אנרגיה רב ערוצית
מדענים המציאו כלים שיודעים למקד את האנרגיה הזו ולהפוך אותה זמינה לכולנו.
אז יש חדשות טובות. חדשה טובה מספר אחת היא שביקום שלנו יש כמות אינסופית של אנרגיה, שיש לה את הפוטנציאל ליצור איזון וריפוי מושלם אצל כל אחד מאיתנו. לאנרגיה הזו שהיא אנרגיית מקור שמעבר למהירות האור קוראים "טאכיון" והיא קיימת בכל מקום. חדשה טובה מספר שתיים היא שהמציאו כלים שיודעים להוליך את האנרגיה הזו ולהפוך אותה זמינה לכל אחד. ויש עוד חדשה טובה אחת: יואב (סאנקט) אגמון (31), מדריך מוסמך מטעם האוניברסיטה למדע אינטגרטיבי, מכון הטאכיון למדע ורוח בקליפורניה ואחד מ-40 המורים המוסמכים שקיימים בעולם, חזר לארץ כדי להקים את המרכז הישראלי לאנרגית טאכיון ולהעביר את הידע והכלים למטפלים, למרפאים ולכל מי שירצה להכיר את האנרגיה הזו.
מקור כל התדרים
כבר מתחילת המאה עסקו מדענים בחיפוש אחר "אנרגיה חופשית" – מקור אנרגיה שאינו תלוי בדלק מתכלה אלא מוזן מאנרגייה קוסמית אינסופית. המדענים אף פיתחו המצאות כמו מכונית שנוסעת ללא דלק, או גנרטור המייצר חשמל ללא דלק.
אנרגיית טאכיון זוהתה לראשונה ב-1966 על ידי מתמטיקאי בשם ג'רלד פיינברג – שקבע את השם טאכיון (טאכיס ביוונית – מהיר). פיינברג זיהה את טאכיון כחלקיק תת-אטומי הנע מהר ממהירות האור. ב- 1995 פירסם המתמטיקאי ארנסט וול תיאוריה והוכחה של פיזיקת הטאכיון. יש לציין כי עדיין קיימים חילוקי דעות בנושא בקרב הקהילה המדעית.
אנרגיית הטאכיון היא אנרגיה שקיימת בטבע באופן אורגני, והיא מזינה באופן קבוע את השדה האנרגטי. לטאכיון אין תדר אחד ויש בה את הפוטנציאל לכל התדרים האחרים – כלומר הטאכיון היא מקור כל התדרים. אגמון מסביר את הדברים דרך המטאפורה הבאה: "המקור הוא כמו הים הגדול, אין לו צורה. טיפה אחת מהים זה טאכיון. עם הטיפה הזו אפשר לבנות ים שלם. יש בה את כל הידע והתכונות. טאכיון זו הצורה הראשונה של האנרגיה, מאנרגיית המקור שלובשת צורה. אנחנו חיים ונושמים אותה כל הזמן, הגוף שלנו ניזון מהטאכיון ובגלל שזו אנרגיה טבעית הגוף יודע איך להשתמש בה".
אנטנות אנרגטיות
יכולת השימוש באנרגיית טאכיון היא תוצאה של פיתוח טכנולוגי המאפשר למקד את האנרגיה הזו. ב-1988 פיתח דיוויד ואגנר, מדען וחוקר פיזיקה, את תהליך הטאכיון. תהליך טכנולוגי- פיזיקלי זה יוצר כלים אנרגטיים הממקדים את הטאכיון. באמצעות סידור מחדש של מבנה החומר הצליח ואגנר להפוך חומרים טבעיים כמו קריסטלים, זכוכית, בד, עשבי מרפא ומינרלים לכלים אנרגטיים הממקדים שדה טאכיון.
אילוסטרציהPHOTO ASAP
ואגנר עבר תאונה קשה, ובגיל 30 מצא את עצמו בבית, כמעט משותק וסובל מכאבים קשים. באחד הימים שבהם עשה את המדיטציה שלו, אחרי כמה שנות סבל, הוא שאל – למה זה קורה לי, למה כל הסבל הזה? מייד לאחר מכן, הוא מספר, הוא נכנס לטראנס שארך בין שש ל-12 שעות (הוא לא ידע כמה זמן עבר בדיוק) וכשהתעורר, התחיל מייד לרשום את הידע שנמסר לו, מה שהוביל לפיתוח הטכנולוגיה שנקראת טאכיוניזציה – תהליך המייצר כלים שמשמשים כמו אנטנות לאנרגיית הטאכיון.
"זה דומה לאנרגיה סולארית", מסביר אגמון. "לא היינו יכולים להמציא משהו כמו אור השמש אבל אנחנו יודעים למקד אותו ולעשות בו שימוש. אנחנו לא יכולים לתפוס את אור השמש אבל אנחנו יכולים לכוון אותה, כך גם עם הטאכיון. ואגנר המציא כלים שלאחר תהליך טאכיוניזציה יש להם את היכולת להוליך טאכיון בצורה עשירה יותר". ואגנר ריפא את עצמו והתחיל לערוך ניסויים ולפתח את הכלים והטכנולוגיה. אחרי שהתחיל לטפל באנשים ולקבל תוצאות לא רגילות, הוא הקים ב-1990 בקליפורניה את "מכון הטאכיון למדע ורוח". במקביל לכך, עשרות גופים חיצוניים למכון החלו במחקר של השימוש בכלים מטוכיינים. המחקר הראה השפעה ברורה ברמת האנרגיה, הסדר והעלאת החיוניות.
המכון פיתח שני מסלולי התפתחות והכשרה לשימוש באנרגיית טאכיון: 1. קורס הכשרת מטפלים; 2. מסלול התפתחות רוחנית/פיתוח מודעות הנקרא "מציאות ורטיקאלית". השיטה התפשטה בעולם, וכיום נלמדת בעשרות ארצות.
אין בעיות – יש מצבים
אגמון הגיע לשיטה במקרה ומתוך הצורך לרפא את עצמו. הוא בוגר קורס חובלים ושירת כקצין טכני בצוללות. "בצוללות", הוא אומר, "התפקיד שלי היה לדאוג שהצוללת תהיה מאוזנת, לשמור על ביטחון ולתקן תקלות. בטאכיון, מעבר לעבודת האיזון שהוא עושה, התקלות הן חלק מהעניין – הן המדרגות שלנו להתפתחות אבל אנחנו אומרים שאין בעיות בחיים – יש מצבים".
אחרי שש שנות שירות צבאי החליט אגמון לנסוע להודו. "בגיל 25 הרגשתי שזהו, מיציתי. היה לי ביטחון מקצועי וכלכלי אבל הרגשתי שיש בחיים הרבה יותר", מסביר אגמון. "עד הגיל הזה סיימתי מסלול של חיים שלמים: לימודים, עבודה, קידום וביטחון כלכלי, ואז פרשתי מתוך תחושה של מיצוי וידיעה שמתחיל משהו חדש. בהודו, אחרי מנוחה של חצי שנה התחיל עניין מובהק ברוחניות ובריפוי. התחילה פאזה אחרת בחיים שלי".
הוא למד זן בודהיזם ורייקי באופן מעמיק ואז, ממש לפני החזרה לארץ עבר אגמון תאונת דרכים וריסק את פרק כף ידו. הרופאים רצו לנתח מייד ולהשתיל פלטינות, אבל הוא, שהיה כבר עמוק בתוך הרייקי, לא הבין למה הגוף לא יכול לרפא את עצמו באמצעות גבס. למרות שנאמר לו שסיכויי ההחלמה הם פחות מ-50 אחוזים הוא ביקש שישימו לו גבס ולא ינתחו. באותו זמן, הוא פגש בהודו קבוצה שבאה עם מורה בשם ואגנר כדי להעביר קורס טאכיון והשאר היסטוריה.
אגמון עבר את הקורס וריפא את כף ידו ללא ניתוח. הוא הבין שהוא רוצה להתעמק בטאכיון ולמד בקליפורניה באוניברסיטה למדע אינטגרטיבי, מכון הטאכיון למדע ורוח בסנטה רוזה שבקליפורניה והוא מדריך מוסמך לקורס מטפלים באנרגיית טאכיון (רמות I,II), וכן מדריך קורס להתפתחות רוחנית – מציאות ורטיקאלית "איכות האחד" (רמות I,II) , שהיא מסלול התפתחות רוחני שעובד עם אנרגיית הטאכיון ומלווה את העבודה איתה.
בשנים האחרונות הוא הסתובב בעולם, כשהוא מדריך ומטפל בטאכיון. ב-2001 החל אגמון ללמד בארץ את השיטה והספיק להסמיך עד היום כ- 80 מטפלים, רובם אנשי מקצוע: רופאים, מטפלים הוליסטיים ובוגרי מכללות, צוות מרפאת IPEC (ראשי התיבות של ניקוי פיזי רגשי משולב), מטפלים ברפואה סינית, רייקי מאסטרים, ועוד.
