אליאנה תדהר: "עשיתי את הדבר הכי מדהים ואני גאה בגוף שלי"

הריאיון עם אליאנה תדהר מתרחש תוך כדי הנקה ובין גיהוק לגיהוק, או כמו שהיא אומרת בלשון הדיבור של האימהות, בין גרפס לגרפס. "זה הזמן היחיד שיש לי לדבר בטלפון, נבו הוא תינוק ער, כיף לו בחיים עם אימא ואבא", היא אומרת.

>> לי בירן: "רציתי להיות אבא כבר בגיל 8. אליאנה ביקשה עוד זמן"

נבו בירן כבר בן חודשיים וקצת, ואימא אליאנה מספרת: "אי אפשר להצביע על רגש אחד שמלווה את האימהות הטרייה הזאת. זו רכבת הרים, זה כמו ציר שכל דקה הוא משהו אחר. זה הכי מדהים והכי קשה".

"אני יכולה להגיד לכל אימא של ניו בורן – שכל מה שאת מרגישה זה בסדר. לא משנה כמה מדברים על זה, מה שהיה לא יהיה. אנחנו הרבה פעמים מצפות מעצמנו – וגם החברה מצפה מאיתנו – להיות מיס פרפקט. בא לי להגיד לעצמי ולאחרות: תרפו"

לא ציפית לזה?
"מי שהולכים להיות הורים טריים מתעסקים בעיקר בלידה, ולא חושבים על החיים שאחרי, אבל היומיום הרבה יותר מאתגר וקשה. יש הורמונים, בכי ועייפות, ואני אחת שאוהבת לישון. הכי קשה לי שהוא בוכה וסובל, ואני לא יכולה לעזור לו כי מערכת העיכול שלו חדשה ויש התקפת גזים ובכי היסטרי כשתקוע לו גרפס. כשזה קורה אני חושבת שהעולם חרב, וכשזה עובר והוא מחייך, פתאום אני מרגישה הקלה".

על סמך החוויות שהספקת לצבור, מה את רוצה להגיד לאימהות הטריות שבקהל?
"אני יכולה להגיד לכל אימא של ניו בורן – שכל מה שאת מרגישה זה בסדר. לא משנה כמה מדברים על זה, מה שהיה לא יהיה. אנחנו הרבה פעמים מצפות מעצמנו – וגם החברה מצפה מאיתנו – להיות מיס פרפקט. בא לי להגיד לעצמי ולאחרות: תרפו. השיעור הזה הוא גם בהקשר של התזונה. אני לא מנעתי מעצמי בהיריון וגם עכשיו אני מקשיבה לגוף, וכשהגוף מבקש אנרגיה זמינה – אני אוכלת לפעמים שוקולדים כדי לא להתחרפן".

איפה את בעיקר פוגשת את השינוי הגדול בחייך?
"בעצמאות שהייתה לי. הלכתי לפילאטיס לחמישים דקות וקיבלתי טלפון מלי שאחזור, כי הוא בוכה. אני כבר לא יכולה להיות ספונטנית, למשל לפגוש חברה".

"האימהות היא רכבת הרים. זה הכי מדהים והכי קשה". אליאנה תדהר לדלתא | צילום: שי פרנקו

אנחנו עוצרות לעוד הפסקת גרפס, לבקשתה של תדהר. שעות בודדות לפני שקיימנו את הריאיון, היא שיתפה פוסט חשוף ואינטימי באינסטגרם, בו סיפרה על חווית הלידה הטבעית שעברה, כולל תמונות.

"במשך כל ההריון חלמתי בסתר ליבי על לידת מים", שיתפה תדהר בפוסט, "במקביל החזקתי כל הזמן את הידיעה שצריך לשחרר ולתת לחיים לעשות את שלהם". תדהר שחזרה את היממה שקדמה ללידה, וסיפרה: "אחרי שבאמת עשיתי כל מה שיכולתי כדי להביא את הגוף לצירים, כולל לעלות את כל המדרגות בסביבה ולאכול חביתה עם שמן קיק! אני הולכת לישון ומבינה שמחר קמים לבית חולים לקבל זירוז, זהו הגענו לדדליין. יאללה, העיקר שיצא בריא שום דבר אחר לא חשוב".

"מי שהולכים להיות הורים טריים מתעסקים בעיקר בלידה, ולא חושבים על החיים שאחרי, אבל היומיום הרבה יותר מאתגר וקשה. יש הורמונים, בכי ועייפות, ואני אחת שאוהבת לישון. הכי קשה לי שהוא בוכה וסובל, ואני לא יכולה לעזור לו"

מפה לשם תדהר התעוררה בשתיים וחצי בלילה מכאבים, התחילה לתזמן צירים, העירה את לי ואת כרמי הדולה והתחילה לפנטז על אפידורל. כשהגיעו לבלינסון, נמלאה תדהר ביטחון כאשר הבינה שהיא פתיחה 5 והחליטה לחזור לתוכנית המקורית.

