חלב, זה הכל

כוס חלב קר מלווה בעוגיות שזה עתה נאפו מעוררת בי עד היום טעם של ילדות. בימים הגשומים, החלב הקר הוחלף במהרה בספל שוקו מהביל, שהיה בעיניי התירוץ היחיד שהצדיק את בואו של החורף.

בימי ילדותי איש לא פקפק בערכה של כוס חלב או גביע קוטג'. נדמה כאילו אז, הצרכים הקולינריים של ילדים היו פשוטים הרבה יותר. ילד – על מנת לגדול, היה זקוק לסידן ולחלבון, וברור היה שקצת גבינה לבנה, כוס חלב ודייסת הסולת – סיפקו את הסחורה.

בריא או מזיק?

אם בעבר מוצרי חלב היו גולת הכותרת בכל הנוגע לתזונת ילדים, כיום צצה טענה כי בני האדם כלל לא נועדו לצרוך תוצרים של חלב פרה, ואפילו כי מוצרי החלב מזיקים לנו. בימינו יש תחושה, שכדי להאכיל את ילדינו נדרש לכל הפחות תואר שני בתזונה, וגם אז נגלה גישות מנוגדות שעלולות להותיר אותנו באפלת הבלבול. אז מה, בעצם, מקומם של מוצרי החלב בתפריט של ילדינו? האם בחורף יש סיבה טובה במיוחד ליהנות מהשוקו? ואיך מתכננים תפריט שבועי לילדים ובכל זאת נשארים שפויים?

מיכל גילאון, דיאטנית קלינית ויועצת תזונה למועצת החלב, מספרת כי מוצרי החלב נחשבים לנכס תזונתי: "צריכת חלב ומוצריו משפרת את האיכות הכוללת של התזונה היומית ומסייעת בהשגת הכמות הרצויה של רכיבי תזונה חיוניים . מעבר לסידן", מוסיפה גילאון, "החלב מספק לגוף רכיבי תזונה חיוניים כמו: חלבון איכותי, אשלגן, מגנזיום, ויטמין D, ויטמין A וויטמינים מקבוצת B וכמובן סידן".

למה נחוץ כל אחד מאותם רכיבים?
מיכל גילאון פורשת הסבר מפורט: "האשלגן: חשוב לשמירת מאזן הנוזלים, האלקטרוליטים והחומציות בגוף וכך שומר על תפקוד נורמלי של תאי הגוף. הוא עוזר במניעת עלייה בלחץ הדם כתוצאה מצריכה עודפת של מלח ומקטין את שחלוף העצם.

"המגנזיום: משתתף בבניית העצם. מסייע בהפקת אנרגיה מהמזון. חשוב לתהליכי התכווצות והרפיית השרירים ובהעברת גירויים עצביים", היא מוסיפה.

"ויטמין D: חיוני לצמיחה ובנייה של מסת העצם, מבנה השיניים ופעילות השרירים".

"ויטמין A: חיוני לראיית לילה תקינה, ביטוי של גנים, מערכת הרבייה ומערכת החיסון, ומעורב בתהליך הגדילה".

"ריבופלאבין, ויטמין 2B: חיוני להפקת אנרגיה מהמזון".

"ניאצין: חיוני להפקת אנרגיה מהמזון. משתתף בתהליך הייצור של חומצות שומן".

"ויטמין 12B: חיוני לרקמות ואיברים בהם מתרחש יצור רב של תאים כמו מוח העצם ומערכת העיכול. חיוני לתפקוד תקין של מערכת העצבים, לייצור של שומנים וחלבונים ולמניעת אנמיה", מסכמת גילאון.

