מה כולן רוצות מבר רפאלי? צאו לה מהאימהות, באימשלכן
הרשת לא נחה בעקבות דבריה של בר רפאלי: "אני מעדיפה שהילדות שלי יראו אימא שהולכת לעבודה מאשר אימא שיושבת בבית ומכינה אוכל". שרין לוי מינץ מציעה לכולנו להירגע וללכת לאכול שניצל עם פתיתים
הרשת גועשת ביממה האחרונה בעקבות הפרק האחרון של ה"רפאליס", כאשר בר רפאלי על המוקד בשל הציטוט הבא: "אני מעדיפה שהילדות שלי יראו אימא שהולכת לעבודה מאשר אימא שיושבת בבית ומכינה אוכל. יותר מאימא אני משתדלת להיות אישה לחיקוי, אז אני מאוד מקפידה להמשיך לעבוד. אני חושבת שאני אימא שמקפידה מאוד להישאר גם בר". עוד הוסיפה רפאלי שבערבים הילדים דורשים את תשומת הלב שלה ומתעקשים שרק היא תקלח ו/או תרדים אותם, כנראה בתגובה "להיעדרות" שלה.
>> בר רפאלי: "אני מרגישה כמו אישה שנוח לה באמת בגוף שלה"
השיתוף הזה של רפאלי, שמספרת על חייה כאימא קרייריסטית בישראל בשנת 2024, העמיד על הרגליים צי של אימהות, שהחלו להשתלח בה ברשת עם מאות תגובות מתלהמות, ביניהן: "גם אמא שלא עובדת ומטפלת בילדים היא מודל לחיקוי ולגאווה עבור הילדים שלה", או "תקועה אי שם בשנות ה-90, כששיא הפמיניזם עודד אימהות להתרחק מהילדים שלהם". פנינה נוספת שנשלחה לחלל האינסטגרם: "אם את מספרת לעצמך שאת יוצאת וטסה למען הילדים שלך כדי להשקיט את המצפון שלך, זה שלך, אבל את לא יכולה לבוא ולהוריד אימהות שיושבות בבית ומכינות אוכל".
רפאלי לא נשארה חייבת, הרימה את מגן הוונדר-וומן שלה ושלפה לעברן את התגובה החדה הבאה: "קצת הגזמתן, ולאן כל הפמיניסטיות נעלמו? בואו נבהיר, אני לא שופטת אף אימא ואין דרך אחת נכונה. הדרך שכל אחת מאיתנו בוחרת היא הנכונה לה. מניסיון, להיות אימא במשרה מלאה הרבה יותר קשה מכל עבודה שקיימת בעולם הזה. רוב הזמן אני עם הילדים וזה הדבר שאני הכי גאה בו בעולם, הכי מספק אותי…אני מעדיפה שהבנות שלי יראו מודל נשיות שמשלב אמהות, קריירה וזוגיות. ביי, אני חייבת לסיים להכין בולונז לילדים לפני הנסיעה".
אנחנו כבר מכירות את זה: בעולם דיגיטלי שבו היד קלה על העכבר, צצה לה באבחה אחת, כל פעם מחדש, סערה תורנית אחרת בטייק על "צאו לי מה…", וזוקפת את ראשה, לעיתים החטטני או הממורמר, לפרקים בעל רגש הנחיתות. זוכרות את סערת ה"צאו לי מהרחם/שחלות/ביציות" משנת 2018 שבראשן עמדו, בין היתר, מאיה ורטהיימר ולוסי אהריש, כשלצידן ואחריהן שורות סלבס שהבהירו לציבור שחלאס, באימשלכן, אין כניסה לנרתיק.
אז עברו שש שנים מאז, הילדים קצת גדלו, והנה 2024 מזמנת לנו את סערת ה"צאו לי מהאימהות", ותכלס, בר צודקת. נכון, אפשר להבין, אולי רוח הניסוח של הדברים שלה לא קלעו למסר שהיא התכוונה להעביר. אבל מה בר בסך הכל אמרה? שחשוב לה להישאר גם בר ולא אימא בלבד – זה ערך מהותי עבורה, שהרבה אימהות בצייטגייסט של ימינו יכולות להתחבר אליו ואין פה שום הורדה או הקטנה כלפי אף אימא אחרת – זו שעובדת, או זו שעושה לביתה, וששתיהן מטגנות שלוליות גבינה פלאפיות לארוחת בוקר, אלא זו פרשנות אישית של אותה אימא שחשה מוקטנת מדבריה של רפאלי, שלא לצורך, יש לומר.
לבר, בניגוד לרוב האימהות ממעמד הביניים בישראל, יש אולי את הפריבילגיה לא לעבוד וללכת לפילאטיס בעשר בבוקר, והיא עדיין בוחרת לעבוד ולא מעט. רובנו לא יכולות לא להרשות לעצמנו לא לעבוד, ולכן האופציה של קריירה-עבודה ואימהות חייבת ללכת ביחד, אחרת לא נהיה, נקרוס כלכלית, נפשית, משפחתית וזוגית. יש פה רובד נוסף שהוא מעבר לצורך בסיסי בעוד משכורת, שמתכתב עם עידן האינדיבידואליזם, עם הבחירה בעצמי, ב-Well Being שלי, בצורך שלנו כבנות אדם להיות חלק מעבודה יצרנית, ממעגל העבודה, ולחוות עצמאות, סיפוק ומימוש, כן, גם כאימהות מדהימות – אגב, זה כוח העל שלנו. ביי בינתיים, אני חייבת לסיים את הטור הזה ולטוס לאיסופים מהגן.