"משם הכל כבר מרגיש כמו זיכרון מעומעם", כתבה תדהר בהמשך הפוסט, וסיפרה: "אני זוכרת את לי מחבק ומחזיק אותי, איך רקדנו כדי להוריד את המים, איך אני נכנעת לכאב הזה שמפלח לי את הגוף, את כרמי משחררת לי כאב עם ידי הפלא שלה, את השאיפות והנשיפות שנאחזתי בהן באמונה שאני בדרך הנכונה. ואז, אחרי שלוש שעות, כמו בחלומות הכי עמוקים שלי, נבו יצא בתוך המים ישר לחיבוק שלי, והבנתי למה באתי לעולם הזה. איך כל החיים שלי הובילו אותי לרגע הזה, ביחד עם האיש שלי, ילדתי את הבן שלנו".

היה לך חשוב ללדת בלידה טבעית?
"אמרתי ננסה, וזה הצליח. התמזל מזלי וזה עבר יחסית מהר. התחלתי בבית ושלוש שעות אחרי הגעתי לבית חולים בילינסון, כשאיתי צוות מדהים ודולה נפלאה, וכמובן לי שהיה כמו עוד דולה, ולחש לי דברים מחזקים והיה קשוב ומסור. אני מכירה סיפורים על גברים בחדרי לידה שלא היה להם קשר למתרחש. לי לא הפתיע אותי, אבל זה לא מובן מאליו, ובתוך כל הדבר הזה הוא גם עבד על אלבום חדש שנכתב לפני השבעה באוקטובר ויוצא עכשיו. עד עכשיו הוא מג'נגל ועוזר לי מאוד וקם בלילה להאכיל מבקבוק. הוא ממש כמו עוד אימא".

"לי הוא ממש כמו עוד אימא". אליאנה תדהר ולי בירן מאושרים עם בנם נבו רגע אחרי הלידה | צילום: אינסטגרם elianatidhar@
ו-_leebiran@

"לא אעלה תמונה של נבו עם אימוג'י של אפרוח על הפנים". אליאנה תדהר לדלתא | צילום: שי פרנקו

אנחנו מקיימות את הריאיון לרגל צילומי הקמפיין החדש שלה לדלתא. כבר שבע שנים שהיא הולכת יד ביד עם חברת ההלבשה התחתונה הישראלית. הצילומים הפעם הם לקולקציית פיג'מות לחורף שיגיע עוד כמה חודשים טובים. "הבדים הכי איכותיים, נושמים, מפנקים ונעימים ללילות החורף הקרים", היא מבטיחה. אגב, תדהר הביאה איתה לסט את נבו הקטן וגם את אבא לי ושמר עליו בזמן שהצלמה והיא הנקיקה בין שוט לשוט.

"הגוף קצת התרחב אבל זה לא ממש מעסיק אותי. אני לא נשקלת, זה בזבוז אנרגיה בעיניי. עשיתי את הדבר הכי מדהים ואני גאה בגוף שלי. שישה שבועות אחרי הלידה הלכתי לרופא נשים והוא אמר שהכל תקין, אמרתי תודה לגוף"

גם לי בירן הצטרף לפני כמה עונות לדלתא, ולפני מספר שבועות תפסנו גם אותו לריאיון לרגל צילומי קמפיין תחתוני הגברים של החברה. תדהר מודה שנוח לה לחזור להיות על הסט, כולם מכירים את כולם והיא מרגישה בבית. נבו כמובן יבוא איתה. גם להופעות סגורות שנקבעו לה וללי מראש, הוא הגיע והיה בוואן עם מי שיכולה הייתה לשמור עליו – האחות, הגיסה או חברה.

יום לפני הצילומים, היא הצליחה לדחוף שיעור פילאטיס במושב הסמוך למקום מגוריה. "יצאתי כדי להתאוורר, לצאת מהלופ של הנקות וחיתולים. הגוף לאט יחזור לעצמו, אבל אני לא מצפה שיחזור להיות מה שהיה", היא אומרת, "הגוף קצת התרחב אבל זה לא ממש מעסיק אותי. אני לא נשקלת, זה בזבוז אנרגיה בעיניי ואין לי הרבה עודף משקל".

