הקטנים מפחדים מכל דבר? המדריך המלא לטיפול בחרדות ילדים

צילום מסך מהסרט "החוש השישי"
צילום מסך מהסרט "החוש השישי"

הילד מפחד ללכת לישון? לא מוכן ללכת לחברים? נלחץ ממעליות וליצנים? כך תבינו האם מדובר בחרדות מוגזמות, איך לעזור להם להתגבר ומתי ללכת לטיפול

88 שיתופים | 132 צפיות

לא נדרשות שנים רבות של טיפול פסיכולוגי כדי להגיע למסקנה שהמקור למרבית הפאקים של הילדים שלנו הוא אצלנו. התפיסה הזו נכונה במיוחד כשזה מגיע להפרעות חרדה אצל ילדים. התפיסה הרווחת היא שהפרעות חרדה הן גנטיות, כך שמלכתחילה אין לילדים שלנו סיכוי להתחמק מהן, אבל בנוסף, אנשי מקצוע טוענים היום שהטיפול כרוך בעבודה עם ההורים יותר מאשר עם הילדים עצמם. "הגורמים להתפתחות הפרעות חרדה אצל ילדים הם בהחלט קודם כל גנטיים", אומר ד"ר דני לוטן, פסיכולוג קליני ומנהל מרפאת חרדה במרכז שניידר לרפואת ילדים. "אבל חרדה יכולה להתפתח גם נוכח אירועים טראומטיים, למשל, אם ילד נתקע במעלית או שכלב התנפל עליו. לרוב חרדה היא תוצאה של השילוב בין מוכנות גנטית לאירוע חיים מלחיץ".
אך בעוד שני הגורמים הללו – התורשתי והנסיבתי הם גורמים קבועים שאי־אפשר לשלוט בהם, הגורם השלישי לחרדות בקרב ילדים הוא סיפור אחר. "הגורם השלישי הוא עמדת ההורים", אומר ד"ר לוטן, "ברגע שיש הורה מאוד חרד או מאוד מגונן שלא דורש מהילד שלו להתמודד, זהו מתכון טוב ליצירת הפרעת חרדה – גם אצל ילדים פחות רגישים אבל במיוחד אצל ילדים רגישים. הורה שנבהל מכך שיש לו ילד רגיש ובתגובה רק עוטף אותו, סביר מאוד שיוביל לכך שהילד יאמץ דפוסים של הימנעות וחרדתיות רבה מאוד".

"אם הילד בוכה, לא יכול לישון במיטה שלו, מדווח על מצוקה, שואל המון שאלות מוגזמות, דואג כל היום, נלחץ מכל דבר, נמנע, מתבייש, מסתגר או לא מסכים לעשות כל מיני דברים שילדים אחרים עושים, אז צריך להבין שמשהו כאן לא עובד"

איך מבחינים בין חרדות לחששות או פחדים טבעיים אצל ילדים?
"חרדות זה דבר מאוד טבעי אצל ילדים, הן משתנות עם הגיל והגורם שמבחין בין חרדה טבעית לבין חרדה שדורשת התייחסות הוא הפגיעה בתפקוד המצופה מהילדים באותו גיל. ילדים נכנסים ללחץ כשהם עושים משהו שלא נעים להם, אבל אם נוצר מצב שהם נמנעים מללכת לחוגים או לחברים בגלל דבר שהם לא מצליחים להתגבר עליו – אז זאת כבר בעיה".

באיזה גיל של הילד אפשר להתחיל להבחין בבעיות שקשורות לחרדה?
"אומרים שטמפרמנט זה משהו שנולדים איתו, אבל אי־אפשר להגיד על תינוק או על פעוט בגיל שנה־שנתיים שהוא יגדל להיות ילד חרדתי בגלל שבגיל הזה הוא נבהל מכל רעש או נצמד להורים. את הדפוסים מתחילים לראות בגיל הגן ובגיל גן חובה, למשל ילדים שלא מסכימים להיות בחדר כשיש ליצן בגן. זה יכול לתת אינדיקציה לכך שיש פה חרדה. בגיל בית הספר אפשר כבר לזהות את זה בצורה ברורה".

איך?
"ילד שבוכה, לא יכול לישון במיטה שלו, מדווח על מצוקה, שואל המון שאלות מוגזמות, דואג כל היום, נלחץ מכל דבר, או לחלופין ילד שיש לו התנהגות כפייתית, למשל, רוחץ ידיים המון ודואג יותר מדי לניקיון. מנגד, אפשר להשוות בין הילד לחברים שלו מהגן, לילדים אחרים בני גילו ולאחים שלו. ברגע שהילד נמנע, מתבייש, מסתגר או לא מסכים לעשות כל מיני דברים שילדים אחרים עושים, צריך להבין שמשהו כאן לא עובד".

צילום מסך מהסרט "החוש השישי"
צילום מסך מהסרט "החוש השישי"

לא תמיד ברור כיצד לגשת לנושא מבלי לעשות נזק גדול יותר לילדים, אבל מסתמן שהימנעות מוחלטת מכך מזיקה בהרבה. "האחריות היא על ההורים. כמו שהורים אומרים לילד לעשות שיעורים ולצחצח שיניים, הם גם צריכים לשלוח אותו לעבוד על החרדות שלו״, אומר ד״ר לוטן, שמציע בחום לפנות לקבלת ייעוץ ולא להתבייש לבקש כלים נוספים, הדרכה או אפילו ליווי להורים. ״השלב הראשון הוא להבין שיש בעיה, אבל אם עובדים נכון היא ניתנת לפתרון ללא התערבות תרופתית או פסיכולוגית מעמיקה. לא צריך להיכנס לפאניקה אבל צריך להבין שילדים כאלה דורשים עידוד ודחיפה כי זה לא יבוא מהם. זה יבוא רק אם ההורים יתחילו להיות אקטיביים. אם ההורה יגיד 'לא נורא' או 'זה יעבור עם הזמן', הוא עלול לפספס".

