אישה בת 72 נרצחה ובן זוגה נעצר בחשד למעשה. עד מתי?

המלחמה בעזה נמשכת כבר יותר מארבעה חודשים והחליפה קידומת מ-2023 ל-2024, אבל אפשר לראות כבר עכשיו את משמעות התמשכות המלחמה על חלוקת התפקידים המגדרית. הצבת זרקור על הנושא הזה היא פתח ליצירת מדיניות שתתמודד עם ההשלכות האלה, כדי שאלה לא ימשיכו לרדוף אותנו בשנים הבאות.

>> הארגונים הפמיניסטיים בעולם הפקירו מאות נשים, נערות וילדות מישראל

אחד הנתונים הבולטים והקשים הוא עליה משמעותית ברצח נשים ב-2023 (זאת ספירה שכמובן שלא כוללת את הטבח הנורא של שבעה באוקטובר). בשנת 2023 נרצחו 29 נשים, רובן בביתן. זאת עליה של כ-30% לעומת שנת 2022, אז נרצחו 22 נשים. רק בשבוע האחרון של 2023 נרצחו 3 נשים. העליה בהיקף האלימות ורצח נשים לא מפתיעה, לצערנו. השילוב של לחץ וקושי שרבים חווים בארבעת החודשים האחרונים, יחד עם מצב כלכלי הולך ומתדרדר הוא מתכון מוכר ליצירת סיר לחץ שמוביל לעליה באלימות במשפחה. אבל למרות התרחיש הצפוי – אין עליה דומה בפעולות הממשלה להתמודד עם האלימות. אין תוכניות יעודיות למצב, לא תוגברו תוכניות קיימות ולא הושקעו כספים נוספים. למעשה, הממשלה מגבירה את הפוטנציאל לפגיעה בנשים, במסגרת חלוקת הנשק המופקרת לכל דורש. נשק שרק בימים האחרונים התפרסם שנעשה בו שימוש גם כדי לתקוף מינית אישה.

בשנת 2023 נרצחו 29 נשים, זאת עליה של כ-30% לעומת שנת 2022. השילוב של לחץ וקושי שרבים חווים בארבעת החודשים האחרונים, יחד עם מצב כלכלי הולך ומתדרדר הוא מתכון מוכר ליצירת סיר לחץ שמוביל לעליה באלימות במשפחה

מצב המלחמה המתמשך משפיע מאוד גם על חלוקת התפקידים המגדרית במסגרת המשפחה. אמנם יש בשנים האחרונות עליה משמעותית במספר הלוחמות בצה"ל, ושמענו את סיפורי הגבורה של חיילות וקצינות רבות במסגרת הקרבות המרים שהתחוללו בשבת האיומה, אבל מבחינת כח המילואים, הכולל מאות אלפים בחודשים האחרונים, נשים הן 3 אחוזים בלבד מתוכו, ויש רוב מוחלט של גברים בקרב מי שנשלחים לחזית. לנקודה הזאת יש מספר השלכות: היא מייצרת שתי דמויות מאוד שונות של גבר ואישה – האחד חובש מדים, נושא נשק ויוצא ללחום בקרב, והשניה – נשארת בבית ואמונה על הטיפול בילדות ובילדים. גם בימי שגרה יש ברוב המשפחות בישראל חלוקת תפקידים מגדרית, שמשפיעה על היקף שעות העבודה בשכר והטיפול בילדות וילדים, אבל המצב הנוכחי מקצין אותה מאוד.

מאיה גלוגובסקי ז"ל. נרצחה על ידי בן זוגה | צילום: באדיבות המשפחה

>> מרגישה שאת בקריסה? המדינה לא תיתן לך את הסיוע שמגיע לך

השלכה נוספת של המצב הזה היא בשוק העבודה. גברים שגויסו למילואים פשוט אינם. יש לזה השלכות לא מבוטלות, אבל בהיעדרות כל כך ברורה, גם אין – ולא יכולות להיות – ציפיות להקדשת זמן לעבודה. נשים, לעומת זאת, כביכול נוכחות. אלא שגם כעת, אחרי שהלימודים חזרו לסדרם ברוב הגדול של מוסדות החינוך, המשמעות של טיפול בלעדי בילדות וילדים, לצד הלחץ והדאגה הברורים, יוצרים מציאות שעבוד נשים רבות הן כמעט נוכחות-נפקדות. כלומר, הן מגיעות לעבודה, אבל חלקן מתקשות לעבוד כרגיל ונדרשות להיות זמינות ביתר שאת ביחס לבית. רבים מהמעסיקות והמעסיקים מבינים את המצב הזה, אבל הימשכות המלחמה גם שוחקת את סבלנותם.

>> בן גביר, כדאי שתקרא את הטקסט הזה לפני הטרגדיה הבאה

אין בדברים האלה לקבוע מה צריך לעשות במלחמה כעת. אבל צריכה להיות דרישה ברורה שההשלכות הללו ילקחו בחשבון. כפי שברור שהתחום של בריאות הנפש חייב לקבל חיזוק דרמטי, כך גם בקביעת סדרי העדיפויות התקציביים חשוב לתגבר הן את התוכנית הבין-משרדית הנוכחית למניעת אלימות כלפי נשים, והן את ההשקעה בקידום נשים בשוק התעסוקה. גם כאן המסגרת קיימת: ממשלת ישראל כבר אימצה את המלצות הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת 2030, וקבעה יעד של עלייה בשיעור 2.6 אחוזים לשנה בשכר החודשי לנשים ויעדים ספציפים עבור נשים חרדיות וערביות. במקום לחלק מיליארדים בכספים בזבזניים לסקטורים מועדפים בממשלה, חשוב להשקיע בכלל המשק – בחזית אבל גם בעורף. ההבנה שלמלחמה יש השלכות שבחלקן שונות על גברים ועל נשים צריכה להיות מופנמת בתוך קביעת תוכניות השיקום.

הכותבת היא יועצת ומרצה בתחומי מדיניות ומגדר, בעלת הפודקאסט "היום שאחרי המחאה". לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל