להזיז את האגן

"בגיל 16 עברתי סדרה של הטרדות מיניות בשכונה שבה גדלתי", מספרת מ', בת 24, תושבת רמת השרון. "בעקבות האירועים האלה נכנסתי לדיכאון עמוק, היו לי מחשבות אבדניות ופיתחתי אנורקסיה. הידרדרתי לתת משקל ומצבי הנפשי התערער, עד שלבסוף נאלצתי להתאשפז למשך שנתיים במחלקה הסגורה במוסד לבריאות הנפש בגהה. הרגשתי שהחיים שלי מצויים על סף תהום".

לפני שלוש שנים, במסגרת ניסיונות השיקום שלה, הצטרפה מ' לסדנה להכשרת מורות למחול מזרחי במסגרת בית הספר למחול מזרחי "סהרה סיטי". "הריקוד סיפק לי הזדמנות לחוות את החיים באור אחר ולהרגיש שוב אושר ושמחה", אומרת מ'."ריקוד בטן הוא ריקוד מהנשמה, ואני חשה את שהתנועות והמוזיקה נוגעות בי מבפנים. הריקוד משחרר אותי מכבלים ומרגשות רעים ועוזר לי להתחבר בחזרה אל הגוף שלי. אני מרגישה שיצאתי מן החושך לאור".

מתאים לכולן

לפני 16 שנה הקימה טינה גירש את בית הספר למחול מזרחי "סהרה סיטי", לאחר שנים של לימוד והתמחות במחול מזרחי והופעות ברחבי העולם.

לאחרונה פתחה גירש במסגרת בית הספר ללימודים מתקדמים של סמינר הקיבוצים תכנית לימודים להכשרת מטפלות באמצעות מחול מזרחי.

משחר ילדותה נשאבה גירש לתחום הריקוד ולמדה אצל מיטב המורים לבלט קלאסי. "בניגוד לשאר הבנות הדקיקות והרזות שרקדו לצדי, הייתי קצת שמנמונת", היא מספרת. "כנערה מתבגרת, נושא המשקל תמיד היה מבחינתי עניין לא פתור". בגיל 18 היא הפסיקה לרקוד והתמסרה לשיטת אלכסנדר (שיטה לשיפור התנועה והיציבה), שעזרה לה מאוד בהמשך דרכה כרקדנית וכמורה לריקוד. תשע שנים לאחר שהפסיקה לרקוד, חזר לבעור בעצמותיה "החיידק", כפי שהיא מכנה זאת, והיא חיפשה את דרכה חזרה לעולם הריקוד.

"כחלק מסוגיית דימוי הגוף שלי, חיפשתי סוג של ריקוד שמתאים לבחורות שמנמנות ונרשמתי לחוג פרטי לריקודי בטן". מאותו רגע חשה שמצאה את ייעודה וכיום היא מנהלת בית ספר שבו לומדות מאות תלמידות, מגיל העשרה ועד גיל 80 פלוס.

כל אחת – בכל גיל, מכל דת ומכל מוצא – יכולה לרקוד ריקודי בטן. אילוסטרציה: ingimage

סביבה נשית תומכת

בית הספר "סהרה סיטי" ממוקם ברחוב אלנבי בתל אביב, במבנה בעל חדרים ענקיים ותקרות גבוהות. בשל אופיו המזרחי המובהק של ריקוד הבטן, הנחתי שרוב המחוללות יהיו ממוצא מזרחי, אך התברר כי הרוב המוחלט שייך לנשים ממוצא אשכנזי דווקא. באולם הקבלה מוצג מגוון מרשים של אביזרים אוריינטליים המשמשים לריקודי בטן, ובהם תכשיטים מוזהבים, צעיפים צבעוניים ומקלות. התאמת הבגדים נעשית לטעמה ולצרכיה של כל רקדנית.

"התכנית להכשרת מורות נולדה אחרי שנתקלתי במהלך השנים במקרים רבים של נשים הסובלות מבעיות גב דוגמת עקמת, בלט או פריצת דיסק", אומרת גירש. "ריקודים מזרחיים משפרים את הכושר הגופני, את היציבה, את האיזון ואת הגמישות. מניסיוני אני יודעת שהריקוד מסייע לנשים שסובלות מפוסט טראומה כתוצאה מחוויות קשות שעברו בחייהן, מבעיות אכילה, מהפרעות נפשיות שונות או מחוסר ביטחון. הריקודים משקמים את ההערכה העצמית ואת תחושת הביטחון.

"מחקרים שחקרו את נושא התרפיה בתנועה מצביעים על הקשר שנוצר בין הגוף שנפש במהלך ריקוד. לחץ נפשי עלול להחריף מחלות כרוניות ולעורר מחלות פסיכוסומטיות. ריקוד משחרר לחצים נפשיים, מקל כאבי גוף וראש ומסייע במניעת מחלות שיש להן היבט נפשי דוגמת מחלת הסרטן. מורכבות התנועות של ריקודי בטן תורמת לפיתוח יציבה נכונה, לחיזוק השרירים, לפיתוח קואורדינציה, לטיפוח סיבולת לב-ריאה, להקלה של כאבי מחזור, לשיפור זרימת הדם ולשיפור העיכול. נוסף לכך, יש לתנועות הריקוד השפעה רגשית חיובית על דימוי הגוף, על הביטחון העצמי, על הקשר בין הגוף לנפש ועל יכולת הקבלה העצמית.

