בדיקות הריון – המדריך המלא
המדריך המלא לבדיקות הריון
לפנייך מדריך מקיף הסוקר את כל בדיקות ההריון המקובלות וגם המיוחדות, ומחולק לפי שבועות ההריון, מרגע אבחון ההריון ועד שבוע 40.
עם אבחון ההריון:
לפני ההריון או בתחילתו:
- בדיקות סקר גנטיות לאיתור נשאות של מחלות תורשתיות
שבוע 7-9
- אולטרה-סאונד ראשון הבודק את גודל העובר
- מיקום ההריון וגיל ההריון
שבוע 11-14
- שקיפות עורפית
- בדיקת אולטרה-סאונד להערכת הסיכון לתסמונת דאון והצורך בדיקור מי שפיר בשלב מאוחר יותר
שבוע 10-13
שבוע 14-17
- סקירת מערכות מוקדמת מורחבת: אולטרה-סאונד לבחינת כל איברי העובר ואיתור סימנים ובעיות
שבוע 17-20
- בדיקת חלבון עוברי
- בדיקת דם סטטיסטית המיועדת לאיתור מומים בעמוד השדרה ומומים נוספים
- דיקור מי שפיר ובדיקות גנטיות נוספות על פי צורך
שבוע 22-24
שבוע 24-28
שבוע 28
שבוע 30-40
- בדיקה שבועית: לחץ דם, חלבון בשתן, שקילה
בדיקות נוספות
- בדיקות TORCH
- בדיקה לגילוי טוקסופלזמה – Toxoplasma
- בדיקה לגילוי רעלת הריון – Pre Talampsia' Toximia
- ניטור דופק עובר
בנוסף, אחת לשליש או לחודש (תלוי בהוראת הרופא) יש לבצע ספירת דם ובדיקות שתן, שקילה וסוכר.
מייד לאחר קבלת התוצאה החיובית להריון תיאלצי לעבור במהלך תשעת החודשים הבאים בדיקות להבטחת בריאות העובר ובריאותך. כיוון שהתוצאות של בדיקות אלה, כמו תוצאות של בדיקות רפואיות אחרות, אינן ניתנות על פי רוב לפענוח אישי, גייסנו את ד"ר דניאל לוי, מומחה למיילדות ולגינקולוגיה, כדי שיתרגם עבורנו את המושגים ויבהיר כל אחד מהם.
חשוב לציין כי אין להסיק מסקנות גורפות לגבי המצב הבריאותי רק על סמך פענוח התוצאות המובא כאן. "גם אם התגלתה בבדיקות סטייה מסוימת מערכי הנורמה, אין צורך להיבהל", מדגיש ד"ר לוי. "במקרה כזה, חשוב לקבל ייעוץ המביא בחשבון את ההיסטוריה הרפואית, המצב הבריאותי הכללי ושיקול הדעת האישי של הרופא המטפל".
בדיקת דם לגילוי הריון
בדיקה זו מאתרת את הורמון BETA HCG המעיד על קיומו של הריון. על פי רמת הורמון זה ניתן לשער את שבוע ההריון.
הערכים: רמת הורמון בטא 5-50 מעידה על שבוע 3 להריון. רמת הורמון בטא 51-425 מעידה על שבוע 4 להריון.
אם קיימת רמה נמוכה יותר של הורמון, על אף שהרופא אבחן באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד אפשרות להריון, ייתכן כי ההריון צעיר ולכן עדיין אינו מלווה בהורמון או שההריון המתפתח אינו תקין.
בדיקת סוג הדם
בדיקה זו, הבודקת את סוג דמה של האישה, מבוצעת בתחילת ההריון. בשבוע ה-28 להריון בודקים בנוסף את ערך ה-Rh(נקרא בשפה המקצועית גם "אנטיגן") – החומר המצפה את כדוריות הדם האדומות. הבדיקה עצמה מכונה בשם Coombs.
הערכים: בכל סוגי הדם ייתכן שיהיה Rh- (שלילי) או Rh+ (חיובי). באמצעות הבדיקות לגילוי סוג הדם ורמות הנוגדנים בדם ניתן לזהות אם מתעוררת בעיה כלשהי. לעתים נוצרים אצל האישה ההרה, בייחוד בהריון הראשון, נוגדנים מסוג IgMהנוגדים את דמו של העובר.
