מבני עקיבא לשב"כ, מגוגל לגלימה של שפחה: הדרך של מורן זר קצנשטיין לחזית המחאה
היא גדלה כדתייה, עבדה בשב"כ והפכה לאשת שיווק מצליחה בגוגל וקוקה-קולה. מורן זר קצנשטיין השאירה את העולם הזה מאחור בשביל להיאבק בהפיכה המשטרית ולהגן על זכויות נשים
המקום: כיכר דיזנגוף. כ-150 נשים לבושות בגלימות אדומות וכיסוי לבן לראשן עומדות בדממה מצמררת בשני מעגלים מסביב למזרקה המפורסמת. מיצג השפחות, שנוצר בהשראת "סיפורה של שפחה" מאת מרגרט אטווד, הפך לוויראלי ורץ בלי סוף ברשתות ובהודעות וואטסאפ.
>> כוח לבתי הדין הרבניים יגרום לעוד פגיעה בנשים
מאחורי המיצג עומדת קבוצה של נשים מלאות תעוזה ואמביציה. בכל הפגנה שמתקיימת בשבועות האחרונים במחאה נגד ההפיכה המשטרית – בין אם בתל אביב ובין אם בירושלים, הן מפגינות נוכחות שקטה ומטלטלת, לבושות כמו השפחות בספר שהפך לסדרה הכי עוכרת שלווה על המסך. קוראים להן "בונות אלטרנטיבה". אפילו אטווד עצמה לא נותרה אדישה למחזה, ועשתה ריטוויט לציוץ שהפנה לידיעה בוושינגטון פוסט על ההפגנות מחוץ לכנסת עם תמונה של מיצג השפחות.
"במיצג שלנו בכיכר דיזנגוף האנשים ברחוב מחאו לנו כפיים אבל מישהו זרק עלינו ביצים מאחד המגדלים. זאת הייתה חוויה קשה ומטלטלת. גם ככה החוויה בתוך הגלימה היא קשה"
מאחורי "בונות אלטנטיבה", או כפי שהיא קוראת לזה בקיצור "בונות", עומדת מורן זר קצנשטיין, (40), אשת שיווק והייטק מחולון, נשואה ואימא לשלושה, שעבדה בחברות בינלאומיות, כמו גוגל, קוקה-קולה ולוריאל. כעת היא עוזבת את תפקיד ראש מערך התקשורת והמותג הגלובלי של ענקית הגיימינג פלייטיקה, ומתמקדת בפעילות של "בונות אלטרנטיבה". בכל זאת, השנה היא שנת 2023, ומעמד האישה בישראל הולך אחורנית בקצב מואץ. ההפיכה המשטרית מאיימת לפגוע לא רק בדמוקרטיה ובבני מיעוטים, אלא גם בנו הנשים, וזר קצנשטיין נמצאת בחזית המאבק.
"כבר חודש שאני מתעוררת בבהלה בבוקר", היא נאמה באחת ההפגנות האחרונות, "רק אנחנו הנשים, נחליט על עתידנו – לא אתם תחליטו איך נתחתן או נתגרש, לא תחליטו אם נשרת בצבא, לא תחליטו אם נעשה הפלות, לא תחליטו מה נלבש, לא תשימו אותנו מאחור באוטובוס, לא תתייגו אותנו ולא תצמצמו אותנו ולא תצליחו להשתיק אותנו… האם הנשים בישראל הפסידו בבחירות? זוהי לא רפורמה, זוהי הפיכה ואנחנו הנשים נהיה הראשונות להיפגע. זוהי ממשלת גברים ואם אנחנו לא חלק מהתהליך, הוא כנראה נגדנו. בלי שוויון לנשים אין דמוקרטיה".
איזה תגובות אתן מקבלות מנשים?
"אני מרגישה שיש התעוררות גדולה בקרב נשים בארץ. זכויות שנשים לקחו כמובן מאליו עד היום, לפתע מוטלות בספק. המיצג שלנו זעזע נשים ואנשים רבים, לא כי אנו חושבות שאנחנו שפחות, אלא כי הצבנו תמרור אדום. אנחנו נמצאות בסיטואציה שאנחנו מפחדות שנקום יום אחד ונגלה שנלקחו מאיתנו הזכויות שלנו".
אתן מקבלות גם תגובות שליליות? היו תקריות מאיימות או אלימות שנתקלתן בהן במחאה?
"במיצג שלנו בכיכר דיזנגוף האנשים ברחוב מחאו לנו כפיים אבל מישהו זרק עלינו ביצים מאחד המגדלים. זאת הייתה חוויה קשה ומטלטלת. באופן כללי החוויה בתוך הגלימה היא קשה, הכובע מגביל את טווח הראייה, והמתנדבות למיצג מספרות שהתחושה לא פשוטה. אנחנו מסבירות למתנדבות לפני כל מיצג שיקחו את זה בחשבון ואם מישהי מרגישה שזה קשה לה לפני או במהלך המיצג שתהיה קשובה לעצמה ושלא תמשיך".
עם מי את מדברת בכנסת? הרי את לא צריכה רק את המשוכנעות. עם מירי רגב, גלית דיסטל או טלי גוטליב דיברת?
"לא. אבל אני חושבת שצריך להיפגש עם כולן. כמו בעולם העסקי צריך למצוא שותפות אינטרסים ושכל אחת תגיע מהנושא שבוער בה. 'בונות אלטרנטיבה' הן נשים כמוני וכמוך, אנחנו לא נשים קיצוניות, אלא נשים נורמטיביות. גם אני לא אדם קיצוני, אני חושבת שאין כמעט אדם שאני אשב איתו ולא יסכים איתי על הדברים שאנחנו מדברות עליהם".
איך נראה החזון שלך לטווח הארוך?
"אני חושבת שכמו שש"ס למשל דאגו לייצוג לסקטור שלהם, שזה מדהים, אנחנו צריכות להקים מפלגת נשים, כי כשלנשים טוב, אז גם לילדים טוב ואז טוב לכולם".
"נשים צריכות להיות קבוצת לחץ חזקה יותר, מאוחדת. יש משמעות לזה שאישה יושבת בחדר. זה לא שהיא יותר טובה כי היא אישה, אלא שהיא מביאה עוד זווית, עוד הבנה לצרכים של נשים. כמו שיש ועדים חזקים, צריך לדעת שיש גם לנשים מקום"
משתמע מכך שיש לך שאיפות פוליטיות?
"הפעילות שלנו היא אמנם א-מפלגתית אבל היא פוליטית. כרגע אני מרגישה שמצליחה להשפיע מבחוץ, אבל אולי תגיע העת שאבחר לשנות מבפנים".
את מאמינה שבאמת תצליחו לחולל שינוי אמיתי?
"בתחילת השנה יזמנו את הקמת קואליציית ארגוני הנשים. אני חושבת שזה מסר חשוב לנשים בישראל לדעת שכולנו מאוחדות. נשים צריכות להיות קבוצת לחץ חזקה יותר, מאוחדת. יש משמעות לזה שאישה יושבת בחדר. זה לא שהיא יותר טובה כי היא אישה, אלא שהיא מביאה עוד זווית, עוד חשיבה, עוד ראיית עולם, עוד הבנה לצרכים של נשים. כמו שיש ועדים חזקים, צריך לדעת שיש גם לנשים מקום ויש לקחת אותן בחשבון. גם בתקציבים, גם בחקיקה. הנושאים שחשובים בין השאר הם איזוק אלקטרוני, חוק אלימות כלכלית, נשים מוכות שלצערי יש בכל מגזר וסקטור".
