מיכל ינאי: "הסיפור של משה איבגי יצא החוצה לא במקרה"

רגע אחרי שסיימה את הצילומים לקמפיין STANDUP בהובלתה, שיזם המותג "לוריאל פריז" ושמטרתו למנוע הטרדות מיניות במרחב הציבורי, המריאה השחקנית והיזמית מיכל ינאי עם בעלה בן מוסקל ליוון, לחגוג את יום הולדתה ה-49 שחל ב-18 ביוני. ומה הדבר הראשון שקרה לה שם? היא חוותה על בשרה הטרדה במרחב הציבורי. "יצאתי להסתובב לבדי ברחובות אתונה. טיילתי להנאתי כשלפתע ניגש לעברי בחור מקומי, נעצר ממש לידי, הוציא לעברי את הלשון שלו והתחיל ללקק את שפתיו. בתוך שנייה התכווצתי כולי, כיווץ לא נעים בלב ובכל הגוף. נהייתי אויר, אבק. רציתי להיעלם. זה היה מגעיל. מבאס. מביך. באיזו זכות הוא הרשה לעצמו להטריד אותי? לצערי הרב הדברים האלה קורים הרבה ותמיד ישנה הדילמה האם להגיב, לענות, ולהתעמת עם המטריד ותמיד גם ישנו הפחד הזה שמשתק. בחרתי להסתלק משם מיד".

מיכל ינאי חוותה לפני שנים הטרדה מינית על ידי חנן גולדבלט כשהגיעה לצילומים, עד היום היא זוכרת איך הוא שכב מעליה והיא פלטה צרחה שייתן לה ללכת והוא הניח לה. "למרות שזו הטרדה לכל דבר זה לא קרה במרחב הציבורי ולא שייך לקמפיין אבל מי מאיתנו לא חוותה הטרדה במרחב, כשנצמדו אלינו באוטובוס, או הניחו עליה יד שלא במקום, בבר בו בילתה. לאורך שנים. בגיל צעיר את שואלת את עצמך אם עשית משהו לא בסדר ואיפה הגבול ולכן הקמפיין הזה כל כך חשוב. חייבים לעלות את הנושא הזה של הטרדות במרחב הציבורי לקדמת השיח כדי למגר את התופעה. אני אימא לבת 12 בקרוב, היא כבר נערה קטנה ואני דואגת. המרחב הציבורי מפחיד וגם כשזה לכאורה בקטנה, זה מכווץ ולא נעים ולמה שנרגיש ככה. הנושא הזה קרוב לליבי וכשקיבלתי את ההצעה ראיתי בה שליחות ומחויבות אישית ואני גאה להיות חלק מהקמפיין החשוב והבינלאומי הזה מאחר דווקא בהיותנו ישראלים שגאים בערבות הדדית, יהיה לנו קל יותר להתחבר לנושא של לא לעמוד מהצד ולהושיט יד כשאנחנו רואים אנשים שמוטרדים במרחב הציבורי, אישה או גבר",

בימים אלה עולה בהרחבה בדיגיטל קמפיין רחב תחת השם STANDUP  שאותו מובילה ינאי. הקמפיין הוא חלק מהאג'נדה החברתית של המותג "לוריאל פריז" שמטרתו למנוע הטרדות מיניות במרחב הציבורי ולהעלות מודעות. החברה בנתה שותפות ארוכת טווח עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, ובמסגרתו יעברו עשרות אלפי אנשים בארץ הדרכה ייעודית מטעמה.

מסקר שערכה לוריאל פריז בישראל, עולה כי אחת מתוך שתי נשים בישראל חוו לפחות חוויה אחת של הטרדה מינית במרחב הציבורי. 79% טענו שהיו סביבן אנשים אחרים שהיו עדים למקרה, 73% ציינו שאותם צופים מהצד לא התערבו או התעלמו. 58% מעוברי האורח שהיו עדים לתופעה של הטרדה מינית במרחב הציבורי, אמרו שאילו הייתה להם הכשרה, או כלים – הם היו מתערבים לטובת המוטרדים.
"הקמפיין נועד לייצר שינוי חברתי וללמד את הציבור כיצד ניתן להגיב בפעם הבאה שנהיה עדים להטרדה מינית", מסביר אילן נקש מנהל חטיבת מוצרי הצריכה בלוריאל ישראל, "הזווית המעניינת היא עוברי האורח שהם, פעמים רבות, עדים לתופעת ההטרדות המיניות מהצד, ובעזרת כלים פשוטים שיקבלו הם ילמדו להגיב נכון". במסגרת הקמפיין הוקם אתר חדש בעברית  הכולל לומדה עם חמישה כלים פשוטים בעזרתם ניתן ללמוד איך להגיב בבטחה בפעם הבאה שניתקל בהטרדה מינית או שנעבור אותה בעצמנו. בנוסף ילווה את הקמפיין האשטאג מקומי #דילעמודמהצד, ויתקיימו סדנאות ייעודיות של הפרויקט בקרב עשרות אלפי איש בשנה.

מיכל ינאי לקמפיין סטנד אפ לוריאל פריז | צילום: עומר ברזילי

מיכל, את מרגישה שמהפכת ME TOO שינתה את השיח בתחום ההטרדות?
"השיח משתנה ללא ספק ומכאן עוד יותר גדולה חשיבות הקמפיין. אני רוצה לחשוב ומקווה, שגברים מתחילים לחשוב פעמיים לפני שהם מטרידים אישה. הסיפור של משה איבגי יצא החוצה לא במקרה. לפני שנים קולן של המוטרדות לא היה נשמע. היום יש מודעות גדולה יותר, בנות כבר לא שומרות בבטן, מדברות על זה, לא מוכנות להרגיש קרבן וכבר אין קשר של שתיקה".

