הזונות העצובות שלי: בית הספר לצרכני זנות

האמנית סשה קורבטוב מכוסה בכרטיסי ביקור של זנות  | צילום: וננה בוריאן
האמנית סשה קורבטוב מכוסה בכרטיסי ביקור של זנות | צילום: וננה בוריאן

גבר שינהג במהירות מופרזת יישלח לקורס נהיגה מונעת, אבל לגבר שייתפס משלם תמורת מין לא יקרה כלום. עידית הראל שמש מנסה לשנות את האבסורד והקימה את ג'ון סקול, בית ספר לצרכני זנות. מה בדיוק עובר להם בראש? קיבלנו הצצה בלעדית לווידויים שלהם

88 שיתופים | 132 צפיות

 

"במשך שנים הייתי צרכן זנות.יש לי משפחה, אישה וילד, עבודה מסודרת, חיים נורמטיביים, אבל גם סוד קטן שהוא רק שלי: הלכתי לזונות כחלק מהשגרה ומההנאה שלי. לפעמים חצי מהמשכורת החודשית שלי הלכה לזונות.

"אף פעם לא שאלתי את עצמי מי האישה שבצד השני. הגעתי לפורקן, שילמתי והיה נראה לי ששנינו רוצים וששנינו מרוצים מהסידור. יום אחד הזונה שהייתי איתה סיפרה לי שיש לה ילד שהיא צריכה לפרנס. באותו רגע נשברתי. הבנתי למה היא שם. חשבתי על האישה שלי, על הילד שלי, שמתי לה את הכסף והלכתי" (תמליל שיחה של תלמיד בג'ון סקול, ישראל).

אף אחד מהתלמידים בג'ון סקול לא משוויץ בכך שהתקבל ללימודים בבית הספר. אין פלא: זה בית ספר לצרכני זנות. ג'ון – אנגלית מדוברת שמתייחסת לצרכני זנות, סקול – כי באנו לחנך, מתוך הבנה שהדרך למיגור הזנות עוברת, בין היתר, בהגברת המודעות בקרב גברים.

הג'ון סקול הראשון הוקם בסן פרנסיסקו ב־1995, שיתוף פעולה בין פרקליטות המחוז לבין נורמה הוטלינג, שורדת זנות, שהייתה במשך 30 שנה זונה פעילה ומשתמשת בסמים קשים. הוטלינג, ששיקמה את חייה, הקימה מרכז ראשון מסוגו לשיקום נשים וצעירות והוצאתן ממעגל הזנות. בהמשך התפנתה לטפל גם בלקוחות, והפורמט שייסדה נשאר כמורשת לחייה הקצרים: הוטלינג מתה מסרטן ב־2008 והיא בת 57 בלבד, והותירה אחריה בתי ספר ב־48 ערים בארצות הברית, 20 ערים בקנדה, 15 באנגליה ואחד בדרום קוריאה. עכשיו הוקם אחד גם בישראל.

בישראל נמצאים 12 אלף נשים וגברים, קטינים, קטינות וטרנסיות במעגל הזנות, לפי סקר לאומי שביצע משרד הרווחה ב־2014. 95 אחוז מהם נשים, בהן 1,260 קטינות. 62 אחוז אימהות לילדים. 71 אחוז מהנשים שהשתתפו בסקר לא הגיעו לאף מסגרת טיפולית, כלומר רק 29 אחוז מהן זכו לטיפול. לפחות 5‎1 נשים במעגל הזנות מתו בעשור האחרון. המוות, אומרת ראומה שלזינגר, מנהלת שותפה של המטה למאבק בסחר בנשים, הוא רק סימפטום. ״ההתמודדות עם החיים בזנות היא הסיבה האמיתית. נשים בזנות מתות ממנת יתר, תחלואה כפולה, קריסת מערכות. סיבוכים של מחלות מין וזיהומים, ובשנים האחרונות מקרים של התאבדות ומקרה רצח.

״עבור הנשים במעגל הזנות בישראל, הזנות היא אמצעי ההישרדות האחרון במציאות חברתית וכלכלית בלתי אפשרית״, מבהירה שלזינגר. ״הכניסה למעגל הזנות בדרך כלל מהירה, היציאה קשה מאוד והשיקום אורך שנים. מחקרים מראים שאחוזים ניכרים מהנשים במעגל הזנות חוו פגיעה מינית טרם הכניסה לזנות״.

מספר הלקוחות השנתי הממוצע לזונה עומד על 660. תשלומי הלקוחות מוערכים ב־1.2 מיליארד שקל. לשם השוואה, כמה המדינה משקיעה במאבק בזנות?ֹֹֹ משרד הרווחה השקיע 22 מיליון שקל בלבד בשנת 2016. שבעה מיליון הוקדשו לנשים בזנות, 14.5 מיליון הוקדשו לקטינים בזנות.

27 אחוז מהציבור אומר שהוא מכיר מישהו שצורך זנות, מוסיף הסקר. צרכני הזנות בישראל, מציינת שלזינגר, מגיעים מכל שכבות האוכלוסייה. "צריכת זנות במסיבות רווקים זה תופעה נפוצה. תמצאי לקוחות זנות בכל מקום – מפורסמים ועניים, מסיבות יוקרה וגברים מכל המגזרים. מי הם? מי אתם, צרכני הזנות? המטרה שלנו היא להבהיר לדור הצעיר שזה לא לגיטימי".

יצירה של האמנית סשה קורבטוב: "הפיקי את המיטב מנתונייך הטבעיים" | צילום: Nur Djut
יצירה של האמנית סשה קורבטוב: "הפיקי את המיטב מנתונייך הטבעיים" | צילום: Nur Djut

 

ללמוד את הלקח

"אני פרוד, בן אדם בסדר, לא סוטה ובלי קרניים, אני מנסה לצאת לדייטים אבל זה לא קל. אני אוהב מין וזקוק למין וכמה אני יכול לעשות ביד? אני הולך למה שנקרא מכוני ספא ובריאות. כלפי חוץ עושים שם רק 'בודי מסז" אבל באמת באמת, זה שם אחר לבית זונות. אתה בא לעיסוי אבל כשהדלת נסגרת, היא כבר בעירום מלא ואתה מקבל הרפיה מלאה. חצי שעה ו־400 שקל זה כל הסיפור ואני מגיע פעם בשבועיים.

"חלק מהנשים שעובדות שם עושות את זה כעבודה חלקית, הן עושות גם דברים אחרים בשביל הפרנסה, אני חושב שבאיזשהו מקום זה מקל על המצפון שלי. כשהתקשרתי לג'ון סקול אמרו לי שאני לא יודע את נסיבות חייהן אז התחלתי לחשוב למה הן בעצם צריכות לעשות לגברים הרפיה וגם אמרו לי שם שאי אפשר לתקן עוולה בעוולה אחרת.

"גם בתוך עולם הזנות הזה יש לי קווים אדומים, אני שואל תמיד למצבה המשפחתי. אם היא נשואה אני עוזב מיד את החדר. זה נראה לי כבר מוגזם. לגבי עצמי, הייתי רוצה להפסיק. בינתיים זה לא קרה כי בלי זוגיות אני חייב לקבל את המין שאני צריך" (תמליל שיחה של תלמיד בג'ון סקול, ישראל).

ג'ון סקול ישראל הוקם לפני שלושה חודשים, יוזמה של עידית הראל שמש (46), שמיגור הזנות בישראל הפך למטרה הגדולה של חייה. הראל שמש, אשת תקשורת בתחום התחקירים והדוברות ומי שהקימה ומנהלת את מרכז "מיתוס – ליום שאחרי הזנות", נשואה ואם לשתיים, מרצה לציבור הרחב ולגורמים המקצועיים העוסקים בזנות על המיתוסים הנפוצים במטרה לחשוף את מציאות הזנות ולהעלות את המודעות. "במשך שנים הייתה לי תחושה חזקה שכולנו תופסים את הזנות דרך תפיסה מעוותת, שמטילה את האחריות על האישה ומגדירה אותה כמי שבוחרת בעיסוק הזה", אומרת הראל שמש. "אחרי שירדתי לעומק הנושא החלטתי להיות לפה ולזעוק את זעקת אותן נשים".

את ג'ון סקול הקימה בהתנדבות, כרגע במרכז הארץ, וכל המשאבים שמוקצים לו מגיעים ממנה. צרכני הזנות אינם משלמים על הלימודים, אבל בעתיד היא מתכוונת לגבות תשלום כדי לממן את המרצים. כרגע מגייס צוות בית הספר תלמידים ראשונים, מתוך כוונה שבכל כיתה יהיו שמונה עד עשרה תלמידים שיגיעו לשני מפגשים בני שעתיים בערב, אחרי שעות העבודה. השאיפה היא שגברים יצטרפו לבית הספר אחרי שיבינו את ההשלכות של צריכת הזנות שלהם על עצמם, על משפחתם ועל הסביבה.

עידית הראל שמש | צילום: סיון צדוק
עידית הראל שמש | צילום: סיון צדוק

 

החוק להפללת הלקוח, שעליו עמל המטה למאבק בסחר בנשים, צפוי לכלול בתוכו אפשרות של ג'ון סקול. "החקיקה הקיימת לא מתמודדת עם הגורם שמניע את התעשייה, מכניס את הביקוש ואת הכסף – הצרכנים", אומרת שלזינגר. "צריך לאסור את צריכת הזנות על ידי קנסות, ובהמשך מאסר. אחת החלופות שנציע בחוק היא להמיר את הקנס בג'ון סקול, ליצור תוכנית של הסברה מונעת. אנחנו רוצים לתת לזונות את הכלים לצאת ממעגל הזנות, כי בהינתן להן האפשרות, הן רוצות לצאת ממנו, ובמקביל, לנפץ את המיתוסים המושרשים בחברה, כאילו יש נשים שרוצות להיות זונות. ג'ון סקול הוא דרך מאוד טובה לעשות את זה".

הראל שמש, מה כוללת תוכנית הלימודים?

"אנשי מקצוע ותיקים יסבירו על משמעות החיים בזנות ועל הנזק הגדול לכל העוסקים, בחינת ההבניות החברתיות לגבי גבריות ומגדר, שבירת המיתוס הנפוצים ביחס לזנות, ההשלכות על בריאותם של קורבנות הזנות והצרכנים, וגולת הכותרת, מפגש עם אישה שורדת זנות אחרי שיקום, שתספר את סיפורה האישי".

מי הם צרכני הזנות בעצם?

"רובם גברים נורמטיבים, בעלי משפחות שחיים במין הוויה חברתית שמתירה ומעודדת זנות. הם בעיניי האוכלוסייה החשובה ביותר שצריך לשנות את הגישה שלה. הזנות קיימת כיוון שיש לה ביקוש. צרכני הזנות מקבלים גיבוי לצריכת זנות כי החברה שבויה במיתוסים שמצדיקים זנות ומאפשרים את קיומה. מבחינתם מדובר בנשים שבחרו להיות זונות עבור כסף קל וזה סולל עבורם את הדרך לצרוך אותה. מדובר באנשים שמשקרים לסביבתם. חלקם, למרות שהם מביעים סלידה וחרטה, ממשיכים לשכנע את עצמם שאין פסול במעשיהם. בפועל, צריכת הזנות מסבה להם קשיים ונזקים בחייהם וגם הוצאות עצומות".

מהניסיון בעולם, עד כמה ג'ון סקול מקטין את ממדי הזנות?

"התוכנית בסן פרנסיסקו חייבה גברים שנתפסו על קנייה ושידול לזנות בקנס של 500 דולר והם הוזמנו להשתתף בסמינר בן שמונה שעות. לו היו מסרבים, היו מסתכנים במאסר בפועל. מסקר שנעשה שם אחרי 12 שנה עלה כי רק פחות מחמישה אחוזים מהגברים שהשתתפו בקורסים חזרו לרכוש שירותי זנות. בניו יורק גברים שנתפסו התבקשו לבחור בין העמדה לדין לבין השתתפות בקורס בג'ון סקול. מי שלא ייתפס רוכש שירותי מין בחצי שנה שאחרי סיום הקורס לא יקבל רישום פלילי. בשיקגו הושק קמפיין אינטרנטי ולצד השתתפות בקורס החליטו לבייש את צרכני הזנות ולפרסם את שמם ופרטים על מעצרם ורכבם הוחרם. בפלורידה רשות האכיפה פתחה ערוץ ברשת הכבלים המקומית, ג'ון טי.וי, וגם שם פורסמו שמות הלקוחות וקורבנות הזנות, והמשטרה גייסה מתנדבים להעברת מידע בנוגע לבתי בושת".

בישראל אין אמצעי הרתעה כאלה. אין חוק שאוסר צריכת זנות.

"גם הזנות בארץ איננה בגדר עבירה. אישה וגבר בגירים שאינם עוברים עבירות נלוות, יכולים לעסוק בזנות. החוק לאיסור צריכת זנות וטיפול בקהילה עבר בקריאה טרומית בחודש פברואר לפני חמש שנים ומאז לא קרה דבר. אני כועסת ומיואשת מתהליך החקיקה. כל שר שיש לו נגיעה בתחום ונכנס לתפקיד, צריך ללמוד מחדש את הנושא, לעבור שינוי תודעתי ואז להקים ועדות בדיקה. כל ועדה יושבת שנה עד שהיא מגבשת המלצות, הכנסת מתפזרת, נכנסים לתרדמת ושוב צריך להתחיל הכל מחדש, ובדרך נשים מתות. משנת 2011 מתו 51 נשים שעסקו בזנות בישראל.

"חברה שמעוניינת למגר את הזנות צריכה חקיקה נגד צריכת זנות, ובמקביל גם לשנות את הגישה. תקציבי השיקום עומדים על שמונה מיליון שקל בשנה, וזה טיפה בים. שיבנו חדר אחד פחות במעון ראש הממשלה המתוכנן ויקצו את הכסף למיגור הזנות".

ומכיוון שאין חקיקה, ואי אפשר לחייב לקוחות לבוא לג'ון סקול, את מאמינה שיכול להתרחש אצלנו שינוי משמעותי?

"מהלכים חינוכיים והסברתיים לא יכולים להחליף חקיקה, אבל צריכים לבוא יחד איתה ולתמוך בשינוי חברתי, חינוך וחשיפת מציאות חייהן הקשה של הנשים בזנות. ההשלכות האישיות והחברתיות של התופעה יכולים לשנות משמעותית את הפרספקטיבה החברתית".

ושוב אנחנו חוזרות לשאלה המקורית, למה שמישהו יבוא לג'ון סקול?

"הם פונים באופן וולנטרי. התחלתי עם הג'ון סקול לפני חודשיים בדיוק, ופנו אליי כבר עשרה גברים. אני מאמינה שככל שהמסר יופץ ויחדור לתודעה, הפניות יגדלו".

יצירה של האמנית סשה קורבטוב: קוקושניק, כיסוי ראש רוסי מסורתי, עשוי מכרטיסי זנות | צילום: וננה בוריאן
יצירה של האמנית סשה קורבטוב: קוקושניק, כיסוי ראש רוסי מסורתי, עשוי מכרטיסי זנות | צילום: וננה בוריאן

למה עדיין מותר לצרוך זנות בישראל?

העיכוב המדהים בחקיקה נגד לקוחות זנות בישראל

1. החוק להפללת הלקוח, שאמור להפוך את צריכת הזנות לעבירה.

איפה זה עומד: עבר בקריאה טרומית פעמיים, אך הכנסת פוזרה והחוק לא התקדם. שרת המשפטים איילת שקד הקימה ועדה לבחינת החוק לאיסור צריכת זנות.

2. חסימת גישה לקווי טלפון שמשמשים לפרסום זנות.

איפה זה עומד: עבר בקריאה טרומית.

3. איסור פרסום של פלאיירים על גבי כלי רכב.

איפה זה עומד: עבר בקריאה טרומית.

4. הצעת חוק ממשלתית לאיסור פרסום זנות באינטרנט, בקידום משרד המשפטים. העברת אחריות לבתי הדפוס שמדפיסים את כרטיסי הזנות.

איפה זה עומד: בדיונים.