משקרים כדי לקבל אנטיביוטיקה: 28% מהאמריקאים מודים שהמציאו או ניפחו תסמינים

כמעט כל אחת מכירה את הרצון לקבל משהו שיעביר כבר את המחלה ויגרום לנו לחזור ולהרגיש טוב. אבל מתברר שיש מי שמוכנות ללכת רחוק יותר כדי להשיג מרשם: סקר שנערך בארצות הברית מצא כי 28% מהנשאלים הודו שהעצימו או המציאו תסמינים כדי לקבל אנטיביוטיקה לעצמם או לילדיהם. לפי הסקר, הסיבות הבולטות להתנהגות הזאת היו לחץ לחזור במהירות לעבודה או לבית הספר, חוויות קודמות מתסכלות מול הצוות הרפואי, ואמונה שגויה שלפיה אנטיביוטיקה היא הפתרון היחיד שיכול לעזור. חשוב לסייג שמדובר בדיווח עצמי, ולכן ייתכנו הטיות זיכרון והשפעה של הנכונות להודות בהתנהגות כזאת.

>> זה מתחיל כמו צינון. לפעמים זה הרבה יותר מזה

כשלא מקשיבים, מגזימים

איך נראה הניסיון להשיג מרשם? מבין הנשאלים שהודו שלא הציגו לרופאה או לרופא תמונה מדויקת, 40% סיפרו שהגזימו בתסמינים קיימים, ואילו היתר הודו שהמציאו אותם לחלוטין. נשים שחוו בעבר תחושה שלא לקחו אותן ברצינות נטו יותר להפריז בתיאור מצבן. למעשה, ההתנהגות הייתה נפוצה פי שניים בקרב מי שסברו שהרופאה או הרופא אינם מקשיבים להן באמת, או ממעיטים בחשיבות הסכנה שבעמידות לאנטיביוטיקה.

לפי פורטל המידע הרפואי Univadis, צעירות ונשים בגיל הביניים בארצות הברית דיווחו על התנהגות כזאת כמעט פי שלושה לעומת נשים מבוגרות יותר. גם הורים הודו לעיתים בהגזמה: כמעט 80% מההורים שהפריזו בתיאור התסמינים של ילדיהם סיפרו שהצליחו להשיג מרשם.

עם זאת, התמונה אינה חד-משמעית. במדגם ייעודי שכלל 173 הורים, כשלושה רבעים אמרו שמעולם לא שיקרו לרופאת הילדים כדי לקבל אנטיביוטיקה. בין הסיבות לכך היו אמון בשיקול הדעת של הרופאה וחוסר אהדה לאנטיביוטיקה. גם הנתונים האלה מבוססים על הצהרות המשתתפים בסקרים, ולכן אין להסיק מהם בהכרח על כלל האוכלוסייה.

שימוש מיותר באנטיביוטיקה תורם להתפתחות עמידות לאנטימיקרוביאליים – מצב שבו חיידקים ופטריות אינם מגיבים עוד לתרופות שנועדו לטפל בהם

גם לרופאות ולרופאים יש אחריות

החוקרים אינם מטילים את מלוא האחריות על המטופלים. גם לרופאות ולרופאים יש חלק בתופעה, כאשר הם נענים לבקשות של הורים שמעצימים את תסמיני ילדיהם ורושמים אנטיביוטיקה שלא לצורך. אפשר להבין את המטופלים שמרגישים שעליהם להגזים כדי שיקשיבו להם, גם אם קיימת דרך טובה ובטוחה יותר להתמודד עם המצב.

וזה לא עניין של מה בכך. שימוש מיותר באנטיביוטיקה תורם להתפתחות עמידות לאנטימיקרוביאליים – מצב שבו חיידקים ופטריות אינם מגיבים עוד לתרופות שנועדו לטפל בהם. מדובר באחת הסוגיות הבוערות בבריאות הציבור. לכן, הבעיה אינה רק מרשם מיותר אחד, אלא הצטברות של שימושים שאינם נחוצים, שעלולה לפגוע ביכולת לטפל בזיהומים בעתיד.

אולי צריך להתחיל בשיחה אחרת

הצעד הבא, סבורים החוקרים, הוא לשפר את התקשורת בין מטופלות ומטופלים לצוותים הרפואיים. צוות המחקר מתכנן לבחון כלים שיעזרו למטופלים להסביר מה הם מרגישים ומה הם מצפים לקבל, ובמקביל יסייעו לרופאות ולרופאים להקשיב לחששות, להבין אותם ולהבהיר מתי אנטיביוטיקה פשוט אינה יעילה. אחד ממחברי המחקר הסביר כי לאחר שהתבררו היקף התופעה והסיבות לה, חשוב למצוא אסטרטגיות שישפרו את התקשורת. לדבריו, מטופלים צריכים ללמוד להביע את רצונותיהם ולתאר את התסמינים, אך גם הצוות הרפואי צריך להקשיב, להבין את החששות ולהרגיע.

הפערים בידע על אנטיביוטיקה אינם ייחודיים לארצות הברית. בסקר של הנציבות האירופית משנת 2022, כמחצית מהנשאלים באירופה ובאיטליה לא ידעו להשיב נכון אם אנטיביוטיקה הורגת וירוסים. באיטליה, לפי דוח של מכון המחקר CENSIS משנת 2020, ב-15% מהמקרים מטופלים ביקשו במפורש אנטיביוטיקה. מנגד, בסקר שנערך ב-2023 בקרב יותר מ-700 תושבים במדינה, כמעט 90% אמרו שאנטיביוטיקה אינה יעילה נגד זיהומים ויראליים – תוצאה שהפתיעה את הרופאים. גם הנתונים האלה מבוססים על סקרים נקודתיים ואינם בהכרח מייצגים את כלל האוכלוסייה.

בסופו של דבר, מאחורי הבקשה למרשם עומדת לעיתים אישה שמרגישה רע, לחוצה לחזור לעבודה או לטפל בילדים, ורוצה להאמין שיש תרופה שתפתור את הבעיה במהירות. אם היא גם מרגישה שלא מקשיבים לה, הפיתוי להעצים את התסמינים עלול לגדול. הפתרון אינו להאשים את המטופלות, אלא ליצור מפגש רפואי שבו אפשר לדבר בכנות, לקבל הסבר ולהרגיש שלוקחים אותך ברצינות. לפעמים, עוד כמה דקות של הקשבה יכולות לחסוך מרשם מיותר ולתרום לבריאות של כולנו.