פאולה רוזנברג: "מודל היופי ברשתות הופך להיות דומה מאוד למראה של בובות פורנו"

פאולה רוזנברג | צילום: רן קושניר
פאולה רוזנברג | צילום: רן קושניר

היא חוקרת את הקשר בין עונג מיני לדימוי גוף, מתנערת מהרשתות החברתיות שמקדמות את מודל היופי והלייקים, ומצד שני מספרת שהאינסטגרם מעצים אותה. פאולה רוזנברג בשיחה אישית ומעוררת מחשבה 

88 שיתופים | 132 צפיות

"הייתי בגיל צעיר נערה מאוד שאפתנית, הישגים היו מאוד חשובים לי, אני קוראת לזה בקורסים שאני מעבירה תסמונת הילדה המצטיינת, שהופכת להיות אישה מצטיינת. העולם מקדש את ההישגים האלה אבל כשאת נורא עסוקה בלהיות מצטיינת המקום של להיות חברה של הגוף הולך לאיבוד, כי אם הגוף שלי רוצה לישון אני אומרת לו 'לא יש לי משימות לעשות'". כך מספרת פאולה רוזנברג בשיחה אישית ומעוררת מחשבה עם נרקיס אלון מצוות באמבל ישראל. את השיחה המלאה תוכלו לראות כאן:

רוזנברג (ילידת 1976), מגישת טלוויזיה, נטורפטית ופעילה בתחום דימוי הגוף, מספרת בשיחה בגילוי לב על הקריסה הפיזית שעברה: "לי זה קרה בגיל 27, הייתי עובדת 14 שעות ביום. אכלתי ג׳אנק, ויש לנו תחושה שלא משנה מה יקרה, הגוף ימשיך לשרת אותנו. אבל הוא הפסיק לשרת אותי, היו לי כאבי ראש והייתי עצובה והבנתי שמשהו לא עובד. ואז הגוף שלנו מאותת. אי אפשר לברוח ממנו, אנחנו תמיד איתו. וכשהתחלתי לבדוק מה אפשר לעשות, התחלתי לחפש שיטות של רפואה טבעית. הרבה אומרים לך 'תקשיבי לעצמך', אבל אם לא הקשבתי לעצמי כל השנים אז מאיפה מתחילים? אז שאלתי 'איפה כואב לי?', ושאלתי גם 'למה כואב לי?' כנראה משהו באיך שאני אוכלת, או ישנה, או מתעמלת לא טובים לגוף. ואז התחלתי להקשיב וזה אחד הדברים שאני הכי מאמינה בו, לשאול מה כן עושה טוב לגוף?".

"ברגע שאת יוצאת לאוויר העולם, יש לך כמה שנים של גן עדן, של תמימות. את לא עוצרת להגיד הרגליים שלי רחבות, או השיער מקורזל"

פאולה, שאחד הנושאים שהכי מזוהים איתה הוא דימוי הגוף, החליטה שהציבור לא מספיק מודע לנושא החשוב שיכול לבנות ולהרוס את הביטחון העצמי של כל כך הרבה נשים וגברים, ילדות וילדים, ואת כל מה שהיא חוותה על בשרה וגם למדה בהמשך דרך הנשים שהיו מגיעות לקליניקה שלה, היא הביאה לפריים טיים ויצרה סרט בשם "כמו שאת", עליו היא סיפרה: "יצאתי למסע של מערכת היחסים עם הגוף שמתחיל ברגע שאת יוצאת לאוויר העולם, יש לך כמה שנים של גן עדן, של תמימות. את לא עוצרת להגיד הרגליים שלי רחבות, או השיער חלק או מקורזל. לאורך הדרך בגיל 4-5 כשמתחילים להגיד לך מבחוץ איך את נראית, שם נולד המסע, והסרט נעשה מתוך המקום שאני 15 שנה יושבת בקליניקה ועוסקת בתזונה טבעית ומרפא, ואת המונולגים של נשים ששמעת בסרט אני שומעת יום יום 15 שנה. רציתי לשים מראה לציבור. כשאת משדרת בפריים טיים, זה לא כמו לדבר עם אנשים". 

 "אני לומדת המון דרך האינסטגרם כי אני עוקבת אחרי יזמיות, נשים של דימוי גוף חיובי. זה כלי שאני יוצאת ממנו שמחה ויותר חכמה ויותר מרגישה טוב עם עצמי"

לאחרונה פאולה מדברת לא מעט בפלטפורמות שונות על הרשתות החברתיות, בתור מישהי שמקבלת לא מעט ביקורות ותגובות היא דוגלת בלהפוך את הרשתות למקום נעים להיות בו ומספרת: "היום באינסטגרם אני יוצאת מועצמת, אני עובדת בזה כל יום, תמונה שמבאסת אותי או לא נותנת לי ערך אני פשוט עושה unfollow, מה שאנחנו רואות זה מה שאנחנו מרגישות שאנחנו מסוגלות, וכל המחקרים של מדעי המוח מוכיחים את זה: you can't be what you can't see. המדיום הוא המסר –  האינסטגרם הוא מדיום של תמונות ברובו ומעט מילים, הוא גם ריק, את קובעת מה יהיה לך בפיד, גם אם זאת זמרת מצליחה וכל פעם שאת רואה את החופשות שלה את מרגישה שאת פחות טובה אז אל תעקבי אחריה. אני לומדת המון דרך האינסטגרם כי אני עוקבת אחרי נשים חוקרות, יזמיות, נשים של דימוי גוף חיובי, ארגונים פמיניסטיים בעולם, וכך הפיד שלי זה כלי שאני יוצאת ממנו שמחה ויותר חכמה ויותר מרגישה טוב עם עצמי. כל המחקרים מוכיחים שאחרי גלילה בפיד 90 אחוז מהנשים מרגישות ערך עצמי יותר נמוך, אבל זה בגלל שהן עוקבות אחרי אנשים שמוסרים להם מסר 'את לא מספיק טובה אם לא תעשי ככה וככה..'. דיי חלאס. כל אחת שתתאים לעצמה את תרגילי ספורט שנכונים לה".

את מדברת על איך אישה יכולה להרגיש טוב עם עצמה ללא תלות במראה או ללא הגדרות מהחברה, איפה אצלך מראה חיצוני יושב אצלך היום? את הרי משקיעה במראה שלך.
 "זה לא שאני אומרת אל תתייחסו למראה שלכן, אנחנו כמובן חיות בעולם שבו נראות חיצונית זה חלק ממי שאנחנו, בתוך כל התנועה של דימוי גוף חיובי יש המון זרמים, יש זרם שאומר בואו נתעלם מניראות חיצונית, אבל אני לא מאמינה בקיצוניות, אנחנו חיים בעולם פיזי וחומרי, ולכן מה שאני אומרת זה תסתכלו על כל המפה של מי שאתם, כמה מהאנרגיה שלך סך הכל בשבוע מושקעת בגוף הפיזי, להזין את עצמך במזון שהוא טעים ולא רק דיאטטי, ולהיות בתנועה לא רק בשביל חיטוב של האגן, כמה מהזמן את משקיעה בשיער, איפור, ציפורניים וכמה בלקרוא להיפגש עם חברות. אני מרגישה שבשנים האחרונות הפוקוס הלך באופן מוגזם למקום החיצוני, נשים עובדות בלייצר את הגוף שלהן במקום בלייצר דברים אחרים. יש נשים שכל היצירתיות שלהן הולכת להשקעה בחיצוניות, אסטתיקה זה אחלה דבר, השאלה היא כמה אחוז מהזמן זה. תבחרו באיזון". 

פאולה רוזנברג ונרקיס אלון | צילום: רן קושניר
פאולה רוזנברג ונרקיס אלון | צילום: רן קושניר

אחד הדברים בהם עוסקת פאולה בסרט שלה זה שכל בן אדם צריך לדעת מה הוא מבנה גופו ולהבין שפיזיולוגית יש דברים שהוא לא יוכל לשנות, לא משנה כמה ספורט הוא יעשה או מה הוא יאכל או לא יאכל, ומהמקום הזה יש לבחור למקסם את הפוטנציאל של מבנה הגוף שלו ולא לנסות להפוך למשהו שהוא לא אפשרי ומזיק לבריאות: "פיזיולוגית, מדעית, יש שלושה סוגים של מבנה גוף, אקטומורף- זה ארוך ודק, אלה שלא משנה מה הם יעשו הם דקים, ויש אנדומורף שיש להם נטייה טבעית לאגור שומן, 80-90 אחוז מהאנשים הם אנדומורף. את יכולה כמובן למקסם את הפוטנציאל של המבנה הגנטי שלך. אני אוכלת בריא, עושה ספורט, אם את מעמידה את אמא שלי וסבתא שלי לידי, היית מבינה שאני ממקסמת את הפוטנציאל הגנטי שלי. כדי שלי יהיה גוף ארוך ודק אני צריכה לפגוע בבריאות שלי, לצאת כנגד הגנטיקה שלי. להחסיר מעצמי ויטמינים ומינרלים, או להתיש עצמי בספורט, או ללכת לישון רעבה. ואני עשיתי החלטה עם עצמי שאני רוצה להיות תמיד בעדי ובעד הגוף שלי".

>> שמנה עם ציצי ענק? פאולה משיבה אש

אמרת שאת הולכת לעבוד על סרט המשך. במה הוא יעסוק?
"בסקסיזם, יש עדיין המון אפליה על רקע מין, והיום המיניות הפכה להיות כלי, הרבה נשים באפליקציות היכרויות מתנהגות אל עצמן כמו אל מוצר, והערך שלהן זה כמה לייקים יש להן. התדמית של האישה שמקבלת הכי הרבה לייקים ומודל היופי ברשתות הפך להיות מאוד דומה למראה של בובות פורנו, מודל היופי במיינסטרים ובפורנו הפך להיות אחד".

לפני כמה ימים דיברת על הצורך שנשים ידברו על המיניות שלהן מתוך מקום מועצם שמסכים לקחת בעלות על עונג. איך הדרך לשם נראית לדעתך?
"זה נושא שאני חוקרת גם באקדמיה וגם באוניברסיטה וגם בעצמי. אני קוראת המון מחקרים שנעשים בעולם על הקשר בין דימוי גוף למיניות. ככל שאישה לא מחוברת ליכולת של הגוף שלה לחוות עונג או לתשוקות הטבעיות שלה אז גדל הסיכוי שהיא תחווה דימוי גוף עצמי נמוך. מחקרים מוכיחים שנשים שלא מחוברות למקום הזה של הגוף שלהן ככלי לעונג, יש יותר סיכוי שהן יהיו במערכת יחסים מתעללת, כי הן מתייחסות לגוף שלהן כחפץ, לכן יש להן יותר סיכוי לדיכאון ולחרדה, וזה ממש הגיוני, כי ברגע שהמיניות שלך הופכת להיות משהו שצריך לספק אחרים, אז הרצונות והתיאבון המיני שלך הוא לא רלוונטי. ופה אני מאוד מקשרת בין תיאבון מיני לתיאבון תזונתי, ברגע שאת אומרת שהסימנים שהגוף שלי אומר לי הם לא רלוונטיים אז זה ככה בכל מקום. כמו שנשים רבות חושבות שהתפקיד שלהן זה רק לספק צרכים של אחרים"

"יש המון הפרעות אכילה שלא מכירים. למשל אורטורקסיה-  אובססיה לאוכל בריא. אנשים שאם הם יישבו במסעדה ויגידו שיש כפית אחת של סוכר בכל המנה הם יקומו ויילכו"

יוצא לך לפגוש לעיתים בקלינקה מקרים של הפרעות אכילה. יש לך כלים שאת נותנת לאנשים כדי לשפר את המצב?
"זה שם גדול הפרעות אכילה ויש כל מיני, המקרים המובהקים הקשים הם כשהחברה שמה לב לזה ומתחילים לחשוב איך לטפל, אבל יש עוד המון שלבים לפני. יש המון הפרעות אכילה שלא מכירים. למשל אורטורקסיה: אובססיה לאוכל בריא. ואנשים נהיים בכזאת אובססיה לאוכל בריא, שאם יישבו במסעדה ויגידו שיש כפית אחת של סוכר בכל המנה הם יקומו וילכו. הפרעות אכילה אף פעם לא קשורות לאוכל, האוכל זו הדרך לבטא את הרצון לשליטה, זה מתקשר לתסמונת ההצטיינות- להיות בהישגיות שיא, את לא מספיק רזה, לא מספיק יפה, עד שמשהו משתבש ביכולת להקשיב למה שיש לי עכשיו, או להגיד לעצמי כרגע אני טובה מספיק, זה הופך להיות שאם את אומרת לעצמך 'אני בסדר' המדיה אומרת את מוותרת לעצמך, את לא מספיק טובה. אם היה לי שקל על כל בנאדם שאומר לי: 'אין מצב שאת אוהבת את הגוף שלך כמו שהוא', למה כל בן אדם שמוכן לקבל את עצמו נראה לנו שקרן? כי אנחנו רגילים שברירת המחדל זה ביקורת עצמית, זה הנורמלי".

>> כך תדעי האם גם לך יש הפרעת אכילה כפייתית

האייטם נעשה בשיתוף באמבל ישראל