חושבת על ניתוח פלסטי? בקרוב תצטרכי לעבור בדיקה פסיכולוגית

דמייני שאת מגיעה למרפאה כדי לשפר משהו שמפריע לך במראה החיצוני, ופתאום את מוצאת את עצמך עונה על שאלון פסיכולוגי. זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל בקרוב זה עשוי להפוך למציאות. גורמי בריאות בעולם מציעים לחייב סינון פסיכולוגי לכל מי שמבקשת לעבור הליכים קוסמטיים, במטרה לאתר הפרעת גוף דיסמורפית (BDD). המשמעות היא שאם יתגלה חשד להפרעה, המרפאה תסרב לבצע את הטיפול ותפנה אותך לייעוץ מקצועי.

טיוטת הנחיות של המכון הלאומי למצוינות בבריאות ובטיפול (NICE), ארגון בריטי המפרסם הנחיות קליניות, קוראת לרופאים ולמטפלים המציעים טיפולים אסתטיים לשאול שאלות ממוקדות על דאגות הקשורות למראה, עוד לפני שמתחילים לדון בטיפול עצמו. אם עולה חשד ל-BDD, ההליך הקוסמטי לא יבוצע. "אם קיים חשד ל-BDD, אין לבצע את ההליך מפני שהוא עלול לחזק או להחמיר מצוקה והתנהגויות הקשורות ל-BDD", נכתב בהנחיות.

כדי לחזק את האיתור המוקדם, ההמלצות מדברות על שאלונים מחייבים לכל מי שפונה לשירותים אסתטיים. אם השאלון מעלה חששות לגבי BDD, המרפאה תצטרך לסרב לטיפול ולהפנות את הפונה לייעוץ מומחה. המטרה היא לשפר את הזיהוי המוקדם של BDD וגם של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), כך שהמטופלות יקבלו טיפול הולם לבריאות הנפש, במקום לעבור התערבויות קוסמטיות או ניתוחיות שעלולות להחריף את המצוקה הרגשית ואת התסמינים הטורדניים. ההנחיות מדגישות שהפרעות אלו לעיתים קרובות אינן מזוהות, מכיוון שאנשים מהססים לדבר על הפחדים שלהם. לכן, הצוות הרפואי מתבקש להשתמש בשאלות פרואקטיביות וממוקדות, שיכולות להעלות בעיות כבר בשלב מוקדם, לפני שהן מגיעות לנקודת משבר.

>> מה גורם לאנשים יפים לחשוב שהם לא? התסמונת הזו שכיחה ממש

השאלות שלא נשאלות

ההמלצות נועדו להתמודד עם תת-אבחון של OCD ו-BDD, מצבים שרבות מתקשות לחשוף ללא דחיפה ישירה מאיש מקצוע. בהנחיות מצוין שאנשי מקצוע בתחום הבריאות "אינם שואלים בשגרה או בוחנים האם לאנשים יש מחשבות, דימויים, דחפים, אימפולסים, ספקות או דאגות לגבי המראה". לכן, הצוות מתבקש לנרמל את חוויות המטופלות כדי להפחית סטיגמה, בושה ופחד משיפוט. ההנחיה גם מבקשת מקלינאים לשקול להעריך מטופלות המגיעות עם חרדה או דיכאון גם עבור OCD ו-BDD, ובמקרים מסוימים גם אנשים עם אוטיזם או ADHD.

OCD מתאפיינת במחשבות טורדניות ובהתנהגויות כפייתיות, ואילו BDD היא מצב שבו אדם מבלה זמן רב מוטרד מ"פגמים" נתפסים במראהו. ההנחיות מצביעות על כך שיתכן ששאילת שאלות מובנות כפרקטיקה שגרתית יכולה לחולל שינוי משמעותי עבור אנשים שאחרת לעולם לא היו מעלים מעצמם את מחשבותיהם הטורדניות או דאגותיהם הקשורות למראה. מעבר למסגרות קוסמטיות, המסמך קורא לערנות רחבה יותר בקרב אנשי מקצוע בתחום הבריאות הפוגשים מטופלות עם חרדה משמעותית או מצב רוח ירוד, מתוך אמונה שזיהוי והפניה מוקדמים יכולים לסייע במניעת הידרדרות.

לזהות את התסמינים מוקדם

אריק פאוור, המנהל הזמני של המרכז להנחיות ברשות הבריאות, ציין כי אנשים עם OCD ו-BDD יכולים לחיות עם תסמינים פרקי זמן ארוכים לפני קבלת האבחנה והתמיכה הנכונות, וכי מצבים אלה "לעתים קרובות אינם מובנים כהלכה". הוא הוסיף כי "טיוטת ההמלצות שלנו נועדה לסייע לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לזהות תסמינים מוקדם יותר, לשאול את השאלות הנכונות ולסייע לאנשים להגיע לטיפול הולם מוקדם יותר". זיהוי מוקדם אמור להבטיח שהטיפול ישקף את הצרכים, ההעדפות והנסיבות של האדם, במקום להגיע רק כאשר התסמינים חמורים. הגורמים מעריכים כי OCD פוגעת בכ-1.2% מהאוכלוסייה, ו-BDD פוגעת בכ-2% מהאוכלוסייה. נתונים אלו מדגישים את הצורך לסגור פערים בזיהוי ובהפניה לטיפול.

הגישה המוצגת עבור נותני שירותים קוסמטיים נשענת על ההנחה שההליכים עצמם יכולים לחזק מחשבות והתנהגויות לא מסתגלות כאשר אדם חווה BDD, מה שהופך התערבויות לא-ניתוחיות וניתוחיות לבלתי יעילות במקרים אלה. לעומת זאת, הפניה למומחה נועדה לתת עדיפות לטיפול בבריאות הנפש לפני כל בחינה של שינויים אסתטיים. רצף זה, לפי ההנחיות, הוא מרכזי להפחתת מצוקה הקשורה לאובססיות המתמקדות במראה. עובדי בריאות מתבקשים לשמור על שיחות פתוחות וללא שיפוטיות, כדי שמטופלות ירגישו מסוגלות להודות בתסמינים שהן עלולות אחרת להסתיר. שינוי זה, לדעת המחברים, יוביל לגישה מהירה יותר לתמיכה הולמת.