"יש לנו גוף ויש לנו בוגי וזה משהו להאחז בו": סדנת תנועה לנשים עם טוויסט

"הצורך שלנו, כנשים וכאימהות בעולם, להיות בתנועה ביחד". עילאיה שליט (משמאל) ורננה רז, סדנת "הנעות" | צילום: יאיר מיוחס
"הצורך שלנו, כנשים וכאימהות בעולם, להיות בתנועה ביחד". עילאיה שליט (משמאל) ורננה רז, סדנת "הנעות" | צילום: יאיר מיוחס

עילאיה שליט, רקדנית עבר ומטפלת בתנועה ורננה רז, כוריאוגרפית ויוצרת רב-תחומית הן חברות ושותפות ליצירה - אחרי הלהיט "בוגי ווגי", סדנת תנועה לילדים בהנחייתן, הגיע ה-7 באוקטובר, ובעקבותיו נולדה "הנעות"

88 שיתופים | 132 צפיות

הצורך ל"הנעות" נולד ממוטיבציה פנימית שלנו וגם ממה שנקרא, השטח. אחרי שהסתיימו שיעורי ה"בוגי ווגי" היו ניגשות אלינו, בעיקר אימהות, ושואלות, "נו, מתי אתן עושות גם לנו? אני מרגישה שאני באה בשביל עצמי". ככה עברו כמה שנים. עד השבעה באוקטובר. ה"בוגי ווגי" תוכנן להתחיל באותו יום, עוד אין לנו מושג מה קרה באמת, אין לנו מושג כמה שחור משחור הבור וכמה ארוכה הנפילה. יש לנו מושג שיש לנו גוף ויש לנו בוגי וזה משהו להאחז בו – מהרגע הזה "הנעות" התחדדה. 

"להגיע מהעבודה או מהבית המבולגן ולהכניס את כל זה לסטודיו". עילאיה שליט ורננה רז, סדנת "הנעות" | צילום: יאיר מיוחס
"להגיע מהעבודה או מהבית המבולגן ולהכניס את כל זה לסטודיו". עילאיה שליט ורננה רז, סדנת "הנעות" | צילום: יאיר מיוחס

התשתית המחשבתית והתיאורטית של ה"בוגי ווגי" מלווה אותנו גם ב"הנעות": חיברנו בין תיאוריות של פסיכולוגיה התפתחותית, תיאוריות דינמיות ותיאוריות של טיפול בתנועה, לבין התפיסה של ה"בוגי ווגי". וככה הדברים התחילו לרקום עור וגידים ונוצר בסיס תיאורתי ומחשבתי למה שמתרחש בשיעורים. מאחורי כל תרגיל יש הבנה עמוקה של העולם הרגשי של הילדות והילדים והקשר לגוף שלהם, לשלב שלהם בהתפתחות, לעולם שהם חיים בו, להורים שלהם, לאחים. התשתית הזו מצטרפת לשותפות יצירתית, מפרה ומעוררת השראה.

התרגום ל"הנעות" היה בעצם הפשטה; זיקקנו את האלמנטים התנועתיים, הוספנו מלא מוסיקה וגילינו דברים חדשים. גילינו למשל את החשיבות של איזון בין הנחייה מופשטת לבין חומר תנועתי מובנה. אבל בעיקר נוכחנו לעוצמת הגוף ולצורך שלנו, כנשים וכאימהות בעולם, להיות בתנועה ביחד; לגלות חופש תנועתי, להתמודד עם מחסומים, לקחת מקום במרחב, לתת לעצמנו את הזמן היקר הזה ולהיות בו בכנות. להיות בו מתוך הבלתי אפשריות של החיים, מתוך הלב השבור, מתוך העייפות והתסכול. להגיע מהעבודה או מהבית המבולגן ולהכניס את כל זה לסטודיו. לחשוב תוך כדי, להסתקרן, להתמסר.

הנאה מובילה להנעה

אולי כדאי גם להגיד, "הנעות" קשורה בחברות ובשוני שבין שתינו. "הנעות" היא שילוב בין העולמות של שתינו. הדרך שעשינו בבנייה של "הנעות" היתה התמסרות לרעיונות זו של זו והנאה מהרעיונות האלו. הנאה שהיא ההנעה והיא חיונית כדי לנוע והיא אינה אסורה, ההנאה. והיא הכרחית – ההנעה.

"לגלות חופש תנועתי, לקחת מקום במרחב, לתת לעצמנו את הזמן היקר הזה ולהיות בו בכנות, מתוך הבלתי אפשריות של החיים, מתוך הלב השבור, מתוך העייפות והתסכול"

 

בסופו של דבר, אנחנו נפגשות בסטודיו מקסים: ישנו מהלך של חימום ואחריו, לכל שני מפגשים נעלה נושא אחר. נושא שמחבר אותנו לבחוץ כי אי אפשר אחרת, ומחבר אותנו פנימה לעצמו – ניתן לכל נושא מקום בגוף ובחלל בצורות שונות. נחקור ונעמיק בו, פעם עם רננה ופעם עם עילאיה. ובפירוט: עושות חימום במעגל שבנוי על כל מה שתיארנו קודם. על מעברים בין פריקה לאיסוף להובלה של תנועה. משם אנחנו עולות לתנועה בעמידה ולסיקוונס מובנה. אחרי זה נצא לנוע במרחב בדרכים שונות ונעלה קצב. נעבור לקרוסים בהם נעבוד עם הנחיות שונות ונעבור לסשן קפיצות. מכאן נגיע לנושא של המפגש. אנחנו חושבות על נושאים שקשורים לגוף, לחיים שלנו ולתקופה הספציפית הזו. בעדינות.

"הנעות" הפכה לכוח מניע בחיים שלנו – מניע לשינוי פנימי, לשינוי תפיסתי ולהתפעמות מהתנועה שמתרחשת בחדר. קורה שינוי. המחשבה מתגמשת עם הגוף. העצמי נחווה אחרת. יש יותר חופש להעיז לזוז וגם לזוז אחרת. כשאני בגוף אני כאן. אני נוכחות. אני חיה. "הנעות" – סדנת תנועה לא.נשים בהנחיית עילאיה שליט ורננה רז. שמונה מפגשים, 15.5-10.7, ימי רביעי בשעה 19:30 – 21:00, סטודיו "אנו לונה", אברהם הוסטל, תל אביב.