"בזכות היתרונות הרבים שלהם, ריקודי בטן משמשים גם ככלי ייחודי לטיפול. אל המיומנות ואל הגמישות הנדרשות לשליטה בשרירים השונים אפשר להגיע רק אחרי אימון ממושך, ולניגודיות המופלאה הזאת שבין שליטה לשחרור יש משמעות בתהליכים טיפוליים. הרקדנית צריכה להשיג שליטה בשריריה על מנת להניע אותם בנפרד, אך בה בעת מדובר בריקוד משוחרר המאפשר הרפיה, התמסרות וויתור על שליטה".

לניגודיות בין שחרור לשליטה יש משמעות טיפולית. אילוסטרציה: ingimage

להתיידד שוב עם הגוף

יפעת פרג, בעלת תואר שני בטיפול בתנועה, עוסקת כבר 20 שנה בתרפיה בתנועה ומעבירה במסגרת התכנית סדנה בנושא "אימהות לאחר לידה". "ריקודי בטן ותרפיה הם השילוב האולטימטיבי", היא מסבירה. "בריקוד בטן קיים האלמנט התרפויטי המחבר אותנו למקומות הראשוניים והאינטימיים שלנו. בניגוד לסגנונות ריקוד אחרים, ריקוד בטן אינו מתקיים במסגרת נוקשה של חוקיות ואינו מקדש את ערכי הרזון והדקיקות.

"בריקוד כזה, גוף מלא ושופע אף עשוי להוות יתרון. נוסף לכך, מדובר בריקוד שמבליט חלקים נשיים מובהקים בגוף האישה דוגמת הבטן, האגן והחזה, חלקים שנשים רבות מתקשות לחיות אתם בשלום. בכוחו של ריקוד הבטן להפגיש את האישה עם אותם איברים ולומר לה: 'יקירתי, זה הגוף שלך, חלק מהאני שלך, ואני אעזור לך לאהוב את עצמך ולקבל את גופך'.

"ילד שעומד לבוא לעולם מסב לאמו שמחה ואושר, אך ההיריון, הלידה והתקופה שאחריה מלווים פעמים רבות בתחושות קשות", מסבירה פרג. "כולן רוצות היריון יפה וסקסי, אך לעתים, כשהמציאות טופחת על הפנים, נשים מתקשות לקבל את השינויים שחלים בגופן, והן חשות בושה ואשמה על כך שהן במצב רוח שפוף דווקא בתקופה של ציפייה והתרגשות.

"גם נשים אחרי לידה נרתעות לעתים מגופן, שעבר סוג של טראומה. עלול להיווצר כאן כדור שלג רגשי ומסוכן המוביל לדיכאון. הסדנה מקנה לתלמידות כלים להתמודדות עם התחושות הנפשיות המורכבות שמתלוות לעתים להיריון ולפוסט לידה וסוללת את דרכן חזרה לקבלת הגוף, על התהליכים הפיזיולוגיים השונים שהוא עובר".

מיכל (מוניק) גזית, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובחינוך מיוחד מאוניברסיטת חיפה, היא אחת ממשתתפות התכנית. גזית החלה לרקוד ריקודי בטן בגיל 26, וכיום היא מוזמנת לערבי רווקות ומופיעה בפסטיבלים שונים בארץ בריקודי בטן ובריקודי פולקלור מצרי. "נורא מרגש אותי להיות חלוצה בתכנית", היא מספרת.

תכנית ייחודית להכשרת מטפלים

"מטפלות באמצעות מחול מזרחי" היא תכנית ייחודית ראשונה בארץ להכשרה מקצועית בתחום. תכנית הלימודים היא דו-שנתית, מתקיימת אחת לשבוע ומשותפת ל"סהרה סיטי" ולבית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים. התכנית נותנת כלים להתמודדות עם מגוון מצבים, כגון יציבה ובעיות גב, היריון ולידה, אלימות כלפי נשים ואלימות בתוך המשפחה, טראומה מפגיעה מינית, הפרעות אכילה, בעיות השמנה ודימוי גוף, חרדות, והיא אף מלמדת כיצד להתאים את הריקוד לגיל הרך.

עם צוות המרצים נמנים מומחים ואנשי אקדמיה, בהם רופאים, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, קרימינולוגים ועובדים סוציאליים. "אנחנו מציעים את התכנית הזאת במסגרת הרחבת פעילותנו בתחום ההכשרה לטיפול בבית הספר ללימודים מתקדמים", מספרת ד"ר מירי רוזנבוים, מנהלת בית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים.

"כיום אנחנו 'פורצי דרך' גם בתחום הכשרת מטפלים במגוון רחב של שיטות טיפול. כל תחומי הטיפול שבהם אנחנו מפתחים תכניות הכשרה באים מתוך דרישה בשטח, וכך גם בתחום המחול המזרחי. כוחו של המחול המזרחי בטיפול בבעיות גוף ונפש מוכר ומוכח".