חתונה ממבט ראשון: האם הפקת התוכנית רימתה את מור ומאור?

צופות וצופי "חתונה ממבט ראשון", חטאנו. טעינו. פשענו. בשני פרקי הלקט ששודרו בתחילת השבוע, עם פרשנויותיהם של יעל ודני על הזוגות בשלב זה של העונה, הם נראו מאוד מאוכזבים מאתנו. "הצופים חסרי סבלנות", הם סנטו, "כולם ממהרים לשפוט", הם חידדו והוסיפו עקיצה לכותבי – ובעיקר כותבות! – הטורים. אני מודה, הוחמאתי מהמחשבה שלצוות מומחים כה מכובד אכפת ממה שאני חושבת על משולש האהבה הלוהט דנית-אמיר-ג'ינג'ר ועוד סוגיות בוערות. לרגע הרגשתי חשובה ולא סתם מישהי שיושבת במיטת הסגר סרוחה ומקללת את זום. 

אבל כיף בצד, תסכימו איתי שלצפות בפרק רגיל אחרי שני הלקטים הללו הייתה חוויה קצת מוזרה. אחרי הכול, איזו עוד תכנית אתם מכירים שנוזפת בכם לצפות בה "נכון"? שמדריכה אתכם מה לחשוב עליה ואפילו קצת מאיימת בפאסיב אגרסיב שאם לא יהיו לכם את הדעות הנכונות, התוכנית תעלב? ובכלל, האין זו המטרה של "חתונה ממבט ראשון", שיהיו לנו דעות שטחיות על מתמודדיה, בהתבסס על העריכה שהתכנית מספקת לנו? 

בכל מקרה, אמנם לא הרגשתי כל כך נזופה מאז שהמורה של הילדה תפסה אותי מרמה בלמידה מרחוק, אבל אני עדיין שמחה שצפיתי בהדרכה המהורהרת הזו של יעל ודני. הרי בלעדיה לא הייתי זוכה לתופינים כמו "רוני רוצה מישהו שיעטוף אותה, אבל זה לא בהכרח פיזית" (מישהו מכיר גובה לא פיזי?) או "הגר מדברת מהר, היא חותכת" (היא מכירה שש מילים, מה יש שם לחתוך בדיוק?), וגם "הגדולה של הדר זה שהיא יודעת להתמודד עם סיטואציות לא פשוטות" (כמו מה, שדניס לא שלח לך את הפרחים בגוון הנכון?). יעל ודני, אל תקחו אותי, את הצופים ואת כותבי הטורים קשה מדי. אתם, וכל האנשים המוכשרים שמעורבים בהפקה הזו, מספקים לנו הנאה במציאות קשה, גורפים רייטינג נאה ובכל פעם שמתחשק לכם אתם יכולים לאיים בלקט – נדמה לי שברור מי השולט פה במערכת היחסים.

>> מה לעזאזל הבעיה של הגר עם ניר?

כשהחיים נותנים לכם לימונים, תזרקו אותם על מישהו

אחרי כל אלה, הגענו סוף סוף לפרק אמיתי וכואב כמו החיים עצמם, עם רק טיפ טיפה של הפוגה קומית שניתן לסכם בחמש מילים: רוני זרקה על נועם לימון. מדוע היא זרקה עליו לימון? איפה היא רצתה שיפגע הלימון? למה נועם זכה גם לנקום ברוני וגם לקבל ממנה חביתה כפיצוי וכמה עוד אפשר לסחוט את הלימון הזה? זאת כנראה נדע בפרק הבא. בינתיים יש לנו הרבה פצעים פתוחים להתעסק בהם, ועם או בלי לימון – זה עומד לשרוף.

מאור | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

מור ומאור חוזרים מירח הדבש המקרטע שלהם באמסטרדם. אנחנו לא רואים אותם יחד, אלא פוגשים כל אחד מהם בנפרד בסשן עם דני, שם אנחנו צופים בהם נוזפים בו, כל אחד בתורו. להיות בצד השני זה לא כל כך נעים, אה דוקטור? מאור מרגיש שהפקת התוכנית רימתה אותו, הוא בא אפוי והביאו לו מישהי שהיא אפילו עדיין לא בצק. מור חוזרת על המנטרה "קיבלתי משהו רחוק ממה שחשבתי". מהרגע הראשון סיפרו לנו על ההיגיון של השידוך הזה: הטמפרמנט ההפוך של מור ומאור הוא לכאורה בדיוק מה שהם צריכים, או במילים אחרות – שרק מישהו אדיש כמו מאור, יוכל להכיל את השתלטנות של מור. 

מור | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

רק שעד כה זה פשוט לא קורה ביניהם. דני מבין שהוא צריך לכוונן את שניהם קצת לפני מפגש נוסף ומספר למור שבכוונה הביאו לה מישהו שהיא לא תרצה, דווקא כדי שתצא מאיזורי הנוחות שלה, שתניח לקונטרול פריקיות; במקביל הוא מדרבן את מאור להיות "יותר גבר" ולקחת יוזמה. איכשהו הצירוף של לאלף את הסוררת שהיא מור ולהעצים את הטסטוסטרון במאור גרם לי לבדוק שהשנה היא לא 1950. האם זה אותו דני שנאם לנו נאום פמיניסטי על איך דובי סובלת מדעות קדומות בשל היותה אישה אסרטיבית? יא אללה, אנשים הם באמת מורכבים. אבל לכו תדעו, אולי דווקא משחק התפקידים הממוגדר הזה שדני מציע, הוא מה שיצית כאן אש. ובכל מקרה, מאור תמיד ישאר במטבח.

כשהגבר שלך מקסים מדי

גם דניס רוצה להגיע למטבח, עם הדר, האישה שהכינה לו פעם חסה והוא טוען שהוא עדיין מלא מזה. הוא לוקח אותה לסדנת בישול איטלקית. הדר מערבבת ביצים וקמח ופתאום המוזיקה נהיית עצובה ולא רק בגלל שאיטליה=עצב בימים אלה. מתברר שדניס עשה משהו לא בסדר. אוי, מה זה יכול להיות? מדוע החמיצו פניה של הדר? עד מהרה מתגלה כי הדר לא אוהבת כשדניס נחמד לאנשים. היא לא אהבה את זה כשהוא פטפט עם תייר בניס, והיא לא אוהבת את זה כשהוא מדבר עם המורה לפסטה. האם הגיוני לקנא בגברים אחרים, בהנחה שדניס אינו ביסקסואל? האמת שההסבר של הדר מכמיר נפש – היא מפחדת שדניס פשוט מקסים מדי, ואנשים מקסימים הם מפחידים כי הם תמיד בשואו כלשהו, לא לגמרי איתך. כן, זה באמת נשמע קצת דניס. הוא מנסה להפוך את היוצרות ולנצח באירוע הזה, אבל הפעם הוא לא לגמרי מצליח, כי ככל שיקסים יותר, כך הדר תילחץ יותר. וכך ערב נעים של פחמימות הפך למיינד פאק, ועם כל חוסר הרציונליות של הדר – לבי איתה. נראה לי שהיא מאוהבת. 

הדר, דניס ובחור שנאלץ לקבל את כל הקסם של דניס | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

רוני זורקת על נועם לימון. אה, סיפרתי את זה כבר? טוב. בטוח מתישהו יהיה כאן קו עלילה נוסף. הם לא באמת חושבים שאפשר לבנות נרטיב שלם על גובה, לימון ומסע ארוך מיוגוסלביה. 

כשהגבר שלך קוטר מדי

אז הלאה אל אמיר, דנית, ג'ינג'ר והמסע הארוך שלהם אל גבעה מול הים. אמיר, כזכור, לא רוצה את דנית והיום זה יוצא לו בתצוגה הגברית המבאסת ששמה: קוטר. הוא מקטר שחם לו, שדביק לו, שהגבעה לא עושה מספיק מאמצים להתקרב עד אליו. אז כן, הקיץ בתל אביב חם (זוכרים מזג אויר? היה פעם דבר כזה), אבל לי די ברור שאם הליבידו של אמיר היה עובד, הוא היה טובל בתוך מרק ומקפץ במדבר יהודה, העיקר להיות בחברת מישהי נחשקת. אין לו אחת כזו, אז הוא מקטר.

דנית ואמיר | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

דנית מתנצלת. מדוע? האם היא האחראית הבלעדית על מזג האוויר? אני בטוחה שיש לה בזה יד, היא בטח טסה כמה פעמים בשנה ותרמה להתחממות הגלובלית, אלי אפיל שתתה פעם קולה עם קש – אבל לא יותר מאמיר. אז למה היא מתנצלת על זה שחם? את המריבה המטופשת הזו השניים מסכמים בהתכרבלות. הייתי בטוחה שלאמיר יהיה חם מדי להתחבק, אבל זה כנראה עדיף על שיחה. בהמשך הפרק דנית, אמיר והחולצה הגזורה שלו הולכים לבחור שטיחים ורהיטים. הפעם אמיר לא מקטר אלא פשוט מקבל בהכנעה את גורלו. הוא מודיע שהוא יחיה עם כל מה שייבחר עבורו, גם אם זה לא ממש יעשה לו את זה. אוי ואבוי, אמיר. מה נעשה איתך?

כשהגבר שלך משתדל מדי

אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת הפינאלה עם הגר וניר, מה שהעניק לפרק את שמו "התפוצצות". מידות הקרינג' שהזוג הזה מחולל אצלנו, הצליחו להגיע לנקודת רתיחה. במהלך הפרק כולו ראינו את ניר מתנסה בשלל תפקידים – פעם הוא שליח טייק אווי, פעם אורז שקיות בסופר, פעם נהג מונית. אבל מהלקוחה היחידה שלו, הגר, הוא לא מקבל לא טיפ ולא חיוך ולא מילה טובה, רק שתיקות מעיקות, שיניים חורקות ואת הפונקציה הבלתי תאמן של לגלגל עיניים מבלי לגלגל עיניים. "התגעגעתי", אומר ניר כשהוא מביא להגר ארוחת ערב למשמרת בחדר המיון ואחר כך משדל אותה לדבר איתו, אבל אפילו על מגב היא לא רוצה לדבר. כן, אני יכולה להבין כמה קל להתגעגע לזה.

ניר והגר. אנטיפתית | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

אחרי ביקור בסופרמרקט, שבו הגר כמעט מבצעת רצח במדור הקפואים, ניר נזכר שיעל זרקה לו משהו על זה שהוא חייב לדבר על רגשותיו. "אני צריך אותך איתי", הוא אומר להגר בעדינות בדרך הביתה, שואל איך אפשר לעזור לה להתקרב אליו – והגר עונה לו בתוקפנות, על גבול האלימות. היא טוענת שזה לא עובד כי ניר לא מבין אותה ובמקביל שהוא מתעסק בה ולא בעצמו, שיתעסק בעצמו. ניר, כמוני, לא מבין את הסתירה – איך הוא יכול להבין אותה אם הוא צריך להתעסק רק בעצמו? מה היא רוצה ממנו, למען השם? הגר לא ממש עונה, אלא מחלקת לעצמה מחמאות. לדבריה היא אנרגטית, היא חווה חוויה עוצמתית, היא חיה וניר לא חי. אפשר ממש להרגיש כיצד הגר רוצה שניר יגיד לה, "לכי, יא מכוערת", יציב לה אולטימטום, משהו שילחיץ אותה קצת –  אבל הוא ממשיך להיות הוא, ומודה שהאינסטינקט שלו הוא לטפל, לחבק אותה, להציע פתרון. מתוך עמדת הפסיכולוג הזו, הוא שואל אותה כמה זמן היא אדם כל כך כועס, ובכך הוא כנראה חורץ את גורלו. כן, זו שאלה מניפולטיבית וקצת מתנשאת, אבל בהתחשב בחצץ שהגר מאכילה אותו, היא לא יכלה לבקש יותר מזה.

בדרך למעלית יש שתיקה ואני מפנטזת שהגר מנסחת את ההתנצלות שלה. ומה הפריים הבא שבו חוזות עיני? הגר יושבת מול יעל ואומרת שהיא לא זוכרת מתי מישהו פגע בה ככה! לא, זה השיא, באמת. האישה שטובעת במקרונים שניר מביא לה כל בוקר, לא יודעת מתי נפגעה כך מבן אדם. יעל מצליחה להוביל את השיחה למקום אחר ולגרום להגר להבין שניר דומה לאבא שלה ושהיא סובלת מחרדת נטישה, אבל אני אישית כבר איבדתי עניין באנטיפתית הזו. בא לי שהיא תקבל רק מקרונים מעוכים עד סוף ימיה.

טוב, סליחה, דני ויעל ביקשו ממני לא למהר לשפוט אז נחכה לפרק הבא כדי לראות איך יוצאים מהפלונטר הפוליטי הזה ששמו הגר וניר. עד אז, הישארו שפויים, תעשו התעמלות, וזכרו – לא משנה כמה רע לכם כרגע, לפחות אתם לא צריכים להתמודד עם העובדה שאף שטיח לא מרגש אתכם. 

>> לכל הטורים של הדס בשן על "חתונה ממבט ראשון"