אלרגיה לבוטנים: מחקר חדש מסמן דרך מפתיעה להפחית את הרגישות

לחיות עם אלרגיה קשה למזון פירושו לחיות עם דריכות כמעט בלתי פוסקת. ארוחה במסעדה, ביס במסיבה או אפילו קריאה של תווית בסופר יכולים להפוך לרגע של חשש. עכשיו מציעים חוקרים כיוון טיפולי שנשמע, לפחות במבט ראשון, כמעט בלתי ייאמן: קפסולות שמכילות חיידקי מעיים שנלקחו מצואה של תורמים בריאים.

הרעיון עומד במרכזו של מחקר חדש וראשוני, שפורסם בכתב העת המדעי Science Translational Medicine, ומציע אפשרות מעניינת: אולי הדרך להפחית אלרגיה למזון עוברת דווקא דרך המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים שחיה במערכת העיכול שלנו.

>> הקשר המפתיע בין שקדים לשינה טובה יותר

בניסוי השתתפו 15 מבוגרים עם אלרגיה חמורה לבוטנים. כל אחד מהם קיבל סדרה של 36 קפסולות שהכילו חיידקי מעיים מתורמים בריאים. התוצאות היו מעודדות, אף כי חשוב לזכור את גודלו הקטן של המחקר: אצל שישה מהמשתתפים פחתה הרגישות לבוטנים באופן דרמטי. הם הצליחו לצרוך כמות גדולה יותר של בוטנים לפני שהופיעה אצלם תגובה אלרגית.

השיפור נשמר במשך ארבעה חודשים לפחות. בנקודת הזמן הזו, שלושה מהמשתתפים כבר הצליחו לאכול כמה בוטנים שלמים בלי לפתח תגובה. מדובר בתוצאות מעניינות במיוחד בתחום שבו החשש מחשיפה מקרית למזון האלרגני מלווה את חיי היומיום.

כשהמעי "מלמד" את מערכת החיסון

כדי להבין את הרעיון שמאחורי הטיפול, צריך להכיר מושג שנקרא "סבילות פומית". בגוף בריא, מערכת החיסון במעיים לומדת לזהות מזונות שאינם מזיקים ולהתעלם מהם. אצל אנשים שסובלים מאלרגיות, המנגנון הזה משתבש: מערכת החיסון מזהה חומר שאינו מסוכן כאיום ומפעילה נגדו תגובה. החוקרים ביקשו לבדוק אם שינוי בהרכב חיידקי המעי יכול להשפיע על התהליך הזה.

לדברי החוקר טלאל צ'אטילה, כפי שהסביר ב"אקונומיק טיימס", המחקר מראה כי החיידקים המתאימים עשויים לסייע בשיקום התהליך. נראה שהחיידקים שהגיעו מהתורמים הבריאים יעילים יותר בעיבוד תרכובות שנקראות מלחי מרה. בדיקות דם שנערכו למשתתפים שהגיבו לטיפול הראו עלייה ברמות של אותם מלחים. הממצאים האלה מצביעים על אפשרות שהחיידקים החדשים משפיעים על מערכת החיסון ומסייעים לה לשנות את האופן שבו היא מגיבה לבוטנים.

ד"ר רימה ראשיד, שהייתה מעורבת במחקר, תיארה אותו בראיון ל"ניו יורק פוסט" כמחקר חשוב ראשון שמראה שטיפול המבוסס על המיקרוביום עשוי לסייע בשיפור אלרגיות למזון בבני אדם. לדבריה, המחקר גם חושף את הקשר בין חיידקי המעי, תוצרי הפירוק שלהם ומערכת החיסון. וזה בדיוק החלק שהופך את המחקר למעניין כל כך: במקום להתמקד רק בתגובה האלרגית עצמה, החוקרים בוחנים את הסביבה שבה מערכת החיסון פועלת – ואת האפשרות להשפיע עליה באמצעות שינוי המיקרוביום.

השתלת צואה? זה כבר קיים

הרעיון להשתמש בחיידקי מעיים שמקורם בצואה של אדם בריא אולי נשמע כמו משהו ששייך לסרט מדע בדיוני, אבל הגישה עצמה אינה חדשה לחלוטין. טיפולים דומים כבר מאושרים בארצות הברית ובקנדה לטיפול בזיהומים חוזרים של החיידק קלוסטרידיואידס דיפיציל, והגישה נחקרת גם בהקשרים של טיפולי סרטן.

ההצלחה בתחומים אחרים עודדה את החוקרים לבדוק אם שינוי המיקרוביום עשוי להיות רלוונטי גם לאלרגיות למזון – תחום שבו מיליוני אנשים מתמודדים עם הסיכון לתגובה אלרגית, ובהם כמעט 5 מיליון בני אדם בארצות הברית הסובלים מאלרגיה לבוטנים.

למרות התוצאות המעודדות, חשוב מאוד לא להתבלבל: זהו מחקר ראשוני שכלל 15 משתתפים בלבד. עדיין נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע מהו המינון המתאים, כמה זמן ההשפעה נמשכת, ואילו מטופלות ומטופלים צפויים להגיב בצורה הטובה ביותר לטיפול.

לכן, נכון לעכשיו, אי אפשר לראות בקפסולות המיקרוביום טיפול מוכח לאלרגיה לבוטנים. אבל המחקר כן מסמן כיוון חדש ומסקרן: האפשרות להשפיע על מערכת החיסון באמצעות חיידקי המעי עברה משלב של רעיון תיאורטי לניסוי בבני אדם שבו נצפו תוצאות מעודדות אצל חלק מהמשתתפים.

עבור מי שחיה עם אלרגיה קשה לבוטנים, האפשרות שבעתיד טיפול פשוט יחסית יוכל להפחית את רמת הרגישות היא ללא ספק סיבה טובה להמשיך לעקוב אחרי הכיוון המחקרי הזה.