כאשר הנוגדנים גדולים – הם אינם עוברים את השיליה ואינם פוגעים בעובר, כאשר הנוגדנים קטנים יותר – קיים סיכוי שהם יגיעו למחזור הדם העוברי ויגרמו לאנמיה. כדי למנוע מראש בעיה מסוג זה, אישה שערכי ה- Rhבדמה שליליים (Rh-) תקבל לרוב, על פי המלצת הרופא, חיסון בשם אנטי D המכיל נוגדנים כנגד Rh+.-
ספירת דם
בדיקה זו מבוצעת כבדיקה שגרתית בשלבים שונים של ההריון. מטרתה לבדוק את היחסים של רכיבי הדם ולגלות ערכים חריגים (גבוהים או נמוכים) הדורשים התייחסות מיוחדת.
קריאת הערכים המופיעים בספירת דם:
( * ) — כוכבית בתוך הסוגריים מעידה כי הערכים בטווח הנורמלי.
( )* — אם הכוכבית מופיעה מצד שמאל לסוגריים, הערכים נמוכים מהממוצע, מתחת לערכים הסטנדרטיים.
*( ) — אם הכוכבית מופיעה מצד ימין לסוגריים, הערכים גבוהים מהממוצע, מעל הערכים הסטנדרטיים.
הערכים הנבדקים בספירת הדם:
המוגלובין – Hemoglobin (HGB)
ההמוגלובין, שתפקידו להעביר חמצן לרקמות, הוא אחד המרכיבים העיקריים בדם אשר נבדקים באופן ייחודי. מטרת הבדיקה היא לשלול מצב של אנמיה. כיוון שכך, היא מתבצעת בכל שליש של ההריון.
הטווח הסטנדרטי: 11.70-16.00.
ערכים נמוכים מעידים על אנמיה, ערכים גבוהים מעידים על ריכוז חמצן נמוך בגוף, שבעקבותיו מנגנון ההגנה של הגוף מייצר יותר כדוריות אדומות. הטיפול ניתן באופן אינדיבידואלי לכל מטופלת, בין באמצעות תזונה ובין באמצעות תוספי ברזל. ישנם רופאים המעדיפים להמתין כאשר הערכים הם בין 10 ל-11 ורושמים תוספת ברזל רק כאשר הערכים יורדים מ-10.
לויקוציטים (תאי דם לבנים) – (WBC) White Blood Cells
תאי דם לבנים המהווים את המערכת החיסונית.
הטווח הסטנדרטי: 4.5-11.00.
עלייה ניכרת או ירידה ניכרת בתאי הדם הלבנים יכולה להעיד על דלקת כלשהי. ברוב המקרים, אין מדובר במצב הדורש טיפול, אך בהחלט דרושה בדיקה נוספת של הרופא המטפל. הלויקוציטים נחלקים לשלושה תת-סוגים עיקריים — נאוטרופילים, לימפוציטים ואאוזינופילים (ראו בהמשך). אצל עדות מסוימות, כגון יוצאי תימן, קיימת כמות נמוכה של לויקוציטים בדם באופן נורמלי. במקרה כזה, יש להשאיר את האבחון לרופא.
נאוטרופילים – Neutrophils/Neutron
אחד מסוגי תאי הדם הלבנים הנלחמים בחיידקים.
הטווח הסטנדרטי: 40%-50%.
ערכים גבוהים יותר מהסטנדרט מעידים על מצב דלקתי. לרוב נדרש אבחון מעבדתי נוסף לבירור מקור הדלקת. בכל הקשור לטיפול – מדובר בטיפול נקודתי, בהתאם להחלטת הרופא.
לימפוציטים – Lymphocytes/Lympho
סוג נוסף של תאי דם לבנים.
הטווח הסטנדרטי: 22%-44%.
אחוז גבוה של לימפוציטים מתוך התאים הלבנים בדם יכול להצביע על זיהום או על מחלה. כיוון שקיימת אפשרות של זיהום ויראלי פשוט, נדרשת אבחנה מדוקדקת יותר של הרופא, לרוב על פי בדיקת מעבדה נוספת.
אאוזינופילים -Eosinophils
אחד מסוגי תאי הדם הלבנים המופיעים לרוב בעת התפרצות של אלרגיה כלשהי.
הטווח הסטנדרטי: 0%-6%.
עלייה באחוז תאי הדם מצביעה על הימצאותם של גורמים אלרגניים ברמה גבוהה בגוף. עלייה ברמת האאוזינופילים מעידה על אלרגיה מסוימת, בין עונתית ובין ספציפית, לפרזיטים מסוימים (תולעים). במידת הצורך יוחלט על בדיקה לזיהוי האלרגן ועל טיפול נקודתי מתאים.
אריתרוציטים (כדוריות דם אדומות) – (Red Blood Cells (RBC
כדוריות אדומות שתפקידן להעביר המוגלובין לרקמות.
הטווח הסטנדרטי: 3.80-5.30.
חוסר בכדוריות אדומות יכול להעיד על אנמיה או על תזונה בלתי מאוזנת. כיוון שגם נטילת תרופות עלולה לגרום לתוצאה גבוהה או נמוכה מדי, האבחון הסופי יתבצע בידי הרופא בלבד.
תרומבוציטים (טסיות דם) – (Platelets (PLT
רכיב הבודק את מנגנון קרישת הדם.
הטווח הסטנדרטי: 150,000-450,000.
ספירה של 150,000 טסיות ומטה למיקרו ליטר ("תרומבוציטופניה") עשויה להצביע על דימום כלשהו. רמה גבוהה מ-500,000 עלולה להוביל לקרישת דם בלתי רצויה. לעתים עלולה להתרחש טעות מעבדתית בספירת טסיות הדם, ולכן רק ראייה של התמונה הכוללת תביא לאבחון מדויק.
כמעט 8% מקרב הנשים סובלות מרמת טסיות נמוכה במהלך ההריון, אך אין לכך כל השפעה על המשך ההריון או על הלידה. אם מדובר ברמה נמוכה באופן חריג (מתחת ל-100,000 טסיות), לא ניתן, למשל, לבצע הרדמה אפידורלית במהלך הלידה. יתר על כן, יש לעקוב באופן קפדני אחר המטופלת במהלך או אחרי הלידה.
אין תמימות דעים בין הרופאים לגבי אופן הטיפול (תרופות המונעות קרישה דוגמת קומדין או ויטמין K המסייע לקרישת הדם), ולכן מומלץ לייעץ לכל מקרה לגופו.
בדיקת שתן כללית
הבדיקה מתבצעת בשלב ראשוני של ההריון, לאחר הביקור הראשון אצל הרופא. המטרה היא לבדוק הימצאות של סוכר, כדוריות דם אדומות או לבנות או רכיבים הגורמים לבעיה מסוימת בשתן. בדיקת שתן כללית מתבצעת בכל שליש במהלך ההריון וכן במקרים שבהם האישה ההרה מתלוננת על צריבה או על כאב כלשהו.
| הערך התקין | הרכיב |
| GG 1015/00 | SG |
| Negative | Nitrite |
| 6.00 | PH- חומציות |
| Negative | Leucocytes |
| Negative | proteine UR |
| Normal | Glucose urine |
| Negative | Keytones |
| Normal | Uroblinogen |
| Negative | Pur bilirubin |
| Negative | Ery throcytes |
| Negative | Keytones |
קיומן של מושבות חיידקים בתרבית השתן יסומן בבדיקה חיובית. תרבית שלילית נחשבת לבדיקה תקינה. לעתים מתגלים בבדיקה שלושה סוגי חיידקים. במקרה זה יש לבצע בדיקה חוזרת, שכן ייתכן שהדגימה נבדקה בתנאים בלתי סטריליים. הטיפול הסטנדרטי הוא אנטיביוטי וניתן רק לאחר התייעצות עם רופא.
בדיקת העמסת סוכר 50 גרם -Glucose Challenge Test (GCT)
סוכרת הריון נגרמת כתוצאה מההריון עצמו. רמת הסוכר הגבוהה בדם ניכרת גם בצום. בדיקת העמסת הסוכר הסטנדרטית היא 50 גרם. בדיקה זו בודקת אם האישה נמצאת בסיכון גבוה לפתח סוכרת הריון.
הערכים תוצאה של mgdl130-140 נחשבת חיובית. תוצאה גבוהה יותר אינה מעידה בהכרח על בעיה מסוימת, אבל כן מחייבת בדיקה נוספת של העמסת סוכר 100 גרם.
בדיקת העמסת סוכר 100 גרם – Oral Glucose Challenge Test (OGTT)
בדיקה זו מתבצעת במקרים הבאים: אם בבדיקת העמסת סוכר 50 גרם התגלו ערכים גבוהים, אם יש לאישה קרוב משפחה חולה בסוכרת, אם היא עצמה סבלה בעבר מסוכרת הריון, אם היא סובלת ממצב של ריבוי מי שפיר ואם העובר נחשב לגדול מאוד ביחס לגיל ההריון. הבדיקה מתבצעת בכמה שלבים: בצום, לאחר שתייה של 100 גרם גלוקוז, לאחר שעה, לאחר שעתיים ולאחר שלוש שעות.
הערכים: בצום 95-105, לאחר שעה 180-195, לאחר שעתים 155-165, לאחר שלוש שעות 140-145.
יש רופאים המחמירים בערכים הסטנדרטיים של הבדיקה. לכן כל תוצאה חייבת להיות מוסקת לאחר התייעצות עם הרופא. אם התוצאות אינן תקינות, האישה תקבל הדרכה לגבי תזונה נכונה וייתכן כי ישולב טיפול בהזרקות אינסולין.
בדיקה לגילוי CMV
ה-CMV, הידוע גם בשמו Cytomegalovirus, הוא נגיף הנמצא בגופם של אנשים רבים. ההדבקה בנגיף מתקיימת באמצעות הפרשות רוק ושתן וכן במגע מיני. התפרצות הנגיף מתבטאת בתסמינים הדומים לאלו המתבטאים במחלת הנשיקה. רבים מהנדבקים אינם מרגישים בתסמיני המחלה, ולעומתם מספר מצומצם של אנשים עשוי לחוש חום וחולשה.
אישה הנדבקת לראשונה בנגיף במהלך הריונה נמצאת בסיכון גבוה להדביק את עוברה. רק 10% מהעוברים שנדבקו במהלך ההריון נולדים חולים, ובכל זאת אין לזלזל בחשיבותה של הבדיקה כיוון שקיים סיכון להתפתחות מומים בעובר . בתחילת כל הריון נהוג לבדוק אם האישה נחשפה בעבר לנגיף ואם קיימים בגופה נוגדנים. אם אין בגופה נוגדנים, נהוג לבצע במהלך ההריון בדיקות נוספות על מנת להבטיח מצב של אי הדבקה.
הערכים: בדיקת ה-CMV בודקת את קיומם של נוגדנים עיקריים:
IgG – נוגדן המצביע כי האם כבר נדבקה בעברה במחלה. Positive מעיד על תוצאה טובה כי האם מחוסנת מפני הנגיף.
IgM – נוגדן המצביע על הידבקות נוכחית. Negative מעיד על תוצאה טובה.
בשנים האחרונות ניתן לבצע בדיקה המזהה את חוזק הנוגדנים ואת תקופת ההידבקות. בדיקה זו, הנקראת Avidity, מבוצעת כאשר קיים חשש כי האם נדבקה בנגיף. Avidityגדול מ-45% מעיד על הידבקות לפני יותר משלושה חודשים. Avidity קטן מ-35% מעיד על הידבקות בתקופה האחרונה. אם האישה נדבקה בנגיף בתקופה האחרונה, ייתכן שהיא תידרש לעבור דיקור מי שפיר או תזדקק למעקבי אולטרה-סאונד תכופים יותר על מנת לאתר אם העובר נדבק בנגיף.
בדיקה לאיתור עגבת (סיפיליס) – VDRL
הבדיקה מבוצעת ככל בדיקת דם פשוטה ואינה מחייבת צום. מטרתה לבדוק אם האישה סובלת ממחלת העגבת.
הערכים: אם התשובה חיובית (Positive ), יש לבדוק שנית, מפני שלעתים מתקבלת תשובה חיובית מוטעית עקב זיהומים שונים. כדי להיות בטוחים שהאישה אכן חולה בעגבת, מומלץ להמשיך בבדיקות ספציפיות יותר, על פי המלצת הרופא. חשוב לציין כי המחלה ניתנת לריפוי מלא באמצעות טיפול אנטיביוטי.
בדיקות TORCH
שם כולל לבדיקות דם הבודקות את רמת החשיפה לנגיפים ולטפילים – חלקם כבר פורטו לעיל וחלקם יפורטו בהמשך הכתבה.
T – טוקסופלזמה
O – אחרים (נגיפים שונים כמו HIV וכדומה).
R – אדמת
C – CMV
H – הרפס
הבדיקות מתבצעות במהלך ההריון או לפניו, על פי החלטת הרופא המטפל. יש רופאים המעדיפים לתת לאישה לבצע את כל הבדיקות הללו, ויש המעדיפים לבצע את חלקן על פי גורמי סיכון מסוימים וההיסטוריה הרפואית אינדיבידואלית.
בדיקת נוגדני אדמת – Rubella
אדמת, מחלה לא מסוכנת כשלעצמה, עלולה לגרום לסיבוכים במהלך ההריון ולמומים בעובר.
למרות שיותר מ-90% מהנשים חוסנו נגד אדמת בגיל צעיר, במרבית המקרים, בעת הכניסה להריון, החיסון אינו פעיל יותר. בדיקת נוגדני אדמת תקבע אם מומלץ להתחסן שוב (אם האישה אינה בהריון), או אם יש להיזהר בזמן ההריון ממגע עם אנשים חולים. אין לחסן נגד אדמת במהלך ההריון עצמו, אלא רק לפניו.
הערכים:
מעל IU (International Units)30 – האישה מחוסנת.
IU30-IU15 – החיסון אינו מספק. אם האישה אינה בהריון, מומלץ לחסנה ולבדוק שוב את רמת הנוגדים בדם במהלך ההריון.
מתחת ל-IU15 – החיסון אינו יעיל. אם האישה בהריון, מומלץ לבצע בכל חודש בדיקת נוגדנים, להיזהר מהדבקה ובסיום ההריון יש להקפיד להתחסן.
הידבקות באדמת בשלבים מאוחרים של ההריון נחשבת למסוכנת פחות. אם קיים חשש להדבקת העובר בשלבים הראשונים של ההריון, יש להתייעץ עם הרופא לגבי המשכו.
בדיקה לגילוי טוקסופלזמה -Toxoplasma
הטוקסופלזמה הוא טפיל הנמצא בדרך כלל במעיים של חתולים. טפיל זה עלול להיות מועבר לבני אדם באמצעות מגע עם צואת חתולים, אדמה או בשר שלא בושל היטב. השאלה המתבקשת במקרה של הריון היא אם האישה נדבקה בעבר בנגיף ונושאת בגופה נוגדנים, או שמא נדבקה במהלך ההריון. ככל שההריון מתקדם יותר, כך שיעור ההדבקה של העובר קטן (אם האם נדבקה במהלך ההריון ולא לפניו). חשוב לציין כי לאם עצמה לא נשקפת כל סכנה. הדבקה של העובר בחודשי ההריון הראשונים עלולה לגרום לנזקים חמורים. למרות זאת, אחוז גבוה מהעוברים שנדבקו בטפיל נולדים בריאים לחלוטין, ורק מיעוט קטן עלול לפתח מחלות קשות.
הערכים: IgG מעיד על כמות הנוגדנים בדם. כאשר הרמה היא חיובית (Positive), האם מחוסנת. IgM מעיד אם הנבדקת חולה. תוצאה שלילית (Negative) מעידה כי האם אינה חולה, תוצאה חיוביתPositive) ) מעידה כי האם נדבקה לאחרונה.
