עייפות בלתי מוסברת

תסמונת העייפות הכרונית- גוף ונפש
הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם
"כשאני לוקחת עגבנייה ומלפפון כדי להכין סלט, אני מתפללת שאצליח לסיים את המשימה. בימים הטובים של המחלה אני מצליחה לסחוב הביתה קרטון חלב אחד מהמכולת, ובימים קשים אני לא מצליחה להרים מזלג מהרצפה. כשאני מרימה טלפון למישהו ומשוחחת איתו עשר דקות, אני מחוסלת אחר כך לפחות ליומיים", כך מתארת ש', חולה תסמונת העייפות הכרונית (CFS), את חייה בצל המחלה.
כמו שפעת תוקפנית במיוחד
את תחילת תסמונת העייפות הכרונית נהוג לייחס לשנות ה-80 העליזות. סוף עידן הפחד של המלחמה הקרה, פיתוח המחשב ושנות הבורסה המאושרות סיפקו לצעירים רבים אפשרויות קורצות להרוויח כסף, אם רק יגלו כישרון ויכולת. "יאפי"- מונח חדש כובש את העולם בסערה. ילדי שנות הבייבי בום הידועות גדלו והפכו בינתיים לצעירים בני המעמד הבינוני-גבוה. המוכנים לעבוד קשה מאוד כדי להצליח. חמש שנים לאחר מכן, עמדו רופאים חסרי אונים מול מספר גדול של צעירים שהתייצבו בבית החולים ודיווחו על סימפטומים הדומים למחלת שפעת תוקפנית במיוחד. בדיקות גופניות שנערכו לא העלו דבר מלבד העובדה שהגוף עצמו מראה סימנים של התמוטטות: חום הגוף עולה, לחץ הדם יורד, כאבי גוף קשים תוקפים את הפרקים, מכבידים על הבטן וחותכים בעצמות. גם יכולת הריכוז והזיכרון יורדת, מילים, שמות ומקומות נשכחים כאילו לא היו מעולם. ברוב המקרים, פעולות יומיומיות רגילות כמו לקום מהמיטה או ללכת יכולות לגרום לבחילות קשות ולהקאות, ומעל הכל עומדת הרגשה של עייפות שלא ניתן להפיג אותה בשינה ולא ניתן להקל עליה במנוחה.
תוך עשור הפכה המחלה למגיפה של ממש. מספר החולים הכפיל את עצמו מדי יום בשעה שרופאים ומדענים עמלו ימים ולילות כדי למצוא תרופה, או לפחות גורם למחלה, אולם ללא הצלחה. בסופו של דבר, הרופאים הודו כי אין להם מושג מה גורם לעייפות בלתי נסבלת זו, וחשוב יותר – איך מטפלים בה.
ד"ר מרדכי פריד, ראש המרפאה לעייפות מתמשכת במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, מסביר כי "הבעיה היא שהסימפטומים של המחלה נמצאים כמעט בכל מחלה או אצל אנשים רבים שאינם חולים אפילו, לכן יש קבוצות שונות של אנשים שמתלוננים על בעיות שונות שכולן נמצאות תחת המטרייה שנקראת 'תסמונת העייפות הכרונית'".
רק פרופיל החולים היה ברור לרופאים – רוב הלוקים במחלה היו אנשים לבנים, בעיקר נשים, בשנות ה-30 לחייהם. רובם בני המעמד הבינוני-גבוה, שעובדים בעבודות הדורשות שעות עבודה רבות בשבוע או בכאלו המטילות לחץ מנטלי כבד.