עד כמה השימוש במסכים משפיע על בריאות העיניים של ילדינו?

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

השנה האחרונה גרמה לכולנו לבהות במסכים הרבה יותר מתמיד. כמה נזק זה יגרום לראייה שלנו, ובעיקר - עד כמה הילדים שלנו יפגעו מזה?

88 שיתופים | 132 צפיות

בשנת 2019 יצא משרד החינוך בהוראה חדשה האוסרת על שימוש בטלפונים ניידים וסמארטפונים בבתי ספר יסודיים לאורך כל שעות היום, גם בהפסקות. מהלך זה בעצם הוא חלק משינוי תפיסה והבנה כי לשהות מול מסכים עבור ילדים ישנן השלכות משמעותיות, ובהן בריאות העיניים והראייה.

זה לא חדש שהישראלים מנהלים מערכת יחסים הדוקה עם המסך. בבית, בעבודה או בבית הספר, האופציות רבות ומגוונות – טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד או טאבלט, הכול זמין ובמרחק הקלקה. ישראל היא מהמובילות העולמיות בזמני שימוש במסכים, כך שבאופן טבעי המגמה מגיעה גם לילדינו, שמבלים שעות רבות מול מסכים.

בשנים האחרונות חל זינוק חד במספר מרכיבי המשקפיים והצפי הוא שעד שנת 2050 מחצית מאוכלוסיית העולם תזדקק למשקפיים

.אמנם אין שום מחקר שמוכיח קשר מובהק בין זמן השימוש במסך לפגיעה ארוכת טווח בעיניים, אולם אפשר בהחלט להצביע על כך שכמות הסובלים מקוצר ראייה גדלה פי שניים במהלך שלושת העשורים האחרונים, עם התגברות השימוש במסכים. בשנים האחרונות חל זינוק חד במספר מרכיבי המשקפיים והצפי הוא שעד שנת 2050 מחצית מאוכלוסיית העולם תזדקק למשקפיים. על פי מחקרים, חיים בסביבה עירונית ומשכילה, שבה השימוש במסכים קבוע ורציף יותר, מגדילה את ההסתברות ללקות בקוצר ראייה שמחייב הרכבת משקפיים או עדשות, דבר התקף גם לילדים. בנוסף, הילדים כיום פחות נחשפים לאור יום טבעי ומשחקים יותר בבית מול המסכים, מה שמעלה את המספר במשקפיים בצורה מהירה.

בגילאי שמונה ומעלה, הזמן שמעבירים הישראלים מול מסך עשוי להסתכם במקרים רבים בלא פחות מעשר שעות בממוצע ביום. לכן, כשמדברים על שימוש נרחב במסכים, חובה להזכיר את תסמונת ראיית המחשב (CVS-computer vision syndrome), הנחשבת לסיבוך הראייתי הנפוץ ביותר הקשור לשימוש ממושך במסכים. מחקרים הצביעו על כך שבין 90-50 אחוז מהמבוגרים העושים שימוש תדיר במסכים במסגרת עבודתם, סובלים מאחד או יותר מהתסמינים הבאים: גירוי בעיניים, יובש בעיניים, טשטוש ראייה, ראייה כפולה וכאבי ראש הקורים לאחר שהייה ממושכת מול מסך. תסמונת ראיית המחשב נובעת מהצורך של העין לכוון את עצמה קרוב למסך באופן שוטף באמצעות שרירי העין וגמישות העדשה, מה שיוצר עלייה עומס. תסמיני ה־CVS חולפים לאחר הפסקה נאותה משימוש במסך או מהתמקדות אחרת בעצם קרוב.