אם האישה אינה חולה ואינה מחוסנת, חובה לעקוב ולנהוג על פי כללי הזהירות הבאים: להימנע מאכילת בשר נא, לעטות כפפות בכל עבודה בגינה ולשטוף היטב ידיים לפני האוכל. אם יש חתול בבית, יש לבקש מבן משפחה לנקות את הארגז בכל יום ולתת לחתול מזון יבש בלבד. כיום נהוג לתת טיפול אנטיביוטי במקרה שהאם אכן נדבקה בנגיף.הדבקה של העובר עצמו ניתן לאבחן על ידי בדיקות שונות כגון תרבית ודיקור מי שפיר. כל בדיקה נוספת תתבצע על פי החלטת הרופא המטפל.
סקר ביוכימי – בדיקת חלבון עוברי
בדיקה זו מעריכה את רמת הסיכון לכך שהעובר יסבול מתסמונת דאון או מתסמונות מולדות אחרות. בדיקת התבחין המשולש, המשמשת כבדיקת הסקר הבסיסית, משקללת את גיל האישה ומרכיבים בדמה המופרשים בזמן ההריון (הורמון זרסטריול E5, חלבון AFP, פפטיד HCG). הבדיקה מבוצעת בשבוע 17-20 להריון.
הערכים: ככל שהאישה מבוגרת יותר וככל שרמת ה-AFP ויתר המרכיבים גבוהה יותר, כך הסיכון למומים בעובר גדול יותר. בכל מקרה, יש לבחון את התוצאות עם הרופא המטפל, לגבי קביעת רמת הסיכון.
בנוסף לתבחין המשולש, קיימות בדיקות נוספות המעלות את רמת הדיוק ואמינות התוצאות:
הבדיקה המרובעת – בדיקת דם המהווה מעין שכלול של התבחין המשולש. בודקת את הערכים של הורמון ה-Inhibin, מה שמעלה את רמת הדיוק.
בדיקת שקיפות עורפית-
בודקת על ידי אולטרה-סאונד את עובי הנוזל הנאגר באזור העורף של העובר (בערך בשבוע ה-12). עודף נוזל מעיד על סיכון מוגבר למומים כרומוזומליים כמו תסמונת דאון או מומים אנטומיים כגון מומי לב והפרעות גנטיות.
הערכים: אם התגלה בשקיפות עורפית נוזל בעובי 3.5 מ"מ – יש רופאים שיבקשו לבצע בנוסף לבדיקה גם דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שיליה.
חשוב לציין שהבדיקות הן בדיקות סקר סטטיסטיות ולכן התשובות אינן חד משמעיות. כיוון שכך, מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי ביצוע בדיקות נוספות.
בדיקת סיסי שיליה – Chorionic Villus Sampling
בדיקה זו מהווה מעין ביופסיה של השיליה. תפקידה לסייע בזיהוי מחלות גנטיות אצל העובר. הבדיקה מתבצעת בשלב מוקדם של ההריון, אך לא לפני שבוע 10 על מנת שלא לגרום נזקים לעובר במהלך הבדיקה.
הבדיקה חשובה בעיקר כאשר ההורים נושאים גן של מחלה גנטית כלשהי, או כאשר יש לאישה עבר של הריונות בעלי פגם גנטי. הבדיקה מתבצעת בשני אופנים: בטני – מחדירים מחט אל השיליה דרך דופן הבטן (בדומה לדיקור מי שפיר), ווגינאלי – מחדירים לנרתיק צינורית השואבת דגימת רקמה מהשיליה.
אם התגלו בעיות גנטיות, ניתן להפסיק את ההריון באופן פשוט יחסית. כיוון שקיים סיכון גבוה להפלה בעת ביצוע הבדיקה, וכיוון שלעתים הבעיה שמתגלה היא בשיליה בלבד ולא בעובר – ניתן לבצע בדיקות נוספות על פי המלצת הרופא.
דיקור מי שפיר
בדיקת מי השפיר משמשת לאבחון מומים כרומוזומליים אצל עובר, העיקרי שבהם הוא תסמונת דאון, ולגילוי מחלות גנטיות שונות כסיסטיק פיברוזיס (CF) ועוד. מומלץ לבצע את הדיקור בין שבוע 16 לשבוע 20 של ההריון. מומלץ לבצע את הדיקור בכל הריון אם האישה בת 35 ומעלה, אם יש במשפחתה פגמים גנטיים או אם היא בעלת היסטוריה של הריונות קודמים בעייתיים.
גם נשים אשר ביצעו סקר ביוכימי בשליש הראשון או השני להריון ותוצאותיו הצביעו על אחוז גבוה לפגם גנטי בעובר – מומלץ שיעברו דיקור מי שפיר. ראוי לציין כי קופות החולים מממנות את הבדיקה כאשר האישה נמצאת בסיכון או כאשר גילה מעל 35. שאר הנשים המעוניינות לבצע את הבדיקה מממנות אותה בעצמן.
חשוב לציין כי בדיקור מי שפיר קיים סיכון של 1:200 להפלה הנגרמת עקב זיהום מי השפיר, ירידת מים וכדומה. לכן חובה להתייעץ עם הרופא ולבצע את הבדיקה אם קיימים גורמי הסיכון שהוזכרו לעיל. אישה הסובלת לאחר דיקור מי השפיר מחום גבוה, מהתכווצויות או מירידת מים חייבת לפנות במהירות לרופא המטפל.
בדיקה לגילוי רעלת הריון – Pre Talampsia' Toximia
רעלת הריון היא סיבוך בהריון המלווה בעלייה בלחץ הדם ולעתים גם בפגיעה בכבד ובכליות אצל האישה. אין מדובר בהרעלה לשמה, אלא במצב ספציפי שהגוף נמצא בו במהלך ההריון. אישה הסובלת מבצקות חריגות, מעלייה בלחץ הדם, מטשטוש ראייה או מכאבי ראש, או אם התגלו אצלה בדיקות מעבדה חריגות כגון הפרשת חלבון בשתן – צריכה לפנות לרופא המטפל לייעוץ.
נשים הנמצאות בסיכון: נשים הסובלות מיתר לחץ דם, סוכרת הריון, הריון מרובה עוברים, גיל מבוגר, הריונות ראשונים.
אם מופיעה רעלת הריון בשלבים המאוחרים של ההריון, הפתרון יהיה זירוז הלידה או ניתוח קיסרי. אם רעלת ההריון התרחשה בשלבים הראשונים, יש לפנות לרופא ולשקול את המשך הטיפול – מנוחה, תרופות מיוחדות ללחץ דם, תוספי מגנזיום ולעתים אף אשפוז. הטיפול ברעלת תלוי בשבוע ההריון ובחומרת התסמינים, וכל מקרה חייב להיבחן לגופו על ידי הרופא המטפל.
ניתן לזהות הריונות בעלי פוטנציאל לפתח רעלת באמצעות בדיקת החלבון העוברי. כאשר מופיעות רמות גבוהות של HCG בדם – הדבר עלול לרמז על רעלת הריון.
ניטור דופק עובר
הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר המונח על הבטן במשך 20 דקות לערך. הבדיקה אינה מסוכנת ואינה כואבת. הרופא מחליט על פי שיקול דעתו אם לבצע בדיקה זו או לא. לרוב נשלחת האישה לבדיקה כאשר קיימת ירידה בתנועות העובר.
בדיקות אולטרה-סאונד
בדיקה ראשונית – בדיקה זו מבוצעת מייד לאחר שהתקבלו תוצאות חיוביות להריון. המטרה העיקרית של הבדיקה הראשונית היא לבדוק שההריון הטרי אכן מתפתח ללא בעיות מיוחדות בשלב זה.
הערכים: במהלך הבדיקה הרופא בודק את קיום שק ההריון Gestational sac)), את קוטר השק (MGD) שבעזרתו ניתן לוודא את גיל ההריון, את שק החלמון (Yolk sac), את מספר העוברים ואם קיים דופק עוברי (החל משבוע 7).
סקירת מערכות מוקדמת מורחבת – אולטרה-סאונד לבחינת כל איברי העובר ואיתור סימנים ובעיות.
סקירת מערכות מורחבת – נעשית בדומה לבדיקה המוקדמת על מנת לאתר מומים זעירים התפתחותיים. בדיקה זו משלימה את הסקירה הקודמת.
מתוך: מגזין להיות משפחה
לעשיית מנוי, לקבלתגיליון מתנה