אילנית לוי מרגשת: מודה לליאם בנה על ההקשבה
במשפחת שדה לא מתביישים לחשוף את הרגשות, ויום ההולדת של ליאם גולן גרם לאילנית לוי להודות לו באופן שירגש כל אימא
משפחת שדה מוכיחה בשנים האחרונות שבכל מה שקשור ליחסים המשפחתיים הם לא חוששים לשים את הלב על השרוול. כך למשל הם לא חששו להצטלם לתוכנית ריאלטי, וגם ברשתות החברתיות כל חברי המשפחה (חוץ מהתינוקת אראיה כמובן) נוהגים לשתף את חייהם ולא מתביישים גם לכתוב פוסטים דביקים במיוחד. כזה למשל היה הפוסט שהעלתה היום אילנית לוי לכבוד יום הולדת 19 של ליאם, בנה הבכור (מנישואיה הראשונים לאייל גולן): "ליאם שלי, אהבת חיים שלי", פותחת לוי וממשיכה: "גור שלי לעולמים, אתה בן 19! מסתכלת על התאריך לא יכול להיות שעברו 19 שנים מהיום ששינה את חיי, שהפך את עולמי, שהבנתי מהו הטעם האמיתי של חיי". כך כותבת לוי ברגשנות גדולה ומדבקת, בטקסט שכל אימא בטח תמחה דמעה בסיום הקריאה שלו:
"אתה יודע? תמיד שואלים אותי האם אני לא מרגישה שפיספסתי דברים בחיים, שהפכתי לאמא בגיל כה צעיר, ואני תמיד צוחקת ועונה: יש לכם בשבילי תקופה? כי לכי תסבירי בכמה מילים שאלו החיים עצמם, שזאת המתנה הכי גדולה שהשם העניק לי בחיים. שלפנייך לא ידעתי מי אני, מה אני ולאן אני הולכת, וכמה לימדת אותי על עצמי, על החיים, לפני שידעת אפילו להוציא מילה, סללת איתי את מסלול חיי, שהיה מלא בעליות, ירידות, סיבובים חדים ואין כניסות. מהיום שנולדת, אצלך מצאתי את כל התשובות לכל כך הרבה התלבטויות.
אתה כבר ענק!!! ואני כל כך רוצה להזכיר לעצמי כשאני נתלית עליך לחיבוק, את כל השנים שאתה זה שהיית נתלה עליי, אולי זה בשביל להפיג מעט מהפחד הכי גדול שלי, שפתאום לא תהיה זקוק. כשהיית קטן ואני הייתי השמש והירח שלך נתתי לך מעט להתרחק, לנסות לבד, לבדוק עולם, לשחק לבד עם הילדים בגן המשחקים, ואם קיבלת מכה, נעלבת ממישהו או אפילו סתם רצית מבט לקבל אומץ לעלות למגלשה הכי גבוהה, אני ישבתי שם, בספסל בגינה, מתבוננת ומחכה שתחזור אליי בריצה.
והיום, אני עדיין תמיד מחכה ואחכה לך בספסל, למרות שלפעמים כל כולך צועק לי ״תלכי״. אבל אני יודעת שתמיד תחזור אליי בריצה אם יכאב לך, אם קשה לך או אם סתם אתה מחפש את האומץ שיש בתוכך. ואני יודעת שהשמש והירח שהייתי עבורך פעם כבר נמצאים עמוק עמוק בנשמתך.
תודה לך שאתה רואה את כל הפחדים האלה בתוכי ומגיע בדיוק בזמן, לרוב ללא מילים ומראה לי שאתה עדיין זקוק לי, כי אתה כל כך יודע כמה אני זקוקה. עוד מתרגלת למתכונת שאני רק מציעה ומתפללת לאלוהים בלילה שתקשיב לעצתי- תודה לך שאתה עושה זאת המון, אלו רגעים צרופים של אושר. איך אני אסביר לך כמה אני אוהבת אותך, איך? לא המציאו עדיין את צירוף המילים שמסוגל להכיל זאת. אתה האור שלי, המצפן שלי, הנשימה שלי. מאחלת לך את מה שיחלתי לו ביום שנולדת: שתהיה בליבך תמיד אהבת חינם, לעצמך ולבריות. אל תפחד לשגות, תתעקש על מה שנכון וצודק לך ותדע גם להתפשר. שלא תפסיק לחייך ולצחוק – כמה הצחוק שלך יפה (למרות שאתה קרציה וחושב שלא) שתמשיך להאיר כל מקום שאליו אתה מגיע עם עינייך המהפנטות שמי שמביט לתוכן מקבל הצצה לנשמה היפה והזכה שלך. שתמשיך להיות האח הכי טוב, אוהב ודואג בתבל. מזל טוב נשמת חיי. ממני, אמא הקרציה שלך, לנצח נצחים". כך חותמת לוי במשפט שכל אם תזדהה איתו.
נאחל לליאם המון מזל טוב ולאילנית נאחל שבנה תמיד ימשיך להיות קשוב וקרוב אליה. אין ספק שזו שאיפה שכל אימא אוחזת בה מרגע שהיא הופכת לאם.
מיכל אנסקי או שר מקלולס, מי עשתה את זה טוב יותר?