מהי עבודה נכונה?
"למשל, הורים לילד חרדתי שקשה לו להישאר בימי הולדת של חברים, צריכים לנקוט בגישה של 'חשיפה מדורגת'. בהתחלה הם צריכים לבוא איתו ליום הולדת של חבר, בפעם הבאה להישאר קצת פחות, לחכות בחוץ או באוטו וככה להתקדם בהדרגה. צריך לדרוש ממנו להתמודד עם הסיטואציה אבל לא בכוח, לא כשהוא מוצף ובוכה, אבל גם אסור לוותר".

ואם כבר עברנו את השלב הזה ונדרש טיפול מקצועי?
"מדובר בטיפול התנהגותי־קוגנטיבי או CBT באנגלית, שמבוסס על אותם עקרונות. מסבירים להורים ולילד שיש מנגנון של חרדה שנמצא במוח, ושהוא דורש מאיתנו להתרגל למצב המפחיד עד שיש ירידה במצוקה. אם אני למשל מפחד ממעליות אז אני צריך להיכנס למעלית, לחכות כמה דקות או לעלות קומה אחת, ואז לאט לאט החרדה שלי תרד. החלק ההתנהגותי של הטיפול מבוסס על חשיפות וביצוע תרגילים. מרבית הטיפול, כאמור, יכול להתבצע על־ידי הדרכת הורים".

מה עם הורים שקשה להם לתת תמיכה?
"אני לא מדבר במונחים של תמיכה, אלא במונחים של דרישה. כמו שלהורים היום קשה להציב גבולות ולהיות סמכותיים, על אחת כמה וכמה במצב שבו הילד נמצא במקום מאוד רגיש וחרד. קשה במצב כזה לדרוש מהילד לעשות מה שאתה מבקש ממנו, אבל זה המפתח. אין קיצורי דרך". ד"ר לוטן טוען שלהפרעות החרדה יכולות להיות גם השלכות על ההתפתחות הכללית של הילד עד כדי "סכנה התפתחותית", כלשונו. "אם ילד לומד שמוותרים לו, אז זה מצמצם את הפעילות שלו. נוצר חוסר ביטחון שהולך וגדל, גם בגלל החרדה המקורית, גם בגלל שהילד לא למד שהוא יכול להתגבר וגם בגלל שהוא לא מתנסה בדברים של בני גילו", מזהיר ד"ר לוטן. "למשל, ילד שבהתחלה נרתע מללכת לישון אצל סבא וסבתא, אחר כך נרתע מלצאת לטיול השנתי ואז מגיע אלינו למרפאה בגיל 16 ־ 17 כי הוא לא יכול לישוןמחוץ לבית ותכף הוא מתגייס לצבא. מגיעים אלינו גם ילדים ביישנים שלאט לאט מסתגרים ולא מתפקדים חברתית או ילדים שמתביישים לדבר במצבים חברתיים – אלה הן הפרעות חרדה שאם לא מטפלים בהן בזמן הופכות להיות בעיה ענקית שפוגעת בתפקוד הכללי, עד כדי כך שהילד יכול להרגיש נכה, כשבעצם מדובר בבעיה מאוד פתירה. מקרים כאלה הם תוצאה של הזנחה ושל חוסר טיפול".

בשנים האחרונות מוצעים טיפולים אלטרנטיביים לילדים הסובלים מחרדה. המגוון רחב ובין החלופות הפופולריות ניתן למצוא טיפולים עם בעלי חיים, תרפיה באומנות, טכניקות הרפיה, דיקור סיני, ש ינוי תזונתי והומיאופתיה. "יש מצבים שבהם טיפול CBT מספיק ויכול לעזור, ויש מצבים שבהם הוא לא מספיק ואז צריך להוסיף תמיכה", טוען ד"ר יעקב פריד, רופא והומיאופת מומחה שמטפל בילדים חרדתיים, לעתים בשיתוף עם פסיכולוגים. "הומיאופתיה היא על הרצף הטיפולי. על הרצף הזה היא יכולה להיות הטיפול העיקרי, ויש מצבים שבהם היא יכולה לתת טיפול תמיכתי".
"אין עדויות מחקריות שהומאופתיה או טיפולים חלופיים אחרים הם יעילים, לכן זה לא מומלץ", אומר מנגד ד"ר לוטן, "כל הטיפולים שאינם עוסקים בחרדה הם פתרון קל מדי. כשסובלים מחרדה, צריך לטפל בחרדה. אין היגיון קליני בטיפולים עקיפים ואין פתרונות קסם, יכול להיות שהם יכולים לסייע קצת, אבל הגישות האלה מבזבזות המון זמן משאבים. אם ילד מפחד ממשהו צריך ללמד אותו להתקרב למשהו הזה, להרגיע את עצמו ולהתמודד עימו".

יש טענה לפיה לנערים שסובלים מהפרעות חרדה יש סיכויים גבוהים יותר להשתמש בסמים או באלכוהול. מה עמדתך בנושא הזה?
"האלכוהול והגראס מאוד מרגיעים, ולכן מי שסובלים מחרדות ולא לומדים להתמודד איתן לפעמים נעזרים בחומרים האלה. אלה הן אוליתרופות מאוד טובות לחרדה מבחינת ההשפעה המיידית שלהן, אבל כמובן שפחות טובות מבחינת תופעות הלוואי ומהבחינה שאפשר להתמכר אליהן".