תודה חבר: אסור לנו לשכוח לעולם מה ג'ו ביידן עשה למעננו
הנשיא ביידן פורש מהמירוץ לנשיאות ארצות הברית, וזה הזמן להזכיר שכל ישראלי וישראלית צריכים להודות לו בכל לבם על מה שהוא עשה והיה עבורנו אחרי שבעה באוקטובר. פרידה מנשיא מסוג אחר
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, אוהב לספר את סיפור המפגש הראשון שלו עם ראשת ממשלת ישראל, גולדה מאיר. המפגש התקיים באוגוסט 1973, חמישה שבועות לפני מלחמת יום הכיפורים, וביידן כיהן אז רק תשעה חודשים כסנאטור מטעם מדינת דלאוור. המפגש עם גולדה היה הפתיח למערכת יחסים ארוכה (מעל 50 שנה!) ומשמעותית עם מדינת ישראל וממשלותיה.
>> לוחמת הצדק: הגברת הראשונה ג'יל ביידן מככבת על שער ווג
ביידן הוא ללא ספק נשיא אוהב ישראל. נשיא ציוני, ייתכן והאחרון. בעידן פוסט ציוני, לעיתים אנטי ציוני. בתקופה בה ציונות נכרכת במילים כמו קולוניאליזם, כיבוש ובחודשים האחרון יחד עם המילה המזוויעה – ג'נוסייד. תקופה בה להיות ציוני מחוץ למדינת ישראל זה מקור לבושה עבור רבים.
אמפתיה, אנושיות, אהבת אדם, דאגה לאחר/ת והצבת המדינה והציבור לפני אינטרסים אישיים – לצערנו, מדובר בהנהגה שהולכת ונכחדת מהעולם
בימים הראשונים אחרי 7 באוקטובר, ביידן היה כל מה שההנהגה שלנו חסרה – דמות חזקה מצד אחד, ומלאה חום ואנושיות מהצד השני. ביידן שמר עלינו והזהיר את אויבינו לא להסלים את התקיפה (Don't!), והביא לפה את ספינות המלחמה האמריקאיות שיגנו עלינו. ביידן עשה מה שלא עשה שום נשיא אמריקאי לפניו, והגיע לישראל ימים ספורים אחרי 7 באוקטובר, בתוך מלחמה. לא נשכח איך ראש ממשלת ישראל נתניהו נפל בתוך זרועותיו. לא נשכח את הזמן שהקדיש למי שהיו בתוך המתקפה ושמע את הסיפורים האישיים שלהם. לא נשכח את התמונה שצולמה מאוחר יותר, בבית הלבן, כשאביגיל עידן בת השלוש, שהוריה נרצחו במתקפה, חבוקה בזרועותיו.
אמפתיה, אנושיות, אהבת אדם, דאגה לאחר/ת והצבת המדינה והציבור לפני אינטרסים אישיים – כל אלה הן התכונות שבגינן אנחנו זועקות שאנחנו זקוקות ליותר נשים בתפקידי הנהגה. זה כמובן נכון. אבל ביידן הוכיח שלא מדובר רק בהנהגה "נשית" או "גברית". הן גברים והן נשים יכולים להיות מנהיגים מהסוג הזה, או מהסוג האחר. ולצערנו, מדובר בהנהגה שהולכת ונכחדת מהעולם.
מי שכנראה תחליף את ביידן במירוץ היא קמלה האריס, שבבחירות האחרונות נבחרה כסגנית נשיא ראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית. האריס אינה לבנה, אלא מה שמכונה woman of color – היא שחורה (מצד אביה) והודית (מצד אימה). את נאום הניצחון המרגש שלה, בנובמבר 2020, הקדישה קודם כל לאימה, שהגיעה לארצות הברית מהודו בגיל 19. אבל גם לדורות של נשים – שחורות, אסיאתיות, לטיניות ולבנות – שלאורך ההיסטוריה נאבקו לחצוב את הדרך כדי להגיע לרגע הזה, שנלחמו ונאבקו לשוויון, חירות וצדק. האריס ניצבת על כתפיהן, ואומרת שהיא הראשונה בתפקיד – אבל לא תהיה האחרונה. כי כל ילדה שצופה ברגע הזה, בו היא נשבעת כסגנית הנשיא, רואה שיש לה את האפשרות.
האריס נבחרה לתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית 100 שנה אחרי שניתנה זכות ההצבעה לנשים בארה"ב. ארבע שנים מאוחר יותר, היא המועמדת המובילה להתמודדות לנשיאות מול הנשיא לשעבר ומועמד המפלגה הרפובליקנית – דונלד טראמפ. בציוץ שפרסמה אחרי הודעת הפרישה מהמירוץ של ביידן התייחסה לפרשיות המפוקפקות של יריבה – פגיעות מיניות, הונאות כלכליות, השליטה של הבנקים עליו – והודיעה שלא רק שהיא מוכנה להתמודד מול טראמפ, היא מוכנה להביס אותו. אין ספק שהיא תמונת ראי לכל מה שמסמן טראמפ.
בעוד שלושה חודשים וחצי נדע באיזה כיוון הולכת ארצות הברית, ואין ספק שזהות הנשיא/ה הבא/ה תהיה משמעות לא מבוטלת גם ביחס לישראל. אבל עד אז רק נגיד: תודה, חבר.
