בני גנץ חושף בכאב: "אשתי היפה חולת אלצהיימר"

במשך שנים בני גנץ הקפיד לשמור על חייו האישיים הרחק מהעין הציבורית. גם ברגעים הכי סוערים בקריירה הביטחונית והפוליטית שלו, הוא נשאר מאופק, מדוד, כמעט חתום. אבל בפרק החדש של "עובדה", שישודר מחר בקשת 12, יו"ר "כחול לבן" חושף לראשונה את ההתמודדות המשפחתית שניהל בשקט במשך שש השנים האחרונות: מחלת האלצהיימר של זוגתו, רויטל גנץ (59), מרפאה בעיסוק במקצועה.

>> רשע וטוב לו: זה השירות האמיתי שרביב דרוקר עשה ליובל וילנר

בקטע שפורסם לקראת השידור נראה גנץ יושב מול העיתונאי ספי עובדיה ומדבר בכנות חריגה על הרגע שבו קיבלו את האבחנה. "ישבנו בלשכה והם סיפרו לי שמדובר באלצהיימר", הוא אומר. כשעובדיה שואל אותו איך נראית פרידה מאדם אהוב שנמצא עדיין כאן, גנץ משיב במשפט שכבר הפך לרגע המטלטל של הפרומו: "אין פרידה, זו לא פרידה. האישה היפה הזאת – היא קיימת".

זו כנראה אחת הפעמים הראשונות שבהן גנץ מאפשר לציבור לראות לא את הרמטכ"ל לשעבר או את הפוליטיקאי, אלא אדם שמתמודד עם מחלה אכזרית שמוחקת בהדרגה זיכרונות, שגרה וזהות. ודווקא בגלל הפער בין הדימוי הציבורי המאופק שלו לבין החשיפה האינטימית הזאת, הריאיון מצליח לעורר עניין עוד לפני ששודר.

אלצהיימר, הצורה השכיחה ביותר של דמנציה, היא מחלה ניוונית שפוגעת בזיכרון, בשפה, בחשיבה וביכולת לתפקד באופן עצמאי. בשלבים הראשונים היא עשויה להיראות כמו בלבול או שכחה רגילה, אבל עם הזמן היא משנה לחלוטין את החיים של האדם המתמודד איתה ושל בני המשפחה שסביבו. בישראל חיים כיום עשרות אלפי אנשים עם דמנציה ואלצהיימר, אך השיח הציבורי סביב המחלה עדיין נותר מצומצם יחסית, ובוודאי כשמדובר בדמויות ציבוריות.

אולי בגלל זה החשיפה של גנץ מרגישה משמעותית יותר מעוד ריאיון אישי. בעולם פוליטי שמבוסס לא מעט על תדמית של שליטה, כוח וחסינות רגשית, הבחירה לדבר על פחד, אובדן והתמודדות יומיומית היא רגע נדיר של פגיעוּת ציבורית. והמשפט הזה – "אין פרידה" – מצליח לתאר במדויק את אחת החוויות הכי מורכבות של המחלה הזאת: מצב שבו האדם עדיין נוכח, אבל חלקים ממנו הולכים ומתרחקים.