"שמחה מהולה בעצב": ד"ר ענת לביא מ"בייבי בום" חושפת מה קורה מאחורי הקלעים

כשד"ר ענת לביא, מנהלת מערך חדרי הלידה בבית החולים ליס, התבקשה להשתתף בדוקו-ריאליטי המצליח "בייבי בום" ( הערב, 7.11, בקשת 12), לצד פרופ' יריב יוגב וצוות הרופאים והמיילדות, השיקול המרכזי שגרם לה להגיד "כן" לצוות הליהוק היה הילדים שלה.

>> מאיה ורטהיימר מציגה איך נראית בטן 3 חודשים אחרי לידה

"רוב ההורים יכולים לקחת את הילדים שלהם לעבודה, אצלי הילדים לא יכולים לבוא אף פעם – אז חשבתי שזה יהיה נכון לאפשר להם ולמשפחה הקרובה שלנו להיחשף לעבודה המטורפת בחדרי הלידה. שהילדים יבינו למה אימא לא בבית", אומרת ד"ר לביא (44), נשואה לטייס והייטקיסט ואם לשלושה: יובל בן ה-14, נועם בת ה-12 ועומר בן ה-8.

"העריכה הייתה מאוד רגישה ונאמנה למציאות. למשל הקצינה החד הורית המדהימה, שהביאה אחרי השבעה באוקטובר את התכשיטים של ליבי, הבת של אשתו של פרופ' יוגב. ליבי הייתה לו כבת"

 

בתקופה הקרובה נראה הרבה את הרופאה המרשימה וקרת הרוח על המסך שלנו. היא רופאת נשים מומחית בגינקולוגיה ומיילדות, ואחרי פרק הבכורה המרגש והמטלטל בו יילדה בלידה וגינאלית של מצגים ראש-עכוז את התאומים של הזוג הדתי, הדר ודוד, היא מבטיחה שיהיו פרקים נוספים מרגשים לא פחות – הן מבחינת ההרכבים המשפחתיים והסיפורים האישיים, והן מבחינת הדרמות שהתרחשו במהלך הלידות בבית החולים.

אנחנו בתקופה של מלחמה כבר יותר משנה, עד כמה זה השפיע על שיעור היילודה אצלכם בבית החולים?
"כמות הלידות עלתה מאוד – מעל 13 אלף לידות היו השנה – ובחודש ספטמבר נשבר שיא של כל הזמנים בבית החולים, אבל צריך לזכור שקלטנו יולדות מהעוטף שפונו מבתיהן וגם מפונות מהצפון. בנוסף, במהלך מלחמה יש תופעה מוכרת של ריבוי לידות. היו לנו הרבה הרוגים וזה יוצר רצון לתקווה ולתקומה. אחרי השבעה באוקטובר הגיעו אלינו יולדות שאיבדו בני משפחה, והגיעו גם אלמנות שבן הזוג שלהן נהרג. את רואה עצב מהול בשמחה, וגם חיילים על מדים שמתייצבים בחדר לידה".

על הלידה המסובכת של אושיית הרשת נטע ברזני, הזכורה לכולנו מ"המירוץ למיליון", אפשר כבר לדבר?
"חשוב לציין שהלידה של נטע הייתה די רגילה. היא בחרה לעבור ניתוח קיסרי מראש, ואנחנו מכבדים את רצון היולדת. בקשה כזאת אינה שכיחה אצלנו, אבל זכותה של אישה ללדת כמו שהיא רוצה והילד שלה נולד לגמרי בסדר. אצל נטע התחילה הבעיה אחרי הלידה. מדובר באירוע דרמטי, ובדיעבד התברר שהיה לה שבץ, ממש סכנת חיים. היא טופלה במחלקת השבץ ויצאה מזה בזכות הטיפול המסור שקיבלה".

מה את יכולה לספר לנו על מה שצפוי בהמשך העונה ועל השמות המפורסמים שמשתתפים בה?
"בין השמות היותר מוכרים יש את אשתו של סקאזי, את דנה זרמון ואת אשתו של הכדורסלן לורנזו בראון, אבל אני מנועה לדבר על מה שלא שודר. אני כן יכולה להגיד שבחינת ההרכב של היולדות, הליהוק היה מושלם. יהיה לנו הכל מהכל, זה מגוון מאוד ומשקף את כור ההיתוך של החברה הישראלית".

איך זה עבד בפועל, הרי יש לכם בו זמנית יולדות בלי תיעוד?
"יש לנו 16 חדרי לידה, שניים היו של 'בייבי בום' ואני עברתי בין החדרים על פי הצורך".

אם תהיה עונה נוספת, תרצי להשתתף גם בה?
"לא יודעת אם תהיה אבל אני אשמח. צילמנו בחודשים מאי ויוני ועכשיו כשזה משודר, זה מחזיר את החוויה ונחמד לצפות בזה. כמובן שלידה הרבה יותר ארוכה ממה שרואים על המסך, אבל בסך הכל, אחרי שצפיתי בפרק הראשון אני מרגישה שהתוצאה הסופית משקפת את מה שקרה באמת. העריכה הייתה מאוד רגישה ונאמנה למציאות – אם זה סיפור לידת התאומים, או הסיפור של ליהי, הקצינה החד הורית המדהימה, שהביאה אחרי השבעה באוקטובר את התכשיטים של ליבי, הבת של אשתו של פרופ' יוגב (ליבי כהן מגורי ז"ל שנרצחה בשבעה באוקטובר). ליבי הייתה לו כבת. הפרק הראשון שצפיתי בו היה מאוד אותנטי, לא יצרו דרמות שלא קרו באמת. המציאות מביאה את הדרמות".

>> "היא קיבלה את המוות": אמה של ליבי כהן-מגורי בטקסט שמפלח את הלב

לביא נולדה בתל אביב, לאם עורכת דין המנהלת את המוסד לבוררות עסקית ולאב מהנדס שנפטר לא מכבר. גם אחותה הצעירה היא רופאה גינקולוגית, העושה בימים אלה את ההתמחות שלה בבית החולים וולפסון. לביא מתגוררת במרחק הליכה מבית החולים ושלושת הלידות שלה היו, איך לא, בליס. אגב, שלושתן היו לידות רגילות. היא למדה רפואה באוניברסיטת תל אביב, את ההתמחות שלה עשתה באיכילוב ולהוציא שנתיים של תת-התמחות קלינית ברפואת האם והעובר באוניברסיטת מקגיל בקנדה, כל החיים המקצועיים שלה התרחשו ועדיין מתרחשים באיכילוב.

"בעבר רוב הרופאים היו גברים, לנשים היה קשה להתמחות ועשו להן חיים לא פשוטים. מדובר במקצוע תובעני סביב השעון, ובהרבה שעות בבית החולים. היום יש אצלנו בבית חולים נשים בעמדות מפתח, וזה רק טבעי שבתפקיד שלי תהיה אישה"

 

"גינקולוגיה הייתה בחירת הלב שלי", היא אומרת. "בהתמחות חזרתי נפעמת ממחלקת הנשים וחדרי הלידה, ורציתי לראות וללמוד עוד ועוד. לשמחתי, גם ממרחק הזמן זו אחת הבחירות החשובות והטובות שעשיתי בחיים. זה מקצוע עם הרבה אחריות אבל גם עם סיפוק, אופטימיות ושמחה של תחילת חיים. אז נכון שיש גם שילובים כירורגיים ויש מצבי חירום, ועדיין יש הרבה שמחה בהבאת ילד לעולם".

לפני ארבע שנים מונתה ד"ר לביא לסגנית מנהל חדרי הלידה, וכעבור שנה קיבלה את המינוי הנכסף של מנהלת חדרי הלידה והייתה לאישה ראשונה בתפקיד (והצעירה מכל מי שהיו לפניה). בנוסף, היא מרצה בכירה בפקולטה לרפואה, מנהלת את מרכז בריאות האישה בקופת חולים לאומית וגם בעלת קליניקה פרטית במרכז ויצמן למעקב היריון ולהיריון בסיכון.

מוזר שזו הפעם ראשונה שאישה נמצאת בראש מערך חדרי הלידה. איך את מסבירה את זה?
"מקצוע הרפואה בכלל – ורפואת נשים בפרט – עברו טרנספורמציה מרוב גברי לרוב נשי. בעבר רוב הרופאים היו גברים, לנשים היה קשה להתמחות ועשו להן חיים לא פשוטים. מדובר במקצוע תובעני סביב השעון, ובהרבה שעות בבית החולים. היום יש אצלנו בבית חולים נשים בעמדות מפתח, גם ניהוליות. זה מבורך וזה אך טבעי שבתפקיד שלי תהיה אישה".

מניסיונך, יולדות לא מעדיפות אישה בחדר לידה?
"בכנות, אני לא רואה הבדל. יש בתחום רופאים מדהימים והכל מבוסס על יחסי אמון ותקשורת, אבל אני חושבת שאישה נותנת ערך נוסף של הזדהות".

לא הייתה לך התלבטות לרגע אם ללכת על החשיפה הזאת?
"לא. ראיתי את העונות הקודמות וזה היה מרגש, אנושי ואותנטי, ולא הייתה לי בעיה להיות מתועדת. אנחנו לא נמצאים בחדר עם מצלמות. המצלמות קטנות ומסובבים אותן מחדר הקונטרול, מה שמשאיר את החוויה טבעית. יש לנו מיקרופון, אבל כשאת בתוך לידה את משחררת, נכנסת לקצב של עבודה ושוכחת מכל זה. גם אם יש תרחישי חירום, והיו, אני עושה את המיטב שלי. אין לי בעיה שיצלמו את זה".

היו רגעים שביקשת לכבות את המצלמה?
"לא. אלה החיים שלנו ואנחנו שם בשקיפות מלאה. חשוב לי לפרגן למיילדות – יש לנו קרוב ל-100 מיילדות בליס ואנחנו עובדים איתן צמוד, יד ביד. הן בעצם מנהלות אותנו, אנחנו צופים בהן ונכנסים לתמונה רק כשמשהו לא מתנהל כמצופה".

"אחרי השבעה באוקטובר הגיעו אלינו יולדות שאיבדו בני משפחה, והגיעו גם אלמנות שבן הזוג שלהן נהרג. את רואה עצב מהול בשמחה, וגם חיילים על מדים שמתייצבים בחדר לידה"

 

יש משהו שגילית על עצמך תוך כדי הצילומים?
"ידעתי שאני יודעת להתנהל ברוגע, ושבסוף שיקול הדעת הקליני והרפואה שלמדתי מדייקים הכול. גיליתי כמה כח יש בשלווה הפנימית שאני מביאה למסדרונות חדר הלידה, והמצלמות לא שינו את זה".

מצד אחר המקצוע שלך אופטימי ומלא תקווה, מצד שני יש סיבוכים שגורמים לאובדן היריון.
"נכון, יש גם את הקצה השני של הסקאלה עם מקרים נדירים של אובדן עובר, הפסקות היריון או עובר שלא התפתח – אבל הם מאוד נדירים היום. זה כאב עצום של כל הצוות, כי הכל חשוף ואינטימי, אבל עדיין צריך לזכור שרוב הלידות מסתיימות בשיא של אושר וסיפוק עצום".

התרגלת לאיפור ושיער לפני צילומים?
"זה דוקו ריאליטי, אין דבר כזה, אבל הייתה לי מודעות להיות קצת יותר מטופחת. ביומיום אני לא מתאפרת, אבל בצילומים כולנו איפרנו קצת את עצמנו".

כבר הפכת לסלב? עוצרים אותך ברחוב לסלפי?
"עוצרים אותי פה ושם, אבל עדיין אני יכולה להסתובב בנוחות. אני חושבת שזה לא יגיע להרבה יותר מזה, ומה שקורה זה בטעם טוב. מה שכן, האינסטגרם שלי היה עד כה משפחתי ואישי, ועכשיו יש הרבה תגובות מחבקות מאנשים שאני לא מכירה, אבל גם מנשים שילדו אצלי. יש עלייה ניכרת במספר העוקבים שלי, אבל אני לא באמת סופרת".

יש לך תחביבים לשעות הפנאי? פילאטיס? משהו אחר?
"לא. בזמן הפנוי שלי אני מעדיפה להיות עם הילדים שלי, ואני גם משלימה שעות שינה או עושה בינג' בסדרות. אני די רגילה בסך הכל".