ינאי, אם לשלשה ילדים, אלכס 12, יהלי 11 ויובל 5 וחצי, חזרה לאחרונה לעבודה בתיאטרון והיא מככבת בו זמנית בשתי הצגות התיאטרון חיפה, "מכתב לנועה", עם אוהד קנולר ו"הנשים של ג'ייק" לצד רמי הויברגר, יובל שרף, אסי לוי ושני קליין, "אני משחקת כמה פעמים בשבוע. זה קשוח, עם הפקקים לחיפה צריכה לצאת כבר אחר הצהריים, אבל אחרי השנה הזאת, מי אני שאתלונן". בקרוב היא מתחילה בצילומי העונה התשיעית של "צוות הצלה" ב"ניקולודיאון" שבה היא משחקת לצידה בתה אלכס. "השנה האחרונה, שנת הקורונה, הייתה קשוחה וגם מרתקת ומאתגרת. לא היה פשוט להכיל רגשית שלשה ילדים סגורים בבית. זה היה עמוס, התיאטרון היה סגור וכמי שמרגישה כל כמה שנים שהיא צריכה לעשות משהו אחר, הקמתי מיזם שזוכה להצלחה רבה: אפליקציית המיינדפולנס, MY NEDI, מדיטציות מודרכות למנויים, שמסייעות לילדים ומבוגרים להתמודד עם קשיים וחרדות, להפחית לחצים, לישון טוב יותר, להיות מפוקסים כולל מדיטציות לילדים עם דמיון מודרך. 85 אלף איש הורידו את האפליקציה, כולל מקומות עבודה, בתי ספר, ואנשים פרטיים, וזו הרגשה נפלאה שאני יכולה לעשות טוב לאנשים. הוא ממשיך לפעול בהצלחה גם היום. מי שגרר אותי לכל זה הוא בן והיום גם הילדים שלנו מודטים".

מה למדת בשנה הזאת?
"שצריך לערבב את הקלפים מחדש, להבין מה מיותר ומה חשוב להעצים. זו הייתה שנה של בדק בית. מצד אחד היו געגועים גדולים לבמה, להצגות, לקהל, לחברים למקצוע. בדיוק לפני שנה עלינו לארבע הצגות עם "הנשים של ג'ייק" ואז סגרו אותנו. אבל מצד שני יכולתי להמציא את עצמי מחדש".

איך תחגגי את יום ההולדת?
"בן ואני נסענו ליוון לסוף שבוע ארוך. הילדים נשארו עם הסבים בארץ. קצת טיולים, קצת מסעדות ופתאום גם לישון צוהריים. לא זוכרת מתי עשיתי את זה".

בשנה הבאה תחגגי 50. זמן לחשבון נפש?
"אני כל הזמן עושה חשבון נפש ומחשבת מסלול מחדש. אבל הגיל לא מכביד עלי ואני משתדלת לא להתעסק בו יותר מדי. תמיד אני אומרת שהזמן שעובר מאפשר לנו לצבור עוד חוויות ונותן לנו עוד כלים וחוזקות, ונפח ועומק למה שאנחנו עוד יכולים לעשות. עם הזמן שעובר את מבינה שאם משהו לא טוב – צריך לשנות, גם בחיים המקצועיים וזה משאיר אותי ערה וסקרנית ואני גם נהנית מהעשייה שאני בוחרת. לגבי הגיל, אני בהכחשה. אני מסתכלת בחיי ובסך הכול, להוציא כמה תקלות, חיי מאושרים אני משמרת את הטוב ועובדת קשה בשביל זה, כי בסופו של דבר הרוב בידיים שלנו".

יש משהו שהיית עושה אחרת?
"יכולתי לוותר על נישואיי הראשונים. לגמרי. לא היה בהם שום צורך. הם היו מיותרים לגמרי".

אם לא שחקנית מה היית?
"בלשית. לגמרי. אני אוהבת לבדוק, לחקור. אולי זה יקרה בפנסיה".

ההתבגרות כשחקנית, מפחידה אותך?
"לא. בתיאטרון הגיל לפעמים הוא מתנה. התפקידים יותר מעניינים, עמוקים. יותר מעניין אותי לשחק את ליידי מקבת מאשר את יוליה. ובהצגה 'האב' יותר מעניין לשחק את האימא מאשר את הילדה".

איפה את רואה את עצמך בעוד עשור?
"לא חושבת על זה. החיים הם כאן ועכשיו".

מה עמדתך בסוגיית טיפולי הבוטוקס?
"מבחינתי רק בקטנה. על ניתוח פלסטי קשה לי לחשוב, זה עוד מוקדם, אולי  אגיע לזה יום אחד, בינתיים אני חיה לי מיום ליום בשלום עם עצמי".

איזה כישרון נוסף היית רוצה?
"לצייר. אפילו בית אני לא יודעת לצייר וזה מפריע לי יותר מחוסר הכישרון לבשל. הייתי רוצה לדעת לצייר לפני שאלמד לבשל".

שמחה עם הממשלה החדשה?
"נראה לאן זה ילך, אני עם שבב של אופטימיות שזה יצליח. ניתן לה עוד קצת זמן להיווכח".

>> אלה לי להב: "אני מקווה שהממשלה החדשה תהיה מכבדת יותר"