"היה ממש קשה לשמוע את הדברים האלה": סרט מלחמה כמו של ענבר חצרוני עוד לא ראיתן

המוזיקאית והיוצרת ענבר חצרוני (34) מתל אביב תמיד הייתה בחורה של עשייה. כשהשבעה באוקטובר הכה בסערה בכולנו, לאחר שיצאה מהשוק הבינה שהיא לא מסוגלת לשבת בשקט ויצרה סרט תיעודי באורך חצי שעה בשם "נשות הברזל". בסרט היא מראיינת את נשות הברזל של העורף הישראלי – אימהות שבניהן לוחמים בעזה או בצפון, מילואמניקיות שעזבו את כל חייהן לטובת המלחמה, נשים ששרדו את הטבח בדרום ופונו מהדרום, ועוד ועוד. לדבריה, זה מה שנותן לה כוח.

>> "אני חיה בזכות הכתיבה": האם השכולה שמאחורי הפוסטים שסוחפים את הרשת

"לפני המלחמה בדיוק עמדתי להוציא שיר בשם 'כוכב קטן', על חייל שגויס במלחמת לבנון השניה, האקס שלי. זה שיר על געגוע, פחד ודאגה", היא מספרת לנו בריאיון. "כשהבנתי שזה דווקא ה-זמן לשחרר את השיר הזה החוצה, עלתה לי עוד מחשבה – לראיין נשים שחוות את אותן התחושות – של הגעגוע לבן זוג, של אימהות שפוחדות על בנן שבעזה. רציתי להגיע אליהן הביתה ולהבין מהן איך הן מתמודדות".

והרגשת שזה עושה להן טוב, לדבר?
"לגמרי. זו הייתה מעין תרפיה – עבורן ועבורי. היה לי חשוב שירגישו איתי הכי בנוח, ולהדגיש להן שכל מה שהן מרגישות זה לגיטימי. הרגשתי המון פתיחות מכיוונן, שהן ממש צריכות את זה. יש אחת מניר עם, מפונה שנמצאת במלון בתל כרגע, היא איבדה המון מכרים וחברים ובן זוגה במילואים. יש מישהי בסרט שיש לה קרוב משפחה שהוא חטוף. מצד אחד היה ממש קשה לשמוע את הדברים האלה, מצד שני הן היו צריכות לפרוק".

"גם לי זה עשה ממש טוב ועזר באופן אישי. הרגשתי שאני בפעולה ולא בחוסר אונים", היא מספרת על העבודה מאחורי הקלעים, "לא התמקדנו בסרט בכאב ובשכול, לא דיברנו על זה, אלא על דרכי התמודדות – איך ברמה האישית הן מתמודדות עם המחשבות הקשות והפחדים – ולכן זה היה לגמרי מרפא וממש נתן לי כלים".

מה לקחת מהסרט?
"לשמוע כמה הן מבקשות עזרה ונעזרות באחרים, זה חזק מאוד. דווקא בעתות משבר לא כולנו מסוגלות לכך. בנוסף, היה מאוד מעניין לשמוע איך הן מתנהלות עם בני הזוג שבחזית – כשיש תקשורת, וכשאין. הסרט שם דגש על התמודדות עם בן זוג שגויס בצו 8, או למשל על התמודדות של אימהות שבניהם גויסו. אנשים מקריבים את חייהם עבורנו, וחשבתי שאם סרט כזה יציף את התחושות שלהן – אז זה יוכל להקל על נשים שמרגישות לפעמים לא בסדר אם הן נשברות. הרבה נשים הן באותה סירה, לא רק מי שהתראיינה לסרט. כך, יכולתי ללמוד בעצמי, וגם לתת לגיטימציה לכל תחושה או מחשבה".

"המשבר שלי גרם לי להבין שאני חייבת לראות בעצמי את האנשים שאף אחד לא נמצא עבורם, ולדבר עליהם דרך המוזיקה שלי"

את הסרט של חצרוני מלווה כפסקול השיר החדש שלה 'כוכב קטן'. "הקליפ שלו מרגש מאוד וכל פריים ופריים אויר בו על ידי האנימטורית המדהימה קרן מנצור", היא מוסיפה. השיר יכלל באלבום החדש שלה שיראה אור במהלך השנה, ועוסק בנושאים חברתיים חשובים, שלתחושתה לא מקבלים מספיק מקום במוזיקה בפרט, ובחיים בכלל. "יש שיר שכתב בחור נכה ואני הלחנתי, שיר על דרי רחוב, למשל", היא מספרת.

ענבר חצרוני | צילום: גדעון אלרום

>> "חיכיתי לשנה הזו כל חיי": מעיין אדם מרסקת לנו את הלב

מאיפה ההשראה לדבר דווקא על הנושאים האלו?
"עברתי תקיפה מינית ב-2015, שבעקבותה היה לי משבר קשוח מאוד שגרם להתקפים פסיכוטיים. בניתי מציאות הישרדותית ולא אמיתית, חוויתי דיכאון מאוד קשה, לא רציתי לחיות. כדי לנסות להתגבר על המשבר הגעתי לכפר שיקום, כשהתרוממתי מהמקום הזה, הבנתי שעליי להשתמש בכלים שקיבלתי – בין היתר באמצעות המוזיקה שלי. בחברה שלנו יש המון שיפוטיות – כלפי מי שעבר חוויה כמו שלי, כלפי נכים, דרי רחוב. אני יודעת להגיד מהמקום האישי שלי, שכשאת מלקה את עצמך ומבקרת את עצמך על איזשהו משבר נפשי ומרגישה שאת משוגעת, החברה תשפוט אותך בחזרה".

את הרגשת ששפטו אותך באותה תקופה?
"לא הרגשתי ששופטים אותי, אבל בתקופה שהייתי בדיכאון קשה – חוויתי ריחוק מחברים, חוויתי דחיה, חוויתי את התחושה שאי אפשר להכיל אותי. הרגשתי בדידות מאוד גדולה, ולכן חשוב לי להיות שם באמצעות המוזיקה עבור מי שמרגיש שלא שומעים אותו. לדבר לאותם אנשים שקופים בחברה, שהנפש שלהם עוברת טלטלה".

חוויה כמו שאת עברת, כל אחת ואחד יכולים ויכולות לחוות.
"נכון. זה יכול לקרות לכל אדם, ועדיין יש סטיגמות סביב הנושא. כן יש הבנה שנפש היא מורכבת ויש הרבה יותר מודעות, אבל אני מכירה אנשים שעברו משברים נפשיים ועדיין מתביישים לדבר על זה. ברגע שאני נפתחת מולם, אני מגלה על עוד אנשים שלא היו מדברים אם אני לא הייתי מדברת. המלחמה הזו כיווצה את הנפש, והיא פותחת מקומות עדינים ורגישים. זה יכול להציף הכל אצל מישהו שהוא פוסט טראומטי. עלינו לדבר על זה עם אנשים, ולזכור שזה בסדר לצאת מאיזון".