"אני מקבלת את עצמי לגמרי", היא אומרת בהשלמה, "עשיתי את הדבר הכי מדהים ואני גאה בגוף שלי. שישה שבועות אחרי הלידה הלכתי לרופא נשים והוא אמר שהכל תקין ואמרתי תודה לגוף".

"אני אוכלת לפעמים שוקולדים כדי לא להתחרפן". אליאנה תדהר לדלתא | צילום: שי פרנקו

בעבר אמרת שקיבלת חינוך סובייטי. זה החינוך שנבו יקבל?
"כל אחד מקבל אסוציאציה אחרת מצמד המילים הזה. אני כן ארצה להעביר לו את הערך שיש למשמעת, לא מהמקום הצה"לי, אלא של משמעת עצמית. שכשאתה לוקח על עצמך משהו, אתה עושה ולא מוותר. לא ממקום של ניצחון, אלא של התפתחות אישית. זה מה שעזר לי בחינוך שקיבלתי, אבל לא עמדו לי עם סרגל על היד. בתכלס הייתי תלמידה די גרועה. אבל אמרו לי תמיד – אם את רוצה משהו, עופי עליו".

תדברי איתו ברוסית?
"הייתי רוצה, אבל זה לא פשוט. זו לא השפה הראשונה אצלי כמו אצל אימא שלי, וזה יהיה מוזר לי להגיד לו 'יא ציבה לובלו', שברוסית המשמעות היא 'אני אוהבת אותך'. היא אייתה לי איך לכתוב את זה. 'שלא תצאי סתומה', היא אמרה לי. אני מביעה אהבה הכי טוב בעברית, אבל אימא שלי תדבר איתו רוסית והוא ידע את השפה מסבתא".

"אין ספק שאנחנו חיים כרגע בתקופה הכי חשוכה ונוראית שהעם שלנו ידע. ההיריון שמר עליי מלצלול לתוך זה. יש חוק שבכל זמן נתון קורה דבר הכי מדהים והכי נורא, וכל דקה מישהו מת ומישהו נולד"

נפרדת לאחרונה מעולם הילדים אחרי שנים בפסטיגל. יש בך געגוע?
"אני לא נפרדת משום דבר, אבל כרגע אני מתרכזת בנבו. זה התפקיד המרכזי שיש לי בחיים, והוא דורש את רוב תשומת הלב שלי".

אחרי עצירה להפסקת גרפס שנייה, אנחנו ממשיכות בריאיון.

אנחנו בתקופה מאד מורכבת מאז השבעה באוקטובר. עוברות לך מחשבות לאיזה עולם נבו נולד?
"יש משהו בלהביא ילד לעולם שזה קצת כמו בלידה, כל כך מנכיח אותך ברגע עצמו, את עוברת את הציר ואז רגע נחה. אם היינו חושבים קדימה אולי לא היינו מביאים ילדים, אבל אנחנו בכל זאת מביאים. אין ספק שאנחנו חיים כרגע בתקופה הכי חשוכה ונוראית שהעם שלנו ידע. ההיריון שמר עליי מלצלול לתוך זה. יש חוק שבכל זמן נתון קורה דבר הכי מדהים והכי נורא, וכל דקה מישהו מת ומישהו נולד. אני לא יכולה להיות מנותקת. אם לא נבו, הייתי כל הזמן מול החדשות ותוהה מה עם החטופים, וגם לא מפספסת אף הפגנה. אבל יש לי עכשיו מציאות פרטית שאני צריכה להתנהל בה".

"כרגע אני לא בקריירה, אני בבית ולא יודעת לגבי ההיריון הבא". אליאנה תדהר לדלתא | צילום: שי פרנקו

לפני שנתיים כיכבתם ביחד בקומדיה הרומנטית "הסיפור שלנו", שגם יצרתם, וזכתה להצלחה בקולנוע. יהיה לזה המשך?
"כרגע אני לא בקריירה, אני בבית ולא יודעת לגבי ההיריון הבא ואם זה יקרה מהר או לא. בואי נראה לאן רכבת ההרים תיקח אותי. מה שבטוח, לסרט הזה לא יהיה המשך, אבל יש נושא חדש ומרענן בחיינו שיביא איתו הרבה מוזה".

אתם תחשפו את נבו? הוא יהפוך לכוכב רשת כמו ילדות וילדים של מפורסמים אחרים?
"אני לא יודעת. מצד אחד, באינסטינקט, אני לא רוצה. מצד שני, אני גם לא רוצה לעשות דרמה מזה. אני לא אעלה תמונה שלו עם אימוג'י של אפרוח על הפנים, אני לא רוצה לייצר סקרנות גדולה. אז במינון הנכון אולי כן, אבל כרגע זה מוקדם מדי".