תצוגות היום הראשון: ויוי בלאיש, תמרה סלם אריאל טולדנו ודרור קונטנטו

מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו

השלמות של ויוי בלאיש, הבדים הספוגיים של תמרה סלם והמוחצנות של אריאל טולדנו. סיכום תצוגות היום הראשון של שבוע האופנה. חלק ב'

88 שיתופים | 132 צפיות

 

אם לשפוט על פי יום התצוגות הראשון של שבוע האופנה גינדי תל אביב, הרי שהמהפך הושלם – תל אביב היא כבר לא בירה של אופנה אפורה, מונוכרומטית ומכונסת בעצמה. סדר היום החדש של המעצבים? מקסימליזם פרוע.

סיכום היום הראשון של שבוע האופנה. חלק א׳
מה לבשו הסלבס ליום הראשון של שבוע האופנה?
מה היה לנו בערב הגאלה של גוטקס שפתח את שבוע האופנה?

ויוי בלאיש

בהתאם לטון החדש, סבב התצוגות בשבוע לא היה יכול להתחיל טוב יותר; התצוגה של ויוי בלאיש, שמציג לראשונה במסגרת הזו, סימנה רף גבוה במיוחד (כזה שמתחרה, למשל, בתצוגה השחורה והבלתי נשכחת של אלון ליבנה משנת 2013).

על פניו בלאיש, שבעברו עבד עבור רוברטו קוואלי, נותר במסגרת הסגנונית המאפיינת אותו – ציטוטים חושניים מזיכרונות האופנה עשירים של שנות השבעים של המאה הקודמת. או במילים אחרות – שמלות מקסי, רמזים לכפתנים ודיטיילים של עבודת יד. נשיות ארצית, אותנטית-לכאורה, אך רוויה בסקס אפיל. יש לא מעט בתי אופנה כיום שמתבססים על המראה הזה, אבל זו לא תהיה היסחפות לומר שהתצוגה של המעצב הישראלי יכולה להתחרות בהן בקלות. או במלים אחרות, בלאיש עשה לקלואה בית ספר.

אבל בעוד שהמראה מוכר, הירידה לפרטים היא זו שהפכה את הקולקציה לרגע יוצא מגדר הרגיל. היה זה מופת של טעם טוב – זירקונים שנשתלו על שמלות קיץ סמוקות היו במידה הנכונה, פיתוחי הבדים שפעו תנועה והפומפוזיות הנשית אוזנה על ידי ציטוטים מרוחקים מהארון הגברי, לרבות מעיל בומבר עשויים סאטן או מכנסי 'אימון' עשויים משי.

זו הייתה קולקציה סוחטת דמעות עבור רבים מהקהל. ראשית, משום שזו תצוגה מקומית ראשונה של בלאיש; שנית, משום שהוא רקח בה מופת של טעם טוב; שלישית, משום שעל המסלול פסעו גם דוגמניות עבר שעבדו עם המעצב בתחילת הקריירה נוסח מיקי ממן ואורית ברקוביץ' (האחרונה אף דגמנה את פרויקט הגמר שלו).

מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו

 

מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מיקי ממן עושה את ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מיקי ממן עושה את ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
אורית ברקוביץ' בתצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
אורית ברקוביץ' בתצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו

 

תמרה סלם

אמנם קשה לכנות את התצוגה של תמרה סלם מוחצנת – היא התבססה בעיקר על אפור, שחור, שנהב וקמצוץ של אדום – אבל גם אי אפשר לכנות אותה חרישית. המעצבת ניצלה את המסלול כדי להתנסות בחומרים חדשים ובעיקר מעין בד פליסה דקיק ושקוף, מחורץ קפלים-קפלים, ומעין בד ספוגי, כמיטב מסורת הסקובה הטרנדי.

על הנייר היה זה אמור להיות מפגש מעניין בין חומרים חדשניים למדי (בזוויות מסויימות בד הפליסה מקפץ בחן) לבין צלליות נשיות קלאסיות; בפועל, היו רגעים שהיה אפשר להבחין שהחומר אילף את המעצבת ולא המעצבת את החומר וניכרו הקשיים הטכניים בעיצובו, מה שגרע את מההילה האלגנטית שהייתה אמורה לעטוף את הכל.

מתוך התצוגה של תמרה סלם בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של תמרה סלם בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של תמרה סלם בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של תמרה סלם בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של תמרה סלם בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של תמרה סלם בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו

 

 

מתוך התצוגה של תמרה סלם בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של תמרה סלם בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של תמרה סלם בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של תמרה סלם בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו

 

אריאל טולדנו ודרור קונטנטו

המקסימליזם העז, בצורתו המוחצנת ביותר שאפשר להעלות על הדעת, שב אל המסלול בתצוגה עם הקולקציה של אריאל טולדנו, בוגר שנקר שעבר תקופה בבית האופנה הצרפתי בלמיין וכיום אוחז במותג צעיר לבגדי כלה וערב.

אמנם לא כל העיצובים על המסלול היו מתאימים לחופה או לקוקטייל, אם חושבים על ז'קט ג'ינס מכוסח ומחורז, אבל כולם היו מאופיינים בדרייב מיני בולט ובקריצה אל הזוהר האגרסיבי של שנות השמונים, מה שהפך את הקולקציה לרלוונטית במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שמדובר באחת המגמות הבולטות לחורף הבא. באופן הזה, הז'קטים המחויטים היו בעלי כתפיים מודגשות, הצבעים כהים ומטאליים וחצאיות המיני קצרצרות. מדובר באסתטיקה שיש לה קהל, ובדרך כלל יש זהו גם קהל נאמן – אותן נערות עירוניות ארוכות רגליים שמעדיפות כדור דיסקו על פני כדורגל ויוצאות מהמאורה עם הלילה.

ההשפעות של בלמיין, מקום עבודתו הקודם של טולדנו, ניכרו היטב, וגם של מותגים אחרים כמו סן לורן למשל. למעשה, אפשר לומר בביטחון גמור כי המעצב הצעיר מאוהב ברעיונות שלהם אהבה גדולה, ובמידה רבה הוא ממקם את המוזה שלו על אותה המשבצת בדיוק. למרבה המזל, הוא ניחן ביד טכנית בוטחת ובטעם טוב, מה שהפך את הקולקציה הזו למשכנעת; עם זאת, עדיין הייתה חסרה הפרשנות האישית שלו כמעצב. כרגע זה נראה כמו אוסף להיטים מסקרן שנכתב על ידי אחרים.

מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו

 

מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו

מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו

מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו

 

 

מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו
מתוך התצוגה של אריאל טולדנו בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2017 | צילום: שי פרנקו

 

דרור קונטנטו, מי שזכור בתודעה הלאומי כמי שהלביש בשנה שעברה את מירי רגב (שאף נכחה בקהל), שייך גם כן לקטגוריית מעצבי הערב והכלה. הקולקציה שלו הייתה מלוכדת בצורה בלתי רגילה – שופעת שמלות בצבע שנהב, מקושטות להפליא ברקמה ומשובצות (מאוד) בזירקונים. את הכול אפף מעין מגע ספק מזרחי-ספק ים תיכוני, של עושר המזוהה למשל עם סצינת שמלות הערב שהתפתחה בקרב מעצבים לבנוניים בפריז.

לרגעים מסוימים קונטנטו עמד באתגר והצליח ליצור עדינות ראויה דווקא מבעד לעושר הבלתי מתנצל, כמו במקרה של שכמיה בעלת כתפיים משובצות ושובל משי ארוך ודקיק בצבע ארגמן או המראה הסוגר של התוצאה – מעין טוניקה מרובעת ארוכה שהותירה אחריה שובל ארוך. עם זאת, ומשום שהאפקט הוויזואלי העשיר חזר על עצמו, התגנב החשש כי המעצב התמקד ביצירת בגדי-תכשיט ולא באופנה של ממש; אחרי הכל, כאשר הוא ניסה את כוחו בבגדים מסוג אחר, למשל מכנסיים קצרים או ארוכים, התוצאה הייתה מוקפדת אך נטולת ייחוד ממשי.

דרור קונטנטו | צילום: שי פרנקו
דרור קונטנטו | צילום: שי פרנקו
דרור קונטנטו | צילום: שי פרנקו
דרור קונטנטו | צילום: שי פרנקו

 

דרור קונטנטו | צילום: שי פרנקו
דרור קונטנטו | צילום: שי פרנקו
דרור קונטנטו | צילום: שי פרנקו
דרור קונטנטו | צילום: שי פרנקו
דרור קונטנטו | צילום: שי פרנקו
דרור קונטנטו | צילום: שי פרנקו