מחקר מסוים גרס כי שימוש נרחב במסכים בקרב בני נוער יכול להיות מקושר לפזילה נרכשת. במקרה כזה, הגבלת השהות מול מסך יכולה להקל על הפזילה

גם בקרב הדור הצעיר שימוש במסכים כבר הפך לשגרה. כך למשל, על פי ההערכות ילדים בישראל עד גיל שבע בוהים במסכים במשך לא פחות משנה מחייהם. חשוב לדעת כי גם הגילאים הצעירים חשופים לבעיות ראייה כתוצאה משימוש ממושך במסכים, כשמחקרים מסוימים אף מזהירים שהשימוש הנרחב בגיל צעיר עשוי להאיץ התפתחות של קוצר ראייה (מיופיה). מחקר מסוים אף גרס כי שימוש נרחב במסכים בקרב בני נוער יכול להיות מקושר לפזילה נרכשת. במקרים כאלה, הגבלת השהות מול מסך יכולה להקל על הפזילה.

בנוסף, החשיפה למסכים גורמת להפרעה באיכות השינה ומתערבת במערכת השעון הביולוגי הפנימי שלנו, בהפרשת המלטונין, בתהליכים חיוניים בגיל ההתבגרות להפרשת הורמונים סדירה וגדילה תקינה. 

מעבר לכך, חוקרים סבורים כי לשימוש הממושך במסכים ישנה השפעה על עלייה בהפרעות דיכאוניות בגילאים הצעירים, תחושות של בדידות והערכה עצמית פוחתת. הדור הצעיר שנולד לתוך עידן המסכים עלול לפתח, מעבר לבעיות גופניות, גם נכויות רגשיות, המתבטאת בקושי להבדיל בין הנעשה על המסך למציאות חייהם וביכולת לתקשר אחד עם השני.  בנוסף, הנסיגה מחברת אנשים אל המסכים מובילה לירידה במעורבות החברתית וביכולת לפתח כישורי אמפתיה ואף קישורים חברתיים בסיסיים. בעיות אלה יכולות להוביל למצוקה נפשית גדולה וכמובן לתופעת "כדור שלג" של התמכרות קשה, להסתגרות ועיסוק עצמי המובילים לבעיות בדימוי העצמי .

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה שלא לחשוף כלל פעוטות עד גיל שנה וחצי למסכים. באשר לילדים בני שנתיים ועד ילדים בגיל חמש, המלצת האקדמיה היא לא יותר משעה אחת ביום מול המסך. האקדמיה אף  ממליצה להגביל באופן כללי את זמן המסך של ילדים מגילאי שש ומעלה למספר שעות בודדות ביום. 

יש להקפיד על כלל ה־20-20-20: לאחר פרק זמן של 20 דקות מול המסך, יש להסתכל למשך 20 שניות על עצם במרחק שבעה מטרים

אז מה עושים?

כדי להפחית את התופעות קצרות וארוכות הטווח הקשורות במסכים יש ליישם כמה הרגלים בעת השימוש במסכים, מסביר ד"ר שמואל לוינגר, המנהל הרפואי של רשת מרכזי מרפאות עיניים מקבוצת דנאל: "למיקום המסך על השולחן יש חשיבות, לכן ראוי לייצר סביבה שבה המסך ניצב מעט מתחת לגובה העיניים ובמרחק העומד על 70-50 ס"מ מכם. במידה והשהייה מול מסך מחייבת גם שימוש בחומר מודפס, יש להעמידו ליד המסך כדי להקל על העין בהתכווננות מחדש בכל מעבר. כלל נוסף הקשור במיקומו של המסך נוגע להשתקפות ממנו: עדיף להימנע מהצבת המסך בסמיכות לחלון או לגוף תאורה שעלול לייצר סינוור ולהקשות, ובכל מקרה כדאי להתקין מגן מפני השתקפות. כמו כן מומלץ לכוון ולהתאים את הגדרות המסך לתצוגה באופן שיאפשר לכם צפייה לפרקי זמן ממושכים. בנוסף, כדי לאפשר לעין מנוחה מפעם לפעם, יש להקפיד על כלל ה־20-20-20: לאחר פרק זמן של 20 דקות מול המסך, יש להסתכל למשך 20 שניות על עצם במרחק שבעה מטרים. לא פחות חשובה היא בדיקה תקופתית אצל רופא עיניים, במיוחד כאשר מופיעים תסמינים בעקבות שימוש ממושך במסך".