שחררי, אחותי

אביב הגיע. חמים בחוץ. יש ריח של קיץ באוויר. את אפילו מתחילה לחשוב שאולי תוכלי לקפוץ לים בשבת. אף פעם לא הבנתי מה הקטע בלמצוא זוגיות לחורף. הרי זה ברור שדווקא באביב כל מה שטוב קורה. ממילא קר לעשות סקס בחורף, ממילא את משקיעה את עיקר המאמץ בצריכת פחמימות ריקות שבוודאי לא מחמיאות לך לתחת, ועוד להתחיל לטפח, להשקיע, לחייך, לחפש איזו פיג'מה סקסית שלא תגרום לנשירת פטמות. לא, אין שום דבר הגיוני בזוגיות בחורף.

באביב, כשמתחיל קצת להתחמם, את מתחילה להרגיש שמחה יותר, את מתחילה להפנים שבחודשי הביקיני הבאים עלינו לטובה כדאי להגביר את צריכת הסלטים שלך. הרי אמא טבע בעצמה קבעה שכל בעלי החיים יתחילו להתהולל באביב. האריה, הג'ירפה והדוב. מה אנחנו אם לא בעלי חיים עם תודעה , נטייה לשתלטנות ויצר מציצנות מובנה?

* עוד ב-ZOOG: גברים מציגים את הנוסחה שלהם לאישה המושלמת>>

* עוד ב-ZOOG: איך מחפשים נכון בן או בת זוג? המאמנת האישית מסבירה>>

באהבה אין חוקים, עלק

לפני שבועיים הרגשתי גיבורה גדולה. "אני לא פנויה לזוגיות כרגע בחיים, וזה בסדר. אני בונה את עצמי, אני מעצבת את חיי…" אוי, נו. מכרתי לעצמי כל כך הרבה תובנות בשקל, אולי אכתוב על זה ספר: "הסטודנטית שגנבו לה ת'אופניים" או משהו.

אני אולי לא פנויה לזוגיות בחיי, אבל אני עדיין רוצה אותה ומחכה לה. אני מחכה לה בכל מקום: בדואר, בסופר, באוטובוס. זה כבר מתחיל להביך אותי. אני מקווה שייאוש לא עושה קמטים.

בעשרים השנים האחרונות עשינו מהפכה בכל תחום בחיים בערך. העולם הוא כפר גלובלי וכולנו חקלאים חביבים חובצי גבינות וירטואליות, מלקטי סטטוסים מצייצים, מצלמי תמונות עצמיות עם שפתי ברווז, מחלקים לייקים לכל דורש. אז למה בעולם הדייטינג נשארו החוקים הנוקשים של פעם?

כן, נכון, מוסד הנישואים נחלש, מרחב ההיכרויות גדל, מעמד האישה השתפר. ועדיין, בכל פעם שגבר ואישה נפגשים, הוא משלם בשרמנטיות, היא מחייכת בבתוליות. אף אחד לא מפליץ בחצי השנה הראשונה, ואת תמיד מתעוררת עם מסקרה וריח של שושנים בשיער. פלא שאחוז הגירושים עולה?! יש כאן יסוד ברור של הפרת אמונים, הצגת מצגת שקר, ועוד כל מיני מונחים משפטיים שאני לא מכירה כי למדתי קולנוע.

הבעיה הגדולה ביותר בחיי בכל הנוגע לזוגיות, היא הניסיון הנואש  לזגזג בין החוקים: להיות מסתורית אבל כנה, מצחיקה אבל לא צינית, מפרגנת אבל לא שפוטה, חושנית אבל "לא כל כך מהר". נו באמת, אם הייתה מדינה לאהבה, 90 אחוז מאזרחיה היו בכלא.
מה ביקשתי – ללכת לפי הלב?! להקשיב לאינסטינקט הבסיסי, להתנסות, לטעות ולתהות בלי שחברות יצקצקו לי בהתנשאות "נו ברור שהוא מסנן, שכבתם לפני שעברו 19 ימים וחצי, ועוד בזמן של ירח מלא"…

הישרדות במרחבי הדייטינג היא אם כל הבירוקרטיות, משרד הפנים, מס הכנסה ועיריות גם יחד. מכל עבר את נתקלת ב"סגור לקבלת קהל", ב"אחרי החגים", ב"חוזרים לעבוד ב-14:30". לא פלא שהכרזתי נואש…

מטרת העל: לשחרר

אך עדיין קשה לי שלא לחשוב, אם הוצאתי לעצמי כרטיס צהוב והלכתי לנוח קצת על הספסלים, מה יקרה כשהמשחק יוכרע? יימצא מנצח ואני אביט בעצב בתהלוכת הניצחון ובגביע המנצנץ, וארגיש תחושת החמצה. כל כך מובנה בי הצורך לחפש כל הזמן, עד שאפילו כשאני נחה אני עושה עיניים לשחקנים האחרים.

הגיע האביב. חמים בחוץ ואין רוח. כל מה שנותר הוא לשים מעט בגדים ומשקפי שמש ולצאת לחפש הרפתקאות. מטרת העל של חיי האהבה שלי היא לשחרר. לנוח על הספסל, לנמנם בשמש. מי יודע, אולי יתיישב לידי שחקן נוסף שהתעייף מהחוקים.
    
ליצירת קשר עם רעות חוצה בדוא"ל: reuth196@gmail.com ובעמוד הפייסבוק
 
* עכשיו ב-BelleMode: כך תבחרי את הג'ינס שהכי יחמיא לך>>

* עכשיו ב-BelleMode: הטרנדים החמים בתחום הלקים>>