נעים להכיר: מצליבים וסולניים

תפוח אדמה, פלפל, חציל, עגבנייה וטבק הם בני משפחת הסולניים המכילים את הסולנין, המצוי בפקעות ובעיקר בקליפה כשהיא ירוקה (תפוח אדמה ירוק או עגבניות ירוקות). הרעלת סולנין (מעל 20 מ"ג בכל 100 גרם) תגרום לתופעות כמו כאבי ראש, חולשה, הקאות, בעיות מפרקים ותשפיע על מערכת העצבים.

ירקות ממשפחה זו נחשבים חומציים, אלרגניים ועלולים להחמיר דלקת מפרקים (עודף חומציות בדם שוקע בפרקים ומגביר מצבי נפיחות ואדמומיות). לכלל האוכלוסייה לא נשקפת כל סכנה באכילת ירקות אלה, אולם אנשים הסובלים מבעיית חומציות ומבעיות מפרקים מומלץ להם להימנע מירקות אלה. בכל מקרה, מומלץ לכולם להימנע מאכילת עגבניות ירוקות ותפוחי אדמה לא בשלים, מחשש להרעלת סולנין.

תפוח אדמה

פקעות דמויות גבעולים מעובים המתפתחים בתוך הקרקע. מקור תפוח האדמה הוא באמריקה הדרומית והוא משמש מזון בסיסי במדינות רבות.

ערך תזונתי: עמילן, ברזל (1.4 מ"ג ל-100 גר'), ויטמין C (30 מ"ג ל-100 גר'), ויטמין B. ישנם שני סוגים של תפוח אדמה: אלה הקמחיים המתאימים יותר לאפייה ואלה הקשים יותר המתאימים לטיגון צ'יפס. לשם השוואה: תפוח אדמה מבושל מכיל 84 קלוריות ואילו צ'יפס מטוגן מכיל 544 קלוריות ל-100 גר'. תפוח אדמה מתוק, בטטה, לא שייך למשפחה זו.

טיפים

• רצוי להשרותם את תפוחי האדמה במים קרים ומלוחים חצי שעה לפני הבישול/טיגון כדי למנוע את השחרתם.
• מי תפוחי אדמה יעילים לריפוי כיב בקיבה או בתריסריון. מגרדים תפוח אדמה וסוחטים. את המיץ שנוצר מערבבים עם דבש ואוכלים בבוקר על קיבה ריקה.
• לבעיות עור וכוויות: הניחו על האזור שנכווה תפוח אדמה מגורד וסחוט ביחד עם מעט קמח, וחבשו. במצב של בעיית עור, הקפידו להחליף את החבישה בכל פעם שתפוח האדמה משחיר.
• לעיניים כואבות ונפוחות: הניחו על העיניים פרוסות תפוח אדמה.



עגבנייה

העגבנייה נחשבת לפרי למרות שהיא מסווגת בין הירקות. רק במאה ה-19 החלו לאכול אותה בצורתה הטרייה. לפני כן היא נחשבה לירק רעיל הגורם למחלות והשתמשו בה להכנת מרק ורטבים בלבד. העגבנייה נקטפת ירוקה ומבשילה במהלך אחסונה.

ערך תזונתי: ויטמין C,1B ,B2, B3. עשירה באשלגן, קרטנואידים (ויטמין A) וליקופן, הנחשב כחומר הבולם גידולים סרטניים (המצוי גם ביין אדום). ככל שצבעה של העגבנייה אדום יותר כך תכולת הליקופן גדולה יותר. בקטשופ אגב מצויה הכמות הגבוהה ביותר של ליקופן. מכילה 21 קלוריות ל-100 גר'.

טיפים

• עגבנייה ירוקה תאדים אם נניח אותה על אדן החלון או בשקית נייר או יחד עם עגבניות אדומות נוספות.
• מועילה לעצירות, מפיגה יובש, מקילה על צימאון ומנטרלת רעלים. עשויה למנוע סרטן הערמונית ומחלות לב.

פלפל

מוצאו של הפלפל האדום (גמבה) בדרום אמריקה. הוא עשיר מאוד בסידן ובברזל ואת צבעו האדום הוא מקבל בתהליך ההבשלה שלו.

ערך תזונתי: ויטמין B1 B2 , , B3, C (170 מ"ג ל-100 גר'), קרטנואידים, ברזל ואשלגן.

הפלפל הירוק לעומת זאת הופך בתהליך הבשלתו לאדום וצהוב.

ערך תזונתי: ויטמין C (650-350 מ"ג ל-100 גר') קרטנואידים (ויטמין A – 770 מ"ג ל-100 גר'), ויטמין B, ברזל וסידן. מכיל 24-20 קלוריות ל-100 גר'.

טיפים

• פלפל ירוק חריף/פפריקה חריפה מעוררים זרימת דם, מוציאים ליחה, משקיטים כאב ומורידים נפיחות, בשל העובדה שעם היכנסם לגופנו הם משחררים חומרים משככי כאב, כמו למשל אנדרופינים.



חציל

מוצאו באזורים הטרופיים בהודו. נפוץ באסיה ובארצות הים התיכון. נחשב כפרי למרות שמסווג בין הירקות

ערך תזונתי: מכיל 90 אחוז מים, אשלגן, סידן, קרטנואידים וויטמין 1B, B2, B3.

טיפים

• כאשר החציל בא במגע עם האוויר הוא משחיר. מיץ לימון מונע את השחרתו.
• לפני טיגון מומלץ לצפות את החציל בקמח כדי שיספוג פחות שמן.
• מניע דם ברחם, מפסיק דימום רחמי, מחזק את הדם וטוב למניעת טחורים.

משפחת המצליבים

כרוב, כרובית, כרוב ניצנים, ברוקולי, קולורבי, לפת, צנון/צנונית, חרדל, חזרת וגרגיר הנחלים הם בני משפחת המצליבים. ירקות אלה נחשבים לירקות אנטיאוקסידנטיים, כלומר

בעלי היכולת לנטרל רעלים מן הגוף. לכלל האוכלוסייה לא נשקפת סכנה באכילתם אולם במצב של היפותירואיד (הפרשה מועטה של יוד על ידי הורמון התירוקסין המצוי בבלוטת התריס) רצוי להימנע מאכילת ירקות טריים ממשפחה זו משום שהם סופחים יוד. הסובלים מהיפותירואיד יכולים לאכול את ירקות משפחת המצליבים כשהם מבושלים.

כרוב

מוצאו של הכרוב באזור הים התיכון, מלבד הכרוב המכונה "כרוב סיני" שמוצאו, כמשתמע משמו, מסין.

ערך תזונתי: מכיל סידן, אשלגן, ברזל, קרטנואידים, חומצה פולית וויטמיןB , בעיקר מסוג B3. מכיל כ-16 קלוריות ל-100 גר'.

טיפים

• בין עלי הכרוב נוטים להסתתר מיני חרקים. על מנת להרחיקם מומלץ לטבול את הכרוב במי מלח לפני השימוש.
• כאשר מבשלים כרוב לאורך זמן נוצר ריח לא נעים. על מנת למנוע את הריח מומלץ לבשלו עם פרוסת לחם טרי.
• כדי למנוע אובדן ויטמינים יש להוסיף, לבישול או לסלט, מיץ לימון או חומץ.
• הכרוב מסייע בריפוי כיבים פנימיים וחיצוניים, הפרעות כבד, עצירות, מפחית את הסיכוי לגידולים סרטניים, מפחית גודש בחזה בזמן ההנקה וסופח רעלים. כקומפרס ניתן להשתמש בו במצבים של דלקת פרקים ולהורדת חום.

כרובית </h2>

סוג של כרוב שמוצאו באזור הים התיכון.

ערך תזונתי: מכילה ברזל, סידן, ויטמין B, C, אשלגן וקרטנואידים (ויטמין A).

מכילה 24 קלוריות ל-100 גר'.

טיפים

• רצוי להשרותה במי מלח ולבשל לא יותר מ-7-10 דקות.
• כתמים על גבי הכרובית מעידים על נוכחות של כיני צמחים ולכן מומלץ לא לאכול כרוביות בעלות כתמים.
• טובה לדימומים מהחניכיים. להקלה על בעיה זו מומלץ לאכול אותה טרייה.



כרוב ניצנים, מנקה את הגוף מרעלים ומקל במצבי חום. אילוסטרציה: gettyimages

קולורבי

גדל במרכז אירופה ומכונה גם "כרוב קלח". בימי הביניים האמינו שאכילתו מרחיקה מחלות. רצוי לבחור בקולורבי קטן (בגודל כדור טניס) מאחר והגדולים פחות מתוקים ונוקשים.

ערך תזונתי: מכיל ברזל, אשלגן, סידן, ויטמין B, C וקרטנואידים. מכיל 26 קלוריות ל-100 גר'.

טיפים

• יעיל להורדת לחץ דם גבוה, מקל על כאבים כתוצאה מדלקת בדרכי השתן, מייבש לחות ועל כן מתאים במצבי ליחה וסינוסיטיס.

כרוב ניצנים

מקורו בבריסל שבבלגיה. מכונה גם "כרובון בריסל". ככל שהניצנים קטנים יותר הם נחשבים לטובים יותר. רוב גידולי הכרוב ניצנים בארץ מיועדים לתעשיית ההקפאה, ורק העודפים מגיעים לשווקים.

ערך תזונתי: מכיל ברזל, אשלגן, קרטנואידים וויטמין C. מכיל 52 קלוריות ל-100 גר'.

טיפים

• מלחלח את המעיים ועל כן טוב למצבי עצירות. מנקה את הגוף מרעלים ומקל במצבי חום.
• על מנת להאריך את ימיו מומלץ לא לרחוץ אותו לפני האחסון, ולהניח במקרר בשקית מחוררת.

ברוקולי

מוצאו באיטליה. מבחינה בוטנית נמנה עם משפחת הכרוביים ואף מזכיר בצורתו את הכרובית. בעבר התרחקו ממנו בטענה שהוא חסר טעם. בשנים האחרונות גילו רבים את יתרונותיו. ברוקולי שהזהיב איבד מתכולת הוויטמין C שבו, שבדרך כלל היא גבוהה במיוחד. ערך תזונתי: מכיל ברזל, סידן בכמות גדולה, חומצה פולית, כלורופיל, אשלגן, ויטמין B, וויטמין C – בכמות הגדולה פי שתיים מהמצויה בפרי הדר.

טיפים

• מומלץ לאכול גם את הגבעולים למרות שמשך הבישול שלהם ארוך יותר. בגבעולים יש מאגר גדול של מינרלים.
• משתן, טוב לדלקות עיניים, מנקה חום ורעלים, מסייע במניעת סרטן המעי הגס.

חרדל

החרדל הוא אחד התבלינים הקדומים ביותר. היוונים והרומאים בעת העתיקה נהגו לטחון את זרעי החרדל ולערבבם בדבש או חומץ, ככל הנראה ממרח החרדל הראשון בהיסטוריה. בצרפת מייצרים מזה כחמש מאות שנה מיני ממרחי חרדל, כשהנפוץ מבין כולם הוא חרדל הדיז'ון. ישנם שני סוגים של זרעי חרדל: החומים-צהבהבים והשחורים. החרדל השחור חריף יותר אך גידולו מצומצם, משום שקשה לאוספו. כאשר טוחנים את זרעי החרדל הם מדיפים ריח חזק שמקורו בשמן המצוי בהם המכיל גופרית, המתנדף בטמפרטורה גבוהה.

ערך תזונתי: מכיל סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן, אבץ, B3. מכיל 84 קלוריות ל-100 גר'.

טיפים

• מעורר תיאבון, מנטרל רעלים, יעיל נגד תולעים (באיורוודה ממליצים לערבב אותו עם יוגורט).
• מחמם את כפות הרגליים. אנשים הסובלים מקור בכפות הרגליים או סתם אנשים שמעוניינים להתחמם בחורף הקר, יכולים להכניס גרגירי חרדל בין הגרביים לנעל.

חזרת

צמח תבלין הגדל באזור הים התיכון ומזרח אסיה. שורשיה הטריים של החזרת הם לבנים. החזרת מכילה שמן שתמציתו חזקה וחריפה, אך כשמגררים אותה או מבשלים אותה טעמה החריף מתנדף. על כן ממרחי החזרת הם פחות חריפים.

ערך תזונתי: סידן (120 מ"ג ל-100 גר'), ברזל, אשלגן, ויטמין C, B1, B2. מכילה 56 קלוריות ל-100 גר'.

טיפים

• להניח על קצה הלשון לשחרור נזלת וסינוסיטיס.

צנון/צנונית

מוצאו מגרמניה. טעמו חריף ומעורר תיאבון. צבעיו משתנים מלבן-אדום עד שחור כאשר בשר הצנון נותר תמיד לבן. החריפות גוברת ככל שהעלים נבולים. את עלי הצנון ניתן להוסיף למרקים.

ערך תזונתי: מכיל ויטמין C, B, קרטנואידים, ברזל, אשלגן וסידן. מכיל 18 קלוריות ל-100 גר'.

<strong>טיפים

• צנון שחור יעיל לשיפור פעילות הכבד וכן במצבים של אבנים בכיס מרה, נפיחות בבטן וליחה.



לפת

מוצאה בצפון אירופה. הלפת שימשה את העניים בתור הירק המרכזי לאכילה עד שתפוח האדמה תפס את מקומה. מומלץ לאכול אותה מבושלת, בשל בעיית ספיחת היוד שהוזכרה קודם.

ערך תזונתי: מכילה ויטמין C, B, קרטנואידים, ברזל, סידן ומגנזיום. מכילה 27 קלוריות ל-100 גר'.

טיפים

• משפרת עיכול, טובה לאיזון הסוכר אצל חולי סוכרת, משפרת את זרימת הדם.
• עלי הלפת מחזקים את הדם ומנקים את הגוף מרעלים.

גרגיר הנחלים

צמח בר הגדל באירופה לאורך נחלים ובקרבת מים. בארץ גדל בר לאורך נחלים ובסביבת בריכות מים. מזכיר בטעמו את הפלפל החריף. מצוין למרקים, רטבים ותיבול סלטים.

ערך תזונתי: מכיל ויטמין C, בטאקרוטן, סידן, ברזל, אבץ, זרחן, אשלגן ויוד.

טיפים

• משתן, טוב לבצקות, מסייע במצבים של קושי בהטלת שתן, מטהר את הגוף מחום.

הכותבת היא נטורופתית N.D, יו"ר אגוד הנטורופתים

 

מתוך: מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה