סקס, סמים ומלאאא טיקטוק: הורים לבני נוער, כך תצלחו את סכנות החופש הגדול

הכל אני יכול בחופש הגדול | צילום מסך מתוך "אופוריה" של HBO
הכל אני יכול בחופש הגדול | צילום מסך מתוך "אופוריה" של HBO

הפנאי מאיים על בני נוער ומבוגרים כאחד. מיכל לב ארי, מנהלת שירות הסיוע באינטרנט של עמותת ער״ן, כותבת על הסיכונים שהמתבגרים חשופים אליהם בחופש הגדול, וכיצד מתמודדים איתם

88 שיתופים | 132 צפיות

המתבגרים והמתבגרות שלכם נמצאים בעיצומו של החופש הגדול. אחרי למעלה משנתיים מטלטלות של חוסר יציבות, בהן נדרשו לגמישות נוכח השינויים הלא צפויים וחוו חוסר יציבות – מתחיל שוב חופש ללא הגבלות ומגבלות. 

>> הקטנים מפחדים מכל דבר? המדריך לטיפול בחרדות ילדים

חשוב שתדעו שלאחר תקופה כה מורכבת, עולה בקרב מתבגרים הצורך בפיצוי ובהתנהגות משוחררת יותר שבאה לידי ביטוי בלקיחת סיכונים, אי ציות לכללים, התנסות בחומרים בעלי השפעה על המוח והתנסויות מיניות פרועות. זאת תקופה שבה הרבה בני ובנות נוער ערים יותר בלילה וישנים יותר ביום, מבלים יותר זמן מול מסכים, שותים ומעשנים יותר ולא מקפידים על תזונה מסודרת. למעלה מ- 150,000 תלמידי י"ב סיימו השנה ורובם ממתינים לגיוס, גם הם יצאו וחופש ובנוסף לכך גם לחוסר ודאות לגבי העתיד, מה שמגביר את הצורך לפרוק עול לפני כניסה למסגרת נוקשה יותר. חוסר הוודאות מוליד מצד אחד את צורך להיאחז במוכר ובקיים, אבל גם להתנסות בצעדים ראשונים "החוצה", להכיר עולמות חדשים – אישיים, חברתיים, התנסויות, ומרחק פיזי.

אולי קשה להודות בכך אבל הפנאי מאיים על בני נוער ומבוגרים כאחד. החופש הגדול הוא גם החופש ממסגרות כמו בית הספר המספק מרחב בטוח של גבולות ברורים. יציאה לחופשה לאחר שנתיים מורכבות של סגרים, ריחוק חברתי ולמידה מרחוק, חושפת את בני הנוער לסכנות שונות, רגשיות, חברתיות, פיזיות ומנטליות. נכון שהחזרה לשגרה היתה "ביום אחד". רבים נכנסו לתלם ושכחו את ההתמודדויות שהיו. אבל לאחרים החופש הוא טריגר לחרדות, בדידות, חוסר מעש וחוסר יציבות מתקופת הסגרים והאיום הביטחוני. יש החווים את זה בעצימות גבוהה עם תופעות פיזיות ונפשיות, ויש שמביעים חשש קל או לא מביעים אותו כלל וגם הם זקוקים לתמיכה. קבוצות הווטסאפ והרשתות החברתיות מלאות בעצות – עשה ובעיקר אל תעשה, הרתעה, הרחקה והפחדה מאזורים מסוימים, פעילויות, שעות, התנהגויות ועוד. בהילקח מגוון האפשרויות, הנוער נשאר עם ריק ושעמום המתאווה להתמלא בעשייה כלשהי.  

החופש הגדול בעיצומו | צילום: shutterstock
החופש הגדול בעיצומו | צילום: shutterstock

אז מה עושים? 

1. מספקים לילדים ולמתבגרים חלק מהמסגרות והגבולות הקיימים בתקופת הלימודים. כגון חלוקת תפקידים באחזקת הבית גם בימי החופש. חלק מהמטלות שמשלמים עבורם לאנשי מקצוע מעבירים לבני הנוער בבית בעבור תשלום – גיהוץ, שטיפת מכונית, ניקיון, גינון. זה הזמן לחשוב באופן יצירתי על עבודות לא שגרתיות ולפרסם אותן בקבוצות הווטסאפ. מעודדים למצוא עבודה מתאימה לגיל. ישנן עיריות שמארגנות עבודה לבני/ות 16+ בימי החופש. 

2. מספקים מסגרת רגשית של תמיכה, נוכחות ומעורבות הורית – מודעות ורגישות כלפי מצבי הרוח, קיום דיאלוג קרוב ומיטיב מתוך עמדה אוהדת. שינויים קטנים בתקשורת מאפשרים קרבה גדולה יותר: החליפו את השאלה "איך היה"? (תאלצו להסתפק בתשובה – "כיף") ל-"מה היה"? (ואולי תזכו בעוד דקה של שיחה). הקשיבו, התייחסו לרגש שעולה מתוך השיח, אל תייעצו או תספקו פתרונות. שתפו את הילדים/ות בחוויות היומיום שלכם/ן

3. מגלים גמישות ונותנים יותר מקום לצרכים שלהם/ן. את הצורך העיקרי והאמיתי אפשר לברר בשאלות פשוטות: "מה את/ה הכי רוצה לעשות בקיץ"? "מה היית רוצה לעשות כמעט כל יום"? לתמוך בשעות המנוחה ו"ניקוי הראש". את שעות השינה אפשר להגמיש ולהגיע להסכמה שלא תפגע בבריאות ובבני/ות הבית האחרים/ות.

4. מתעניינים לעתים תכופות יותר היכן הם מבלים ומנסים להכיר את החברים שלהם. כדאי בכל ערב לשאול מה מתוכנן ליום המחרת ולהעלות רעיונות לפעילויות. ניתן לבקש שישלחו תמונות מפעילויות מחוץ לבית, להתעניין היכן צולמה ועם מי?

5. מתגמשים ונותנים מקום לפעילויות חברתיות שלא היו בשגרה, וגם יציאה מתוכננת מהשגרה, מהמרחב הפיזי והחברתי. אפשר לתכנן שינה במרחב שונה מהרגיל – קמפינג, שינה משותפת בסופ"ש וכד'. זה הזמן לביקורים אצל בני משפחה רחוקים. הליכה משותפת במקומות חדשים, בשעות הנעימות של היום.

 

מוזמנים לפנות לעמותת ער"ן המעניקה עזרה ראשונה נפשית לכל מצוקה נפשית – שיחה, הקשבה, מידע, ייעוץ ושיתוף בכל נושא, 24/7 באנונימיות.

לקבלת סיוע נפשי באמצעות הטלפון חייגו 1201. 

לקבלת סיוע נפשי באמצעות צ'אט, ווטסאפ, פורום או מייל יש להיכנס לאתר www.eran.org.il

>> הילדה הביאה הביתה חבר ראשון: מה עושים?