להיבדק לסרטן השד זה לא מספיק. התופעה שאת חייבת להכיר

מהי רקמת שד צפופה? | צילום: shutterstock
מהי רקמת שד צפופה? | צילום: shutterstock

התגברת על הבושה והלכת להיבדק? אם עוד לא מלאו לך 40 יכול להיות שיש לך סרטן השד גם אם התוצאות מראות אחרת. מהי רקמת שד צפופה ולמה אף אחד לא מדבר על זה?

88 שיתופים | 132 צפיות

 

ב־15 בינואר 2018, מיד לאחר שעברה עם בתה התינוקת ובעלה עודד לבית חדש, קיבלה מאיה בירן (32) את הבשורה ממנה חששה: היא חלתה בסרטן השד. את סיפור הגילוי קורע הלב חשפה בפוסט בפייסבוק שזכה לאלפי לייקים ומאות שיתופים ותגובות והסתכם בשורות האלה: "הכירורג אמר לי משהו שהציל לי את החיים – לכ־50 אחוז מהנשים יש רקמת שד צפופה, לכן לא הייתי מצליח לחוש בגוש ללא אולטרה סאונד".

"הרגשתי גוש בחזה אבל נמנעתי מללכת להיבדק, כי לא האמנתי שמשהו כזה יכול לקרות לי" | צילום: shutterstock
"הרגשתי גוש בחזה אבל נמנעתי מללכת להיבדק, כי לא האמנתי שמשהו כזה יכול לקרות לי" | צילום: shutterstock

מחלתה של בירן יכולה הייתה להתפספס בקלות לדבריה, לולא הרופא שלה היה מספר לה רקמת השד הצפופה ומפנה אותה לבדיקה חלופית לגילוי מוקדם של סרטן השד.

רקמת שד צפופה (או שד צפוף) היא תופעה שכיחה אצל נשים צעירות בנות 40 ומטה – אוכלוסיה הנחשבת בקבוצת סיכון נמוכה יותר לחלות בסרטן השד, ולכן אינה מתבקשת לסור מדי שנה לערוך בדיקה שגרתית. רקמה מהסוג הזה מקשה על איתור גידולים – הן בבדיקת מישוש והן בבדיקת ממוגרפיה – משום שהמרקם הסמיך שלה עלול להסתיר אותם. הדרך לעלות על גידול במקרה הזה היא באמצעות בדיקת אולטרה סאונד של השד, אלא שרופאים לא ממהרים לשלוח נשים לבדיקה הזאת. על פי האגודה למלחמה בסרטן קבוצת הסיכון העיקרית היא של נשים בנות 50 ומעלה, כאשר כ־15 אחוזים מהחולות מאובחנות בגילאי 40־49 וכשישה אחוזים מהמאובחנות הן מתחת לגיל 40.

בשנת 2014 ניסו מיכל ינאי והשרה גילה גמליאל (שהייתה ח"כית) לקדם חקיקה בנושא והציעו שכל רופא ידווח למטופלות שלו במידה ויש להן רקמת שד צפופה ולהפנות אותן לבדיקה חלופית לגילוי מוקדם. זה נשאר בגדר הצעה בלבד. 

"סרטן רחוק מלהיות רלוונטי רק לנשים בנות 40־50", אומרת בירן הבריאה כיום, לאחר חמישה חודשי טיפולים. "צריך להעלות את המודעות בקרב נשים צעירות ולבצע בדיקת אולטרה סאונד פעם בשנה. עשרות נשים סיפרו לי שהכירורג שלהן לא רצה לשלוח אותן לאולטרה סאונד והסכים רק אחרי שהתעקשו, צעקו וביקשו מרופא המשפחה להתערב".

"אין טעם לבצע אבחון מוקדם באוכלוסייה כולה", אומרת בתגובה ד"ר תניר אלוייס, כירורגית שד ומנהלת מרכז השד במרכז הרפואי קפלן. "שכיחות המחלה בקרב נשים מתחת לגיל 40 היא נמוכה מאוד. כמובן שאצל נשים בקבוצת סיכון (היסטוריה סרטנית, נ"ב) הסיפור הוא אחר. אנחנו ממליצים לנשים להיבדק בתחילת שנות ה־30 כדי לבצע הערכת סיכון ולקבל המלצות להמשך מעקב". ד"ר אלוויס מפנה את האחריות גם לנשים עצמן, שלא פעם נמנעות מלהיבדק בשל חוסר הנעימות הכרוך בכך.

מאיה (35) (השם המלא שמור במערכת), שלפני כחמש שנים 'זכתה' אף היא לדיבור צפוף עם רקמת השד הצפופה, מצטרפת לפנייה זו. "הרגשתי גוש בחזה אבל נמנעתי מללכת להיבדק, כי לא האמנתי שמשהו כזה יכול לקרות לי", היא משחזרת. "בסוף, כשנבדקתי, שמעתי מילים כמו 'שד צפוף' ו'המשך בדיקה'. המזל שלי שזה התגלה בשלבים מוקדמים".

ממשרד הבריאות נמסר: "המדיניות בנושא הגילוי המוקדם נגזרת מהמלצות של גופים מקצועיים בעולם ובארץ. בימים אלה הוקמה ועדה מקצועית הבוחנת שוב את ההמלצות הקיימות. כיום לא מומלץ על ביצוע בדיקות סינון לנשים בנות פחות מ־50 בסיכון ממוצע משום שדיוק הבדיקה נמוך משמעותית בהשוואה לנשים מבוגרות יותר. נשים בנות 50 ומעלה לרוב נמצאות בשלב חדילת הווסת, אשר משפיע על מבנה השד כך שבדיקת הממוגרפיה בהן מדויקת הרבה יותר בהשוואה לנשים צעירות. אי הדיוק מוביל לתוצאות כוזבות, ואלה כשלעצמן מובילות לסיבוכים נוספים. כמובן שבמקרה של סיכון, השיקולים שונים".