"התחלתי עם בוטוקס בגיל 24, רואים שאני מוזרקת"

שובל מור (32), יוצרת תוכן וסטייליסטית. נשואה ואם לבן שנתיים. במקור מנהריה, וכיום מתגוררת ברמת גן.

>> יופי כחול-לבן: 13 מוצרי טיפוח ישראלים מעולים שניסינו

שגרת טיפוח

"יש לי עור שומני. בגיל צעיר יותר סבלתי מחוסר איזון הורמונלי ופצעונים, עם השנים זה נרגע, אבל הנטייה עדיין שם, ואני מקפידה לשמור. את הבוקר אני פותחת עם קצף ניקוי של 'פרומיס', סרום מנגו וקרם עיניים ושפתיים מאותה חברה. המוצרים שאני משתמשת בהם מכילים ניאצינמיד וחומצה סליצילית, שילוב שמאזן לי את העור. לגוף אני משתמשת בקרם של נוטרג'ינה לעור יבש ובסבון של איב רושה".

 קוסמטיקאית

"אני לא הולכת לטיפולי פנים כי אני לא רוצה להתעסק יותר מדי עם העור שלי, ואני מצליחה לאזן אותו עם המוצרים שאני משתמשת בהם ביום יום".

אנטי אייג'ינג

"אני מזריקה חומרים לפנים מגיל 24. התחלתי עם בוטוקס ועם הזרקות לשפתיים. את הבוטוקס התחלתי בגלל קמט רוחבי עמוק שהיה לי על המצח – לא תוצאה של גיל אלא של גנטיקה. מאז אני מזריקה בממוצע כל שבעה-שמונה חודשים. בשפתיים אני מזריקה כי יש לי פנים גדולות, וחשובות לי הפרופורציות בין החלקים השונים. אני אוהבת את השפתיים שלי עבות יותר, וככה מתקבלות פרופורציות שנכונות לי לפנים. וכן, רואים שאני מוזרקת".

איפור

"אני מתה על איפור, ומתאפרת כל יום, גם כשאני בבית. אני מצלמת תוכן לאורך היום, ולכן לא יראו אותי עם פיג'מה או עם פנים נטולי איפור. גם לאימון גופני אני יוצאת מאופרת, והסטנדרט שלי לאיפור ולטיפוח הוא גבוה. המייק־אפ שלי הוא דאבל וור של אסתי לאודר. הסטיקים הם של עדה לזורגן, ואני משתמשת בהם כברונזר וגם ליצירת קונטור, סומק וצלליות לעיניים. הקונסילר הוא של נטשה דנונה, והמסקרה היא קוריאנית של HEIMISH, שהיתרון הגדול שלה הוא שהיא נשטפת במים. בשפתונים אני מגוונת בין הרבה חברות, אבל אוהבת בעיקר גוונים סגלגלים ובורדו בעוצמות שונות. האייליינר שלי בצבע חום; אני קונה אחד זול ב־IHERB ויוצרת עם המכחול הדק שלו עיניים חתוליות".

בושם

"הבושם האהוב עליי הוא L'INTERDIT של ז'יוונשי, ואני איתו כבר כמה שנים. הוא על בסיס פרחוני, תפוז ויסמין, חזק במידה ויושב עליי טוב".

שיער

"השיער שלי מלא הפתעות – חוסה מנחוסה. הקרקפת שומנית ורגישה, עם קשקשים, אבל שאר השיער יבש, ולכן אני מקפידה על שמפו שמדויק לי. אני משתמשת בסדרת הקיק של PRO HAIR. מעצבת השיער שלי, שהיא גם מומחית להחלקות ותוספות, היא ספיר זאדה מרמת גן. אני אומרת: מה שלא עשה הטבע, עושה ספיר זאדה. במקור השיער שלי מתולתל, ואני עושה אצלה החלקות בממוצע כל חצי שנה. בנוסף, אני עושה אצלה תוספות שיער, ואחת לחודשיים מגיעה להרים אותן. אין לי שיער דליל, אבל אני אוהבת אותו מאוד מלא – המצלמה לא מחמיאה לשיער שאינו מלא, ועם שיער כזה אני מרגישה הרקולס".

גבות

"אני מסדרת לעצמי. הייתה תקופה שכולנו היינו עם גבות בעובי חוט, ונוצרו אצלי חורים בגבה שלא מתמלאים. היום אני משלימה את העיצוב במקומות הריקים עם עיפרון גבות".

מני-פדי

"אני עושה אצל תמר גיל-קנדל בנייה, וג'ל כל שלושה שבועות. אני אוהבת להשתגע עם הציפורניים בידיים – הדפסים, מנומר, נקודות בשלל צבעים. רק לעיתים רחוקות יראו אותי עם צבע ניוד".

כושר

"בגיל צעיר, כנערה, שיחקתי כדורסל. הייתי שחקנית חמישייה והגעתי עם הקבוצה שלי בנהריה למקום שני בארץ לתיכונים. ירדתי 26 ק"ג במשקל. היום אני מקפידה על אימונים ארבע פעמים בשבוע בסטודיו עם מאמן אישי, דביר מזרחי. אני עושה אימוני כוח עם משקלים גבוהים וגם אירובי. כל אימון נמשך אצלי שעה וחצי עד שעתיים, ואני מרגישה חזקה".

תזונה

"מעולם לא הייתי רזה, אבל גם לא שמנה מאוד. יש לי נטייה להשמנה – אני עולה במשקל מהר ובקלות, מספיק שלא אשמור, אפילו קצת. ברור לי שזה לכל החיים. עליתי הרבה במשקל עוד לפני ההיריון, והגעתי אליו עם עודפים. אחריו היה לי קשה לרדת, הייתה לי סכרת היריון והגוף היה כבד. היום אני מקפידה – אוכלת סלט קלאסי או מגוונת עם דג אמנון, ועושה ליווי תזונתי אצל מאי תור. זה לקח זמן, אבל ירדתי הרבה, ואני רוצה להמשיך לרדת עוד. בבוקר אני לא אוכלת, רק שותה קפה עם פתי בר, או יוגורט חלבון עם גרנולה או פירות. בצהריים לרוב חזה עוף, פרגית או עוף בתנור עם אורז, ולפעמים מגוונת עם דג אמנון ותוספות. בערב אוכלת קוטג' עם פריכית, או פיתה כוסמין, טונה, ביצה או שקשוקה עם ירקות. החטאים שלי הם בסופי שבוע, כשאני יוצאת למפגשי חברים ולא מוותרת על סטייקים או סושי. אני מאוד אוהבת גלידות, אבל מצאתי תחליפים של 100 קלוריות למנה. אני סופרת קלוריות ומתעדת הכל כדי להיות בשליטה ולדעת כמה אני אוכלת כי ירידה במשקל היא גם גירעון קלורי. עכשיו, לקראת היריון נוסף, אני מקפידה לרדת ולהגיע אליו במשקל טוב".

טיפ לחיים 

"אני לא אומרת לעצמי: 1אני שמנה וטוב לי'. יש לזה השלכות, ורבות מתמודדות עם דימוי גוף. אני אומרת לבנות בקהילה שלי: 'אתן לא צריכות לשנוא את עצמכן. מותר לנו לאהוב את עצמנו, אבל כן צריך לשמור ולהתאמן'. כמי שהייתה בכל המשקלים האפשריים – גם הרבה יותר רזה מהיום וגם הרבה יותר שמנה – הבנתי משהו בסיסי. אני אתן דוגמה: אני מאוד אוהבת את בעלי עומר, אבל יש תכונות אצלו שאני פחות אוהבת. ככה זה גם לגבי עצמי: אני אוהבת את עצמי, כי נקודת הפתיחה היא לאהוב את מי שאנחנו, אבל אני לא אוהבת כל דבר בי, וזה בסדר. כך אני יכולה לייצר שינויים מתוך אהבה עצמית ולא מתוך שנאה עצמית. כשאת אמא, הכי קל להזניח את עצמך בתירוצים של חוסר זמן, אבל לא אצלי. אני משקיעה בעצמי, אוהבת להתייפייף, ואני מתוקתקת. אני מאמינה שכל אלה תורמים לביטחון העצמי שלי. כסטייליסטית, הדבר הכי חשוב בלבוש הוא שתסתכלי על עצמך במראה ותגידי שאת נראית טוב – לא רק הבגד עצמו, אלא איך את מחזיקה אותו, הנוכחות והביטחון שלך. שתגידי לעצמך שאת נראית פגזית. 'פגזיות', אגב, זה השם של בנות הקהילה שלי".

"בזוגיות, הכי חשובה לי התקשורת. זה לא תמיד קל, לפעמים לא ישנת בגלל הילד, ובתקופות מורכבות כשהוא בבית ומשתגע, אבל כשיש תקשורת טובה, הרבה יותר קל להתמודד ולשתף בקושי. עומר הוא מתווך דירות, ואחנו יחד ארבע וחצי שנים. מהרגע הראשון אמרתי לו שאני רוצה משפחה וילדים, ואחרי חודש וחצי עברתי לגור איתו ברמת גן. לשמחתי הוא גם החבר הטוב שלי, ולוקח חלק בעומס של ההורות כדי שאוכל להגשים את עצמי ולהמשיך להתפתח. כרגע אני נהנית מהפעילות שלי ברשת עם נשים, רובן בגילאי 25–45. אנחנו מדברות על פחדים, ילדים, קריירה ומה לא. אני חיה את הקהילה – בוכה איתן, צוחקת איתן. יש לנו מפגשים וריטריטים, ואני איתן בטוב וברע".