"אם סבתא ואימא שלי נפטרו מסרטן השד, אז גם תורי יגיע"

מאז שאני קטנה, חשבתי שאני עומדת לחלות בסרטן. אימא שלי ז"ל נפטרה בגיל 37 לאחר מאבק במחלה, וסבתי ז"ל נפטרה מהמחלה עוד לפני שנולדתי. מחשבה שמלווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי היא שאם גם סבתא שלי וגם אמא שלי נפטרו מסרטן שד – אז גם תורי יגיע.

>> אור בקצה המנהרה: תקווה חדשה לנשים הנאבקות בסרטן

אני לא זוכרת חיים שבהם הייתה לי אימא, האובדן שלה משפיע עליי עד היום. סיפרו לי שלאחר פטירת אימי התקשיתי לעמוד על שלי. לשמחתי עברתי טיפול רגשי שעזר לי מאוד. האובדן של אימי גרם לי להתבגר ולהודות על מה שיש, ובעיקר להוקיר תודה על אבא שלי, שהוא כל עולמי – אימא ואבא בדמות אחת. תמיד כשמרחמים עליי, אני אומרת שיש ילדים עם שני הורים שהקשר שלהם עמם רעוע, ושאני זכיתי באבא אוהב שהקשר שלי איתו נדיר וקרוב במיוחד.

הגילוי על הנשאות

קראתי מחקרים ומאמרים וגיליתי שקיימות מוטציות נפוצות שעוברות בתורשה ומעלות סיכון לחלות בסרטן שד. עיינתי בתיק הרפואי של אימי, שם גיליתי שהייתה לה מוטציה בגן BRCA – אחד הגנים הידועים כמעלים סיכון למחלה. לצערי, אימי גילתה שהיא נשאית רק לאחר שגילתה גוש גדול בשד ונמצאה חולה בסרטן שהתפשט בגופה. לפני שנתיים, החלטתי לבצע את הבדיקה בגיל 20, חמש שנים לפני הגיל המומלץ, כי ידעתי שזה משהו שאצטרך להתמודד איתו. בפגישה עם אונקוגנטיקאית נאמר לי: "את נמצאת חיובית למוטציה בגן BRCA". כל מה שחשבתי זה – "ידעתי!" ותחושות לחץ ופחד הציפו אותי.

"אני לא זוכרת חיים שבהם הייתה לי אימא. בפגישה עם הרופאה נאמר לי: 'את נמצאת חיובית למוטציה בגן BRCA'. כל מה שחשבתי זה – 'ידעתי!' ותחושות לחץ ופחד הציפו אותי"

 

ההחלטה על כריתה ושחזור

לנשאיות BRCA מוצע לבצע ניתוח כריתת שד מפחית סיכון. את ההחלטה על כריתה ושחזור קיבלתי כבר עם הגילוי על הנשאות, אך לא חשבתי שאבצע את הניתוח בגיל 22. לאחר שנתיים של מעקב עלה חשד לגידול בבדיקת MRI. בדיעבד, הבדיקה התבררה כשגויה, אך היא קידמה אותי לקבלת ההחלטה לבצע את הניתוח עוד באותה שנה. לניתוח כזה יש משמעויות רבות – אובדן התחושה באזורים רבים בשד, השד נראה שונה ואין אפשרות להיניק. עם זאת, הניתוח מפחית את הסיכון למחלה ב-90% ומאפשר ודאות ואיכות חיים. הפחדים היו רבים, אבל ידעתי שזה הצעד הנכון עבורי.

ההחלמה מהניתוח

ההחלמה מהניתוח הייתה קשה יותר משציפיתי. לא הצלחתי להזיז את הידיים, והרגשתי לחץ, גירוד וכאב באזורים שנותחו. כחודש וחצי לאחר הניתוח, הגעתי לקליניקה של הפיזיותרפיסטית נטלי ברטלר. מהטיפול הראשון הרגשתי שינוי. מטיפול לטיפול טווחי התנועה בידיים גדלו, הכאבים פחתו, והשתלים התחילו להתמזג עם הגוף, אבל האפקט הנפשי היה לא פחות חשוב. בזכות הטיפולים, הצלחתי לחזור לשגרה, להסתגל לתחושות החדשות וללמוד לקבל את השדיים החדשים שלי. הטיפולים בקליניקה של נטלי היו משולבים במקצועיות עם רגישות יוצאת דופן, ואני זכיתי לראות את התוצאות המדהימות על גופי.

מסר של תקווה

אם אימא שלי הייתה חיה היום, המודעות לנשאות ולסרטן השד הייתה מצילה את חייה. היום יש מודעות גדולה יותר למחלה ולטיפולים המניעתיים. אני מרגישה שזכיתי ללמוד מהנשאות, והיא העניקה לי פרופורציה לחיים ויכולת להעריך את מה שיש. בתהליך גיליתי כמה אני נאהבת. אבי ובן זוגי תמכו בי לאורך כל הדרך, ואני יודעת שבלעדיהם זה היה הרבה יותר קשה. הנשאות היא אתגר גדול, אבל אני מרגישה שהתגברתי עליה, ואני רוצה להעביר מסר של אופטימיות ותקווה לנשים אחרות שמתמודדות איתה ועם המחלה.

הכותבת היא עדן בת 22 מהרצליה, שאובחנה כנשאית גן BRCA – ועברה לאחרונה ניתוח כריתת שד מפחית סיכון ושחזור