אני מתלבטת אם להיות להיות אמא, אז כפיתי על עצמי להתעסק בזה
עינת ויינבוים אף פעם לא רצתה להיות אמא, ואז היא התחילה להרגיש דקירות בבטן מכל מיני סוגים. מהמקום הזה היא יצרה את "בקרוב אצלכן", פודקאסט מצולם שבו היא מארחת נשים מרתקות, בהן רינה מצליח, ד"ר אורנה דונת וריי שגב, ומנפצת את הטאבו הכי קדוש בישראל. טור אישי מהלב, הראש והרחם
לפני כמה חודשים פגשתי מכרה, אישה שאני מחבבת ומעריכה שלא ראיתי מזה זמן מה. היא הזמינה אותי לצאת לעשן איתה סיגריה, כפי שהיינו נוהגות לעשות ברוב המפגשים שלנו. סיפרתי לה שהפסקתי לעשן והיא ליכסנה אליי מבט, חייכה ואמרה: ״אני מקווה שמסיבות טובות״. לא היה קשה להבין למה היא התכוונה בצירוף המילים הזה, סיבות טובות, ובחיוך העדין, הנכלולי שלה, שכמו קלט את הסוד שהיא הייתה בטוחה שאני צופנת. אלא שלא היה לי סוד. הסיבות היו טובות כי הפסקתי הרגל מזיק שפגע בבריאותי. אבל לא לזה היא התכוונה.
>> אליאנה תדהר: "מצפים מאיתנו להיות מיס פרפקט. בא לי להגיד – תרפו"
אני אף פעם לא רציתי להיות אמא. אף פעם גם לא רציתי להיות לא-אמא. זה בכלל לא היה מרכיב בזהות שלי, לא משהו שחשבתי או הרגשתי – עד אמצע שנות ה-30 לחיי, כשעוד ועוד נשים סביבי התחילו להקפיא ביציות, להקים משפחות, לעבור הפלות, לנדנד עגלות, להתכתב בוואטסאפ עם גננות, לבטל תכניות. להשתנות.
>> חצי שנה של סיוטים והבועה שיצרתי מאז הלידה קרובה לפיצוץ
ואז, בתקופה הזאת, התחלתי להרגיש דקירות חדות, איטיות, מבהילות בעוצמתן. הרגשתי אותן בבטן. כאבי בדידות איומים, פקפוק עצמי ותהיה אמיתית: אולי מבלי לשים לב אני עושה את טעות חיי? כאילו קרתה איזו תקלה ובגללה אני מסרבת להכיר בכך שאני מסוגלת להרות ולהביא חיים. הסירוב הזה, אולי לא סירוב אלא מעין אדישות, הרגיש לי כל כך טבעי ואגבי במשך שנים, קצת כמו שמישהו יציע לי להיות יועצת מס ואני אענה לו: לא, מה הקשר. אז ככה עם להיות אמא.
המחשבה על לעשות ילדים מזכירה לי השקעות בשוק ההון – אני לא באמת רוצה לשים את הכסף שלי שם, אבל לטווח הרחוק זה אמור להשתלם לי. השוק עולה. החיים חזקים מהכל. והרי לקיום הביולוגי שלנו כנשים יש דדליין, האם אנחנו חייבות להחליט? האם לא להחליט זה גם להחליט?
אבל מהרגע שהבנתי שאני היחידה בסביבתי שלא עסוקה באימהות, כפיתי על עצמי לעסוק בה. להיות חלק. הזרקתי לתוך המוח שלי את הנושא הזה והוא נתפס שם חזק, בנה התיישבויות, הפך למעצמת נדל״ן.
זה נמשך כמה שנים והחריף עם הזמן, הניסיון לקבל מעצמי תשובה בכוח, להתמיין ימינה או שמאלה, כן אמא/לא אמא. הנטייה המקורית שלי היא לא, אבל יש ימים בהם אני מרגישה שלהיות אמא יכול להיות נחמד. חשוב. מרגש. עבורי, המחשבה על לעשות ילדים מזכירה לי השקעות בשוק ההון – אני לא באמת רוצה לשים את הכסף שלי שם, אבל לטווח הרחוק זה אמור להשתלם לי. השוק עולה. החיים חזקים מהכל.
התלבטות היא עמדה פנימית משונה ועמוקה לחוות כדרך חיים. יש בה כל כך הרבה שכבות ואיזה קסם שרדינגרי – אני אוחזת בפוטנציאל של שתי האופציות בו-זמנית, למרות שרק אחת מהן מתקיימת במציאות. לעיתים אני עושה בהתלבטות שימוש מכוון כדי להתקבל לחברה הישראלית; ״עדיין לא״ היא תשובה שמרגיעה את הסביבה, מאשרת את ההשתהות וההיסוס אם בסופן תתרחש לידה. אבל התלבטות עלולה גם להיות חוויה מייסרת, תקיעות של חוסר בחירה. קשה לתחזק מצב של אי ודאות לאורך זמן והרי לקיום הביולוגי שלנו כנשים יש דדליין, ומתישהו נהיה חייבות להחליט. נכון? האם אנחנו חייבות להחליט? האם לא להחליט זה גם להחליט?
במהלך התקופה האחרונה חיפשתי ללא הרף נשים שבחרו או נקלעו לחיים שאינם התגלמות המיינסטרים הישראלי בכל הנוגע לאימהות. נשים שלא יודעות. נשים שיודעות ובוחרות אחרת. נשים שטועות. מצאתי את כולן, ויצאתי עמן למסע כדי לקבל החלטה, או לפחות לחיות בשלום עם אי ההחלטה. צילמנו והקלטנו שש שיחות לתוכנית ראיונות חדשה שבה אנחנו מפענחות יחד מהי המשמעות להיות אישה בגיל פריון במדינת ישראל.
עינת ויינבוים היא אשת קריאייטיב ועיתונאית (מאקו, מגזין את, טיים אאוט). יצרה תכנים דיגיטליים וסדרות רשת לגופים ומוסדות. בוגרת החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב וחממת הסדרות העלילתיות של סם שפיגל ונטפליקס. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, היא עדיין מתלבטת אם להביא ילדים לעולם. שישה פרקים של ״בקרוב אצלכן״ זמינים לצפיית בינג׳ ביוטיוב, באפליקציית רלוונט ובאפיק 48 ב-yes. עבור מי שמעוניינות להאזין לתכנית כפודקאסט, ששת הפרקים עלו גם לספוטיפיי ולאפל מיוזיק. מוזמנות לצפות, להאזין, לשתף ולהפיץ. יש לכן סיבות טובות.