הדוגמנית אמילי רטקובסקי מציגה: שיער בית שחי ופמיניזם
דוגמנית העל חשפה בית שחי שעיר ואנחנו תוהות, האם זה הטרנד החדש ובקרוב כולנו נפסיק לגלח? ומה זה אומר על פמיניזם?
בגיליון ספטמבר של המגזין הרפר'ס באזאר מככבת אמילי רטקובסקי, דוגמנית על ושחקנית, איט גירל ברוח התקופה: יפה ופמיניסטית, שכתבה למגזין על המשמעות של להיות הייפר פמיניסטית. לפני הכול התמונה שליוותה את המאמר עוררה רעש מפני שרטקובסקי מצולמת בה כאשר זרועה מונפת למעלה וחושפת רעמת שיער בית שחי, וזהו הדימוי שנועד להציג את נושא הכתבה "מה זה אומר להיות פמיניסטית?".
בית השחי המדובר מופיע לצד חזיית תחרה מעודנת שמטרתה להבהיר לנו זאת: אין מדובר פה בבחורה גברית אלא בנשיות מעודכנת נוסח 2019 בה דרים בשלום זה לצד זה שיער גוף ורכות. זה לא חדש: מדונה בתחילת דרכה חשפה שיער בית שחי, אבל זה היה כאשר עדיין הייתה חתולת רחוב ומרדה בכל סטיגמה אפשרית – שיער בית שחי, נצרות, מין קונסרבטיבי, יו ניים איט – כדי להפוך למי שהיא היום וכמוה היו גם מורדות חינניות כג'ולייט לואיס ודרו ברימור. ב-1999, בפרימיירה של "נוטינג היל", הרימה ג'וליה רוברטס יד כדי לנופף לצלמים וחשפה בית שחי שעיר, מה שעורר מהומת עולם, אבל היום לאף אחת כמעט אין שיער בבית השחי וגם רוברטס הודתה אחר כך שהיה מדובר בטעות ולא בהצהרה.
מאז המצאת הלייזר שיער בית השחי הוא שריד אבולוציוני לתקופה שכבר לא קיימת, בטח לא אצל דוגמניות. אולי בגלל זה אמרה אחת מאיתנו בבוז "נראה לי שהדביקו לה שיער, בטוח כבר אין לה שם כלום". האם השיער הוא גירסה לרובה שהשתילה הפקת "מחוז ירושלים" בבית במזרח ירושלים? האם אכן הדביקה רטקובסקי פיאת שחי? האם זה משנה?
לא באמת, מה שמשנה הוא שמגה בייב (להזכירכן, היא פרצה לתודעה הציבורית כשפיזזה עירומה בקליפ של רובין ת'יק), דוגמנית ושחקנית בעלת כמעט 24 מיליון עוקבים באינסטגרם, מעלה תמונה שלה עם שיער גוף וזה מעורר שאלות. כמקובל בכרוניקה של טרנד בהתהוות בהתחלה העוקבות שלה מביטות בתמונה בלעג מהול בתדהמה, אחר כך בספק ואז מתגנבת מחשבה למוחן: "יכול להיות ששיער הגוף חוזר? זה מגעיל! איכס, זה… אולי לא כל כך… זה דווקא… חבל שהסרתי הכול שם למטה". זה כמובן תסריט דמיוני שלנו, אבל נסו להיזכר במה שחשבתן לראשונה כשראיתן שהפאוץ' חזר לאופנה ומה אתן חושבות עכשיו.
הצעירות מפסיקות לפחד משיער גוף
הדור שגדל בסבנטיז, באייטיז ובניינטיז למד להתבייש בשיער גוף, כינינו אותו "מיותר" והסרנו אותו ברגע שנולדה הטכנולוגיה שאפשרה לנו לעשות את זה. נערות צעירות ביקשו מאימותיהן שיעלימו כל זכר לשיער גוף ורבות מאיתנו מסתובבות בעולם חלקות כביום היוולדן, או לפחות מסותתות שיער שם למטה. האם טעינו?
>> מה עושים כשהבת שלך מבקשת להסיר שיער בלייזר?
רטקובסקי הגיעה לתהילה בזכות כך שהיא מושלמת למראה. כך בקליפ של ת'יק וכך גם בסרט "הפמלייה". מה זה עושה לנו כשמישהי כמוה חושפת בכוונת תחילה בית שחי שעיר? אם ג'וליה רוברטס עוררה מהומת עולם בפרימיירת "נוטינג היל" ב-1999 כשחשפה שיער בית שחי בעודה מנופפת לצלמים זה בגלל שהרגשנו שהיא "נתפסה לא מוכנה". פחות ממושלמת. אבל היום מדובר בעניין של בחירה, ואכן מחקר שהתפרסם בטלגרף הבריטי מראה צניחה עקבית באחוזי הסרת השיער אצל המילניאלז. 95 אחוז מבנות ה-24-16 ב-2013 הסירו שיער גוף, אבל ב-2017 רק 77 הסירו שיער. גם גילוח הרגליים מראה ירידה של שבעה אחוזים: מ-92% אחוז מגולחות ב-2013 צנחו האחוזים ל-85% ב-2016. האם אנחנו עומדות בפני עידן שעיר חדש? עידן שבו נשים חלקות מתגעגעות לשיער הגוף שלהן ונשים שעדיין לא הסירו שיער חדלות להתבייש בו, ולומדות, כמו שמציעה רטקובסקי במאמר פרי עטה, פשוט לבחור ולא להסיר כמו צאן בעונת הגז?
חשבונות אינסטגרם כמו Girlgaze@ מציגים נשיות לא בינארית הכוללת מגוון סוגים של מה שנתפס כלא אטרקטיבי, בין היתר גם שיער גוף, כלגיטימי. נדמה שהדבר תופס תאוצה דווקא כריאקציה חברתית לשלטון טראמפ, על הגבריות היהירה המיושנת שלו. דווקא כשבמקום הכי גבוה בהיררכיה החברתית נמצא אדם שרשימת האקסיות שלו כוללת מגוון דוגמניות בעלות מבטא זר, רובן ככולן בלונדיניות ברביות, הגיעה טרנד השיעור והפמיניזם לשיא חדש. הגל השלישי של הפמיניזם כונה ליפסטיק פמיניזם (2010-1990) ואילו הגל הרביעי הנוכחי מבקש להשיל מעליו את הציוויים החיצוניים שהפטריארכיה והאינסטגרם הטילו עלינו ופשוט לבחור. לבחור אם להסיר שיער או לגדל אותו. הכול טוב, הכול מקובל, אבל יש לנו אפשרות לבחור מתוך מודעות של מה זה אומר להסיר שיער ומה זה אומר שלא.
הדוגמנית והצלמת השוודית ארביטה ביסטרום קיבלה אלפי תגובות נאצה כשהצטלמה לפני שנתיים לפרסומת של אדידס ברגליים שעירות. האם היום הייתה מקבלת תגובות אחרות? זכרו: אף אחת לא מבקשת מכן להפסיק לגלח את הרגליים או את בית השחי, רק חשבו על כך שמבחינה ביולוגית אבולוציונית יש הסבר הגיוני לנחיצותו של השיער הזה וקחו בחשבון שחונכנו להסיר שיער כדי להיראות יותר כמו ילדות קטנות, כמו בובות. למי יש אינטרס שנשים ייראו כמו ילדות קטנות? אני מודה שאני נהנית מאוד להיות נטולת שיער, אבל כשאני מחליקה את ידי על רגליה של בתי בת החמש זה מוזר לי מאוד שרגליה שעירות משלי. זוהי תזכורת קטנה לעצמי להסביר לה היטב מה פשר הסרת השיער, ולא להתייחס לזה כמו אל טקס חניכה נשי שמטרתו היא להיות חלקה. המטרה היא אחרת: בחירה מתוך מודעות.