את בהיריון ובסטרס? תופתעי לגלות מה הקשר להפרעת קשב

כל כך הרבה מחקרים נעשו בנושא של הפרעת קשב; אם בהקשר ללידה, היריון, גנים והשפעת הסביבה. חשוב לומר, הפרעת קשב היא קודם כל גנטית והיא עוברת מאחד ההורים או משניהם. כמו כן, ישנם גורמים אשר בזמן ההיריון עלולים להעלות את הסיכון להפרעת קשב: עישון של האם, אלכוהול ועוד. לחץ של האם בטרום הלידה אינו יכול לגרום להפרעת קשב, אבל בהחלט יכול להחריף את התסמינים של מי שכבר גנטית נולד או נולדה עם ההפרעה. במאמר אשר פורסם השנה בעקבות מחקר פרוספקטיבי שנעשה מאז 1986 על קבוצה של 9,710 ילדים ונוער בגילאי 8 ו- 16, נבדקו ההשלכות הסביבתיות של לחץ טרום לידתי, הריון לא רצוי, הנקה מלאה או חלקית על ילדים בקבוצות גיל אלו והקשר שלהן להפרעת קשב ADHD.

"בתוך הדיכאון את לא מאמינה שמשהו יכול לעזור, זה כמו סלע על הנשמה"

ישנן עדויות אשר הולכות וגדלות המצביעות על כך שגורמים סביבתיים קשורים להפרעות קשב וריכוז. לעומת זאת, תוצאות לגבי מתח אימהי לפני לידה, הריון לא רצוי, הנקה והפרעות קשב וריכוז בילדים, שנויים במחלוקת, מאחר ונערכו רק מעט מחקרים פרוספקטיביים אשר עוקבים לאורך זמן על קבוצות גדולות כדי לבדוק את ההשפעות הבריאותיות של אותם גורמי סיכון. במחקר זה, נעשה שימוש בנתונים אשר נאספו פרוספקטיבית מקבוצת לידה של 9,710 ילודים בצפון פינלנד משנת 1986. החוקרים חקרו את גורמי הסיכון הפוטנציאליים לתסמיני ADHD בגילאי 8 ו- 16. המחקר בדק עד כמה מתח טרום לידתי של האם, והיריון לא רצוי, משפיעים על הפרעת הקשב. כמו כן, נבדקו גורמי ההגנה האפשריים, כמו משך תקופת ההנקה המלאה והחלקית, והממצאים היו די מפתיעים.

התרופה: הנקה

מתח טרום לידתי הראה קשר לסיכון מוגבר לתסמיני ADHD בגיל 16, כאשר במקרים של היריון לא רצוי הייתה קורולציה עם תסמיני היפראקטיביות בילדים בגילאי 8. החוקרים לא מצאו קשר בין מתח אימהי טרום לידתי לבין תסמיני היפראקטיביות אצל ילדים בני 8 או קשר בין הריון לא רצוי לתסמיני HDHD אצל ילדים בני 16. ביחס להנקה, נמצא כי כאשר הילוד ינק הנקה מלאה למשך שלושה חודשים, תסמיני ההיפראקטיביות היו נמוכים יותר במעקב של 8 שנים. כמו כן, נבדקה ההשפעה על ילדים אשר שילבו להם עם ההנקה פורמולה בשלושת החודשים הראשונים לחייהם. המחקר הוכיח כי קיים קשר בין ילדים שהגיעו לגיל 16 וינקו בשילוב בקבוקי פורמולה פחות משישה חודשים, לבין תסמיני ADHD, בעוד שמי שינק בהנקה מלאה, לא הראה תסמיני ADHD.

לחץ טרום לידתי בהחלט עלול להחריף את תסמיני הפרעת הקשב, שגם ככה מושפעת מאוד מהסביבה. כמו למשל בתקופות עמוסות, לחוצות בעלות שגרה לא שפויה, מלחמה, קורונה, עומס לימודים, עבודה, זוגיות וניהול בית. כאשר כל אלו באים ביחד וגם לפעמים לחוד, הדבר משפיע ישירות על אנשי הקשב. עובדה נוספת ומשמעותית היא שככל שהגיל עולה אצל אנשי הקשב ובעיקר אם ההפרעה לא מטופלת היא בהחלט תחריף וזאת בגלל עומס ולחץ מתגבר עם הגיל. ילדים צעירים לפחות מנוהלים ומונחים על ידי המבוגרים ולא הכל על הכתפיים שלהם. לעומתם, מבוגרים עשויים למצוא את עצמם הולכים לאיבוד בזמני לחץ ועומס.

כדור השלג הנפשי

הפרעה הקשב נכנסת לכל תחומי החיים ולרבות במישור התפקודי והניהולי, שלא פועל כפי שצריך אצל אנשי הקשב וזה לכשעצמו יוצר עוד יותר לחץ וממש כמו כדור שלג – אדם עם הפרעת קשב שהלחץ והעומס לא מאורגנים אצלו, עשוי להגיע למצב של חרדות ודיכאונות. הקשר בין הפרעת קשב לחרדה ודיכאון הוא גם גנטי בגלל חסר מולד בדופמין במוח. מחקרים מצאו קשר הדוק בין הפרעת קשב לדיכאון וחרדה – מחצית מהאנשים המאובחנים בהפרעת קשב סובלים גם מחרדה ודיכאון. זה בא לידי ביטוי יותר בקרב נשים ומחריף, אם הפרעת הקשב לא מטופלת, כך הסיכון לחרדה ודיכאון יעלו עם הגיל. הממצאים מצביעים על כך, שלחץ אימהי טרום לידתי מגביר את הסיכון לצורות חמורות יותר של תסמיני ADHD אצל הצאצאים והנקה יכולה להגן מפני תסמינים כאלה בגילאי 8 ו-16.

איך אפשר להפחית את העוצמה? קודם כל לאבחן ולטפל ובכל גיל אם יש תחושה שמדובר בהפרעת קשב. חשוב לתת להפרעה שם – זה מה שיפחית את התחושה של "משהו לא בסדר אצלי". חשוב לכל אדם לקבל הסבר מה לא בסדר אצלו, למה הוא כל הזמן מאבד, לחוץ, נוטה לשכוח דברים ולא מוצא ידיים ורגליים. לאחר האבחון וההבנה כי מדובר בהפרעת הקשב, יש לטפל בשני נתיבים: בטיפול תרופתי ובטיפול התנהגותי..

הכותבת ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בכירה בתחום הקשב. חוקרת וסופרת, פודקאסטרית, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול, לילדים ולמבוגרים, ומאחוריה חמישה ספרים מצליחים (כולם רבי מכר).