שוויון מגדרי בישראל? אולי רק בשנת 2154
דו"ח חדש מצייר תמונה עגומה בכל הנוגע לשוויון מגדרי, וקובע שידרשו עוד 131 שנים לסגירת הפער. וישראל? תהדרדרה 23 מקומות במדד. אז מי אמר שאין לנו מה לדאוג?
מדד נוסף התפרסם השבוע בו ישראל חווה נסיגה משמעותית – הפורום הכלכלי העולמי פרסם את המדד השנתי שבוחן את מידת השוויון המגדרי ב-146 מדינות. השינוי בין שנה שעברה לשנה עמד על עלייה מזערית של 0.3 אחוז, והדו"ח מציין שבקצב ההתקדמות הנוכחי, ידרשו עוד 131 שנים, עד לשנת 2154, כדי לסגור את הפער בין גברים לנשים. בישראל לא רק שלא היה שיפור, אלא דרדור משמעותי, והיא צונחת מהמקום ה-60 במדד, למקום ה-83. זאת השנה ה-17 בה מתפרסם הדו"ח, ולאורך השנים האלה השיפור בשוויון מגדרי עמד על 4.1 אחוז בלבד.
>> תיראו מופתעות: ישראל דורגה במקום האחרון בשוויון מגדרי
נזכיר: בקושי עבר חודש מאז התפרסם מדד SIGI, הבוחן את מידת האפליה כלפי נשים במסגרת החוקית והנורמטיבית במדינות העולם, בו ישראל דורגה במקום האחרון בשוויון מגדרי בהשוואה למדינות ה-OECD (לצד יפן), בציון אפליה כפול ביחס לממוצע במדינות המתקדמות.
כל שבירת תקרת זכוכית, בה אישה ממונה בפעם הראשונה לתפקיד מסוים, ראויה לציון ולחגיגה. אלא שתקרות זכוכית נוטות לא פעם להיבנות מחדש גם אחרי שנופצו בראשונה
הדו"ח הנוכחי בוחן ארבעה פרמטרים: השתתפות והזדמנויות בכלכלה, חינוך, בריאות ועוצמה פוליטית. התחום הכלכלי הוא גם היחיד בו הייתה נסיגה לעומת השנה שעברה. הדו"ח מתייחס באופן מפורט להשפעת הקורונה במדינות השונות, והפגיעה בנשים בתחומי הכלכלה והחינוך. כך, נשים איבדו את עבודתן בשיעור גבוה יותר מגברים (גם בישראל), והן חוזרות לשוק התעסוקה לאט יותר. כשבתי הספר נסגרו, עול הטיפול בילדות והילדים, עבודות הבית וגם הטיפול במבוגרים נטה באופן לא פרופורציונאלי על נשים לעומת גברים. ולמרות ההאצה הטכנולוגית שקרתה בתקופת הקורונה, נשים מיוצגות פחות באותם הסקטורים שחוו צמיחה, ולכן נהנו ממנה פחות. הדו"ח גם קושר בין הדרדרות כלכלית של מדינות מסוימות, כמו ספרד, לפגיעה הקשה שם בהשתתפות נשים בשוק התעסוקה.
בישראל מרבית הירידה נובעת מהמצב בתחום העוצמה הפוליטית, שבוחנת את מספר חברות הכנסת, השרות והשנים בהם כיהנה ראשת ממשלה במדינה. אם בשנה שעברה ישראל התייצבה במקום ה-61, השנה, בעקבות הירידה החדה בייצוג הפוליטי של נשים בישראל – ישראל נמצאת במקום ה-96 החלש.
במרבית התפקידים אליהם מתברגות נשים, גברים מחליפים אותן בסוף הקדנציה. בוא נראה כעת מי יחליף, למשל, את הכלכלנית הראשית באוצר, שסיימה לאחרונה את תפקידה
הדו"ח הזה, בדומה לדו"חות קודמים, מוכיח פעם נוספת שהעובדה שפער מגדרי צומצם בתחום מסוים או בתקופה מסוימת, לא מבטיח את המשך ההתקדמות. כל שבירת תקרת זכוכית, בה אישה ממונה בפעם הראשונה לתפקיד מסוים, ראויה לציון ולחגיגה. אלא שתקרות זכוכית נוטות לא פעם להיבנות מחדש גם אחרי שנופצו בראשונה. כפי שגולדה מאיר הייתה פורצת דרך וראשת הממשלה ראשונה בישראל, ושלישית בסך הכל בעולם – עד כה היא גם ראשת הממשלה האחרונה בישראל. במרבית התפקידים אליהם מתברגות נשים, גברים מחליפים אותן בסוף הקדנציה. בוא נראה כעת מי יחליף, למשל, את הכלכלנית הראשית באוצר, שסיימה לאחרונה את תפקידה.
>> כשבתי המשפט מדמיינים אדם סביר – הם מדמיינים גבר
כדי לקדם שוויון מגדרי אין דרך אחרת מלבד לפעול באופן אקטיבי, ולפתוח עוד ועוד מרחבים ותפקידים בהם יהיה ברור שנשים הן לא אורחות בלבד, אלא משתתפות פעילות מלאות. לבחון כל תחום ומרחב דרך עדשה מגדרית ולזהות את הפער המגדרי במציאות, ולא פחות מכך – במדיניות. זיהוי הפער הוא נקודת הבסיס לקדם את התוכניות שיובילו לצמצומו, עד מחיקתו המוחלטת. אולי בעוד 131 שנים. הפעולה המתמשכת לקידום שוויון מגדרי נועדה לא רק כדי שלא נהיה שפחות, אלא בעיקר כדי לייצר מציאות בה ילדות, נערות ונשים יוכלו לחיות בשגשוג.
לצערנו, הממשלה הנוכחית עושה כל מאמץ לקדם גברים בלבד: במדיניות, במינויים ובתקצוב. אפשר לדמיין מציאות אחרת, ומגיע לנו לממש אותה.
הכותבת היא יועצת ומרצה בתחומי מדיניות ומגדר, בעלת הפודקאסט "היום שאחרי המחאה". לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל