העמסת סוכר וסטריאוטיפים: "להיות איתה" פשוט לא סיפקה את הסחורה

מדינת ישראל היא הסטייט ה-51 הלא מוכרזת של אמריקה, אחרת לא ברור למה ישראלים ממש אוהבים את אמריקה. אוהבים אותה עד כדי כך שהחלום הישראלי הוא בכלל בית צמוד קרקע באריזונה, קריירה בסיליקון ואלי או פאזה קצרה בעגלות עם מוצרי ים-המלח בקניון במנהטן. אם אתן לא גרידיות, סביר כי תסתפקו בזכייה בגרין קארד או אפילו בראיון חטוף בשגרירות לטובת ויזה קצרת טווח. העיקר שיהיה אמריקה. האם זו הסיבה שהעונה השלישית והאחרונה של "להיות איתה", תובלה בגלונים של רוטב באפלו אדום, לוהט ומאוד אמריקאי? יס בייבי.

מדוע גם סדרות הטלוויזיה נטשו את מעמד הביניים?
> הסדרות המומלצות בשבילך לבינג' בנטפליקס

'סמנו את המילים שלי', כמו שונסה אומרת, למרות שבאנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב. כי בבת-ים פינת לוס אנג'לס, אסי עזר מגשים את החלום האמריקאי שלנו עם סדרה שהיא קרקס הקלישאות של נועה הולנדר ועמוס דהרי. והוואן ליינר מאוד ברור: שתי כוסיות רבות על בחור (ואלוהימה יודעת למה) ואף אחת לא הולכת לזרוק במבות כי אנחנו בחו"ל וצריכות להעמיד פנים שלא גדלנו בחולון סיטי.

זה בסדר, כי זה החומר ממנו עשויות קומדיות רומנטיות. הן לא חייבות להיות שיקוף קודר של המציאות, זכותן להיות אסקפיזם עמוס סוכר מתוק-מתוק שלא יורד לירכיים

בעונה הראשונה כזכור, אי שם ב-2013 (ג'יזס, הייתי אז בצבא) – דוגמנית עשירה מאוד ואשכנזייה מאוד מתאהבת בכל מה שאמור להפחיד אותה: מעמד פועלים, ופחמימות. אבל נועה הולנדר לא סתם בייסיק ביץ', היא לא רוצה טייקון לבן כמו כל הכוסיות. היא רוצה את עמוס ואת משפחת דהרי עם המרק התימני והתבשילים והחום המשפחתי שרק מזרחים יודעים להפיץ. כי כאלה אנחנו, חמימים, טובים בקטניות ולא שלחו אותנו לפסיכולוג שיסכסך בינינו לבין ההורים. גם התימנים כמיטב הסטריאוטיפ מרגישים כאילו זכו בלוטו. בכל זאת, גם אשכנזייה וגם טחונה. ג'ק פוט כפרה.

אסקפיזם עמוס סוכר מתוק-מתוק. "להיות איתה" | צילום מסך קשת 12

בעונה השלישית אנחנו מגלים שהשניים התגרשו בעקבות אותן נסיבות טראגיות שחתמו את העונה הקודמת, ונועה ועמוס מתקיימים בנפרד כדי לגלות ממש רגע לפני הסוף, שהם צריכים להיות ביחד ולעשות מלא ילדים. וזה בסדר, כי זה החומר ממנו עשויות קומדיות רומנטיות. הן לא חייבות להיות שיקוף קודר של המציאות, זכותן להיות אסקפיזם עמוס סוכר מתוק-מתוק שלא יורד לירכיים.
אך ניסיון הרצח של השניים לא הרג אותם, אם כי בהחלט חיסל את נישואיהם הטריים לכאורה. בינתיים נועה הפכה לכוכבת הוליוודית סופר מצליחה על רקע אפטר אפקטים שעלו לקשת הון – והם רוצים שתדעו, אבל עמוס נשאר בארץ. מצויד בקפה שחור, אהבת אדמה ובת זוגו – אביגולי. כלומר, מה שהיה קורה לנועה הולנדר אם היא הייתה מסכימה לנעול מגפי בלנדסטון או סתם לא נגעלת לחלוב פרות. ובזמן שנועה עושה את קליפורניה, עמוס מפריח את השממה ומקים עוד מתחם צימרים לא נחוץ בצפון.

בינתיים האקסים המדוברים נשארו ידידים טובים (100% אמינות), עד כדי כך שנועה מוזמנת אל החתונה של עמוס ותוך יממה מרגע ההזמנה נוחתת בבת-ים במטוס פרטי, מתנחמת במרק בשר ומזכירה לעמליה האימא מי האישה שפינקה אותה עם טרנינגים של אדידס שהיא כל כך אוהבת. עם כל הריספקט לאביגיל החולבת.

מה בגזרת הסטריאוטיפים הפוגעניים? אישה לסבית גברית ובוטה, מושבניקים עם שרירים, אשכנזים קרים מאוד ותימנים חמים מאוד, גייז היסטריים, בת-ימים שעושים פוראח ודאחקות על הקול של קורל סימנוביץ'

בהמשך, נועה מוזמנת אל ארוחת טעימות. שהיא גרסה ישראלית-טלוויזיונית-מכובסת לארוחת החזרה שאנחנו מכירות מאמריקה, ומעולם לא התקיימה כאן, ותודה לאלה. בקיצור, נועה מגלה שהיא עדיין אוהבת את עמוס ועושה לו טיזינג מתון. ורק ונסה כפרעליה קולטת הכל.
רגע – אז מה עוד היה לנו בגזרת הסטריאוטיפים הפוגעניים? אישה לסבית גברית ובוטה, מושבניקים עם שרירים, אשכנזים קרים מאוד ותימנים חמים מאוד, גייז היסטריים, בת-ימים שעושים פוראח, משבר גיל עמידה של גבר בפריפריה שמסתיים בקריירה על מונית (ופרסומת לא מאוד סמויה ליאנגו) ודאחקות על הקול של קורל סימנוביץ' – ושאפו על ההומור העצמי.

שאפו על ההומור העצמי. להיות איתה | צילום מסך

אבל למרות כל השייד, היו שם גם לא מעט רגעים מתוקים. החל מהסצנות המעולות של ונסה ואסף (הילה סעדה ועופר חיון) שמבחינתי לגמרי יכולים לקבל ספין-אוף משלהם, דיאלוגים שפשוט כתובים נהדר ואנסמבל שחקנים שעושה עבודה מצוינת עם כימיה אמיתית שקשה להתעלם ממנה. ובכל זאת, התוצר הסופי חושף את עקב האכילס של קשת 12 – הוא פשוט לא מעריך את הצופים שלו.

ונסה ואסף היו צריכים לקבל ספין אוף משלהם. "להיות איתה" | צילום מסך קשת 12

"להיות איתה" נכתבה בתקופה שבה מדורת השבט עדיין התכנסה מדי ערב סביב שני ערוצים, כשאחד מהם הוא רשות השידור. גם נטפליקס עוד היה רחוק (ואמריקאי!) וכעיקרון, הסכמנו לאכול כל מה שהטלוויזיה מגישה לנו. אבל היום, ערוץ 12 הוא גוף מסחרי שנלחם על חייו, אבל משום מה נדמה שהוא מתעקש להפסיד לתאגיד.
נכון, יש להם את הכסף והאמצעים והפלטפורמות. אבל בעיקר יש לו המון כבוד לצופים שלו, ליוצרים מקומיים, לתוכן שלא מזלזל בנו ולערימות של הפקות מקור עבור ישראלים שלא מוכנים לצפות יותר בפליטי ריאליטי רבים על קוקוס וברזנט, או בלידה של עוד כוכב מזמר שיתאדה מהעולם לפני שקורין גדעון תסיים להגיד "קוקליאט" (גוגל איט). וההיסטריה מדברת בעד עצמה.

>> ובאקס פקטור? הבעיה המרכיזת היא השופטים

לסיכום, כאן 11 מגדיר סטנדרט גבוה שעל הדרך חושף את הטרגדיה האמיתית של השידורים המסחריים שלא מצליחים לעמוד בהם. ואפשר להגיד שסדרה כמו "להיות איתה" הייתה בעבר האסקפיזם המושלם ולגמרי סיפקה את הסחורה המבוקשת. לצערי, היום זה כבר לא מספיק. אבל איך אומרים באמריקאית? שואו סם ריספקט.

"להיות איתה" | צילום: שי יחזקאל