ברוך שעשני אישה
זר קצנשטיין נולדה במגדל העמק כבכורה מתוך שלושה ילדים ובגיל 5 עברה עם משפחתה לחולון. אביה היה איש משמר הגבול שהפך לשוטר ואימה הייתה מזכירה בשירות הפסיכולוגי בעיריית תל אביב. "אני באה מבית דתי", היא מספרת, "ואימא שנהייתה דתית בגלל אבי, התעקשה שנלמד בבית ספר חילוני אבל בשביל שלום בית ביקשה שננהל אורח חיים דתי. זה לא היה פשוט".
נאלצת לנהל חיים כפולים?
"בשישי בערב הייתי נפרדת מהחיים החברתיים של בית ספר וקוראת ספרים כי לא היה לי מה לעשות. בגיל 17 היה לי חבר, קצין בחיל הים, והיינו ישנים שבת אצלי ושבת אצלו. היה לי הסכם עם הוריי שבבית אשמור שבת וקידוש ונרות".
זה הכעיס אותך?
"אני לא יודעת אם כעסתי, אבל בגיל צעיר ידעתי שאני לא רוצה להיות דתיה. בברכת שחרית בתור ילדה עיצבן אותי הביטוי 'ברוך שלא עשני אישה, ניסיתי לייצר שיחות על פמיניזם בזמן הקידוש ואבי היה כועס שאני מתפלספת".
זה יצר ביניכם חיכוכים בבית?
"אימא שלי ביקשה ממני להיות דתיה ולשמור על חוקי הבית כדי לשמור על שלום בית, כך, במילים שלה, ועד גיל 17 זה מה שקרה. באמצע כיתה י"ב עשיתי שיחה עם אבא שלי. הוא ביקש שבבית אמשיך לשמור שבת והסכמתי, עד היום כשאני אצלו בשבת אני לא נוגעת בטלפון ולא מחללת שבת וכשהוא בא אליי בשישי אני דואגת לפלטה. אנחנו עושים בבית קידוש בשישי וזה יפה בעיניי".
מישהו מהאחים שלך גם חזר בשאלה?
"גם האחים שלי יצאו מהדת. עומר יצא בשאלה אחרי שהתחתן בגיל 19 והתגרש ונדב חזר בשאלה כמתבגר".
"בגיל צעיר ידעתי שאני לא רוצה להיות דתיה. בברכת שחרית בתור ילדה עיצבן אותי הביטוי 'ברוך שלא עשני אישה, ניסיתי לייצר שיחות על פמיניזם בזמן הקידוש ואבי היה כועס שאני מתפלספת"
אפשר לומר שחזרת בשאלה או שמעולם בעצם לא היית דתיה בהגדרה?
"שמרתי שבת והתפללתי בבוקר, הלכתי לבית הכנסת בשישי ושבת ונראה לי שזה נחשב דתיה. וגם הלכתי לחבריא בבני עקיבא. בצבא הלכתי לקורס קצינות ייעודי ושירתתי כקצינת שלישות. אחרי שלוש שנים השתחררתי וטסתי לארבעה חודשים בדרום אמריקה. הוריי לימים התגרשו, והיום אימא היא חילונית ואבא דתי. אני לא דתיה אבל לא התנערתי מהדת, אני שומרת כשרות והמסורת חשובה לי".
בהמשך עשתה תואר ראשון בתקשורת וניהול במכללה למנהל, ובמקביל עבדה בתפקיד מבצעי בשב"כ.
איך הגעת לעבוד בשב"כ?
"הייתי סטודנטית וחברה מהלימודים סיפרה לי שמחפשים. הבאתי לה קו"ח ביד, כך היה נהוג באותה תקופה, והיא העבירה. עברתי סדרת מיונים די ארוכה ובסופה הצטרפתי לארגון".
"היו אירועים מאוד משמעותיים בשב"כ שהייתי לצערי חלק מהם. לדעת שאת עובדת בשביל להציל חיים זאת תחושת שליחות אחרת. אני קצת מרגישה את האחריות הזאת גם עכשיו. אני מרגישה שאנחנו מנסות לשמור על הבית"
מה יכולה לספר על התפקיד המבצעי שעשית?
