אג'נדה

דמוקרטיה? כך הופכת "סיפורה של שפחה" למציאות של כולנו

דיכוי נשים | איור: מיכל רוט
דיכוי נשים | איור: מיכל רוט

נשים מגורשות מהמרחב הציבורי, מערכת החינוך מחפצנת ילדות והממשלה מכשירה עברייני מין. כרוניקה של דיכוי נשי - קריאת חובה לכל אזרח ישראלי

88 שיתופים | 132 צפיות

אם "סיפורה של שפחה" נראתה לנו סדרה על דיסטופיה דמיונית, מציאות אכזרית ומסמרת שיער עבור נשים, שאינה יכולה להתרחש במציאות אלא רק רק בדמיונה הקודח של הסופרת מרגרט אטווד, באה השנה האחרונה וטפחה על פנינו הנאורות. פמיניזם וערכי שוויון אינם עובדה מוגמרת. בעולם המערבי והנאור לכאורה שגם אנחנו, ישראל, כלולים בו, מתרחשת כל הזמן תנועת מטוטלת. מול תפיסות ליברליות ושוויוניות קמים כוחות שמרניים ומיזוגניים המעוניינים לשמור על הסדר החברתי הישן. אמנם גלי מחאת MeToo העוצמתיים עדיין מייצרים אפטר־אפקט שקשה לתפוס את מלוא משמעותו ההיסטורית, ויש יותר ויותר גברים בעולם המערבי שיוצאים לחופשת לידה – אך מול אלה, מדינה אחר מדינה בדרום השמרני של ארצות הברית חותמות על חוקים נגד הפלות ונגד האוטונומיה של נשים על גופן. כל זה בעידודו וברוחו הגבית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. ישראל, במקרה הטוב, מיישרת קו עם המגמה הכללית של הכוחות השמרניים והדתיים שמעוניינים לאיין נשים מהמרחב הציבורי. במקרים הגרועים, משווה ומעלה – לא מאפשרת לנשים לשיר בטקסים ציבוריים, לא מתירה לנשים לעלות לאוטובוס במכנסיים קצרים, כופה לקיים טקסים בהפרדה מגדרית – כל אלה "פטנטים" מקומיים שלנו.

"בשנים האחרונות מתרחשת הקצנה של הדרת נשים והפרדה מגדרית בזירות רבות בישראל", מאששת מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, מיכל גרא מרגליות. "גם מוסדות המדינה החליטו לאמץ את הנורמות האלה, אף שהחוק אומר במפורש שקבוצה לא יכולה להגיד שהיא נכנסת למרחב הציבורי בתנאי שקבוצה אחרת יוצאת ממנו".

גרא מרגליות מזהה את ההפרדה המגדרית כסוגיה המטרידה ביותר בדיכוי נשים. "עשרות המקרים שמגיעים אלינו מלמדים שנפרד הוא כמעט אף פעם לא שווה ושהפרדה מגדרית לא נועדה לשרת צניעות, אלא לאפשר לגברים שמרנים להמשיך ולאחוז במרחבים ובמשאבים הציבוריים".

הפגנה נגד חוק ההפלות בארצות הברית | צילום: Elijah Nouvelage/Getty Images
הפגנה נגד חוק ההפלות בארצות הברית | צילום: Elijah Nouvelage/Getty Images

את מי אנחנו מסמנות כמי שרוצים לאיין אותנו, הנשים, מהמרחבים הציבוריים?
"הנימוק הוא פעמים רבות דתי, אבל המוטיבציה היא פוליטית. למשל, כשחבר הכנסת החרדי מיכאל מלכיאלי מש"ס פנה למזכירות הכנסת בבקשה להזיז את חברת הכנסת אוסנת מארק מטעם הליכוד מהכיסא שלצדו בנימוק שהוא לא יושב ליד נשים, אולי חברת הכנסת לא נעלבה, אבל חברות שלי ואני נפגעות. כשחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מנסה לקדם תהליכי חקיקה לפיהם כל אירוע במרחב דתי יהיה מופרד מגדרית, הדת היא רק סיפור כיסוי לאפליה. מה שמעניין אותו הוא לסמן מה במרכז ומה בשוליים, מאחורי מחיצה. זה לא סיפור נגד הדת. החברה הדתית והחברה החרדית אינן הומוגניות ויש רבים שיוצאים נגד ההקצנה שגוררת איתה את החברה החרדית כולה".

