האם גם לך יש הפרעת אכילה כפייתית?

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

היא מזוהה בעיקר עם נשים, ממכרת כמו אלכוהול וסמים וכבר מוכרת כהפרעת האכילה השכיחה בארצות הברית, למרות שרבות מהסובלות ממנה בכלל לא מודעות לכך. כך תדעי אם גם את לוקה בתסמונת השכיחה והלא מדוברת

88 שיתופים | 132 צפיות

"זה הופיע אצלי לראשונה כבר בילדות, אם הרגשתי תסכול בגלל משהו שקרה בבית הספר או בגלל עלבון שסחבתי. כאדם בוגר זה היה מגיע בהתקפים שאי־אפשר לעצור. מצאתי את עצמי מחכה שבעלי יירדם, ובשנייה שזה קרה הייתי הולכת לאכול בהיחבא, הייתי מסוגלת לעשות זאת גם במשך שעתיים ואחר כך לא מצליחה לחזור לישון", כך מספרת היום זיו מימרן, בת 43 ואם לשלושה, מנהלת רכש בחברת היי טק. בעברה שימשה כקצינה בצבא, יש לה שני תארים, אבל לקח לה כמעט ארבעה עשורים כדי להכיר בבעיה שליוותה אותה כל חייה ולטפל בה. מאז ומעולם היא מקיימת יחסים מורכבים עם אוכל אבל רק לפני כחמש שנים הכירה בכך שהיא סובלת מהפרעת אכילה.

זיו מימרן
זיו מימרן

כשמדברים על הפרעות אכילה, נוטים להתייחס למפורסמות שבהן: אנורקסיה ובולימיה נרבוזה. אבל בשנים האחרונות אנחנו נחשפים להפרעה נוספת – הפרעת אכילה כפייתית שמכונה בספרות Bed (Binge Eating Disorder). האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA) התייחסה אליה לראשונה רק ב־1987 אבל כיום היא נחשבת להפרעת האכילה השכיחה ביותר בארה"ב. היא מאופיינת באכילה מרובה בפרקי זמן קצרים ובחוסר תחושת שליטה באכילה היוצרים אצל הסובלים ממנה תחושות גועל, דיכאון ואשמה. לעיתים האכילה נעשית ללא כל תחושה של רעב. אצל הזללנים הכפייתיים האכילה מורגשת כבלתי נשלטת, ולעיתים אף בלתי רצונית. האדם הסובל ממנה חש חרדה גדולה ומצוקה פנימית והדרך היחידה שמצליחה להשקיט, ולו לרגע, את המתח הגדול הזה היא האכילה. היא נחשבת להפרעת אכילה "שקטה", כי פעמים רבות קשה להבחין בה מבחוץ (להבדיל מאנורקסיה שבין תסמיניה תת־משקל ונשירת שיער, או בולימיה שמאופיינת בטקסיות של היטהרות). 

"הפרעות אכילה שקטות מלוות אותי כל החיים, כבר מסביבות גיל עשר", אומרת מימרן, "המשקל שלי תמיד היה כמו אקורדיון וצחקו עלי שמי שלא רואה אותי כמה חודשים לא יודע איך אראה כשהוא יפגוש בי. ניסיתי את כל סוגי הדיאטות באשר הן – בלי גלוטן, בלי סוכר, אכילה עד שבע בערב, דיאטת כרוב, אטקינס וכל מה שאפשר לחשוב עליו. אדם בהתקף בינג' יכול לאכול כל מה שהוא רואה במקרר – בין אם זה פריכיות, עוף ומיד לאחר מכן שוקולד. לא הייתי מתעצלת לעלות על האוטו ולנסוע למאפיה הקרובה ולקנות מאפים". 

בנקודת הזמן שבה הכירה בהתמכרות שלה, סבלה מימרן מעודף משקל (בסביבות 100 ק"ג לגובה של 1.69 מ'). היא אומנם הייתה מודעת לכך שהיא עולה ויורדת במשקל וסבלה מתחושות אשמה קשות שנלוו לכך, אבל לא הפנימה שיש הפרעה ששולטת בה ובחייה. בשיחה שגרתית שניהלה עם חבר קרוב, הפסיכיאטר ד"ר אילן טל, נדלקו לו הנורות האדומות.  

"יום אחד נסענו ברכב והיא הייתה מאוד עצובה ושאלתי אם זה קשור למשקל שלה. היא השתנקה, ובקושי הצליחה לענות שכן", הוא מתאר. "התגובה שלה, שהייתה נטולת מנגנוני הגנה, היא זו שמיד עוררה בי חשד. ידעתי תמיד שהמשקל הוא עניין משמעותי אצלה אבל לא זיהיתי הפרעת אכילה שקטה. יותר מזה, בילינו שבוע בחו"ל ביחד והיא הצליחה להסתיר את זה ממני. מיד המלצתי לה שתלך לטיפול". 

התמכרות של המאה ה־21

מימרן אכן הלכה לטיפול ועם הזמן הצליחה לשנות את היחס שלה כלפי אוכל. לדבריה, היא תזהה מיד את אותה הפרעת אכילה אצל אחרים, אבל קיבלה החלטה שלא תציע עזרה לאנשים שלא רוצים לעזור לעצמם. היא זוכרת, מנסיונה המר, שכל הערה שהושמעה כלפיה בעבר הייתה עלולה לגרום לה להתקף אכילה. "אם היו מעירים לי על המשקל, או שואלים אותי איך אני מצליחה לשמור על המשקל – כל דבר היה זרז לבולמוס אכילה. היום, יש משפטים שאנשים אומרים שישר הופכים אותי לדרוכה. נניח אדם שמן שמגיע למקום ואומר מיד 'וואי, לא אכלתי כל היום'. יש שם מנגנון הגנה, כי הוא נותן תירוץ לעובדה שהוא הולך לאכול הרבה. או אדם רזה שנמצא איתי כמה שעות ואומר 'אני מפוצץ, אכלתי הרבה בבוקר'. אדם עם מנגנון שובע ורעב תקין צריך לאכול מדי 3־4 שעות ולכן זה לא תקין". 

ד"ר טל חושב שכל אותן הפרעות אכילה הוגדרו עד לאחרונה בצורה לא מדויקת. "אנורקסיה היא הפרעה בדימוי גוף ובולימיה משלבת הפרעת אכילה והפרעה בדימוי גוף. הפרעת אכילה כפייתית היא הפרעת מנהג. כלומר, אני לא מתכנן לאכול, אבל אני אוכל הרבה גם כשאני לא נהנה וגם כשאני מתכנן לאכול מעט. אני מתחיל לאכול אם אני מתוסכל, משועמם, חרד או מדוכא, אבל בשלב מסוים המנהג מקבל חיים משל עצמו וכל דבר הכי קטן עלול לעורר בינג'. זו כמו התמכרות לסמים, לאלכוהול או להימורים". 

נשים סובלות מההפרעה הזו יותר מגברים?
"זה יותר שכיח בקרב נשים אבל אין כמעט מחקרים על כך. אנשים רבים אומנם סובלים מהפרעות אכילה, אבל זה מתחיל להיות בעייתי כשזה פוגע בתפקוד, בבריאות ומשתלט על החיים. גם ילדים ובני נוער סובלים מכך, אבל זו הפרעה שמתפתחת עם הזמן. העומס הרגשי גדל עם התבגרותו של האדם ולכן השכיחות עולה. מדובר בהתמכרות שהיא שכיחה יותר במאה ה־21, בגלל שהאוכל זמין וזול ולא צריך להתאמץ להשיג אותו". 

הפרעת אכילה כפייתית מתאפיינת פעמים רבות גם בבעיות בריאותיות נוספות, בהן עלייה במשקל, לחץ דם גבוה, מחלות לב, סוכרת או מחלות אחרות הקשורות להשמנת יתר.

הטיפול מתמקד בעיקר בהיבט הרגשי־קוגנטיבי. "הרעיון הוא ללמד אילו התנהגויות עלולות לעורר את ההפרעה ואיך אני שומר על עצמי מהמנהג הזה. למשל, במקום לקנות כמויות של שוקולד, לקנות חבילה אחת פחות או לאכול שלוש מנות של פסטה במקום ארבע", מסביר ד"ר טל. יתרה מזאת, בשנת 2015 נכנסה לשימוש התרופה ויואנס (Vyvanse) לטיפול בהפרעה. במקור שימשה התרופה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, אבל מאוחר יותר אושרה לשימוש בקרב מבוגרים שסובלים מאכילה כפייתית. כמו כל תרופה, גם זו עלולה לעורר תופעות לוואי, בעיקר עוררות יתר או אובדן התיאבון. 

ד"ר טל, מדגיש את החשיבות בלגרום לאנשים לאכול באופן מסודר, להיות שבעים ומאושרים. מימרן מבחינתה הפכה להיות דוברת של הפרעת האכילה הכפייתית ורואה בכך את משימת חייה. היא למדה אימון אישי ומלווה אנשים שסובלים מההתמכרות, מצליחה לשמור על אותו משקל במשך שנים ובעיקר – לאכול הכול וליהנות מהאוכל. המסר שחשוב לה להעביר הוא שזה לא עובר לבד אלא מצריך טיפול והרבה מאוד סלחנות עצמית. "אם את סוכרתית, לא תכעסי על עצמך שעולה לך הסוכר. כך גם במקרה של הפרעת אכילה כפייתית. האנשים שסובלים ממנה הם לא חסרי עמוד שדרה או אפסים, כמו שהם אומרים לעצמם. זאת התמכרות. זה משהו שחזק מהם, אז חשוב שהם יתחילו להתמודד עם זה ויפסיקו לכעוס על עצמם".