"וואי, אני לא יודעת אם מותר לי לספר. אבל היו אירועים מאוד משמעותיים שהייתי לצערי חלק מהם. לדעת שאת עובדת בשביל להציל חיים זאת תחושת שליחות אחרת. אני קצת מרגישה את האחריות הזאת גם עכשיו. אני מרגישה שאנחנו מנסות לשמור על הבית".
בטח גם שם נתקלת באי שוויון ובקשיים שרק נשים חוות?
"בשירות? אני אישית לא נתקלתי. הייתי סטודנטית צעירה ופגשתי נשים וגברים בתפקידי מפתח. בשלב מסוים עבדתי בלשכת ראש השירות שהיה אז יובל דיסקין והוא היה מדבר בגובה העיניים לכולנו. הוא אישיות בעיניי, איש חכם".
בדרך לדרום אמריקה עוצרות בשב"כ
את "בונות אלטרנטיבה", המוגדרת כקבוצת לחץ אקטיביסטית א-מפלגתית, הקימה זר קצנשטיין בשנת 2020, בעקבות האונס הקבוצתי המזעזע שהתרחש באילת ועורר גל מחאה ברחבי הארץ. מה שנולד כקבוצת וואטסאפ המונה כמה עשרות נשים, הפך בין לילה לחמ"ל.
זר קצנשטיין איגדה יחד נשות עסקים, יזמיות, מנכ"ליות, נשות תקשורת, פעילות חברתיות וראשות ארגוני נשים מכל הקשת הפוליטית והחברתית, ביניהן ליעד סואץ קרני, קפטנית נבחרת ישראל בכדורסל לשעבר; אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע; ציפי ברנד, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו; קארין אינס, מנכ"לית עמותת מאמאנט ליגת אימהות לכדורשת, ועוד. בהמשך הארגון ליווה את הנפגעות נ' ו-ט' בפרשת משחקי חברה ואייל גולן, יצא נגד שילוב עומר אצילי בנבחרת ישראל וניהל קמפיין נגד שחרור אלון קסטיאל.
מה העיר אותך להתחיל לפעול?
"כעסתי מאוד על האונס באילת, ואמרתי שאין מצב שאני מסתפקת בפוסט זועם. פתחתי איוונט 'שביתת הנשים – דם נשים אינו הפקר' ושלחתי בקבוצה. בבוקר למחרת היו אלף שיתופים והתקשרו נשים מובילות מכל מיני ארגונים שרצו לקחת חלק. התקשר אלי איתן שוורץ שהיה אז דובר עיריית תל אביב (ומוכר גם מהתוכנית "השגריר", דב"א) והציע שנקיים את ההפגנה בכיכר רבין. להפגנה הגיעו 5,000 איש והיו שביתות בכל הארץ. זה היה מטורף".
מאז הקמתו פועל הארגון בנחישות למען קידום שוויון חברתי ומציאות שוויונית ובטוחה לנשים במישורים נוספים. הארגון פועל בין השאר בוועדות הכנסת, בארגונים ומוסדות חינוכיים ובמדיות השונות. מטרותיו: צמצום פערי שכר, רתימת המגזר העסקי לקידום שוויון תעסוקתי ושילוב נשים בעמדות בכירות, הפעלת לחץ על מערכת המשפט והרווחה, קידום חינוך למיניות בריאה בבתי ספר ועוד.
איך מתנהלת הפעילות?
"יש לנו מערך שלם – אפשר לעקוב בסושיאל, יש קבוצות עדכונים שקטות, יש קבוצות שטח, אפשר להירשם באתר שלנו, או בנכסים הדיגיטליים שלנו. אנחנו עושות עכשיו גם גיוס המונים כדי שנוכל להמשיך בפעילות שלנו. כולן פועלות בהתנדבות, ויש אצלנו גם ימניות, דתיות, חרדיות, ערביות – אמנם בייצוג חסר אבל אני מקווה שיצטרפו עוד. אנחנו כמו אקסלרטור, תוכנית האצה, של אקטיביזם נשי. כל אחת יכולה להביא רעיון או יוזמה ואם הוא עומד בערכים שלנו, היא יכולה לפתוח קבוצת פעולה ולהציע לחברות נוספות להצטרף. הצלחה מבחינתי היא שיהיו כמה שיותר שיתופי פעולה".
אגב, יש גם תא ידידי "בונות אלטרנטיבה", בו חברים גברים. "אלה גברים בכירים במשק – מנהלי קרנות, יזמים, מנכ"לים ועוד, שמכירים אותנו ומפרגנים לעשייה שלנו", היא מספרת, "כשאנחנו מבצעות מהלכים גדולים אני מבקשת מהם גם להעלות פוסטים כדי שהקו הגברי ישמע, ואז זה נותן ביטחון לגברים נוספים לקחת חלק ולשתף".
איזה דברים למדת מהעבודה עם מותגי על וחברות גדולות כל כך, ולקחת למאבק של "בונות אלטרנטיבה"?
"אני מיישמת את הניסיון השיווקי והתקשורתי שלי ב'בונות'. היכולת להוציא לפועל מהלכים גדולים, התחילו מהשנים שבהם עבדתי במותגים הכי גדולים בעולם. הייתה לי סוכנות קריאייטיב ואסטרטגיית תוכן בשם yyy ופלייטיקה היו אחד מהלקוחות שלי, בשלב מסוים הם פנו אליי להקים את מחלקת התקשורת של החברה ולאחר חשיבה החלטתי להצטרף. זאת חברה שהקצב והאנרגיה שלה התאימו לי. עשיתי בשנה האחרונה מהלכים שאני מאוד גאה בהם כמו מרתון פלייטיקה תל אביב, החסות במסגרת חודש הגאווה על השיר 'קיוט בוי' של נונו, שהפך לוויראלי בטירוף עם הביטוי 'איפה אתה, אתה פה', והמהלך האחרון 'דמוקרטיה זה לא משחק', שזאת אמירה משמעותית של ארגון בסדר גודל כזה".
"המיצג של סיפורה של שפחה נולד כשהבנו שאנחנו צריכות לייצר קשב לפגיעה בנשים", היא ממשיכה, "שלטים וחולצות אדומות לא הספיקו. וכך נוצר המהלך התקשורתי. המהלך הזה הוא עשייה משותפת של עשרות נשים מוכשרות וחדורות אמונה. עם כזה כח ונחישות כל הכוכבים הסתדרו לנו בשורה".
עשית לא מעט מעברים בקריירה, ואת גם מרצה על כך כיום.
"אני מאמינה שכל הקריירה שלנו היא מעברים. אני לא בהגדרות, אני מאמינה בזרימה ובמה שמתאים לי באותו רגע. התעסקתי במוצרי צריכה וקמעונאות, ואז גוגל והייטק ואז הקמתי עסק עצמאי. בכל תפקיד למדתי, אני לא מחפשת אזורי נוחות ומתקדמת לתפקיד הבא".
"יכול להיות שהמעבר להייטק ידרוש 'שנמוך' בדרגה או בטייטל אבל זה שווה את זה. אני מאמינה שאם תבני את המותג שלך בסושיאל, תייצרי פוסטים ותכנים שנותנים ערך מקצועי בתחום העיסוק שלך, החברות כבר יגיעו אלייך"
ענף ההייטק הישראלי נמצא במשבר – הקיצוצים לא פוסחים גם על החברות הגדולות ביותר. מה הטיפ שלך למי שרוצה להיכנס לתחום?