איך צריך לפעול כדי שהמגמה הזו תיבלם ולא נגמור עם "יבורך הפרי" כמו ב"סיפורה של שפחה"?
"החוק בנושא הוא בסדר, מרחב ציבורי לא יכול לאסור על נשים לא להיות בו. לא יכול להיות מימון ציבורי להפרדה מגדרית אלא אם זהו אירוע דתי מובהק. הבעיה היא שלא אוכפים את החוק. המדינה צריכה להציב קווים אדומים ברורים. אם שלט חוצות שעליו מתנוססת גל גדות הושחת בראשון לציון והמשטרה לא מחפשת את העבריינים ואף כתב אישום לא מוגש אף פעם, זו בעיה. אם משרד התחבורה פותח קורסים לנהיגה מונעת בהפרדה מגדרית, המשמעות היא שמישהו לא קרא את החוק או צפצף עליו. כתבנו להם שהדבר אסור על פי חוק, הם אפילו לא הגיבו. עכשיו השדולה מנהלת נגדם תביעת נזיקין".

בצלאל סמוטריץ' | איתן פולד
בצלאל סמוטריץ' | איתן פולד

גרא מרגליות טוענת שהדרה ואפליה מגדריות במרחב הציבורי הן בסך הכול פטנטים מודרניים לאותה אפליה עתיקת יומין נגד נשים. "עד לפני מאה שנה בסך הכול, לא הייתה זכות הצבעה לנשים. גם אחרי פסק דין של בג"צ, נשים עדיין לא יכולות להיבחר במפלגות החרדיות. דרישות הצניעות מגיעות מאותו שורש של התייחסות לנשים כאל אובייקט ולא כאל סובייקט. למה? כי כך ממשיכים לשמר את יחסי הכוחות המגדריים", היא מדגימה, "אותו חוסר רצון שלנשים יהיו כוח פוליטי, נוכחות והשפעה הוא זה שקבע שלנשים לא תהיה זכות לרכוש ולרשת רכוש, ושהן יהיו כפופות לבעל, לאבא ולאח. עד לא מזמן מערכת המשפט התעלמה מאונס בתוך הנישואים. אישה נתפסה כקניין. סיפור ההפלות יושב על אותו דבר, וגם העובדה שאנחנו הדמוקרטיה היחידה בעולם שאין בה נישואים וגירושים אזרחיים. יש מסורבות גט שהחירות נשללת מהן רק בגלל שהן נשים. יש לזה פתרונות הלכתיים, אבל המדינה לא רוצה לאמץ אותם כי זוהי הכרזת מלחמה. היא בוחרת לשמר את המונופול הדתי תוך מחיקת הנשים".

המצב שלנו טוב יותר או רע יותר ביחס לשנים קודמות?
"עוד אי אפשר לקבוע לגבי שנת 2019, אבל שנת 2018 הייתה שנה משמעותית מאוד בכל הנוגע למצבן של נשים בישראל. קמפיין MeToo הביא איתו רוחות של שינוי; בבחירות המקומיות היה שיח של ממש בכל הנוגע לייצוג נשים ברשויות; התקשורת נותנת מקום משמעותי יותר לתופעה של הדרת נשים, וכן לאלימות מינית ולאלימות בכלל נגד נשים; והשיא היה ביציאתם של עשרות אלפי נשים וגברים לרחובות במחאת הנשים הגדולה בדצמבר 2018. אבל בסוף מדינת ישראל יצאה לבחירות, שבמהלכן הנושאים המגדריים נעלמו כמעט לחלוטין. גם תוצאות הבחירות לא היטיבו עם הנשים: מספר הנשים בכנסת ירד מ־35 ל־29; המיקום של הנשים ברשימות לא היה מספיק גבוה, וכתוצאה מכך יש הרבה פחות נשים בכירות בכל הקשת הפוליטית. זוהי כנסת בלי איילת שקד, בלי ציפי לבני ובלי זהבה גלאון. בכנסת ה־21 יש גם הרבה פחות חברות כנסת שקידום שוויון מגדרי הוא חלק משמעותי מהאג'נדה שהן מקדמות. קולות פמיניסטיים בולטים ממפלגות שונות לא נבחרו בשנית: מרב מיכאלי, אורלי לוי־אבקסיס, עליזה לביא, רחל עזריה ושולי מועלם. גם השיח המרכזי מאז הבחירות הוא על החלשת מערכת המשפט והביקורת השיפוטית, שבלעדיהן נשים לא היו נמצאות באותו מקום שאליו הגענו עד היום".

מה יהיה בבחירות 2019 פרק ב'? כנראה שנצטרך להמתין בחוסר סבלנות עד לאחר ה-17 בספטמבר. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת במכון לביטחון ולדמוקרטיה, מזהה את מנגנוני דיכוי הנשים גם בזירה הצבאית. את המחקר האחרון שלה היא ערכה בנושא שירות נשים בצה"ל בראי פקודת השירות המשותף. "צה"ל צריך להפנים שלא יכולה להיות אכיפה סלקטיבית של כללים. להגיד שחיילים יכולים ללבוש מכנסיים קצרים וחיילות לא, שלחיילות אסור לשיר או שחיילות ישרתו כמדריכות אך חיילים יפנו להן את הגב. אי אפשר להפריד את ההדרה בצה"ל מההדתה במרחב הציבורי. אין זה מאבק בין נשים לדתיים אלא בין ליברליות לשמרנות".

"אותו חוסר רצון שלנשים יהיו כוח פוליטי, נוכחות והשפעה הוא זה שקבע שלנשים לא תהיה זכות לרכוש ולרשת רכוש, ושהן יהיו כפופות לבעל, לאבא ולאח"

את אומרת שצה"ל מיישר קו עם הדרישה הממסדית הדתית להדרה?
"לא מדירים בצבא נשים באופן מכוון. זה לא משהו ממוסד. אבל אין ספק שצה"ל לא עושה מספיק. היה לאחרונה פיילוט של לוחמות שריון שעבר בהצלחה אך הוחלט שלא להחיל אותו בשטח בשל בעיות תקציב. השיקולים הכלכליים מביסים את השוויון כשמדובר בנשים. נשים הן הקבוצה היחידה שהצבא מרשה לעצמו לדרוש ממנה התחשבות לטובת המערכת. אם חרדים יגידו שהם לא מוכנים שיפקדו עליהם דתיים מהציונות הדתית כדי לא לקבל השפעה שלילית, צה"ל הרי יעמוד על הרגליים האחוריות. לא יכול להיות שרק על נשים יחילו את השיקול הכלכלי".

מאיפה זה נובע?
"זה נובע מהרחבת השירות של הציונות הדתית באופן לא פרופורציונלי לחלקם באוכלוסייה. 40 אחוז ממסיימי קורס קצינים הם מהציונות הדתית, והפריחה הזאת מובילה להתנגשות בלתי נמנעת. זה התחיל מתלונות של חיילים דתיים, אבל רווחת החיילים הוא חלק קטן. הצבא הפך לצינור להטמעת ערכים, ככלי לשימור כוח פוליטי, והמאבק הוא על מי ייתן את הטון. זו התנגשות בין תפיסה דמוקרטית שאינה רוצה מדינת הלכה ובין מדינה יהודית".

כדי לנסות ולהבין את התהליכים שמתרחשים מתחת לאפנו אספנו את האירועים הבולטים ביותר שהתחוללו בישראל מתחילת 2018, שיש בהם ביטוי משמעותי לדיכוי נשים. הם מובאים פה לתשומת לב כולנו.

גלעד זה כאן. מחאת ההפלות בארה"ב | צילום: Shutterstock
גלעד זה כאן. מחאת ההפלות בארה"ב | צילום: Shutterstock

הדרת נשים בצה״ל

מאי 2019 טרם ההכרזה על פיזור הכנסת ועל יציאה לבחירות נוספות, דרשו באיחוד מפלגות הימין במסגרת המו"מ הקואליציוני מסלול שירות נפרד לחלוטין מנשים לחיילי הציונות הדתית. כמו כן, הם דרשו מהליכוד לבחון מחדש את שירות הנשים הלוחמות בצה"ל.

מאי 2019 בבסיס בדרום נאסר על חיילות לשיר בטקס יום הזיכרון בהוראת המג"ד שנימק זאת בטעמי צניעות. הותר להן רק לדקלם את מילות השירים.

אוגוסט 2018 מדריכת צניחה בחטיבת הצנחנים העבירה הדרכה שגרתית לעשרות חיילים. אלא שהפעם היה מדובר בחיילים בני ישיבות, ו־50 מתוך 70 הנוכחים החליטו על דעת עצמם להפנות את הגב אליה במשך כל ההדרכה.

אוגוסט 2018 חיילות איסוף קרבי בבסיס סיירים חזרו מאימון שטח וגילו כי חדריהן פונו לטובת חיילים דתיים. האחראי לכך היה מפקד בבסיס שרצה לשכן את החיילים הדתיים במגורי הבנות בלי שיבואו עמן במגע בשעה שהן חוזרות ואוספות את תיקיהן. תיקי החיילות וחפציהן האישיים נארזו בזריזות על ידי חיילים אחרים בבסיס והוצאו החוצה.

יוני 2018 חיילי וחיילות הגדוד המעורב ברדלס הגיעו לחופשה בכפר הנופש הצה"לי באשקלון. חיילות נקראו לצאת מהבריכה משום שבמקום שהה גדוד שריון שבו חיילים דתיים רבים.

פברואר 2018 בבסיס שיזפון בדרום הורו לחיילות בקורס מפקדות שריון לא ללכת עם חולצות לבנות ועם מכנסי טייץ במד"סים ובזמנן החופשי, משום שזה פוגע ברגשות החיילים הדתיים.

בבסיסים אחרים ברחבי הארץ נאסר על חיילות להתהלך ללא חזייה או עם חולצה שנחשדת כשקופה או קצרה מדי אפילו אחרי שעת ט"ש. עליהן לעשות זאת רק זמן קצר לפני שהן הולכות לישון, אחרת הן מסתכנות בעונש דוגמת שעות ביציאה או שבת בבסיס. האפשרות היחידה היא להוריד את החזייה בשכיבה, במיטה, אחרי כיבוי האורות.

במחנה 80 נאסר על חיילות ללבוש סוודרים וסווטשירטים לבנים או בהירים, מחשש שהם יהפכו לשקופים. גם מכנסיים קצרים נאסרו, אף שפקודת הלבוש הצה"לי מתירה לבישת מכנסיים קצרים המגיעים עד הברכיים במהלך אימון גופני. כמו כן, חיילות לא הורשו להיכנס לנשקייה או לשק"ם בשעה שהיו שם טירונים חרדים.

לגיטימציה ממסדית לעברייני מין

מאי 2019 אל אירוע ל"ג בעומר בהר מירון, אליו מגיעים חשובי הרבנים ומדליקים מדורה עם הקהל, הגיע הרב אליעזר ברלנד, עבריין מין מורשע. מי שמחליטים על זהות מדליקי המדורות הם אנשי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים – גוף הכפוף למשרד לשירותי דת ואחראי מטעם המדינה. כלומר, מדינת ישראל העניקה את הכבוד לעבריין מין מורשע שפגע בנשים בקהילתו, שברח מאימת הדין ולבסוף הוסגר וישב בכלא.

מאי 2019 תוכנית "המקור" חשפה כי סגן שר הבריאות יעקב ליצמן סייע לעברייני מין חרדים. על פי התחקיר ליצמן עזר לכעשרה אנסים ופדופילים מורשעים תוך ניצול סמכותו במטרה להיטיב עם תנאיהם.

אפריל 2019 נתן אשל, מקורבם של בני הזוג נתניהו, מונה לחבר בצוות המשא ומתן של הליכוד. תזכורת: לפני שבע שנים הוא חתם על עסקת טיעון עם נציבות שירות המדינה ובחסות משרד המשפטים, לאחר שצילם עובדת במשרד ראש הממשלה מתחת לחצאיתה, וסוכם כי לא יחזור לשירות המדינה. הפרקליטות הודיעה שאינה יכולה למנוע את תפקידו החדש כי הוא אינו נחשב עובד מדינה.

יעקב ליצמן | צילום: חיים צח לע"מ
יעקב ליצמן | צילום: חיים צח לע"מ

חקיקה מפלה לנשים

בשנה האחרונה נעשו שני ניסיונות להעביר חקיקה שמשמעותה ריקון המרחב הציבורי מנשים. הניסיונות לא צלחו בינתיים אך החשש הוא כי עם הרכבת הקואליציה הבאה הם ישובו לסדר היום הציבורי. אחת הדמויות הפעילות בזירה הזו היא חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', כרגע מועמד מבטיח לתפקיד שר החינוך או שר המשפטים, במקום השרים המפוטרים נפתלי בנט ואיילת שקד. אמירתו האחרונה של סמוטריץ' כי "ישראל צריכה להתנהל לפי משפט התורה", צריכה להעמיד כל אישה חילונית על רגליה האחוריות. יו"ר מרצ תמר זנדברג אמרה בתגובה כי "אין צורך לפרט מה יקרה לנשים וללהט"בים בעולם משפט תנכ"י". חברת הכנסת שלי יחימוביץ' הוסיפה כי "זהו תמרור אזהרה מפני גל השמרנות השוטף אותנו. לפי חזונו של חבר הכנסת, גבר יוכל לגרש את אשתו אם אינה צנועה מספיק, העבדות והסקילה יחזרו, ייאסר משכב זכר ורק גברים יוכלו להחזיק ברכוש".

נובמבר 2018 חוק הפרדה מגדרית באקדמיה יצא לעולם. החוק ביקש לאפשר הפרדה בין נשים לגברים בכל מוסד חינוכי מבלי שזו תיחשב אפליה פסולה ומבלי שהמועצה להשכלה גבוהה תתערב. זאת בניגוד למצב כיום, שלפיו המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מאשרת את המסלולים הנפרדים ומגבילה את הזכאים להיכנס אליהם. הצעת החוק שהוגשה על ידי יעקב מרגי מש"ס ושולי מועלם, נתמכה על ידי שר החינוך דאז נפתלי בנט. המשמעות של מהלך זה היא מרחבים אקדמיים ללא נשים.

יולי 2018 חבר הכנסת סמוטריץ' ביקש תיקון לחוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, שלפיו תהיה החרגה למקרים שבהם האפליה נעשית על רקע דתי. המשמעות היא שיהיה אפשר לכפות הפרדה בין נשים לגברים באירועים ציבוריים או על פי גחמת האמן המתחזק וכן לכפות צניעות על המשתתפים.

 

הדרת נשים באירועים עירוניים

שדולת הנשים פרסמה בתחילת השנה הודעה כי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל מימן בשלוש השנים האחרונות יותר מ־200 אירועים נפרדים לגברים ולנשים. אלא שהחוק מתיר הפרדה מגדרית רק במקרים חריגים ביותר. בשאר הזמן, אסור לרשות מקומית לממן אירועים מהסוג הזה. חרף החוק, רשויות שרוצות לרצות את הציבור התורני עוברות על החוק פעם אחר פעם. כמו כן, רשויות עירוניות שונות הכשירו אירועים המאפשרים הדרה מגדרית או חציצה מגדרית בנסיבות שונות, אף שמדובר בכסף ציבורי.

מאי 2019 טקס יום השואה מטעם עיריית חולון התעתד להתקיים בהיכל הספורט העירוני במעמד ראש העיר וסגנו, תוך הפרדה מלאה כדי להתחשב בציבור התורני. רק אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה נדרש להתערב בוטלה ההפרדה.

מאי 2019 במהלך אירועי יום העצמאות ברמת גן העלה הזמר נתן גושן לבמה נערה שביקשה לשיר איתו. היא הורדה מהבמה בהנחיית נציג ש"ס בעירייה.

אפריל 2019 בפסח קיימו כמה עיריות פעילויות לילדים תוך הפרדה מגדרית. בחיפה התקיימו פעילויות ומופעים בשני סבבים, פעם לבנים ופעם לבנות; בפתח תקווה אפו הילדים והילדות מצות בנפרד; בראש העין, למרות חוות דעת שלילית של היועצת המשפטית של העירייה, התקיימו אירועים שונים לילדים בהפרדה מגדרית.

אוקטובר 2018 אירוע סוכות המוני בירושלים היה סגור לחלוטין בפני נשים. במאה שערים הוצבו מחיצות ברחובות כדי לנתב את הקהל על בסיס מגדרי – מדרכה לגברים ומדרכה לנשים, דבר המנוגד לפסיקת בג"צ בנושא.
יוני 2018 בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לקיים בכיכר רבין את אירוע "משיח בכיכר" מטעם חב"ד אף שחלה בו בהפרדה בין גברים לנשים.

הדרת נשים בתחבורה ציבורית

ינואר 2019 אישה התיישבה ברכבת ישראל. גברים נכנסו לקרון והתחילו להתארגן לתפילת שחרית. לפתע הגיע סדרן הרכבת וביקש מהאישה לעבור לקרון אחר.

אוקטובר 2018 צעירה בת 18 לא הועלתה לאוטובוס של חברת אגד שנסע מההתנחלות כוכב יעקב לירושלים בגלל שלבשה מכנסיים קצרים. חברת אגד גיבתה את הנהג בטענה שמדובר ב"לבוש לא הולם" שפוגע ברגשות הנוסעים הדתיים.

יולי 2018 שתי צעירות שביקשו לנסוע באוטובוס "מהדרין" בירושלים הותקפו על ידי חרדי. הנהג לא התערב והשתיים נאלצו לשבת היכן שהורה להן אותו חרדי.

