שיעור חברה

האם ילדכם מקובל בחברה? כך תעזרו לילד לפתח מיומנויות חברתיות

88 שיתופים | 132 צפיות

"חבר זה שמישהו אחד עם מישהו אחד ואז הם ביחד"
"מישהו שאוהב את השני וגם לפעמים רב איתו ואז משלימים"

(ילדי צהרון במרכז הארץ, גילאי ארבע עד שש)

מתי מתחיל המסע החברתי? דן קורין, פסיכולוג חינוכי בכיר, מנהל השירות הפסיכולוגי חוף הכרמל ומנהל מכון עמית לשירותים פסיכולוגיים, ומלי קסלר, מטפלת בכישורים חברתיים, מפתחת שיטת מלי קסלר לטיפול בכישורים חברתיים SLA School , מסבירים: "הכישורים החברתיים מתחילים מיום לידתו של הילד, מרגע יצירת קשר העין הראשון, ביום הראשון".

"כישורים אלה הולכים ומתפתחים כל הזמן במקביל לרכישת כלי הלמידה של הילד ולצבירת אינפורמציה על האנשים שסביבו. תינוק בגיל שישה עד שמונה חודשים, למשל, כבר יודע לא רק לזהות ולהבין מהי סביבתו האנושית, אלא גם כיצד להשיג את צרכיו בעזרתה, ואפילו איך לשכנע את האנשים שסביבו לעשות דברים שמלכתחילה לא התכוונו לעשות".

"אנחנו יצורים חברתיים ולכן אנחנו מסתכלים על עצמנו גם דרך העיניים של האחר. ככל שאדם צעיר יותר, הוא לוקח יותר ברצינות את מה שחושבים עליו, לכן הדימוי החברתי שלי בגיל צעיר משפיע לא מעט על הדימוי שלי בעתיד, ועל מנת לשנות אותו צריך הרבה עבודה.

"כאשר החוויה שאנחנו צוברים היא טובה, נרכש ביטחון חברתי שמהווה בסיס להמשך. לעומת זאת, כשצוברים חוויות חברתיות לא טובות, הילד נאלץ לעתים לפתח דרכי התמודדות לא אפקטיביות, ששומרות עליו לפחות מפני תחושת אין מוצא ואין דרך. ההישרדות הטבעית שלו יכולה להביא אותו לתגובות של הסתגרות, או לנטייה להתפרצויות, או למצוא את מקומו דרך תירוצים, שקרים, מניפולציות. כשדרך התמודדות כזו מתמשכת, היא משפיעה לרעה על תפישת הילד את עצמו ואת האנשים סביבו".

יש מי שמוביל

"חבר טוב זה מישהו שעוזר לך לעשות דברים, עוזר לך להתאמן על משהו"
(ילדי הצהרון)

"ילד בעל כלים חברתיים טובים הוא ילד שיודע לקרוא את המשמעות הסמויה (הסבטקסט) החברתי, שמעבר לטקסט עצמו", מסבירים קסלר וקורין ממשיכים. "זהו ילד שמבין מבפנים את המכניזם של התקשורת. ככל שהילד בעל תקשורת חברתית טובה יותר, וככל שהוא מעז להשתמש בה יותר, כך הוא הופך לווירטואוז בהתנהלות החברתית, ויהיה יותר מקובל חברתית. ככל שהילד הוא גם בעל דחף להשתמש בכוחותיו אלה על מנת להשפיע ולכוון אחרים, כך הוא יהיה יותר מנהיג.

"על מנת להנהיג, הילד צריך לא רק הבנה חברתית אלא גם תכונות בולטות של אינטליגנציה וכישורים אחרים שילדים מעריכים, כמו יכולת ספורטיבית או יכולת למידה. ילד בעל יכולת חברתית יכול לבחור האם להנהיג או לא, ואגב הוא לא חייב לבחור להנהיג דווקא בדרך השיתוף והעזרה, הוא יכול לבחור להיות גם מנהיג שלילי".

עומר כוכבי, מטפלת ב"צהרון פטל" (גילאי ארבע עד שש) במצפה שלם, מספרת מניסיונה: "המנהיגות או ההובלה החברתית מתאפיינת בכמה גורמים: במסגרת כמו צהרון, המכילה טווח גילאים מסוים, ילד שהוא בוגר יותר (מבחינת גיל) יכול להוביל משחק; גורם נוסף הוא בקיאות. ילד שבקיא במשחק מסוים או בטרנד כזה או אחר, למשל פוקימונים – הסקרנות הטבעית של הילדים תגרום להם לתת לו להוביל את המשחק; ויש מקרים שזה פשוט עניין של אופי – ילד עם ביטחון שלוקח לעצמו את המנהיגות. צריך גם לזכור שאצל ילדים, ההובלה היא עניין דינמי. מבחינה חברתית בגילאים הללו, דינמיקות חברתיות משתנות".



כשצוברים חוויות חברתיות לא טובות, הילד נאלץ לעתים לפתח דרכי התמודדות לא אפקטיביות, ששומרות עליו לפחות מפני תחושת אין מוצא ואין דרך.<br />אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/34/46034/380x225j.jpg?1219043071" />                             </p>
<div>כשצוברים חוויות חברתיות לא טובות, הילד נאלץ לעתים לפתח דרכי התמודדות לא אפקטיביות, ששומרות עליו לפחות מפני תחושת אין מוצא ואין דרך.<br />אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank</div>
</p></div>
<h2>ויש מי שבצדי השביל</h2>
<p><em>"כשרבים, אחד הולך למקום אחד והשני למקום אחר"<br />"רבים כי רוצים משהו שהשני לקח ורבים על זה"</em><br />(ילדי הצהרון)</p>
<p>ילדים הם נקיים מפוליטיקות, הם חיים אמת. במסגרת עבודתי בגן עם ילדים בני שנתיים ושלוש, למדתי שמשחקים סוציודרמטיים הם המגרש החזק ביותר לזהות דינמיקה חברתית. ילדים שלוקחים על עצמם סיטואציות חברתיות מעולם המבוגרים וחווים את הסיטואציות בכוונה מלאה: "אני רופא, אתה חולה", "אני מנהל כמו אבא, ואת המזכירה שלי" וכיוב'. אז מי הרופא ומי החולה? ומי מחלק את התפקידים? ומי יושב בצד?</p>
<p>כמעט כל ילד חווה בדרך תחושת בדידות חברתית, גם אם באופן רגעי ונקודתי. כמעט כל ילד עובר חוויה של פגיעות ותחושה של חוסר אונים, כי חברו לא מצליח להבין אותו ברגע מסוים או כי הוא מתקשה "לקרוא" את חבריו. ההתמודדות עם ילד שמרגיש בודד היא לעתים כואבת ומורכבת למדי גם עבור ההורה.</p>
<p>כוכבי מספרת: "היה לנו מקרה של ילד חדש שהצטרף לצהרון והתקשה לקבל את הקודים החברתיים של הגן והוקיע את עצמו מכל משחק. בהתחלה, הילדים הניחו לו והוא היה די לבד. אחרי הרבה שיחות עם האמא, פסיכולוג מלווה והרבה שיתוף של הילדים, הצלחנו להגיע למצב שכיום הילדים מבקשים את אישורו להרבה דברים. יחד עם הילדים לימדנו אותו את הכללים החברתיים, וברגע שהיה שיתוף מצדו, הילדים אימצו אותו אליהם, והאינדיבידואליות התפישתית שלו הפכה מחיסרון ליתרון. הילדים למדו לקבל ולהקשיב, והוא מצא את מקומו ולמד להתגמש. </p>
<p>"הילדים, מבחינתם, אינם מזהים דברים כבעיות, הבחנות ותסמונות למיניהם, רק אנחנו המבוגרים עושים את ההבחנה הזו. הילדים מגיבים רגשית למה שקורה והם גם לא נוטים לשמור טינה. מה שחשוב הוא לשתף אותם בהחלטות ולדבר איתם בגובה העיניים".</p>
<h2>למה הוא לא משתלב?</h2>
<p>ישנם הורים שחווים זאת עם ילדיהם על בסיס יומי. מדובר בילדים בריאים לחלוטין, אינטליגנטים מאוד ושנמצאים במסגרת חברתית רגילה, ועדיין, בילדים האלה קיים שוני מובהק: יש להם מערכת נורמות וקודים משלהם, והם מתקשים מאוד ליצור קשרי חברות עם בני גילם. התסמונת המאפיינת ילדים אלה נקראת אספרגר.</p>
<p>אילנה, אמא לתום (7) וגיל (4.5) (שמות בדויים) מאזור הדרום, משתפת:</p>
<p>"תום, הגדול שלי, אובחן כבעל תסמונת אספרגר – בעיית תקשורת חברתית, הנמצאת על מנעד האוטיזם ברמה נמוכה מאוד, ומתאפיינת בעיקר בקושי רב לקרוא קודים חברתיים, להבין ולקבל את הנורמות המקובלות. מדובר בהיגיון שמביא משהו אחר, הבנה אחרת. זה בא לידי ביטוי בקושי בקריאת הבעות פנים או היכולת להבין תגובות של ילדים אחרים. </p>
<p>"תום פונה לחברים באמצעות מגע, משהו שלרוב גורר תגובות בעייתיות מהם, ותום לא מבין בעצם למה. הפער שנוצר אצלו בין היכולת השכלית הגבוהה לבין המצב הרגשי והמנטלי, גורם לבלבול וחוסר ביטחון. הוא מקיים תקשורת טובה ונוחה עם סביבה מבוגרת, אך מתקשה להשתלב חברתית עם ילדים בני גילו".</p>
<p><strong>מתי אובחנה התסמונת?</strong><br />"כבר בגיל שנה ועשרה חודשים הבחנו אצלנו בהתנהגות שאינה נורמטיבית, שלוותה בין היתר בתלישת שערות וליפופן סביב המוצץ. מיד פנינו לעזרה מקצועית אצל פסיכיאטרית ילדים, אך לא היו תשובות ברורות לגבי הסיבה שזה קורה. הקושי החריף לקראת גיל שלוש, בזמן התפתחות התודעה החברתית שלו. תום סבל מקושי תקשורתי שלווה באי יכולת לקבל חוקי משחק של ילדים אחרים, וזה גרר הרבה בכי, תסכול וכאב על כך שאין לו חברים".</p>
<p></p>
<div class= אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/38/46038/380x225a.jpg?1219043204" />

