצל על זה".

החברות הסלבריטאיות של רוזנברג, בהן דנה גרוצקי, אלינית לוי ונטלי דדון דאגו לכתוב לה כמה היא מעוררת השראה, ורובן הגדול של התגובות חיבק את המהלך. "קול שחייב להישמע חזק באוזני כל הנערות והנשים שם בחוץ", כתבה אחת הגולשות, "תודה על הקול השפוי" כתבה אחרת, "ככה נראית אישה אמיתית ללא מסכות, כל הכבוד על האמת שלך", הוסיף אחד הגולשים. אמנם בתגובה ישירה לפוסט שלה לא נתקלנו בתגובות מעליבות, אך ברחבי הרשת לא פסחו המגיבים על הערות ציניות ופוגעניות ודאגו להזכיר שהיא עדיין "שמנה מדי".

רוזנברג מרבה להציף שיח מהסוג הזה ברשת, ממש לא מזמן היא יזמה אתגר בעקבותו מאות נשים העלו סלפיז שלהן ללא איפור וללא פילטרים. באותה הזדמנות היא סיפרה לנו על הבעייתיות בדימוי שהפילטר הזה מייצר אצל נשים צעירות ובוגרות כאחד, ואמרה מה הם לדעתה הפתרונות למצב: "קודם כל, גיוון – ברגע שהמוח שלנו רואה מגוון של אימג'ים – גובה, משקל, מבנה עיניים ושפתיים – מודל היופי משתנה במוח. במחקר לקחו נשים ושינו להם את הפיד וזה עבד. זה גם מה שאני עושה בקורס שלי. נהייה שיימינג סביב מי שלא נראית אותו הדבר וזה נהיה מעגל כזה. צריך שכולנו נזרום עם זה. היום כוכבות שלא חושפות את הפגמים שלהן, זה פוגע בעוקבים שלהן ועוד יותר בהן, כי לאט לאט הן לא יאמינו שאפשר לאהוב אותן בלי זה. גם במיני-ניסוי שלי נשים מספרות שברגע שהן רואות יותר נשים אמיתיות בפיד, זה משנה לגמרי את תפיסת הגוף האישית שלהן.

"פיתרון שני הוא שיח ביקורתי – כשאת רואה תמונה את צריכה לשאול את עצמך שלוש שאלות: איך אני מרגישה כשאני רואה את זה?, האם זה מנסה למכור לי משהו?, כי ברגע שאני יודעת שזה מנסה למכור לי משהו, המוח לומד שלא להפנים את האימג' המפולטר באופן אוטומטי. השאלה השלישית היא האם כשאני רואה את זה ומסתכלת במראה זה משפיע על איך שאני רואה את עצמי. מחקרים הראו שכשאלו נשים לפני ואחרי צפייה בפיד איך הן מרגישות והתוצאות היו שונות לגמרי.

"והפיתרון השלישי: להתחיל לדבר עם נשים אחרות – זה נורא משפיע כשאת שואלת מישהי איך היא מרגישה כשהיא רואה תמונה. ברגע שפותחים שיח מגלים שכל כך הרבה נשים מרגישות ככה. זאת חוויית שותפות, זה דבר שנורא עוזר בערך העצמי והדימוי שלנו"