"אל תחכי לסרטן, שימי עצמך בראש. אימא מאושרת אומר בית מאושר וכל הקלישאות"

מחר,  יום חמישי, יצעדו על מסלול התצוגה בקניון עזריאלי בתל אביב 16 נשים אמיצות: שתיים מהן עם סרטן שד גרורתי, שלוש נמצאות בעיצומם של טיפולים כימותרפיים או ביולוגים ו-11 מהן מחלימות מסרטן שד. לכל אחת מהן סיפור אישי מטלטל משלה, כולן לוחמות, נשים צעירות מאד וצעירות פחות שיודעות שהמחלה אינה פוסחת על אף גיל והן נאחזות בחיים, כל אחת היא מנצחת בדרכה, וכולן יחד רוצות לעודד גילוי מוקדם של המחלה.

אחת מהן היא אישה דתיה שחלתה בלידת הילד השישי שלה, והיא תצעד לצד בעלה, אחרת חלתה בתהליך המפרך של ניסיונות להרות, חובקת עם סיום הטיפולים ילד שנולד לבעלה ולה מפונדקאית. לא בטוח שבקהל תישאר עין  יבשה. שתיים מחברותיהן של החולות והמחלימות שהופיעו על הבמה הזאת אשתקד כבר אינן איתנו. גלית נבו בת 40 ואורטל דרעי-אמיר, 44 ,  מי שהקימה את "גם אני", קבוצת התמיכה הראשונה לחולות סרטן השד, נפטרו מהמחלה לפני מספר חודשים. מיכל מלמד כהן, מי שהקימה את הקבוצה עם אורטל, נפטרה שנתיים קודם לכן.   יאנה דרום, היא הרוח החיה שמאחורי המיזם המרגש הזה "פינק פארטי" – חגיגה של קיץ, אופטימיות, וזוגיות הכוללת תצוגת אופנה בחסות "רנואר". היא עצמה מחלימה מסרטן השד. היא חלתה בגיל 28 ובחודש הבא תחגוג 40. את התצוגה תנחה רויטל ויטלזון יעקובס, על האיפור והשיער רשת בתי הספר למקצועות היופי "רוית אסף" בתפקיד הדי ג'יי נטלי דדון וגם הזמרת נרקיס תופיע.

גל גברעם הצטלמה טופלס כדי לעורר מודעות לסרטן השד 

יאנה דרום | צילום: מיכל אסולין

רגע לפני שהאירוע המרגש יוצא לדרך, יאנה דרום מספרת על ההתמודדות: "איבדתי במהלך השנים עשרות נשים. המוות של אורטל שבר אותי כי היא הייתה בעיני הראש של מגדל הקלפים והייתה לי תחושה שהמגדל יתמוטט אבל הקבוצה שלה ממשיכה". דרום אף  הקימה קבוצת ווטאספ בשם "היפות והאמיצות" לנשים שמתמודדות עם סרטן שד אחרי היריון או אחרי לידה. "אני אומרת להן: תעזבו את הקבוצה אחרי שהחלמתן אל תחוו עם החדשות את הקושי העצום הזה. היום יש בקבוצה 23 נשים. בדרך איבדנו כמה", היא לוקחת אוויר וממשיכה: "אני מרגישה לחץ נפשי, כל שנה האירוע יותר גדול, יותר עוצמתי ויותר אמוציונלי. בשנה שעברה צעדנו עם בנות המשפחה, השנה, כל אישה תצעד עם בן או בת הזוג שלה. אני אצעד עם בעלי. אף פעם לא הייתה לו נוכחות בפרונט של המחלה שלי, אבל אני יודעת שחשוב לדבר על המקום של בני הזוג בתהליך ההתמודדות של אישה שחלתה בסרטן השד.  זה מאד קשה פיזית ומנטלית, ובעוד חברות עוטפות אותך, הוא נותר בצד. מצופה ממנו להיות חזק והוא עובר דברים קשים. כשהאישה חולה בסרטן השד, המחלה מפרקת את הזוגיות או שהיא מחזקת אותה".  

"תמיד ישנו הפחד שהסרטן בשד יחזור וישנו הפחד לחיות, כי כל דבר מרגיש לך ארעי ושהכול עתיד להסתיים בקרוב"

ואצלכם?
"אצלנו היא חיזקה. היינו זוג צעיר, בתחילת החיים המשותפים, וכשחליתי הייתי בת 28 ובחודש השלישי של ההיריון הראשון. הבעל שלי עבר את המבחן הזוגי הכי גדול מכל מבחינה. הוא ראה את האישה שלו במצב הכי נמוך שלה. היום נויה, הבכורה שלנו, בת 11. שנתיים אחרי,  בלידת בתי השנייה, ישר הנקתי אותה כשאני כרותת שד. ניסיתי לעבור שחזור אחרי הכריתה והוא נכשל בגלל זיהום. רק לפני ארבע שנים עשיתי שחזור. את הבן שלי פלג, ילדתי לפני חמש שנים, ובמהלך הניתוח הקיסרי הוצאתי שחלות. בזמנו אמרו לי מצד אחד שאולי כדאי לחכות עם הריונות, מצד שני, היה לי צורך לתקתק ילדים כי אני נושאת את הגןVRCA1 שמגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד וסרטן השחלות ובגיל 35 נכנסתי לגיל המעבר אחרי כריתת חצוצרות ושחלות".

איך התמודדת?
"הייתי מנהלת שיווק בנמל חיפה, משרת חלומות שלא עוזבים עד הפנסיה, ואחרי שחליתי רציתי משהו אחר והבעל שלי עודד אותי להגשים את החלום שלי . אחרי הכריתה ואי הצלחת השחזור חיפשתי פתרונות לחזייה הנשית ולביקיני בחוף הים ולא היו פתרונות טובים לכרותות שד, אז הבאתי אותם, פתחתי חנות אחת בשם "יאנה פשן"  בחיפה ומאז נפתחה חנות נוספת בתל אביב ומגיעות לשם נשים צעירות ומבוגרות כרותות. הן באות לקנות אבל לא רק, הן רוצות לדבר,  לחלוק".  

מחלימות מסרטן השד מצטלמות בבגדי ים

גל גברעם צועדות עם אימה מירה, מחלימה מסרטן שד, לצד נשים נוספות שהתמודדו עם המחלה באירוע "פינק פארטי" ב- 2019 | צילום: בלה שחר

את לא מצליחה להסתיר את הבכי תוך כדי הריאיון.  למה את בוכה?
"זה בכי של אושר גדול מצד אחד,  אבל גם של לחץ וגם של פחד, השיחות האלה תמיד מטלטלות, מזכירות את החברות שאיבדנו בדרך. תמיד ישנו הפחד שהסרטן בשד לא נעלם לגמרי או שהוא יחזור וישנו הפחד לחיות, כי כל דבר מרגיש לך ארעי ושהכול עתיד להסתיים בקרוב וכשכואב לך משהו, את משליכה אותו לסרטן". 

מה עושה אירוע כזה לנשים המשתתפות בתצוגה ?
"זה נותן להם  בוסט של אנרגיה והרמה ואהבה וזה נותן להן ים של כוח להתמודד. הזמרת נרקיס תשיר את השיר "מלכה": 'אני לא מושלמת אני שלמה עם הסדקים', כולנו, חולות ומחלימות מרגישות ככה". 

איך הרמת את האירוע הגדול הזה?
"בזכות תשעה נותני חסות, אנשים שבאו עם לב פתוח. פניתי בהתחלה לחברות היי טק, הם עושים אירועי ענק, לא ביקשתי הרבה, אבל הם טענו שאין להם תקציב, ומצאתי אנשים טובים שפתחו את הלב ואת הכיס: מנורה מבטחים, קופת חולים מאוחדת, סנפרוסט, אסטרזניקה, כתר, דיל קוסמטיקס, מימון ישיר ורנואר".   

מה למדת בעקבות ההתמודדות עם המחלה?
"בשבוע שעבר חזרתי מריטריט ביוון. כשהגעתי לארוחת בוקר וראיתי  את כל השפע התמלאתי בהודיה ומישהו שם לא הבין את ההתלהבות שלי. רק מי שעברו את הכאפות שאני ושכמותי עברנו וראינו את המוות מתקרב, יכולים להבין עד כמה ברגע אחד החיים יכולים להתהפך. זה שקמתי הבוקר ואני על שתי רגליים, זה לא מובן מאליו. אני רואה נשים כמוני, עד כמה זה הפך את חייהם, אחת אחרי הטיפולים הזמינה חופשה לכל המשפחה, מורה פרשה לפנסיה מוקדמת כדי למצות את החיים, והיו גם שהתגרשו. אני חיה בפרופורציות אחרות משל אישה רגילה. אני רואה כאלה שמחכות למונית אחרי שעשו פן והמונית שהזמינו מאחרת ויורד גשם והן מתחרפנות. אני לא.  אני מרצה בפני קהלים על הסיפור שלי. ויש לי כמה תובנות".

תפרטי.
"אני קמה בבוקר בהודיה.  יש לי קעקוע של קפה,  וזה שיש לי יכולת להריח, לעכל ולשתות קפה מדי בוקר – זה לא מובן מאליו.
למדתי לאהוב את עצמי. אנחנו שלמות למרות הצלקות. נשים שמות את עצמן בתחתית העדיפות המשפחתית. אל תחכי לסרטן, שימי עצמך בראש. אימא מאושרת אומר בית מאושר, וכל הקלישאות.
אל תצפי יותר מדי מאנשים, אל תחכי שהם יפנו, יתקשרו. יעזרו,  תגידי מה את רוצה, מה את מצפה ותגידי מה מגיע לך בכל תחום.
המוטו של אימא שלי ז"ל הוא גם שמו של הספר שלי שעתיד לצאת "אני לא משאירה כלום לאישה השנייה". אימי נפטרה מסרטן השחלות בגיל 56 אחרי שקודם לכן חלתה בסרטן השד.  הכוונה היא לא לקטע הרכושני, אבל גם. אז תעניקי לעצמך מה שמגיע לך. אנשים חיים כל היום במרדף אחרי כסף, קריירה, רכב חדש, חופשה מושלמת, כמות של לייקים… בעיני זה שטויות. הבן חזר מהצבא? קיבלת פרחים לשבת? הספגטי יצא לך בדיוק בטעם שאת אוהבת? הדברים הקטנים של החיים זו השמחה האמיתית".