"על מנת להנהיג, הילד צריך לא רק הבנה חברתית אלא גם תכונות בולטות של אינטליגנציה וכישורים אחרים שילדים מעריכים, כמו יכולת ספורטיבית או יכולת למידה"
אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

"הילדים ראו אותו כנודניק, מציקן ומאוד עקשן. חלק מהקושי של תום הוא הצורך שלו בשליטה מלאה, המגיעה לרמות של כפייתיות. מבחינה חברתית, הוא לא היה מוכן לבחור בעצמו ולקחת חלק. כל דבר, כל תרחיש, צריך להיות עבורו ידוע מראש ומוגדר מלכתחילה, לפי ההבנה האישית שלו שהיתה שונה ולא עלתה בקנה אחד עם שאר הילדים".

"אני זוכרת מקרה אחד במיוחד, שתום הגיע הביתה מהגן וראיתי אותו מאוד עצוב. הוא פשוט הסתובב עם כאב כל כך גדול, כי לא היו לא חברים והוא הרגיש לבד, שאני פשוט הלכתי לחברה באותו הערב והתפרקתי בבכי. לראות את הילד שלך עצוב כל כך כבר בגיל כזה, לשמוע אותו מפטיר ש'היה כיף בגן' ולשמוע מהגננת שהיה לו יום ממש רע, כל אלה גורמים לך להבין שהילד מעמיס על עצמו כל כך הרבה עצב ואשמה, שהוא למד 'למכור לאמא' ש'הכל בסדר'.

"כאמא, זה כאב גדול מאוד שמלווה בחוסר אונים – מה לעזאזל לא בסדר? מדובר בילד חכם, רגיש, שזקוק להמון מגע, אהבה וביטחון. ועדיין, דרך המון חיבוקים ושיחות שלנו בבית, תום התקשה מאוד לקבל את מה שהיה זקוק לו יותר מהכל – חברים בני גילו. התסמונת עצמה אובחנה על ידי אנשי המקצוע שליוו אותנו רק לפני כשנתיים, בגיל חמש".

לומדים לפתח כישורים חברתיים

קסלר, שפיתחה שיטה ייחודית לסיוע לילדים בפיתוח כישורים חברתיים, מסבירה: "ילדים עם ליקוי התפתחותי בכישורים החברתיים נדחים בעיקר כיוון שכלי התקשורת החברתית שלהם אינם יעילים. אלה ילדים עם ליקוי ברכישת הדקדוק של השפה החברתית, וביניהם ילדים עם תסמונת אספרגר או ילדים עם לקות למידה הגורעת גם מיכולתם החברתית. על מנת ללמד ילד זה את השפה החברתית צריכים ההורים והמחנכים להבין את הדרך בה הוא חושב, ואת כללי השפה החברתית בה עליו להשתמש".

בשיטה שהיא פיתחה, ממש כמו בתהליך של רכישת שפה, לומד הילד בשלב הראשון ב"אולפן לכישורים חברתיים", שהוא מקום המאפשר לו ללמוד שלב אחרי שלב את חוקי השפה החברתית ואת שימושיה. במשימה זו שותפים הוריו ומוריו.

"בשלב השני", מסבירה קסלר, "הוא מתנסה בשפה החדשה שרכש – בקבוצה המורכבת מבני גילו אשר מאפשרת להם להתאמן, לרכוש כלים נוספים ולצבור ביטחון עצמי תוך שימוש בשפה החברתית שרכשו".

בחלק השני של הכתבה: איך נוכל לעזור לילדים להתגבר על מצבים חברתיים בעייתיים, איך נעזור להם לפתח את ביטחונם העצמי ואיך מתמודדים במצב של חרם

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה