על תבונה ורגישות: איך לתווך לילדים את החזרה של החטופות הביתה?

בתוך כל המציאות הביטחונית שלנו מאז השבעה באוקטובר, כולנו מוצאים את עצמנו באיזשהו שיא רגשי מטלטל עם חתימת העסקה להחזרת החטופות והחטופים. פחד, מתח, התרגשות, עצב, שמחה וחרדה הם רק חלק ממנעד רגשות שעולים בימים אלה. עבור ילדים, האתגר הוא גדול עוד יותר, הם חווים בלבול ופחד שלא בהכרח יודעים כיצד לבטא, והם חשופים למידע מכל עבר: מדיווחי חדשות, תוכן בסושיאל, ועד שיחות בין מבוגרים בכל מקום. הורים רבים מוצאים את עצמם מתלבטים כיצד להסביר לילדיהם את המצב מבלי לגרום להם לעומס רגשי מיותר, אך במקביל לאפשר להם להבין ולחוש תחושת ביטחון. לכן, חשוב שהשיח עם הילדים יתנהל בצורה רגישה ומותאמת לגילם, תוך מתן מקום לביטוי רגשות ולשאלות שהם עלולים לשאול. מומלץ לגשת לנושא בגישה פתוחה ומכילה, תוך שמירה על אווירה מרגיעה ותומכת.

>> אמילי דמארי חוזרת הביתה אל כפר עזה

5 עקרונות מנחים לשיח רגשי עם הילדים

הקשבה פעילה ונוכחות
הקשבה פעילה היא הרבה מעבר לשמיעת המילים שהילד אומר. זוהי נוכחות מלאה ואמפתית במרחב השיחה. כשילד מרגיש שמקשיבים לו באמת, הוא מפתח ביטחון לשתף ברגשותיו העמוקים ביותר. שבו מול הילד בגובה העיניים, הנהנו בהבנה, ושקפו את דבריו במילים שלכם כדי לוודא שהבנתם נכון את כוונתו. הנוכחות שלנו כהורים בזמן השיחה מעבירה מסר חשוב: "אני כאן בשבילך, אני רואה אותך ואת הקושי שלך". נוכחות זו מספקת לילד עוגן רגשי ומודל להתמודדות עם מצבים מורכבים. כשאנחנו מקשיבות באופן פעיל, אנחנו מלמדות את הילד או את הילדה שרגשותיהם לגיטימיים וראויים להקשבה. חשוב להבין שלעתים הילד לא יביע את חששותיו במילים ישירות. שימו לב לשינויים בהתנהגות, לשאלות עקיפות, או למשחק שמשקף את עולמו הפנימי. ההקשבה הפעילה כוללת גם "הקשבה" לשפת הגוף, לטון הדיבור, ולמה שלא בהכרח מדובר.

התאמת המידע לגיל
התאמת המידע לגיל הילד היא מיומנות עליונה בתיווך מצבים מורכבים. ילדים בגילאים שונים מעבדים מידע באופן שונה לחלוטין, ויש להתאים את המסרים ליכולת ההבנה והעיבוד הרגשי שלהם. שימוש בשפה פשוטה מדי עלול להיתפס כמזלזל אצל ילדים בוגרים, בעוד שמידע מורכב מדי עלול להציף ילדים צעירים. בגיל הרך (3-6), הסברים צריכים להיות קצרים, פשוטים ומלווים באמירות מרגיעות. למשל, במקום להסביר את כל מורכבות המצב, אפשר לומר: "יש אנשים שנמצאים רחוק מהבית שלהם, ואנחנו עובדים קשה כדי להחזיר אותם למשפחות". עבור ילדים בגיל זה, חשוב במיוחד להדגיש את המסגרת המגינה של המשפחה והבית. לילדי בית ספר יסודי (7-12), אפשר להרחיב יותר ולכלול מידע עובדתי בסיסי, תוך הדגשת הפעולות החיוביות שנעשות. בגיל זה, חשוב לספק הקשר היסטורי בסיסי ולהדגיש את המאמצים הנעשים לפתרון המצב. בגילאים גדולים יותר ניתן לנהל שיחות מעמיקות הכוללות דיון בהיבטים מוסריים, חברתיים ופוליטיים, תוך מתן מקום לביקורת ולשאלות מורכבות.

