הצ'ורוס, המזרן וארון הבגדים: חתונמי עונה 5, התחלנו
כל המדינה בשוק מזה שיש בעולם כלות במידה 44 כמו מעין, אבל עוז פרץ דווקא בשוק מהדירה המזעזעת של בן. חתונמי חזרה והשמחה רבה, אז הושבנו את הרווק הכי ביקורתי שאנחנו מכירות לצפות ולסכם
הרגע הכי משמח בעונה החדשה של חתונמי לא שייך לצופים, למשתתפים, להורים של המשתתפים או לסבתא רבא של המשתתפים שנפטרה לפני שראתה את הנינים שלה מתחתנים.
>> "חתונה ממבט ראשון" חוזרת: מה למדנו ממנה עד היום?
הרגע הכי משמח שייך לד"ר מעיין בוימן משיטה, או כמו שאני ועוד מאות אלפי ישראלים מכנים בדו-שיח בקפה של הבוקר עם הקולגות בעבודה "נו הפסיכולוגית השלישית שעם דני ויעל". הרגע המשמח הוא כמובן הידיעה שדני הצהיר שהוא לא ימשיך לעונה הבאה, ובכך אולי ד"ר בוימן משיטה תתפוס מקום מרכזי יותר והכינוי שלה יוחלף לה "נו זאתי שהחליפה את דני".
הפרק הראשון התחיל באווירה אופטימית, כשההפקה דאגה להראות לנו את ההצלחה של ניר והגר כזוג שהתחתן אחרי התוכנית. חתונה על אמת. עם ציצית ורב עם זקן ולא דתי היפסטר עם כובע שהעתיק מנתן גושן את הסטייל. בזמן שניר והגר מתחת לחופה, דני ויעל – מבלי "השלישית" – מסתכלים עליהם מהצד בגאווה כאילו הם הלכו לראות את הילד שלהם במופע לכישרונות צעירים במתנ"ס בחולון.
העובדה שזה מה שההפקה החליטה לשדר בדקות הראשונות של העונה החדשה עושה לי תחושה של בלוף כמו השפם של עמיר פרץ. כי כנראה תמונת הניצחון הזאת שההפקה מנסה לשדר – שחתונמי זאת תוכנית שבאמת עובדת – מנסה לחפות אולי על העובדה שבעונה הנוכחית אף זוג לא ביחד ברגעים אלו ממש. אז תהיו אמיתיים, תראו את כל הזוגות ששידכתם וכיום הם לא ביחד. אבל בעצם במחשבה שנייה זה לא אפשרי, אין מספיק זמן מסך בשביל להראות את כולם.
מעין ובן
"אני שובית", מעין פתחה והצהירה על עצמה. לא הבנתי את משמעות המילה והרגשתי שאולי הבעיה אצלי באוצר המילים בעברית. היא ממשיכה ואומרת: "שוביזם זה ממש דרך חיים". אה, זה בכלל זרם, נשמע כמו כת שאני מת להיות חלק ממנה ואני אכול קנאה. "שוביזם זאת אהבה עצמית", היא מסבירה, ואני כבר לא רוצה להיות חלק מהכת.
אז מעין היא אדריכלית וגם מדגמנת, מדגמנת דווקא בגלל שהיא מידה 44 – כחלק מהאהבה עצמית של זרם השוביזם. היא נראית חביבה, אבל אז היא התחילה להגיד "קנ"מ" (קיצור של קנה מידה), והחלטתי שהיא צריכה להוכיח את חביבותה שוב.
כשהתחילו להציג את בן, השידוך של מעין, חשבתי שאולי קשת התבלבלו בקלטות השידור עם "מאסטר שף" בגלל שאמר שאוכל זאת מדיטציה עבורו. אבל אז הבנתי שהם לא טעו, כי בסוף הוא ויתר על החלום להיות מסעדן בשביל ללכת לים ולעבוד במפעל לטיגון צ'ורוס לחבר'ה אחרי צבא שחזרו מארגנטינה. אני נשמע רע שאני כותב את זה ככה, אבל אני סתם מקנא בו שאני לא עובד במפעל כזה.
הוא אומר שחשוב לו חיוך ענק בבחורה שישדכו לו, ואני תוהה אם אי פעם מישהו דרש שלבחורה שלו יהיה חיוך קטן. נשמע כמו דרישה די בנאלית, אבל אז הבנתי שבמקרה שלו זאת דרישה מחייבת עקב נסיבות החיים שלו. הבן אדם ישן על ארון בגדים. כן, מזרן על ארון בגדים, בשביל לחסוך מקום בדירה שהוא שוכר בכרם התימנים אחרי שהוא חיכה בתור נצחי בשביל לראות אותה, וכשהוא הבין שהתור נצחי מדי, הוא כנראה שילם למתווך שייקח לו כסף על כלום רק בשביל לגור בתל אביב. אני מדמיין את המוכר באיקאה שואל: "סליחה אדוני, למה אתה שוכב על הארונות בגדים שלנו?".
אם למעין עדיין יישאר חיוך גדול אחרי המחזה הזה, הוא צריך לבנות לה דגם של מגדל אייפל עשוי מצ'ורוס.
כשיעל פוגשת את בן בדירה שלו, היא מרגישה אחד מהשניים, או בתא כלא, או בהישרדות על אמת VIP. בן טוען שהוא לא צריך בית בכלל. מה זה לא צריך בית, מה הוא מרקו שמחפש את אמא? כשיעל שאלה אותו בבוז עקב הנראות של הדירה אם הוא קלסטרופובי, הוא ענה שלא, אבל יש מצב שהוא כן ופשוט הפוביה להיות מחוץ לתל אביב הרבה יותר גדולה.
אחרי שדני, יעל והשלישית מודיעים למעין שמצאו לה שידוך, היא הולכת לבחור שמלה, וזאת בעיה. נשמע שזה יותר קשה בשבילה למצוא שמלה מאשר שידוך – כי מסתבר שאין הרבה שמלות כלה למידות 44 – אז היא הולכת לדרור קונטנטו, הידוע שמי שמעצב לכל המידות. מעין מגיעה אליו לסטודיו, ואני תוהה אם זאת פרסומת לדרור שהוא שילם עליה לקשת, או שהוא כזה תותח שבכלל קשת הציעו לו כסף בשביל לצלם אצלו. אני מקווה שהתשובה הנכונה היא הראשונה, כי השנייה מעוררת קנאה.
האמת, יש אווירה לא נעימה בסטודיו. מעין מודדת מלא שמלות, וכל הדודות שלה עושות פרצוף חמוץ על כל שמלה שהיא מודדת. במקביל בן מודד חליפות חתן בסטודיו שהוא לא של דרור קונטנטו. נראה לי שהוא לא בלחץ מאיך החליפה תראה עליו, כמו שהוא בלחץ מזה שעוד כמה ימים הארון-מיטה שלו יתגלה. חוזרים למעין ולדרור שלא מוותר, שלבסוף מקבל צ'ק שמן מקשת בשביל שיכין לה שמלה בעיצוב אישי תוך שלושה ימים. כשהכל כבר מוכן לפני החתונה, מעין מארגנת מסיבת רווקות בשביל להיפרד מחיי האנונימיות, ובן על גג חשוך לבד, לא בטוח שהוא סגור על זה שהגיע הזמן למחוק את הטינדר.
מגיע יום החתונה, ואיתו החלפת המכתבים והמתנות אחד לשנייה. בן כתב לה שהוא לא ידע איזה מתנה לקנות, אז הוא הביא לה משהו שהוא הכין לה בעצמו. לשנייה וחצי עולה חשד שאולי הוא קמצן, אבל אז היא נחשפת מחווה רומנטית של זוג לבבות עשוי צ'ורוס היישר מהמפעל עם הוראות הפעלה של פיצה מעדנות. בכל מקרה זה עדיין לא מוריד את החשד שהוא קמצן. היא מצידה הביאה לו "מבחנת השרשה", משהו שגם אם ארצה לקנות, אין לי מושג איפה קונים. זה מתקשר למשהו תנכ"י, מסתבר, וזאת נשמעת מתנה שהייתה אופנתית בתקופת משפט שלמה. מעין גם דאגה להוסיף קונכיית ים מהאוסף של סבא שלה שהיה רב חובל, ולא ידע כשהוא אסף את הקונכייה שיום אחד היא תהיה מתנה לגבר בחתונמי.
בן בחופה מחכה למעין, כולם לחוצים, כולל אני. מעין צועדת לכיוון החופה ובן רואה אותה לראשונה, יש לו פרצוף של "תהיה ביננו כימיה של איתמר בן גביר ותמר זנדברג". אבל ככל שהערב מתפתח והם משתחררים, מתברר שהוא טעה – הוא צוחק ממנה, מחבק אותה, עושה לה נעימי בגב ובצילומים הוא מנסה לייצר קרבה של ניילון נצמד לסנדוויץ' אבוקדו.
בדרך חזור באוטו הוא אומר שאם תהיה לו סיבה טובה להישאר במיטה, שהיא לא החלפת סדינים, הוא יהיה מוכן לקום מאוחר יותר. הוא ממיר נשיקות בכיפים ואומר לה בפנים שהוא היה דופק לה נשיקה עכשיו. בפעם הבאה אנחנו נראה אותם בירח דבש במלדיביים, בן חייב לבוא לשמה בגישה חיובית הרבה יותר ממנה, רק מעצם הידיעה שהוא לא הולך לישון על ארון בגדים.
מחר עוד פרק, קשת מבטיחים לנו שזאת התאמה של נפשות תאומות, מה שאומר שהם יתגלו בהמשך התוכנית כנשמות מנוגדות. אני מקווה שיתברר שאני טועה. סתם לא באמת, החלום הכי גדול שלי זה שאני צודק.
>> מיומנו של רווק: לכל הטורים של עוז פרץ