הכל דבש

 

רובנו משתמשים בדבש להמתקת מזון. ואולם, לבד מהיותו על תקן 'הממתיק הטבעי', הדבש הוא בעל סגולות בריאותיות רבות ומגוונות. ד"ר חיים סדובסקי, רופא נטורופת, מסביר כי בעבר נחשב הדבש לסוג של תרופת סבתא. ואולם, עם השנים, ככל שעלה והתבסס מעמדן של הרפואות המשלימות לתהליך הריפוי הסטנדרטי, הפך גם הדבש מ'תרופה עממית' לתרופה כמעט שוות ערך לתרופות הכימיות.

מכיל ויטמינים ומינרלים חשובים

"הדבש מכיל בעיקר סוכרים ובפרט את החד-סוכרים: פרוקטוז וגלוקוז, שכל אחד מהם מצוי בכמות של עד 40 אחוזים מתכולת כל הדבש", אומר ד"ר סדובסקי. "בנוסף לחד-סוכרים, ניתן למצוא בו גם מעט דו-סוכרים כגון: סוכרוז, מלטוז ולקטוז בכמות של כחמישה אחוזים, וסוכרים מורכבים יותר בכמויות קטנות עוד יותר, והשאר מים".

"מתיקות הדבש וצמיגותו נקבעת על-ידי היחס בין הפרוקטוז לגלוקוז. הפרוקטוז הינו הסוכר המתוק בין השניים, ונוכחות גדולה שלו מעלה את אחוז המתיקות, בעוד שהגלוקוז תורם ליצירת גבישים".

"בדבש יש גם ויטמינים ומינרלים חשובים ביותר", אומר ד"ר סדובסקי. "בין הוויטמינים החשובים נמצא את ויטמיןB1 שעוזר לייצר אנרגיה מהמזון, יעיל כנגד חולשה ועוזר לתחזוקת מערכת העצבים ומערכת העיכול; ויטמין B2 שחשוב לייצור אנרגיה בגוף ולצמיחה תקינה של תאים; ויטמין B3 שנוטל חלק בייצור חומצות שומן ובפירוק הגלוקוז; ויטמין B6 שמסייע בחילוף החומרים של החלבון ובייצור תאי דם אדומים; ויטמין B8 שנדרש לגדילה נורמלית, ליצירת חומצות שומן, ליצירת חומצות אמינו וגלוקוז, חומצה פולית, ויטמין C וויטמינים נוספים. בנוסף, מצויים בו המינרלים: סידן, זרחן, מגנזיום, מנגן, כלור, ברזל, נחושת, אשלגן, צורן, גופרית, נתרן ועוד", הוא אומר.

רוני גוטליב, דיאטנית קלינית B.Sc של חברת הדס מוצרים טבעיים, מציינת כי כיום מוכרים למעלה מ-300 סוגים שונים של דבש. באשר לערך הקלורי, מסבירה גוטליב כי אין הבדל קלורי בין כפית דבש לכפית סוכר, וכשלוקחים כפית אחת של סוכר או דבש (20 גרם) מספר הקלוריות שמבדיל ביניהם הוא מאוד זניח, בניגוד לדעה הרווחת". "עם זאת, ההבדל היחיד ביניהם הוא ברכיבי התזונה שקיימים בעיקר בדבש וחסרים בסוכר לבן. גם המתיקות בין דבש וסוכר שונה, וכל אדם יעדיף את המתיקות הרצויה לו לפי טעמו האישי. אבל דבש – בשונה מסוכר – כמעט ולא יוצר עששת שיניים", היא אומרת.



ד"ר סדובסקי מדגיש כי אחת התכונות המרכזיות של דבש הינה היותו חיטוי יעיל כנגד פגעי עור חיצוניים: "הדבש הטהור הבלתי מהול הנמכר על-ידי יצרנים מוכרים, מסייע בעיקר לריפוי פצעים בפה ולמניעת דלקות חניכיים, בין היתר, בשל נוכחות האנזים גלוקוז אוקיסדאז שבו. אנזים זה מסייע ביצירת מי חמצן ומונע את התרבות החיידקים בפה ובחניכיים. בנוסף, הדבש שהינו, כאמור, חומר חומצי יחסית, יעיל כמשחה חיצונית המסייעת בעיכוב גדילתם של חיידקים ופטריות על העור. למשל, מריחת דבש על פצעים וכוויות, ללא צורך בתוספות של תכשירים אנטיביוטיים, הוכחה כיעילה ביותר".

"דבש גם יכול לסייע לסובלים מבעיות במערכת העיכול, ובעיקר לסייע במקרה של כיב קיבה – 'אולקוס'. תכולת הסוכרים הגבוהה ורמה גבוהה של נוגדי חִמצון עוזרים לשקם את השכבה הרירית, גליקופרוטאין, העשויה מחלבון וסוכר ומצפה את הקיבה. השימוש בדבש עשוי גם לסייע להפחתה בשכיחות השלשולים שמתרחשים עקב חיידקים שונים", מסביר ד"ר סדובסקי.

מכל מקום, ד"ר סדובסקי מדגיש כי על אף התכונות הטיפוליות החשובות, חשוב לזכור כי בסופו של דבר, הדבש הוא צוף פרחים שהסוכר שבו פורק והפך לסוכרים גלוקוז ופרוקטוז בצורתם החופשית, ויובש על-ידי הדבורים עד שהפך לדבש שאנו מכירים.

"הדבש בעיקרו הוא סוכר, ולמרות תכונותיו הטובות אין בכמויות הקטנות יחסית שאותן אוכל האדם די בכדי ליהנות מערכו התזונתי של הדבש. לעיתים, כדי להפיק תועלת מהדבש, עלול אדם לאכול כמות גדולה מדי ויצא שכרו בהפסדו, עקב ריבוי הסוכר שבדבש", הוא מסביר.

על מיתוסים ודבש

מאחר שהדבש מוכר עוד מימי התנ"ך, הרי שאך טבעי היה שלאורך השנים 'ידבקו' בו גם כמה 'תכונות אופי' לא נכונות. אלה נשתרשו והתבססו, והפכו לסוג של דעה רווחת ומוטעית בקרב הציבור הרחב.

ד"ר סדובסקי אומר כי זוהי טעות לחשוב שאם הדבש המאוחסן הפך לגבישי, סימן שהוא מקולקל. הוא ממהר להרגיע ומסביר כי דבש 'גבישי' הוא דבש שלא עבר תהליך חימום, ואין זה אומר כי איכותו נפגעה. בהקשר זה, מסביר ד"ר סדובסקי, כי "דבש טהור עם תכולת מזון מלכות גבוהה יתגבש מהר יותר מדבש מעובד. כמו כן, גם טמפרטורת אחסון נמוכה עשויה לגרום להתגבשותו של הדבש".



"כדי להחזיר דבש שהתגבש למצב נוזלי, יש לחמם את הצנצנת בחימום קל בסיר עם מים חמים תוך כדי ערבוב. למעשה, חיי המדף של הדבש כמעט בלתי מוגבלים – כל עוד אין הוא מעורב עם תוספים מסוגים שונים – בזכות ריכוז הסוכר הגבוה המצוי בו".

גם הטענה כי צבע הדבש מעיד על בריאותו וככל שצבעו של הדבש כהה יותר כך הוא בריא יותר, היא פרה נוספת שיש לשחוט. לדברי גוטליב, צבע הדבש וטעמו אינם מהווים מדד לבריאותו, אלא רק מעידים על מקור הצוף שממנו שאבה הדבורה את חומרי הגלם.

"באזורים שונים בעולם, פרחים שונים מפיקים צוף שונה. כל צוף מכיל יחס שונה של הסוכרים והמינרלים – ומכאן מקור ההבדלים בצבע הדבש", מסבירה גוטליב.

לא לתינוקות

למרות שגם הרפואה הקונבנציונלית מכירה בדבש כמזון טבעי בעל ערך תזונתי, עדיין, ערכו הרפואי של הדבש כחומר לריפוי מחלות לא הוכח מדעית. פרופ' רענן שמיר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד, במרכז שניידר לרפואת ילדים, אומר כי "אין לתת דבש לתינוקות מתחת לגיל שנה, מאחר שהוא יכול להכיל נבגים של החיידק קלוסטרידיום בוטוליניום. בתינוקות מתחת לגיל שנה, אכילת דבש, המכיל נבגים, תגרום להתרבות החיידק וליצירת הרעלן שגורם למחלה "Infant botulism.

"התפתחות המחלה בתינוקות עלולה לגרום להחלשות שרירי התינוק עד כדי שיתוק, רפיון ומוות. ההמלצה הגורפת הינה להימנע מדבש עד גיל שנה, משום שמחלה זו תוארה בעיקר בתינוקות קטנים. מעבר לכך, בוודאי שלא כל תינוק שאוכל דבש נפגע. בשנים האחרונות לא תועדו מקרים כאלה בארץ, כאשר עד היום ידוע לנו על מקרים בודדים בלבד של תינוקות – לא בארץ – שנפגעו מחיידק הקלוסטרידיום. עם זאת, ככל הנראה גם המודעות ההולכת וגוברת גורמת לכך שאנו שומעים פחות ופחות על מקרים אלה", הוא אומר. מכל מקום, פרופסור שמיר ממליץ להימנע מהמנהג הישן של טבילת המוצץ בדבש על-מנת להרגיע את התינוק.

ד"ר סדובסקי מוסיף ומציין כי הדבש נמצא לא פעם כמסייע לטיפול בשיעול בילדים בגיל הרך. "אנו יודעים כי ברוב המקרים שיעול מפריע במיוחד בשעות הלילה, ולכן מקשה על השינה של הילדים. מחקרים מראים כי כמויות קטנות של דבש לפני השינה מפחיתות את השיעולים בשעות הלילה ובכך משתפרת איכות השינה של פעוטות".



מילון למוצרי הכוורת

דונג – שעוות דבורים הנוצרת מבלוטת השעווה של הדבורה. השעווה מופרשת בצורה נוזלית ונקרשת בעת המגע עם האוויר, ובאמצעותה בונה הדבורה את יערת הדבש וממלאת בו את התאים. הדונג מכיל בעיקר שומנים וסוכרים. לדונג שימושים שונים כמו: ריפוי התקררות, משמש כמרכיב במשחות קוסמטיות למיניהן ועוד.

פולן – פולן הוא הרכיב הזכרי בפרח אותו אוספת הדבורה כשהיא עוברת מפרח לפרח. הפולן מכיל מרכיבים רבים להם זקוקה המערכת הביולוגית שלנו, כמו מגוון רחב של חומצות אמינו, ויטמינים, מינרלים, אנזימים וחומרים אנטיביוטיים. יש לו שימושים רפואיים מגוונים כדוגמת: מניעת לחץ דם גבוה ואנמיה. בנוסף, יש לו השפעה מיטיבה על בלוטת הערמונית (פרוסטטה), על שיפור תפקודי הכליות ושלפוחית השתן ועל חיזוק המערכת החיסונית.

פרופוליס – חומר אנטיביוטי טבעי שמפרישה הדבורה. מקורו בשרף שהדבורים אוספות מעצים ומפרחים שונים ולאחר 'עיבודו' על-ידי אנזימים מיוחדים שמופרשים מבלוטה בגופה של הדבורה, הוא הופך לחומר אנטיביוטי שמשרת אותה כדי להגן על הבית שלה – הכוורת (פרופוליס: פרו-בעד, פוליס-עיר). לפרופוליס שימושים רבים כדוגמת: טיפול במחלות אף אוזן גרון, טיפול בפצעי פה, סיוע בהורדת לחץ דם ובכולסטרול גבוה. הוא גם מומלץ לטיפול בכיבי קיבה ('אולקוס') במערכת העיכול. מוצר כוורת זה נחשב כיעיל בזמן מחלה וגם כטיפול מונע לחיזוק המערכת החיסונית. בנוסף, הוא יעיל כנגד טיפול בנזקי פצעים חיצוניים ומונע כניסת בקטריות ושאר מזיקים לאיזור הנגוע, ובכך מאפשר טיפול וריפוי מהירים יותר של הרקמות והתאים.

מזון מלכות – מזון זה נחשב ליוקרתי מבין מוצרי הכוורת. מזון המלכות נאסף בכוורת מתוך תאי המלכה, התאים מהם מתפתחות המלכות הצעירות העתידות לבוא. צורתו כקרם חלבי וטעמו מר וחמצמץ. מזון המלכות עשיר בחלבונים, פחמימות, שומנים, מינרלים, סידן, אשלגן, ברזל וויטמינים, בייחוד ויטמינים מקבוצתB . מרכיבים אלה הופכים את מזון המלכות למשלים תזונתי רב ערך. למזון מלכות תכונות אנטי בקטריאליות והוא עוזר למערכות הגוף להתמודד עם חולשה ומצבי עייפות. הוא מחזק את המערכת החיסונית של הגוף ואת מערכת העצבים, מסייע להחלמה ממחלות וניתוחים, מסייע בריפוי דלקות פרקים, מעלה את התיאבון, תורם לשיפור הערנות, מעלה את רמת ההמוגלובין וכן תורם להורדת הכולסטרול והשומנים.

ארס דבורים – ארס דבורים נוצל למטרת ריפוי במשך אלפי שנים. הריפוי נעשה רק לאחר בדיקה מוקדמת של החולה, הקובעת את רגישותו לארס. הטיפול בארס דבורים עוזר למצבים של דלקות שרירים, דלקות עצבים, משפר את מחזור הדם ומרגיע כאבים. הטיפול נעשה הן על-ידי החדרת הארס בשלמותו והן על-ידי החדרת חלק ממרכיביו.

עוגיות עם דבש

קנטוציני דבש



עוגיות מקרון דבש

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה