פסיכיאטרית ילדים ונוער מסבירה: כך נעזור לילדים לעבור את המלחמה
לתקף את הרגשות שלהם, לתווך את המציאות באופן שמותאם לגיל ולהימנע מצריכת תוכן קשה והפצת פייק ניוז: מדריך סיוע לילדים ובני נוער במהלך המלחמה
ימים קשים עוברים על כולנו לנוכח הלחימה בדרום. ילדים ובנות נוער ברחבי הארץ נחשפים למידע דרך אמצעי התקשורת והרשתות ולעיתים, גם מתוך האזנה לשיחות שמתרחשות בבית. אירוע כזה, בנוסף לתחושות הקשות המלוות אותו, עלול לערער את תחושת המוגנות ולעורר פחדים וחששות. כהורים, בכוחנו לעזור לילדינו להתמודד. הנה כמה דרכים:
>> הסחת הדעת המושלמת מהמלחמה, אפילו לדקה
קודם כל, נאפשר לילדים ולילדות לשתף במה שהם יודעים על האירוע, חושבים או מרגישים בעקבותיו, נביע הבנה כלפי החששות והפחדים וניתן להם תוקף ומקום. אחר כך נתווך את המידע באופן רגיש, מותאם וענייני, נסייע להם להבין את האירוע באופן שמותאם לגילם (ככל שהילדים צעירים יותר, כך נשאף לקצר את השיחה ונתנסח במשפטים קצרים וברורים). נימנע ממידע מיותר שעלול להצית את הדמיון ולעורר פחדים נוספים. נדגיש שהאירוע הסתיים.
תוך כדי, חשוב לתאר את העובדות בבהירות ובאופן מאוזן, לענות לשאלותיהם ולדבר באופן שמעביר מסר של בטחון וזמינות. כמו כן, ננסה להשיב תחושת שליטה בדגש על היום שאחרי – כוחות הביטחון שעובדים כדי לשמור על האזרחים והאזרחיות, הרופאים הרופאות שמטפלים בפצועים והקהילות שתומכות במסירות במשפחות.
בנוסף, נמתן את החשיפה לתקשורת – נעזור לילדים ולנערות להבחין בין עובדות לבין דעות או שמועות. בהזדמנות זו גם נסביר את הסכנה שבהעברת פייק ניוז ואת חשיבות הזהירות וההקשבה לגורמים מוסמכים בלבד. נעודד את הילדים למתן את הצפייה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, ולהימנע מלצפות בתמונות ובסרטונים קשים – ונסביר מדוע. נעזור להם להבין את הפגיעה שהדבר מסב למשפחות הנפגעים כמו גם את הקושי שבצפייה במראות הקשים וביחד נחליט לעצור את ההפצה אם סרטון כזה מגיע אלינו.
ואם בכל זאת מתעוררת חרדה?
זה עלול לקרות, ואז:
נביע מסרים בוני חוסן, נביע ביטחון, תקווה ואופטימיות.
נשמור על שגרה – היא מחזקת ונותנת מסר של שליטה ורציפות.
נעודד את הילדים ובנות הנוער לשתף בשאלות, במחשבות וברגשות, כך שיחושו בטחון לפנות אלינו שוב ולשתף בקושי.
נפקיד בידיהם תפקידים שמתאימים ליכולותיהם – פעילות ומילוי תפקיד אחראי מחזקים וממתנים עיסוק יתר בפחדים.
נשדר אמון ביכולת התמודדות שלהם.
נהיה ערניים למצבם ובמידת הצורך נתייעץ עם גורמי המקצוע בבית הספר ובקהילה.
בימים עצובים כאלה אנו "מתאמנים" כמשפחה על היכולת לשתף בקושי, לגלות אמפתיה ורגישות לסביבה ולסמוך על החוסן ועל הכוח המשפחתי שלנו. נזכור שכל ילד וכל ילדה מגיבים בדרכם, ולכן אסור להיבהל מתגובות מפתיעות של הילדים שלנו, אלא להיות נוכחים ורגישים, ולא למהר לפרשנויות. מתי פונים לבריאות הנפש? יש מקרים מורכבים של תגובות חריפות ממושכות או של מסוכנות, ואז מומלץ לפנות להערכה במרפאה לבריאות הנפש. במקרה של מסוכנות של ילדים או נערים – ניתן לפנות למיון פסיכיאטרי תורן.
ד"ר מרים פינק לביא היא פסיכיאטרית ילדים ונוער מנהלת ברה"נ מחוז ירושלים בקופת חולים לאומית