חיות יותר, אבל משלמות במחיר של כאב ומגבלות: למה הפער הבריאותי גדל?

רוצה לחיות יותר? ברור שכן. אבל הנתונים העדכניים מזכירים לנו עובדה מורכבת: השנים שמתווספות לחיים שלנו צריכות גם להיות טובות. ניתוח רחב היקף של נתוני בריאות בין 1990 ל־2023 מצייר תמונה חד־משמעית: תוחלת החיים אמנם עולה, אך פרק הזמן שבו אנחנו חיות עם מחלות, כאבים או מגבלות מתארך אפילו מהר יותר.

>> ההרגל היומיומי שעלול להיות קשור להזדקנות המוח

המספרים מדברים בעד עצמם. תוחלת החיים העולמית עלתה מ־64.6 ל־73.8 שנים בתוך 33 שנים. גם תוחלת החיים הבריאים עלתה, אך בקצב מתון יותר – מ־55.9 ל־63.1 שנים. המשמעות המעשית היא שהחלק בחיים שנחיה עם בריאות לקויה צמח בממוצע ל־14.5% בשנת 2023, לעומת 13.6% ב־1990. ב־203 מתוך 204 מדינות נרשם פער תחלואה הולך ומתרחב. נתונים אלה עולים ממחקר שערך המוסד למדידות והערכות בריאות באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ארה"ב.

ארה"ב היא דוגמה בולטת במיוחד למגמה הזו, עם פער שעומד על כ־14 שנים (כ־17.8% מתוחלת החיים הצפויה). במדינות עשירות אחרות התמונה דומה – בספרד, למשל, תוחלת החיים מגיעה ל־83.8 שנים, אך חלק ניכר מהשנים הללו מלווה במגבלות פיזיות.

למה זה פוגע יותר בנשים?

הפער הזה מקבל ממד בולט כשבודקים את הנתונים לפי מגדר. נשים ממשיכות להאריך ימים יותר מגברים, אך במקביל הן מבלות תקופות ארוכות יותר בבריאות לקויה. בשנת 2023 נמדדו לנשים בממוצע 12.1 שנות אי־בריאות, לעומת 9.3 שנים אצל גברים. בממוצע עולמי, כל אחת מאיתנו מבלה כיום כ־10.7 שנים עם מחלה או מוגבלות – כמעט שנתיים יותר מאשר ב־1990.

מה בעצם קורה בגוף שלנו? בעיקר הצטברות של מחלות כרוניות. ארבע קבוצות מצבים לבדן אחראיות לכ־57% מכלל שנות החיים באי־בריאות:

• הפרעות שריר־שלד – בעיקר כאבי גב תחתון ומפרקים.
• הפרעות נפש – כמו דיכאון וחרדה.
• ירידה בשמיעה.
• פגיעות כתוצאה מנפילות.

לצד אלה פועלים גורמי סיכון שאפשר לשנות ולנהל, כמו רמות סוכר גבוהות בדם, עודף משקל ועישון, שמוסיפים עוד שכבות של כאב, מגבלות ואתגר תפקודי יומיומי.

להפסיק לדחות את המוות, להתחיל לדחות את הירידה התפקודית

שתי מגמות מרכזיות נפגשות כאן: מצד אחד, מערכות הבריאות מצליחות לעזור לנו לשרוד מחלות ולחיות יותר שנים. מצד שני, אותן שנים נוספות מביאות איתן מצבים כרוניים והשלכות של שחיקה מצטברת.

ד"ר אנטוני צ'ו הסביר בריאיון לרשת פוקס ניוז כי "המסר החשוב ביותר של המחקר הזה אינו שאנשים חיים זמן רב יותר, אלא שנהיינו טובים בהרבה בדחיית המוות מאשר בדחיית הירידה התפקודית".

ההבנה הזו מובילה לשינוי פרדיגמה עמוק בעולם הרפואה והמחקר. בתחום האונקולוגיה, למשל, משאבים עצומים מוקדשים כיום להפיכת סוגי סרטן קטלניים למחלות כרוניות שניתן לחיות איתן ולנהל אותן לאורך זמן. פריצות דרך כמו אימונותרפיה – טיפולים שמפעילים את מערכת החיסון הטבעית של הגוף נגד הגידול – לצד התאמה אישית של תרופות לפרופיל הגנטי, פותחות צוהר לתקווה חדשה.

במכון הדרום־אוסטרלי לאימונוגנומיקה של סרטן (SAiGENCI), למשל, מפתחים חיסונים מותאמים אישית ומבצעים סריקות גנטיות כדי למצוא מטרות תרופתיות חדשות שיאפשרו למערכת החיסון להכחיד תאים סרטניים מהשורש.

איך זה משפיע עלייך ביום־יום?

החדשות הטובות הן שיש לנו שליטה חלקית אבל משמעותית על האופן שבו ייראו השנים הבאות שלנו. הנה כמה דגשים שכדאי לאמץ כבר עכשיו לשגרת החיים:

• להתחיל מוקדם ולשמור על רצף: הבריאות של מחר נבנית בהרגלים של היום.
• לטפל בנפש ובגוף: לא להזניח בריאות נפשית לצד טיפול בכאבי גב, ברכיים או שחיקה פיזית.
• לשמור על החושים והתנועה: להקפיד על מעקב שמיעה, למנוע מראש נפילות בבית, ולשלב פעילות שמחזקת ניידות, שיווי משקל ומסת שריר.
• לנהל את מדדי הבריאות: לעקוב מקרוב אחרי סוכר, משקל ועישון – שלושה גורמי סיכון שיכולים להכביד דרמטית על כל מערכות הגוף.
• לחשוב על איכות חיים: כשאת מקבלת החלטות רפואיות או בוחרת אורח חיים, חשוב לבחון לא רק כמה שנים תוסיפי לחיים, אלא כמה עצמאות, אנרגיה ותפקוד יהיו לך בתוכן.

הנתונים מלמדים אותנו שהאתגר הבא שלנו הוא לא רק להוסיף שנים לחיים, אלא בעיקר להוסיף חיים לשנים.