מקור לחלבון ולסידן

פרופ' רענן שמיר, ראש המחלקה לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי לילדים ע"ש שניידר, מחדד: "לחלב שני מרכיבים חשובים עיקריים: החלבון, שהוא בעל ערך ביולוגי גבוה, והסידן". וגילאון מוסיפה: "החלבונים מהווים את אבני הבניין של הגוף. הם חיוניים לבניית תאים, שרירים, לגדילה ולתפקוד הורמונים ואנזימים שונים". לדבריה, הסידן מהווה את הבסיס החיוני והחשוב ביותר לבניית העצמות. עיקר בניית העצם מתרחשת בגיל הילדות וההתבגרות, כך שתקופה זו מהווה חלון הזדמנויות לבניית עצמות בריאות וחזקות יותר, שישמשו את הגוף לאורך כל החיים".

ומה לגבי יכולתו של הגוף לספוג את הסידן מן החלב וממוצריו?
פרופ' שמיר מכניס לפרופורציה: "אמנם ספיגת הסידן מחלב אם גבוהה מזו של חלב פרה, אך ודאי שספיגת הסידן מחלב פרה גבוהה למשל מזו של סויה. מחקרים מצביעים על כך שילדים הנמנעים ממוצרי חלב סובלים מבעיה של צפיפות עצם, ובשורה התחתונה החלב הוא מקור הסידן הטוב ביותר שלנו". חיזוק נוסף לדבריו עולה מדף העמדה של חיפ"א:

"חלב ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בגיל הילדות וההתבגרות", קובעת החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה. "יש לעודד בקרב ילדים ומתבגרים צריכת חלב ומוצריו לצבירת מסת העצם ולחיזוקה".

גילאון אומרת, שספיגת הסידן מחלב ומוצריו היא יעילה ביותר כיוון שהלקטוז – סוכר החלב, וויטמין D, מגבירים את ספיגת הסידן בגוף.

מדוע, אם כך, מדובר על חשיבות מיוחדת של צריכת מוצרי חלב דווקא במהלך החורף?
"בחורף, באופן יחסי, אנו נחשפים פחות לקרני השמש ולכן יש ירידה בייצור ויטמין D בגוף וחשוב לקבל אותו מחלב ומוצריו", משיבה גילאון. "כמו כן, חיידקים פרוביוטיים, המצויים במוצרי חלב כמו יוגורט וגבינות מסוימות, יכולים להקל על השלשולים הוויראליים הנפוצים כל כך בקרב ילדי הגן ולקצר את משכם".

אז מהם, בעצם, המוצרים או החיידקים הפרוביוטיים ומהי תרומתם?
פרופ' שמיר התנדב לנסות ולספק הסבר נהיר למי שאינו מומחה אקדמי לענייני תזונה או בריאות: "ניתן לחלק את החיידקים חלוקה פשטנית של חיידקים "טובים" וחיידקים "רעים".

החיידקים ה"טובים", לדבריו, מוגדרים כ"מיקרואורגנזימים התורמים לבריאות האדם, ולקבוצה זו שייכים החיידקים הפרוביוטיים.

" בעשר השנים האחרונות הפכו המוצרים הפרוביוטיים לפופולאריים במיוחד, בין היתר בעקבות גילוי איזור בבולגריה בו נמצאה אוכלוסייה בעלת תוחלת חיים ארוכה באופן חריג, שהיוגורט בלט בתזונתה. כיום, למעשה, אין ביסוס מדעי לתיאוריה המקשרת בין תוחלת חיים ארוכה לאכילת מוצרי יוגורט, אך מנגד נמצאו השפעות חיוביות של מוצרים המכילים חיידקים פרוביוטיים על מצבי חולי מסויימים בתינוקות ועל קיצור משך השלשולים. מסתבר שהחיידקים הפרוביוטיים נצמדים לרקמות ולמעשה מתחרים בחיידקים ה'רעים' על מקורות המזון שלהם. ייתכן שלמוצרים הפרוביוטיים ישנה השפעה חיובית גם על אנשים בריאים, אך לכך אין כרגע ביסוס מדעי".



מה לגבי הדעה הרווחת כי מוצרי חלב דווקא מגבירים תופעות של שלשול ומעוררים ליחה ותופעות לוואי נוספות במערכת הנשימה?
"כסטודנט לרפואה, גם אני למדתי שלא כדאי להזין את מי שסובל מבעיות של שלשול במוצרי חלב", מציין פרופ' שמיר בנימה מהולה בנוסטלגיה. "מאז התפתחה הרפואה וגילתה שאין שום בעיה להמשיך לצרוך מוצרי חלב גם בעת שלשולים, ואין כל קשר בין חלב ומוצריו לבעיות בדרכי הנשימה כגון ליחה. אבל באמונות תפלות קשה להילחם."

גם כאן עולים דבריו בקנה אחד עם מסקנות חיפ"א הקובעות כי: " אין להגביל או להפסיק צריכת חלב ומוצריו במצבים של שלשול חריף אצל ילדים". יתרה מזו, המסמך מוסיף כי אף לתופעות של: דלקות חוזרות של האוזן התיכונה, אסטמה, שיעול כרוני, נזלת כרונית או ליחה – אין קשר לצריכת החלב ומוצריו.

גם חסידיו הנלהבים של החלב ומוצריו, על אף חשיבותו הרבה לא ינסו לטעון שמקומו בתפריט הוא בלעדי. הלוא הגוף זקוק למגוון מזונות וכאן צצה ועולה שאלה פשוטה של מינון.

מהי כמות מוצרי החלב המומלצת לצריכה ביום?
פרופ' שמיר: "חשוב לשמור על תזונה מאוזנת. כל עודף בצריכת מזון מסוג מסוים יבוא על חשבון מזון אחר וייצור חוסר במרכיב תזונה נחוץ הנמצא בו. בנוסף, חשוב להבין כי החלבון המועיל כל-כך בכמות מאוזנת, עלול להזיק במצב של צריכה עודפת. כשהגוף מקבל עודף של חלבונים, הוא משחרר חומצות הסותרות את פעולת הסידן וזו כמובן תופעה שאינה רצויה". עם זאת טוען פרופ' שמיר שיש להרבות בצריכת מוצרי חלב. אמנם הוא נזהר מלנקוט במספר מדויק של מוצרים ליום משום השוני האישי ממוצר למוצר ומילד לילד, אך באופן גס הוא מגדיר טווח סביר שבין שניים לחמישה מוצרים ביום כמועיל.

גילאון נוקבת במספר מדוייק יותר ואפילו מנמקת:

"צריכת הסידן בקרב ילדים ובני נוער שאינם צורכים מוצרי חלב, נמוכה משמעותית מילדים שכן צורכים מוצרי חלב. במחקר אמריקאי נמצא, כי בני נוער אינם יכולים לקבל די סידן במסגרת תזונה ללא מוצרי חלב ולעמוד בהמלצות תזונתיות אחרות (כמו צריכה מספיקה של ויטמינים ומינרלים). מכאן, שילדים ובני נוער שאינם צורכים מוצרי חלב לא מקבלים מספיק סידן. מחסור בסידן עלול לגרום למחלת הרככת בילדים ולאוסטאופורוזיס בעתיד. איכות התזונה של ילדים שאוכלים מוצרי חלב גבוהה יותר, מעבר לצריכת הסידן. לכן מומלץ לאכול לפחות 3 מוצרי חלב ביום".

האם מוצרי חלב חשובים גם למבוגרים?
גילאון: "גם במבוגרים, מוצרי חלב בתפריט משפרים את האיכות הכללית של התזונה. מחקרים רבים הראו כי אכילת שלושה מוצרי חלב דלי שומן ליום עשויה להפחית את הסיכון למחלות עצם ושברים וכן מסייעת לאיזון לחץ הדם, מניעת השמנה, ירידה במשקל ובאחוזי השומן ושמירה על המשקל החדש לאורך זמן".

בחלק השני של הכתבה נלמד על ההבדל שבין אלרגיה לחלב ואי סבילות ללקטוז, על מוצרי החלב העשירים יותר בסידן וכיצד לשכנע את הילדים לאכול מוצרי חלב»

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה