איך לעזור לילדים ומתבגרים עם אוטיזם לעבור את הגל החמישי
גל הקורונה החמישי העצים את תחושת אי הוודאות אצל כולנו, אולם מי שסובלים מכך במיוחד הם ילדים ובני הנוער על הרצף האוטיסטי. כמה הצעות יעילות להתמודדות עם המצב
גל הקורונה החמישי החזיר לרבים מאיתנו את החששות ואת תחושת אי הוודאות וחוסר הביטחון. מדי שבוע, ולעתים גם מדי יום, צצות הנחיות חדשות שיוצרות אי נוחות ובלבול בקרב רבים. במשך כל תקופת המגיפה דובר רבות על השפעת השינויים, המגבלות וההנחיות השונות על מצבם הנפשי של ילדים ובני נוער, על פיתוח מיומנויותיהם ויכולת הלמידה שלהם. אחת האוכלוסיות הסובלות במיוחד ממצב זה היא קבוצת הילדים ובני הנוער שנמצאים על הרצף האוטיסטי. המרכז לטיפול וחקר באוטיזם מציע כמה טיפים להקל עליהם ועל המשפחות שמלוות אותם:
>> שוב כל הכיתה בבידוד? כך תעסיקי את הילדים
הקשיים: פגיעה בשגרה וחרדה מנגיף בלתי נראה
ילדים עם אוטיזם זקוקים לשגרה יציבה. קביעות והמשכיות מהווים עבורם עוגנים הכרחיים ליצירת תחושת ביטחון בסביבה ובעצמם, והם הבסיס ליצירת קרקע יציבה שממנה הם יכולים להמשיך להתפתח, להתקדם ולרכוש מיומנויות חדשות. השונות הנוירולוגית של ילדים ואנשים עם אוטיזם מקשה עליהם לתפוס את העולם ואת התנהלות החיים כמתמשכת ורציפה. החושים שלהם, הקולטים גירויים בעוצמות גבוהות לרוב, מציפים אותם ומקשים עליהם לחוות ביטחון בעצמם ובעולם שסביבם. קשה להם במיוחד להכיל שינויים, והדבר החשוב ביותר עבורם הוא ההמשכיות בשגרת החיים – ההגעה היומיומית למסגרת חינוכית, והמפגש עם הדמויות הקבועות בחייהם ועם מערכת טיפולית קבועה. המציאות המשתנה היום, המחייבת את הילדים עצמם ואת אנשי המקצוע להיעדר מפעילות, להיכנס ולצאת מבידודים, מערערת את היכולת שלהם להמשיך לסמוך על סביבתם ולקבל מענה מתמשך, מקצועי וראוי לצורכיהם, וכן עלולה למנוע מהם להתקדם ואף לגרום לנסיגה במצבם.
היבט נוסף בהתמודדות של ילדים ובוגרים עם אוטיזם בתקופת הקורונה מתבטא בעיסוק בנגיף עצמו. ילדים רבים עם אוטיזם רגישים למחשבה על "נגיף קטן ובלתי נראה" שעלול לפגוע בהם, והם עלולים לחוות פחדים ואף תגובות חרדה רבות. הקושי להתגונן מול מה שלא ניתן לראות ושאף לא ניתן לשליטה, מקשה על הילדים ועל המבוגרים סביבם להעניק להם תחושת מוגנות ולהקל עליהם.
חשוב להתייחס גם ליכולות ולחוזקות של ילדים ובוגרים עם אוטיזם. אחד המאפיינים של האוטיזם, שיכול דווקא לסייע להם בתקופה זו, הוא התמודדות טובה עם חוקים והנחיות ברורות ועקביות. אלה מאפשרים להם לחזק ולהחזיר את תחושת השליטה במציאות ולהפוך אותה לצפויה במידה מסוימת. אך אל מול ההנחיות המשתנות חדשות לבקרים גם יכולת זו נפגעת. ואם לא די בכך, הם עשויים לחוות קושי נוסף מול חברים ואנשים אחרים בסביבתם הקרובה, שבאופן טבעי מיישמים את ההנחיות באופן חלקי ולפעמים מקלים ראש או עושים מעין "קיצורי דרך". ילדים עם אוטיזם מתקשים לרוב לקבל את היחסיות או השרירותיות במצבים מעין אלה, ועלולים להפגין תגובות עוצמתיות כלפי חבריהם, דבר שעלול לפגוע ביחסיהם החברתיים שלהם – תחום שבו הם מתקשים גם כך.
הדרכים להתמודדות: יציבות, תיווך ומבוגרים מווסתים
המרכז לטיפול וחקר באוטיזם ערך בשנתיים האחרונות מספר התאמות שיסייעו להורים לילדים עם אוטיזם להתמודד עם הקשיים הללו. העמותה גייסה את כל המשאבים שברשותה ויצרה תוכניות ייעודיות וחדשניות לצורך המשך טיפול מקוון, והתאימה עצמה לצורכי הילדים ובני הנוער, תוך מעבר בין טיפולים פרונטליים לטיפולים מקוונים. כך, תוך עבודה טיפולית השומרת על גמישות מחד גיסא, ועל סטנדרטים מקצועיים גבוהים ללא פשרות מאידך גיסא, המשיכה העמותה לייצר רצף טיפולי גם בין הסגרים והבידודים, תוך מתן מענה לילדים ולהוריהם. גם מרכז "חוסן" ע"ש כהן-האריס, מרכז מקצועי העוסק בפיתוח תוכניות לייעוץ ולהכשרה בתחום שיפור החוסן האישי, המוסדי והקהילתי, נרתם למשימה ופעל על מנת לפרסם תוכניות וכלים המותאמים לפיתוח החוסן והתמודדות בזמני חירום. על פי המרכז לטיפול וחקר באוטיזם, הדרך הטובה ביותר להתמודדות ולסיוע לילדים עם אוטיזם בתקופה מורכבת זו, כוללת שלושה מרכיבים מרכזיים: יציבות, תיווך ומבוגרים מווסתים.
יציבות
כאשר השגרה המוכרת משתנה, שמירה על שגרה וייצוב שגרה חדשה הן הבסיס לתחושת יציבות ויכולת לתפקד בעולם. הקפדה על כמה שיותר מוטיבים בשגרת היום של הילד יכולה להיות משמעותית, כמו גם הקפדה על תמיכה צמודה של דמויות מוכרות דוגמת בני משפחה, מטפלים וכדומה. הבניה וארגון מחודשים של סדר היום יוצרים תחושת סדר וביטחון גם אצל הילד.
תיווך
חשוב לתווך את השינויים לילד ולצמצם למינימום מצבים בלתי צפויים, היוצרים תחושת 'התקפה' ומעוררים בהלה. חלק חשוב במסגרת התיווך הוא הטרמה – כלומר הכנה לקראת הבאות – הן מבחינת שינוי צפוי בשגרה, והן מבחינת הצורך לעשות בדיקות קורונה או לקיים בידוד ועוד. יחד עם זאת, חשוב לתווך את המצב בצורה מושכלת – לא תמיד יהיה נכון לספק לילד תמונה מלאה של המתרחש ולעורר אצלו חששות נוספים. העיקרון המנחה הוא מה ניתן לעשות כדי לשמור עלינו, כלומר – מה כן אפשר לעשות – ולא להתמקד במה שלא. אפשר להסביר לילדים את חשיבות ההגנה והשמירה על בריאותם, ולהימנע משיח על ההשלכות הרעות או המסוכנות של הנגיף. אחת הדרכים לעשות את זה היא על ידי "ניצול" הנטייה של צעירים על הרצף ליישם חוקים בצורה מוחלטת, ועל ידי כך לרתום אותם לנושא – לתווך להם את ההנחיות החדשות שאליהם כולנו מחויבים, מבלי לזרוע פחד מיותר, וכמובן להתאים את ההסברים בהתאם לגיל הילד וליכולות ההבנה שלו.
מבוגרים מווסתים
ילדים עם אוטיזם מושפעים מאוד, ולעתים אפילו בעיקר, ממה שמשדרים המבוגרים סביבם. לכן הדבר החשוב ביותר שהמבוגרים יכולים לעשות הוא לא רק לעסוק בלהרגיע את הילדים, אלא לפני הכל לווסת את התגובות שלהם עצמם. הילדים יגיבו לא רק לתוכן של דברי המבוגרים, אלא לא "ייקנו" תמונה שבה המבוגר מנסה לשדר עסקים כרגיל – כשהוא עצמו מוצף בחששות וחרד. ילדים עם אוטיזם יכולים להיות מאוד רגישים ולקלוט תקשורת לא מילולית – את שפת הגוף, טון הדיבור ותנוחת הגוף של המבוגר. הדבר החשוב ביותר להורה הוא לאמץ עבור עצמו שימוש באמצעי ויסות והרגעה עצמית כמו כיווץ והרפיית שרירים, תרגול נשימות מאזנות, דמיון מודרך, וכמובן תרגול פעילות גופנית ומדיטציה שיכולים לסייע במצבים אלה. הורה רגוע ומאוזן יכול לסייע לילדו להיות רגוע ומאוזן גם כן. גם לקרבה ולמגע יש השפעה מרגיעה ומנחמת – נסו להיענות לצורך של ילדכם תוך בדיקה מה מתאים לו. אצל ילדים שמגע פיזי מלחיץ אותם ולא נעים להם, כדאי לחשוב יחד על אמצעי הרגעה ונחמה אחרים כמו בובה, שמיכה, מוזיקה וכד'.
חשוב לזכור כי אנו חיים במציאות משתנה, וסביר כי גם בעתיד יאלצו הילדים להתמודד עם שינויי שיגרה ומצבי חירום רבים. על כן, ישנה חשיבות רבה בסיגול מיומנויות התמודדות עם קשיים ושינויים, שיסייעו להם להתמודד עם אתגרי החיים ולקחת חלק בחיי החברה והקהילה כמידת יכולתם.