"תמיד יש דרישה לאנשים מוכשרים ובעלי מוטיבציה. יכול להיות שהמעבר בין תעשיה לתעשיה ידרוש 'שנמוך' בדרגה או בטייטל. זה שווה את זה. מעבר לזה, אני מאמינה שאם תבני את המותג שלך בסושיאל, תייצרי פוסטים ותכנים שנותנים ערך מקצועי בתחום העיסוק שלך, שאנשים יכירו אותך, החברות והארגונים כבר יגיעו אלייך".
זר קצנשטיין אולי עזבה את ההייטק, אבל ההייטק לא עוזב אותה. היא נשואה לאבירם, סמנכ"ל אופרציה בחברת הייטק, אותו הכירה אי שם בטיול בדרום אמריקה. סיפור ההיכרות שלהם נשמע כמו רעיון לקומדיה רומנטית בנטפליקס.
"פגשתי מישהו שרצה להכיר בינינו וסיפר שמדובר בבחור מדהים וחכם עם לב זהב. הוא ארגן יציאה של כמה חברים, באתי עם חברה והיה ערב נחמד. בסוף הערב אבירם כינה אותנו 'היפה' – שזו הייתה היא, ו'החכמה', שזו הייתי אני, וביקש את פרטי היפה", היא משחזרת, "הם יצאו פעמיים. אני לא ממש התרשמתי ממנו אבל המשכנו לצאת בחבורה ואז הוא עשה דבר חכם ולא שם עליי. היינו ידידים אבל אני כבר הייתי בעניין שלו. בשלב מסוים אמרתי שאני לא מחכה יותר והודיתי בפניו שהוא מוצא חן בעיני. מאז עברו 17 שנה ושלושה בנים: יואב (12), יאיר (10) ואלון (5 וחצי), ואני מזכירה לו כל פעם את העובדה שבסוף הוא נעתר לחכמה".
"בסוף הערב אבירם כינה אותנו 'היפה' – שזו הייתה היא, ו'החכמה', שזו הייתי אני, וביקש את פרטי היפה. הם יצאו פעמיים ואני לא ממש התרשמתי ממנו. בשלב מסוים הודיתי בפניו שהוא מוצא חן בעיני. מאז עברו 17 שנה ושלושה בנים"
היום, עם כל העיסוקים שלך, איך הבית שלכם מתנהל?
"אבירם הוא הסלע האיתן והוא הבית והעוגן. לא אגיד שזה לא קשה ולא מבאס, אבל עבדתי שלוש שנים מהבית והייתי איתם הרבה. עכשיו זו תקופה מאוד אינטנסיבית אז בסופי שבוע אני משתדלת להקדיש לילדים את רוב הזמן שלי".
מה המחיר האישי שגובה ממך "בונות אלטרנטיבה", לעומת המחיר האישי שגבו ממנה התפקידים הקודמים שלה בשיווק ובטק?
"התקופה האחרונה היא משוגעת. אנחנו פועלות מסביב לשעון, לא רק אני, אלא כל הפעילות של 'בונות'. אין לנו יום ואין לנו לילה. בני הזוג שלנו מבינים ותומכים אבל כשאנחנו מרגישות שמישהי צריכה 'לרדת ממשמרת' ולהיות יותר בבית כי צריכים אותה אנחנו מגבות אחת את השניה".
בכל העשייה שלך מצאת בסוף השבוע שעבר זמן להיעלם לשלושה ימים לריטריט בצפון. היה כדאי?
"מאוד. נרשמתי אליו לפני חמישה חודשים והיה מהמם. התנתקתי לשלושה ימים בשיא העשייה של חיי, לא האמנתי שאוכל להיות בלי טלפון שלושה ימים וזה נתן לי זמן לקבל בהירות על המשך המהלכים והעבודה שלנו והוכיח לי שבניתי ארגון שיכול להתנהל גם בלי הנוכחות שלי. זה היה ריטריט של דאבל יו שייסדה נרקיס אלון שעסק בנשיות ואחוות נשים, וגם בעולמות הכסף, והיה מאוד מחבר ונעים. הופתעתי מכמות הנשים שהכירו שם את 'בונות אלטרנטיבה'".