יצירת תחושת ביטחון ומוגנות
יצירת תחושת ביטחון אינה רק עניין של אמירות מרגיעות – זהו תהליך מתמשך של בניית אמון ויציבות. חשוב להבין שילדים שואבים את תחושת הביטחון שלהם בראש ובראשונה מההתנהגות והיציבות של המבוגרים סביבם. כשאנחנו מפגינים יציבות רגשית ומתפקדים באופן שגרתי, אנחנו מעבירים מסר חזק של "הכל בשליטה". בשיחות על מצבים מורכבים, חשוב להדגיש את מעגלי ההגנה השונים הקיימים סביב הילד – המשפחה, בית הספר, כוחות הביטחון והקהילה. הסבירו כיצד כל מעגל כזה פועל להגנה ולשמירה על ביטחוננו. זה מחזק את תחושת המוגנות של הילד ומפחית חרדות. חשוב לזכור שיצירת ביטחון אינה מחייבת הבטחות שאין ביכולתנו לקיים. במקום זאת, התמקדו במה שאתם יכולים להבטיח – הנוכחות שלכם, האהבה שלכם, והמאמצים המתמשכים של החברה כולה לפתרון המצב.

סינון והגבלת החשיפה לתקשורת
הגבלת החשיפה לתקשורת אינה צנזורה – זוהי הגנה חיונית על עולמו הרגשי של הילד. המוח הצעיר אינו ערוך להתמודד עם שטף בלתי פוסק של מידע טראומטי, ותפקידנו כהורים הוא לווסת את החשיפה הזו. צפייה מבוקרת בחדשות יחד עם ההורים מאפשרת תיווך מיידי ועיבוד רגשי של המידע. קבעו זמנים מוגדרים לצפייה בחדשות, רצוי לא בשעות הערב המאוחרות לפני השינה. בחרו מהדורות חדשות מותאמות לילדים כשאפשר, והיו נוכחים כדי להסביר ולענות על שאלות. הגבילו את החשיפה לרשתות החברתיות, שם המידע אינו מפוקח ועלול להיות מציף במיוחד.

טיפוח אופטימיות, תקווה ותחושת שייכות
זהו אירוע קשה להכלה ולעיבוד, אין בכלל ספק. יחד עם זאת, לצד הקשיים, חשוב להדגיש גם מסרים חיוביים על העתיד, כמו המאמצים לחזרה לשגרה ולמאמצי השכנת שלום. אפשר לספר לילד ש"הרבה אנשים פועלים כדי להחזיר את החיים לשגרה ושנעבור את זה ביחד". תחושת שייכות וקהילתיות הן מקור כוח משמעותי בתקופות משבר, ועל כן, כשהם מרגישים חלק ממשהו גדול יותר, הם מפתחים חוסן נפשי ותקווה. על כן, ספרו להם על הסולידריות החברתית שלנו, על מעשי החסד שנעשים פה מדי רגע, מהכנת חבילות למשפחות ועד ארגון פעילויות תמיכה. כל זאת, מבלי להתעלם כמובן, מהמציאות הקשה, אלא לראות אפשרות לשינוי חיובי.

לסיכום, ההתמודדות עם המציאות הביטחונית הייתה, עודנה, ותמשיך להיות אתגר משותף לכולם – וילדים זקוקים להורים שלהם כעוגן רגשי. באמצעות תקשורת פתוחה, מסרים חיוביים ושמירה על שגרה בטוחה, ניתן לסייע לילדים להבין טוב יותר את המתרחש מבלי להציף אותם בפחדים מיותרים.

הכותבת ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בכירה בתחום הקשב, חוקרת וסופרת, פודקאסטרית, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול לילדים ולמבוגרים, ומאחוריה חמישה ספרים מצליחים (ביניהם רב המכר, "אנשי הקשב")