הגוף בוחר בעצמו
"ההנחה היא שצורת החיים שלנו וחוסר היכולת להכיל את כל החוויות שהחיים מזמנים לנו יוצרות חסימות אנרגטיות. מחלה היא תולדה של חסימה. מטרת הטיפול היא לזהות את החסימות ולהטעין אותן, באופן ממוקד, באנרגית טאכיון", אומר אגמון.
"טיפול בטאכיון עובד על פתיחת חסימות. ההבדל בינו לבין השיטות האחרות הוא סוג הכלי הטיפולי. עבודת הריפוי נמשכת גם אחרי הטיפול בגלל הזמינות של האנרגיה עצמה. הטאכיון הוא כלי שנותן לנו אנרגיה זמינה ובלתי מוגבלת".
אילוסטרציהPHOTO ASAP
מי שמיטיב לתאר את הייחוד של טיפול טאכיון הוא עדי שאנן (41), מטפל כבר 19 שנה ברפואה סינית ובשיטת IPEC שאותה הביא ארצה מארצות הברית. שאנן מסביר שהיכולת האנושית של המטפל לזהות את תדר הריפוי לו זקוק המטופל היא מוגבלת. "הרעיון ברפואה הטבעית בכלל היא רפואת התדרים. אנחנו מזהים תדר שחסר למטופל ונותנים לו אותו, אבל אז המטפל מוגבל בכמות התדרים שהוא מכיר, והוא גם מוגבל ביכולת שלו לאבחן את התדר הנכון. המציאות שאנחנו מכירים היא רק חלק מהמציאות שקיימת, לכן אנחנו לא יכולים להכיר את כל סוגי התדרים שיש ביקום. הפוטנציאל של טאכיון הוא פוטנציאל כל התדרים. כשאני מכוון כלי של טאכיון לאזור מסוים בגוף, אני לא נותן לו תדר ספציפי לפי בחירה מוגבלת, אלא פוטנציאל של כל התדרים, והגוף הוא זה שבוחר בעצמו את התדר הנכון לו בכל רגע. כל דרך אחרת היא מוגבלת, וכאן – אין הגבלה".
ברז לאנרגיה הקוסמית
"הטאכיון מחזיר את יכולת הריפוי השלמה של השדה האנרגטי של הגוף", אומרת שרית מזוז (42), נטורופתית ומנהלת מרפאות "מזור", מורה לרפואה טבעית ומטפלת גם ברפלקסולוגיה, פרחי באך, אייפק, שמנים אתריים ובשלוש שנים האחרונות גם בטאכיון.
"לי היתה התנסות אישית בעצמי, בזמן שלמדתי על טאכיון. הייתי בבית, מיהרתי מאוד לארוז לפני טיול וסגרתי את החלון על האצבע שלי. האצבע נחתכה באזור הציפורן ונתלשה כמעט. הגעתי לקופת חולים כשהאצבע תלויה על חתיכת עור. רצו לתפור ולקבע ולשלוף את הציפורן. ביקשתי שרק ישימו גבס ובמקום ששמו את התחבושת הכנסתי את הטאכיון. מייד הרגשתי זרמים גדולים שפועלים על אותו אזור. אחרי שלושה שבועות האצבע התאחתה לחלוטין. לא איבדתי תחושה ואין סימני תפרים. ממש כאילו הדבר לא היה. בטיפול – אני תמיד משלבת עם עוד שיטות אבל כל אדם שטיפלתי בו בטאכיון – ראיתי תוצאות מאוד טובות"."טאכיון מביא לאבולוציה ולהתפתחות", מסביר אגמון. "בעיניי זו פריצת דרך. מדובר בכלי שמשמש כברז לאנרגיה הקוסמית. הטאכיון הוא כמו כלי ביד האומן, כשהאומן הוא המטפל. הטאכיון משפיע ומרפא ברמות שונות החל מהרמה הפיזית, דרך הרמה הרגשית של שחרור רגשות מודחקים ואיזון הגוף הרגשי, דרך הרמה המנטלית ועד הרמה הרוחנית שבה הוא עוזר מאוד להיכנס למדיטציה ולשקט. כשהרצף האנרגטי פתוח", הוא מתאר למשתתפי ערב המבוא את החוויה. "כשטאכיון זורם בשדה האנרגטי שלנו, אנחנו יכולים לחוות ברמה הרגשית אושר שאינו נסיבתי או תלוי בשום דבר אחר. כולנו מכירים את החוויה הזו, כשאנחנו מרגישים טוב בלי סיבה. זה אומר שהטאכיון זורם באותו זמן והגוף שלנו טעון".