יוני 2018 ארבעה חרדים סירבו להתיישב ליד נשים בטיסת אל על מניו יורק לישראל. הם ניהלו משא ומתן קשוח עם צוות המטוס מבלי להסתכל על הדיילות שניסו לנהל את האירוע, כך שהצוות הגברי של המטוס נאלץ לקחת פיקוד. אף אחד מהחרדים לא הורד מהטיסה. שתי נוסעות הסכימו להחליף מקומות. שני החרדים האחרים הועברו ממקומם. הטיסה יצאה באיחור של שעה וחצי. שבוע לאחר מכן, 26 חרדים שעלו על טיסת אוסטריאן איירליינס מנתב"ג לווינה סירבו לשבת ליד נשים. הם סירבו לדבר עם הדיילות. הקברניט נאלץ להתערב והעביר את הנשים למקום אחר. הטיסה יצאה באיחור.

דרישות צניעות במערכת החינוך

הוראות צניעות הגיעו לבתי ספר חילוניים ברחבי הארץ. תלמידות נדרשו לבוא עם מכנסיים שאינם קצרים יותר מאורך הברכיים, בעוד שלחבריהן לכיתה הותר לבוא עם מכנסיים קצרים. במקרים מסוימים תלמידות עוכבו בשער בית הספר או בכיתה, שם נבחן אורך מכנסיהן. תלמידות גם נדרשו לקרוא להוריהן שיביאו להן מכנסיים חלופיים או ללכת הביתה להחליף מכנסיים. כשתלמידות נדרשות לתו תקן של צניעות בעוד התלמידים פטורים ממנו, המשמעות היא אחת – אובייקטיזציה של נערות ו"האשמתן" בפיתוי באמצעות מכנסיים קצרים.
בחוזר המנכ"ל של משרד החינוך לא כתוב דבר על אורך המכנסיים. מה שכן כתוב הוא כי "הנהגת תלבושת אחידה תתקבל באמצעות תהליך חינוכי דמוקרטי, שיהיו שותפים לו צוות בית הספר, התלמידים וההורים". עוד נאמר בחוזר כי "הנהלת בית הספר רשאית להחליט על הגבלות בלבוש ובהופעה הכללית". אם כן נשאלת השאלה, האם אלה הוראות לא רשמיות של משרד החינוך לבתי הספר או שבמקביל החליטו מנהלים ומנהלות באופן אינדיבידואלי לנסח כללי צניעות מגדריים? המחאה הגיעה לרשת, כאשר כ-15 ראשי וראשות ערים לצד בכירים ובכירות ברשויות המקומיות הרימו קול צעקה כשהעלו תמונות עם בנותיהם במכנסיים קצרים תחת ההאשטג #קצר_ולעניין.

מאי 2019 על תלמידות כיתה ט' בכפר סבא נאסר ללבוש מכנסיים קצרים. במחאה, הן לבשו מכנסי בנים עד הברכיים. ההנהלה האשימה אותן בפרובוקציה ושלחה אותן להירשם במזכירות.

ינואר 2019 תלמידות בית הספר אחוזה השייך לריאלי בחיפה פנו להנהלת בית הספר לבטל את התקנון האוסר עליהן ללבוש מכנסיים קצרים ומכנסי טייץ. ההנהלה התרצתה תחת תנאים מגבילים: הבנות יוכלו להגיע במכנסי טייץ בצבעים אפור, כחול ושחור בלבד המגיעים לפחות עד הברכיים. עוד נקבע שלבישת מכנסי הטייץ תתאפשר רק עם חולצה מחוץ למכנסיים ושזו תגיע עד לירכיים. מכנסיים קצרים הוחזרו לתקנון אך אלה יצטרכו להגיע עד לאמצע הירכיים.

יוני 2018 תלמידות בית הספר ליידי דיוויס בתל אביב נדרשו להגיע לטיול השנתי במכנסיים ארוכים או עד הברכיים. באותו חודש, גם בטיול השנתי של שכבת כיתה ט' בתיכון בליך ברמת גן חל אותו קוד לבוש, בעוד שלבנים היה מותר להתלבש ככל העולה על רוחם.

View this post on Instagram

הרעיון הוא פשוט: שוויון. מה שאסור לבנים, אסור גם לבנות. מה שמותר לבנות, מותר גם לבנים. אם לבן אסור לפטפט בשיעור, גם לבת אסור. אם לבן מותר לאכול פיתה עם חומוס בארוחת עשר, גם לבת מותר. אם לבת מותר לצאת לשחק בהפסקה הגדולה, גם לבן מותר. אם לבת מותר לא להגיע בחולצת בית הספר ביום שישי, גם לבן מותר. זה הכי לא-מורכב שיש. שוויון. וככה גם אורך המכנסיים, ואורך שרוולי החולצה: אם יש כלל ברזל לגבי הבנים, הוא חייב להיות תקף גם לגבי הבנות. אם יש כלל ברזל לגבי הבנות, הוא חייב להיות תקף גם לגבי הבנים. שוויון. פשוט והגיוני, נכון? אבל כשיש כללי לבוש לגבי בנות, ואין כללי לבוש לגבי בנים – פה נוצרת לנו בעיה. כשילדה או נערה נשלחת הביתה כי מישהו מצוות המורים מחליט שהמכנסיים שלה קצרים מדי ובן עם מכנסיים באורך דומה לא יקבל, זה לא פשוט, וזה לא הגיוני. כשילדה או נערה מקבלת הערות מאנשי הצוות על גופיה כזו או אחרת, ובן שהיה לובש את אותה גופיה לא יקבל, זה לא פשוט וזה לא הגיוני. כשאנחנו כחברה שולחים מסר לנשים הבוגרות של מחר שעליהן להתבייש בגוף שלהן כי הן חפץ שצריך לכסות מפעם לפעם בהתאם לנסיבות, זה לא פשוט וזה לא הגיוני. כשאנחנו שולחים מסר לגברים הבוגרים של מחר שיש הבדל בין היחס שניתן להם לבין היחס שניתן לנשים, זה לא פשוט ולא הגיוני. שוויון. למנהל או מנהלת שבודקים את אורך המכנסיים של כולם אין לי טענות, זולת העובדה שהם משחיתים את זמנם על פרפראות. למנהל או למנהלת שבודקים את הבנות ולא את הבנים מוטב לא לפגוש אותי. אותן ואותם אפרק במידה שווה. גם פה, אפילו פה: שוויון. #קצר_ולעניין #womenrights #genderequality #שדולתהנשים #womenempowerment

A post shared by ציפי ברנד (@zippibrand_) on

 

הסרת נשים משלטי חוצות

מרץ 2019 שלט חוצות ובו פרסומת למעדן מילקי של שטראוס התנוסס בשטחי הרכבת הקלה בירושלים. הקמפיין כלל תמונות של גברים בלבד, בעוד בשלטי החוצות של אותו קמפיין בתל אביב הופיעו גם נשים. קמפיין הקורא לנישואים אזרחיים עלה גם הוא ללא תמונות של נשים בירושלים – תמונות של זוגות וחתונה ללא נשים.

ינואר 2019 שלט של מפלגת "גשר" עם פניה של אורלי לוי־אבקסיס, שנתלה בירושלים בתקופת הבחירות, הושחת לחלוטין. במקביל, בבני ברק ובבית שמש נאסר לתלות שלטי חוצות שבהם מופיעות נשים. גם שלטי חוצות עם פניה של יו"ר מרצ, תמר זנדברג, נאסרו לפרסום מול קניון איילון ברמת גן ובאזורים ששייכים לתחום השיפוט המוניציפלי של עיריית בני ברק.

ומה קורה בחו"ל?

"מצבן של נשים בעולם משתנה ממדינה למדינה", אומרת גרא דליות, "כך, למשל, בעוד הסקנדינביות תמיד מובילות במובנים רבים מבחינה זו, במדינות מערביות אחרות המצב רק הולך ומחמיר, כפי שניתן לראות בארה"ב, שנחשבת למנהיגת העולם המערבי, שם מהלכים ריאקציונרים סביב סוגיית ההפלות מחזירים את מעמדן של נשים שנים אחורה. בסעודיה רק לפני כשנה נשים קיבלו את הזכות לנהוג ברישיון, אך לעומת זאת בדרום אפריקה נשים מהוות אחוז גבוה מבין עובדי הרשויות המקומיות – הרבה יותר מאשר בישראל, ובאתיופיה הוקמה בשנה שעברה ממשלה ובה ייצוג של 50 אחוז לנשים בקרב השרים והשרות. דוגמה נוספת להישג מגדרי כזה ניתן לראות בממשלת קנדה שהקים ג׳סטין טרודו לפני כשלוש שנים, שגם בה נשים ממלאות מחצית מתפקידי השררה. בסופו של דבר, לא ניתן לקבוע מגמה ברורה בעולם מבחינת מעמדן של נשים ומבחינת השוויון המגדרי בכל מדינה ומדינה, וראוי כי ישראל תשאף להוביל גם בתחום זה, ולא רק בתחום ההיי-טק".

ארה"ב סוערת: חוק ההפלות

מאי 2019 הסנאט של מדינת אלבמה בדרום ארצות הברית אישר חקיקה שהופכת כמעט את כל ההפלות במדינה ללא חוקיות. האיסור לבצע הפלה כולל היריון בעקבות אונס וגילוי עריות. החקיקה מתירה לאם לעבור הפלה רק אם חייה נמצאים בסכנה גמורה. במדינות מיסיסיפי, ג'ורג'יה, קטנטקי ואוהיו אסור לבצע הפלות לאחר השבוע השישי להיריון, חרף העובדה שיש נשים שכלל לא יודעות שהן בהיריון בשלב מוקדם זה.

"זהו חוק שמפקיע מנשים את הזכות שלהן על גופן והוא אכזרי ומסוכן. רופאים שיסייעו לאישה בניגוד לחוק ייחשפו לענישה חמורה של בין 10 ל־99(!) שנות מאסר", אומרת גרא מרגליות, "ההיסטוריה מלמדת שנשים לא מפסיקות לעבור הפלות גם כשהן לא חוקיות. ההפלות יורדות למחתרת והופכות לסיכון רפואי, שכבר הוביל למוות. מי שהעביר את החוק הוא הסנאט באלבמה שנשלט כולו בידי גברים, וזוהי דוגמה נוספת לכך שנשים חייבות לשלוט בגורלן, ולהיות בעלות ייצוג וקול במוקדי קבלת ההחלטות".

דיכוי נשים באמצעות הטכנולוגיה

פברואר 2019 אפליקציית Absher שפותחה על ידי משרד הפנים הסעודי, מאפשרת לגברים סעודים לעקוב אחר תנועת נשותיהן ולפקח עליהן – אסור להן לעזוב את המדינה ללא אישורם. באמצעות האפליקציה, אביהן או הבעל מסמנים מתי מותר להן לעזוב את המדינה, אם בכלל. כך למשל, אישה סעודית שנמלטה ממשפחתה בעת חופשה בטורקיה דאגה לקחת איתה את הטלפונים של כל בני המשפחה כדי שלא יוכלו לעקוב אחריה. נשים אחרות משתמשות בחשאי בטלפונים של הגברים כדי לאשר לעצמן נסיעות ולבטל התראות. חברות הענק המערביות סירבו לחסום או להסיר את האפליקציה מהחנויות המקוונות שלהן.

ינואר 2019 רהף מוחמד מ' אלקונון בת ה-18 מסעודיה ברחה ממשפחתה המתעללת ועלתה על טיסת ביניים לבנגקוק, תאילנד, כשפניה מועדות לאוסטרליה, שם תיכננה לבקש מקלט. מי שדיווח על בריחתה מהבית היה קרוב משפחתה שתפקידו לפקח עליה (לכל אישה בסעודיה יש מפקח שנבחר מבני המשפחה) ודיווח שנסעה "ללא רשות". היא עוכבה בשדה התעופה, לאחר שעובדי השגרירות של סעודיה החרימו את הדרכון שלה כשנחתה ורשות ההגירה סירבה להכניס אותה למדינה ללא מסמכים וכסף. למרות שהודיעה שאם תחזור למדינתה תירצח על ידי משפחתה, הרשויות סירבו להקשיב. אלקונון הצליחה להגיע למלון בשדה התעופה עצמו, להתבצר בחדר כשאת הדלת חסמה במזרנים והעבירה מסרים לעולם באמצעות הטוויטר. היא סיפרה שאחרי שהסתפרה נעלו אותה בבית לחצי שנה ושנאסר עליה ללמוד ולעבוד, כמו על נשים אחרות. היא ברחה לפני שתיאלץ להתחתן בכוח. הסיפור שלה קיבל תשומת לב עולמית ויצר שיח על אודות מעמד הנשים בסעודיה. "זו בעיה משפחתית", התעקש בקהות אז ראש רשות ההגירה התאילנדית. כשבוע לאחר אותה התבצרות, הודיע ממשלת קנדה כי תעניק לה מקלט מדיני. אנשי סוכנות הפליטים של האו"ם ליוו אותה לטיסה אל עבר עתידה החדש.

צילום מסך מ"סיפורה של שפחה"
צילום מסך מ"סיפורה של שפחה"