בנימין נתניהו לא עוצר באדום

הפגנה בירושלים | צילום:  Amir Levy/Getty Images
הפגנה בירושלים | צילום: Amir Levy/Getty Images

ראש ממשלה שלא מבין למה נשים לא צריכות להיות במעגל ההחלטות לא יכול להיות ראש ממשלה

88 שיתופים | 132 צפיות

משבר הקורונה החזיר אותי אל חיק העישון. אחרי שמונה שנים של ניקיון אני קונה, כבר פעמיים בשבוע, קופסת מרלבורו לייט. הרבה דברים השתנו מסבב העישון הקודם שלי: כל קופסאות הסיגריות הפכו שחורות ונטולות סטייל והמדינה הלכה פייפן. 

עשיתי דיל עם בן הזוג: ברגע שאני קונה קופסה אני קובעת תור למכון אברהמסון שעזר לי להיגמל לפני שמונה שנים. יש לי עוד שבועיים עד שיגיע התור המיוחל, אז בינתיים אני מעלה את עצמי בעשן.

"סיגריות זה מקלט ברור, עמוד להישען", כתב דן תורן ללהקת שונרא בימים שרוק ישראלי היה הדבר ואני עישנתי סיגריות ראשונות בהיחבא. בתוך הכאוס הכללי של חיינו נדמה שהמשפט הזה של תורן היא האמת היחידה שנשארה יציבה. 

בני בן ה־7 החל להסתובב לאחרונה עם ערמת בובות. הוא ליקט אותן מכל מיני פינות בבית, נתן להן שמות, הכריז שהן החברות החדשות שלו ומאז הן הולכות איתו לכל מקום. מסממני הקורונה? כנראה. יעברו עוד כמה שנים עד שנבין את עומק הפגיעה של התקופה הזו בילדינו. וכשאני שואפת עוד שכטה ומסתכלת על חפיסת הסיגריות שלידי אני מבינה שהן ערמת הבובות שנסחבת אחריי. השמיכי שלי, עמוד להישען. "אתן החברות שלי", אני לוחשת להן, לפחות עוד שבועיים, כשניפרד שוב לנצח (או לפחות לשמונה השנים הקרובות). הן לא אכזבו אותי מעולם, בניגוד למדינה שלי ששוברת לי את הלב ואין שום מכון אברהמסון בסביבה שיוציא ממנה את דיבוק ההרס העצמי. 

מדינה שהעומד בראשה מואשם בפלילים, בעבירות החמורות ביותר שמנהיג יכול להיות מואשם בהן במסגרת מנהיגותו: שוחד, מרמה והפרת אמונים וכולנו פשוט חיים עם זה כאילו זה הגיוני, כאילו זה כוח עליון. בכל מקום נורמלי בעולם לא יעלה על הדעת לתת לחשוד בפלילים את מפתחות המדינה, אבל בישראל של 2020 אפילו בית הדין הגבוה לצדק משך כתפיים מול האנומליה הזו.

ובמקביל – משבר הקורונה מתנהל במיומנות ניהולית של אחראי משמרת בסניף בורגרים בתחנת דלק בדרום. למה בעצם אני מעליבה את סניפי הבורגרים בדרום? הרי אין אחראי משמרת בעולם שהיה מחזיק בתפקידו לו היה מספק ביצועי ניהול עלובים כשל ממשלתנו.

"אדוני ראש הממשלה: רמזורים אדומים נועדו למנוע מאנשים לפגוע זה בזה, אני יודעת שזה קונספט שזר לך"

קבינט הקורונה הלא מתפקד מוחלף בקבינט קורונה שאינו מתפקד אך הפעם ללא נשים. כשהשרה מירב כהן שאלה למה הנשים נשארו בחוץ, נתן ראש הממשלה את התשובה התמוהה: "גם אני שואל לפעמים באמצע הלילה למה הרמזור אדום". ובכן, אשמח לענות על הספק המנקר הזה שלך, אדוני ראש הממשלה – רמזורים אדומים נועדו למנוע מאנשים לפגוע זה בזה. אני יודעת שזה קונספט שזר לך אבל בעולם האמיתי, מחוץ לבלפור, אנשים עושים פעולות על מנת להגן זה על זה ולא רק על עצמם. כמו כן יש צורך בייצוג נשים, כי הן – סורפרייז סורפרייז – 50 אחוז מהאוכלוסייה! בחיי!

תכלס זה הגיוני שאדם שמספק פרנסה במשך שנים לצלם התחתונים נתן אשל ושגידל ילד זנאי שהוקלט כמי שמוכן לסרסר בחברתו, יחשוב שנשים הן קומץ שנועד רק לבדר מינית יצורים מעין אלה, אך לא כך הוא – אנחנו מסתובבות בעולם, עם הציצים שלנו, ויש לנו דעות ומחשבות וצרכים. נשים גם נפגעו קשה יותר מגברים במשבר הזה, לכן יש מצב שדעתן של נשים תוכל לסייע לנשים אחרות. לא? ההסבר הזה לא מספק אותך אדוני ראש הממשלה? 

>> ניו זילנד כמשל. דווקא מדינות שמנוהלות על ידי נשים השתלטו על הקורונה הרבה יותר טוב

אתה מעדיף לעצום עיניים ברמזורים האדומים ולהוביל את כולנו לדהירה מהירה אל הררי החושך של מיתון ומלחמת אחים? כנראה. המציאות מוכיחה את זה בכל רגע נתון. 

אל החידלון הזה נכנסה בזעם המחאה האחרונה. שורשיה נעוצים בהפגנות שמול מעון ראש הממשלה בבלפור וענפיה משתרגים יותר ויותר אל כל חלקי הארץ. ברשת ניסו לטעון שהמחאה הזו לא ברורה, זרקו "בומבלה" וציצים, אנרכיזם ו"אלימים" לאיזה סלט של פייק ניוז מהול בשנאת נשים ושנאת תקשורת. בערב שבו מפגין נדקר ואדם ריסס חומרי ניקוי אל פניהם של ילד בן 9 וילד בן 4 כי הושפע מההסתה בהנהגתו של ראש הממשלה, היו בבלפור אלפי צעירים, הייתי שם איתם. בניגוד לנטען היו שם מסרים ברורים מאוד. אלו המילים שהם חזרו עליהם: "הון, שלטון, עולם תחתון"; "ביבי הביתה", והמדויק מכולם: "לוקחים מעניים, נותנים לעשירים, ממשלה של מושחתים".

זה מסר ברור מאוד. מסר פוליטי, אבל לא במובן של ימין ושמאל קלאסיים אלא במובן של ערכים בסיסיים של הנהגה, של אמון הציבור שנשבר ושאין דרך לאחות אותו כל עוד נתניהו בסביבה. ביבי לך הביתה. תתפטר. זו החובה שלך כלפינו. מגיע לנו מישהו שמבין למה יש רמזורים אדומים, וחשוב מכך – עוצר בהם.