כשזה בא מהבטן

דרך ארוכה עשה הריקוד המזרחי מאז החל להתגבש כפעילות טקסית, ועד לשימושים המגוונים כיום: מחיזוק השרירים, דרך עבודה על סיבולת לב ריאה ועד תרפיה פסיכולוגית

10 במרץ 2010

88 שיתופים | 132 צפיות

זה התחיל בסרטים המצריים של יום שישי בערב והמשיך כריקוד שסוחף המוני נשים אל מעמקי הנפש. לאט לאט, חלחל המחול המזרחי, שכבר לא מסכים לכינוי "ריקוד בטן", והפך לאומנות, תרפיה ודרך חיים.

המחול המזרחי לא נולד כאסכולה, הוא התגבש עם השנים מאוסף של ריטואלים, שירה וריקודים שאספו הצוענים מכל העולם והפך עם הזמן למה שהוא היום. רק בשנים האחרונות, קיבל המחול לגיטימציה כאומנות עם אמירה, היוצאת מגבולות המזרחיות המסורתית השורשית ומעביר תכנים ומסרים נשיים מובהקים. אלינה, מורה, כוריאוגרפית ורקדנית מחול מזרחי, מסבירה איך כבש אחד הריקודים העתיקים ביותר בעולם את התרבות המערבית ואומרת "אני מוכנה שיקראו לי רקדנית בטן כי אני באמת רוקדת מהבטן. מהבטן שלי אל הבטן של הצופים.

"ההתפתחות הגדולה ביותר של הריקוד הזה במונחים מערביים הייתה כשהוא קיבל במה – מונח מערבי בפני עצמו", היא מסבירה. "רק ב-1995 עליתי לראשונה על במה והיא זו שהפכה את הריקוד הזה באופן מוצהר לאמנות, ולא עוד רק אמצעי בידור במועדוני לילה וחתונות". במחול המזרחי כפי שהוא היום משולבים סגנונות רבים, חלקם מסורתיים כמו הסגנון הכפרי עממי – ה"בלדי", וחלקם חדשים כמו הסגנון הקלאסי שמושפע מהמחול המערבי באלמנטים האלגנטיים שלו.

הסגנונות הישנים והחדשים עברו עיבוד לכוריאוגרפיות שונות במיוחד במופע על במה – סממן נוסף להשפעות המערביות. "המחול המסורתי הוא בבסיסו מאולתר, הרקדנית בונה תנועות תוך כדי ריקוד יחד עם הנגנים והקהל", מסבירה אלינה "היום משולבים במחול אלמנטים מערביים כמו ניצול החלל, תנועות מסגנונות ריקוד אחרים (כמו מחול מודרני) ושילובים שונים של מוסיקה כמו קלאסית, ישראלית או הודית".

היום יותר מתמיד, עוסק המחול המזרחי באמירה שהוא נושא עימו. הוא איננו עוד צורת בידור שתפקידה לשמח גברים בעיקר, אלא סגנון ריקוד המבטא ומכיל בתוכו את ההוויה הנשית. "כל אישה היא הרמון, בכל אישה צדדים וגוונים רבים המתחברים בהרמוניה לאדם אחד שלם", אומרת אלינה. באמצעות הריקוד, יכולה האישה לבטא את כל הנשים החבויות בה בעזרת סגנונות ותנועות שונות, את האישה העדינה והרגישה, את החזקה והלוחמת, את הדמות החושנית ואת האם והיולדת. המחול המזרחי נותן ביטוי וחיים לכל אלה גם יחד ואף מצליח להוציא צדדים חבויים אשר מסיבות שונות אינם באים לידי מימוש בחיי היום יום.

דאנס תרפי

המחול המזרחי המשמש להנאה, לפיתוח הכושר ולהתחברות עם הנפש, הוא היום גם כלי טיפולי לכל דבר. "הגוף לא משקר, אדם יכול לשבת שנים על ספת הפסיכולוג ולשקר לעצמו, אבל מה שהגוף שלו אומר בריקוד, זו האמת הצרופה", מסבירה אלינה.

מה שהגוף אומר בריקוד, זו האמת הצרופה <br /> אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/355/6355/380×144.gif?1165831368" /> </p>
<div> מה שהגוף אומר בריקוד, זו האמת הצרופה. אילוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<p> שני האזורים המרכזיים בגוף, בהם מתרכזים המתחים הרגשיים, הם הבטן והכתפיים-צוואר. באזור הבטן והאגן עצורים הרגשות והחוויות ההיסטוריות שלנו, וכשמתחילים לעבוד על האזור הזה משתחררות תובנות מהגוף אל הראש. כל תנועה תשחרר תובנה שונה אצל כל אחד, ובתחילתו של תהליך יש תסכול רב. "התסכול הוא מבורך כי הוא מוביל להצלחה. כשמתחולל השינוי הוא מגיע דרך הראש, לא דרך הגוף", אומרת אלינה. המחול המזרחי עובד על סוגיות של זוגיות, ביטוי עצמי, נשיות, שחרור, שליטה ונושאים נוספים הקשורים בעיקר להוויה הנשית. כל קבוצת תנועות מייצגת פן אחר בנשיות.</p>
<p> את הפן החזק של הנשיות, אותו מייצגת אלת הציד ארטימוס, יבטאו התנועות של נעילת שרירים. אישה אסרטיבית תוכל לבצע תנועות מהסוג הזה בקלות. תרגולן במיוחד באזור האגן יביא לשיפור בתחום זה.</p>
<p> על הפן האמהי-נשי, עובדות תנועות מעגליות וסיבוביות, תנועות מכילות ומלודיות שאין להן אמצע או סוף. אזור האגן, הוא האזור בו מתבצעת העבודה העיקרית בפיתוח תחום זה והוא אכן מהווה את המרכז אנרגטי והחזק ביותר בגוף, ממנו אנו נולדים, יולדים וממנו יוצאות תכונות כמו רכות, עדינות ומחילה.</p>
<p> בעיה שכיחה של חוסר פתיחות מינית הכוללת קושי ליהנות ממין, תבוא לידי ביטוי באגן עצור ובבטן תחתונה חלשה ונוקשה. על מנת לעשות מין בחדווה, צריך לשחרר את הליבידו שהוא החלק הבסיסי בהוויה החושנית האנושית. "כשהליבידו תקוע ולא זורם, כל הגוף תפוס ומכך מושפעים תחומים רבים", מסבירה אלינה. "חושניות היא בעצם חיבור של כל החושים יחד. יצור חושני הוא יצור בריא מבחינה הוליסטית, כך שאם קיימת בעיה בחיבור החושי הגוף כולו סובל". התנועות המסייעות לשחרור הליבידו הן תנועות של גלים בכל חלקי הגוף, החל בראש דרך הצוואר, בית החזה, הידיים והבטן.</p>
<p> המחול המזרחי משמש כשיטת טיפול לכל דבר. בשלב הראשון, תתבקש המטופלת לבצע כמה תנועות למען האבחון הראשוני. "אני שמה מוסיקה ומבקשת מהמטופלת שתרקוד בפני, שתתנועע, לראות מה הגוף שלה אומר ואיזה תבלין חסר לה", אומרת אלינה. "יש נשים שמתפרץ אצלן המון כאב באמצעות הריקוד, ויש כאלה שאינן מסוגלות לזוז בשלב הזה". הרעיון הטיפולי בשיטה זו הוא לתת למטופל להרגיש, לחוות ולהגיע בעצמו אל הסוגיות הבעייתיות. על כן, בסיום שלב האבחון לא מתקיימת שיחה, המלל הוא החלק הפחות חשוב בתהליך, התנועה ושפת הגוף תופסים את התפקיד המרכזי.</p>
<p> בשלב הבא מתבקשת המטופלת לבצע סדרת תנועות שעל פי האבחנה עשויות לסייע בבעיה. "לפעמים הנגיעה באזור מסויים או בתנועה מסויימת, גורמת לכאב גדול. השיטה היא לא להכות באופן ישיר במוקד הכאב, אלא ללכת מסביב ולהגיע לאט לאט אל המקור. יש נשים שמתחילות בלהזיז אצבע, כי יותר מזה הוא בלתי אפשרי עבורן", ממשיכה אלינה. "לעיתים מתרחש השינוי במסגרת טיפולית ופרטית, ובקצב איטי מוסרים המחסומים ונופלות ההגנות, ולעיתים מתבצע השינוי דווקא שלא בכוונת תחילה, כחלק משיעור מחול מהנה בקבוצה תומכת ומפרגנת, כשצלילי האוּד מסתלסלים ברקע.</p>
<p> לסיכום אומרת אלינה: " כדי ללמוד מחול מזרחי, אישה צריכה לעבור כברת דרך עם עצמה, לסיים את העיצוב הגופני ולהיות מודעת לאברים הפנימיים והחיצוניים שלה. רק אז היא תוכל להתחבר אליהם ולהתמודד איתם באמצעות הריקוד, לכן אני לא ממליצה לעשות זאת לפני גיל 18. לדעת ולהבין את המחול המזרחי זה לא לקנות צעיף ולכרוך אותו סביב הישבן, להתלבש בתלבושת סקסית ולנענע את האגן. יש כאלה שנוטות להאמין שזה אכן כך, הן אפילו מלמדות את הריקוד בלי להבין את המשמעות האמיתית שלו. מבחינתי אין קיצורי דרך, מי שרוצה ללמוד, צריכה להבין שזו עבודה קשה, פיזית ונפשית ועל מנת לצלול פנימה ולהסתכל, צריך בשלות מסויימת. מי שמגיעה לשלב הזה במחול המזרחי נכונה לגלות את עצמה מחדש".</p>
</p>
<p style=

בריאות

כשזה בא מהבטן

דאנס תרפי

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